כיצד שר האוצר יאיר לפיד קשור אל האסיר איקס?

27/03/2013 ב- 06:35 | פורסם בהמדור לשירות הציבור, ענייני דיומא | סגור לתגובות על כיצד שר האוצר יאיר לפיד קשור אל האסיר איקס?
תגים: , ,

אינני מתכוון להתייחס בהרחבה לכתבת התחקיר המפורטת של דר שפיגל, בשיתוף עם פיירפאקס האוסטרלי, בעניינו של האסיר איקס, מלבד הדברים הללו: מחד, יש בה פרטים מדויקים. מאידך, מצויים בה דברים שלא היו מעולם, וכנראה, אינם אלא ניחושים של הכותבים. ברי לי היטב, מידיעה אישית, כי הם לא נחשפו לחומרי גלם אלא לשמועות בלבד, ועל טיבן אינני רשאי לומר דבר מסיבות ביטחוניות. למעט פרט אחד, בן זיגייר-אלון ז"ל מעולם לא ניסה לגייס על דעת עצמו סוכן זר, לא באירופה ולא בשום מקום אחר על פני הפלנטה הזאת:

"מתוך רצון להוכיח את עצמו ולהראות כי הוא ראוי לשוב לפעילות מבצעית, יזם זיגייר מבצע ללא ידיעת הממונים. הוא יצר קשר עם סייען של חזבאללה באחת ממדינות הבלקן, וניסה לגייס אותו למוסד" (ידיעות אחרונות, 24 במרץ).

זהו סיפור מצוץ מן האצבע אשר גם אינו מופיע בכתב האישום הסודי, כפי שנאמר לי מפי מי שראהו. הוא נזרע כמידע שגוי בעיתון הגרמני או שהכותבים בדו אותו מליבם. עבירותיו של זיגייר היו מינוריות יותר. דר שפיגל מכתים את שמו של המנוח וגורם עוול גם למשפחתו שזועמת כל כך. כמו כן, זיגייר היה זוטר במוסד, ואפילו היה בכיר יותר, הוא היה ממודר לחלוטין מכל מידע על הפעילות בלבנון אם פעל בענף האיראני. הכותבים גילו בורות מפעימה בנבכי הארגון וזו לא היתה הפעם הראשונה. אין דברים כאלה.

[להזכירכם: גם בפרשת דיראר אבו-סיסי דיווח דר שפיגל דברי הבל. כולם ציטטו אותם מלבדי. אני סיפרתי את האמת אודותיה]

האישומים נגד בנימין אלון פרושים בדפי כתב האישום בלבד. אם עיתונאי כלשהו שקורא את דבריי אלה ומתיימר לספר מה היתה אשמתו, אנא שידווח בידיעתו כמה אותיות מצויות במשפט הראשון שמתנוסס במרומי העמוד השני של כתב האישום. אם לא יעשה כן, עליכם לחשוד כי סיפורו עלול להיות מפוברק, אם מדמיונו שלו, או מפי מקור שמזין אותו בשקרים מסיבה עלומה.

מכל מקום, טוב לדעת כי גרסת דר שפיגל תואמת לפרטים שהבאתי בפניכם באופן בלעדי, למרות שבכלי התקשורת פורסמו בכל השבועות האחרונים דברים סותרים לגמרי. למשל, אני סיפרתי – לפי עדות המשפחה – שזיגייר הצטרף למוסד בשנת 2003 בזמן שעיתוני העולם גרסו כל העת כי הדבר אירע בשנת 2000. לפי גרסת דר שפיגל, השנה היתה 2003. ישנם מקרים חשובים עוד יותר של התיישרות קווים מאוחרת בין העיתון הגרמני לדיווחיי הקודמים, ובשרטוט כללי בלבד, ממבט-על, ניתן לקבוע כי הגרסה הזאת דומה לשלי, וכל אחד ישווה במו עיניו.

במקום זאת, אני רוצה להרחיב את הסיפור על אודות האסיר איקס שפרסמתיו ב-22 בפברואר. אני מזהיר את הקוראים. מדובר בעלילה בדויה לחלוטין. אין לה שום קשר למציאות והיא נטוותה בדמיוני בלבד. כמו כן, אין כוונתי להשתמש בסיפור הבדוי הזה כדי לתאר דרכו השתלשלות אירועים אמיתית שקרתה. אלה שסבורים כך נוטים לשיגיונות שווא:

בשנת 2009 החלה המסכת האחרונה בחייו של בן אלון. זה היה שם משפחתו העברי מאז עלה ארצה. שמו מלידה שימש איש מוסד אחר באיטליה. בעת ההיא, אחד מן המקורבים לבית חב"ד במלבורן סיפר שמישהו מהממשלה האוסטרלית גישש אצלו פעמיים. איך הוא ידע? לדבריו, אלה היו שאלות שרק משטרה או ארגון מודיעין רוצים לדעת עליהן תשובות. אותו מישהו היה אוסטרלי.

ואכן, במסגרת מאבקם הכולל בישות הציונית, גייסו אנשי מודיעין איראניים גם את ילידי אוסטרליה. כמה מהם חיפשו בקהילה היהודית המקומית מידע אודות פעילות המוסד. במשימתם זו הם הצליחו לדוג את שמו של בן אלון. קרוב משפחתו אמר לי בצער: "הוא פטפט יותר ממה שהיה צריך. הוא לא היה מספיק זהיר. זה מה שבסוף הפיל אותו בפח".

בשלב מוקדם זה עדיין לא ידעו הסוכנים הזרים מאומה אודות הקשר שלו לשם זיגייר. אחד מסוכני האויב הללו, גבר אוסטרלי בשנות ה-50 לחייו, הצליח להתיידד עם בן אלון ולרכוש את אמונו. באחת הפעמים הוא סיפר לבן אלון כי עבד בעבר בשירות הביון האוסטרלי (ASIS) ושאל אותו האם ירצה להצטרף גם כן. הוא הבטיח שימליץ אודותיו. בן אלון דחה את הצעתו. בן אלון גם לא התפאר. הוא לא סיפר כי אף הוא פועל עבור ארגון חשאי. בפגישות הבאות ביניהם נתברר לסוכן האויב הקשר המשפחתי של בן אלון. מדינת ישראל טענה מאוחר יותר כי בן אלון חשף בעצמו את היותו בנג'מין זיגייר. מנגד, הוא טען כי לסוכן נודע הדבר מבלי שסיפר לו. מכל מקום, האיראנים יכלו לברר מה הינם יודעים אודות השם, והיה מתגלה להם כי האיש הזה, באמצעות חברה איטלקית, מוכר להם רכיבים לתעשיית הגרעין. למרבה התדהמה הם לא עשו כן. כפי הנראה, המידע החשוב נעצר בדרך אל איראן. לפי סברתו של איש קהיליית המודיעין הישראלית: "שמע, קורים נסים. אולי מי שהחזיק במידע מת פתאום באירוע לבבי".

בן אלון היה ערני ובעצמו חשד באיש. הוא תפש כי ידיעת הקשר שלו לשם זיגייר עלולה להוות בעיה. על כן, הוא יזם קשר עם איש מודיעין אוסטרלי כדי לברר אודות ידידו החדש. איש המודיעין העביר את המסר למודיעין המסכל (ASIO) כדי שיאתרו מיהו האיש. מן המודיעין המסכל, שבחן את תולדותיו של בן זיגייר-אלון, דלף המידע לעיתון אוסטרלי, אך לא הועבר לשירות הביון האוסטרלי (ASIS) המצוי בקשרים עם המוסד, ומכיוון שגם בן אלון לא יידע את ארגונו, החברה במילאנו המשיכה לפעול ואנשיה היו בסכנת חיים.

אומנם המודיעין המסכל לא זימן אליו את בן אלון, אך כתבים מן העיתון האוסטרלי החלו להטריד אותו בשאלות קשות. משגברו הצקותיהם, הבין שנחשף והודיע זאת למוסד. באותו הדיווח, וגם בתשאול שהתקיים אחרי כן, הוא הסתיר את השתלשלות האירועים שהובילה לחשיפתו. המוסד עצר מיד את פעילות החברה האיטלקית, והחל לבדוק ביסודיות את התקלה החמורה. חיש מהר נתברר כי בן אלון לא יידע את המוסד אודות הידידות שנרקמה בינו לבין אותו איש מסתורי. בפברואר 2010 הושם בן אלון ב"בית הארחה", שם החלו לחקור אילו ידיעות העביר. ב-10 במרץ, בעקבות החקירה הראשונית, הוחלט להעביר אותו לכלא איילון.

בכל משך מעצרו דבק בן אלון באמת שלו – הוא הודה שהסתיר מן המוסד את חשדותיו כלפי הידיד המסתורי, אך גרס שלא חשף בפניו את הזהות הבדויה של בנג'מין זיגייר, אלא היא נתגלתה לו בעקיפין מפאת הקשר שהיה ביניהם. המדינה טענה תחילה כי הוא חשף את הזהות הבדויה באופן מודע, קרי היתה לו כוונת מכוון שמשמעה בגידה. לאחר חודשים אחדים הציעה המדינה עסקת טיעון שבה נדרש בן אלון להודות כי במו פיו חשף את הקשר שלו לשם זיגייר, אך מבלי כוונה אמיתית לגלות את זהותו הבדויה של בנג'מין זיגייר.

אלה הדברים שכותב אני היום כתוספת לסיפור הבדיוני:

ודאי תרצו לדעת מדוע נסוגה המדינה מכתב האישום החמור, כפי שכך קרה לפי עדותו של עו"ד אביגדור פלדמן. ראשית, הקורא צריך להיות אידיוט על מנת להאמין שהפרקליטות היתה מעוניינת בהסדר טיעון עם הקלה משמעותית בעונש, אם הסיפור הפנטסטי והחמור שתואר בדר שפיגל היה אמיתי. שנית, הקורא אינו צריך להיות גאון הדור כדי להבין שמהלך כזה מצד הפרקליטות נובע מהיעדר תשתית מספיקה של ראיות.

בן זיגייר-אלון טען בחקירתו כי מכיוון שלא מצאו את האיש המסתורי אשר עימו היה בקשר ולא יודעים מיהו, אז אולי אין לו זיקה לאיראן, ולכן, מה שנודע לו היה חסר ערך עבורו. אולי הוא סתם אדם משונה שבדה את הזיקה שלו לארגוני ביון.

הפרקליטות התקשתה להתמודד עם טענה זו. חוקריו של זיגייר משירות הביטחון הכללי סברו כי הוכפל בידי סוכן זר, אולם נדרשו הם להוכיח שאותו האיש אכן היה סוכן זר. ואז התברר שיש קושי לעשות זאת. לא היה להם דבר מלבד הודאתו. האוסטרלי נעלם ואיש המודיעין האיראני שהפעיל אותו חטף אירוע לבבי.

העיתונאי אורי משגב, שפועל יחד עימי בחשיפת המחדלים הרבים בפרשת האסיר איקס, ביאר ב-27 בפברואר מהו המונח הסתום "אירוע לבבי" בעגה הביטחונית: נניח ש… באמת מת מדום לב. צריך לבדוק מה הביא אותו לאותו "אירוע לבבי" (אגב, שם קוד ציני שעושים בו שימוש רב בכל מיני אגדות על פעילות ארגוני הביון הישראלים, ומרמז לרוב דווקא למוות לא טבעי).

שמא חיסלו לוחמי יחידת סיכול הריגול של מדינה כלשהי באופן אלגנטי את איש המודיעין האיראני, מבלי שידעו כי ברשת הסוכנים האוסטרליים שהפעיל, היה אחד שקשור לזיגייר? מוות בנסיבות חריגות של איש מודיעין איראני אירע בשנת 2009 לפני שזיגייר התוודה בפני חוקריו על הקשר הזה. נאסר עליי לציין את זהותו של האיראני, למרות שתעתיק שמו באנגלית התפרסם באתרי האינטרנט וצוין בשניים מהם כי מת מחמת אירוע לבבי שפקד אותו בעיר נמל איראנית. אינני מורשה לומר גם את שמה של העיר.

אולם, בתקשורת הזרה התפרסמו זה מכבר שמותיהם של איראנים אחרים, שחטפו "אירוע לבבי" או מחלה מסתורית ומתו פתאום בגיל צעיר יחסית.

הנה כמה דוגמאות: ופא ע'פאריאן בן ה-52, ששימש מנהל חברת התקשורת של איראן ובעברו החזיק בתפקיד בכיר ביחידת ההגנה והלוחמה האלקטרונית של משמרות המהפכה, מת ממחלה. באס מהרי בן 52, לשעבר מפקד יחידה במשמרות ובעל תפקיד מחלקה התרבותית של אוניברסיטת אימאם חוסיין, מת כתוצאה משבץ מוחי. אחמד סיאפזדה בן ה-55 מת בשל כשל בליבו, ואילו מנצור טורקן בן ה-50, מנהל חברה שבעברו היה בכיר במשמרות עם קשרים לעיריית טהרן, גם מת משבץ.

זכור לכולם גם ניסיון ההתנקשות שנעשה בחאלד משעל בירדן, כשאנשי מוסד הזריקו לו חומר קטלני בעת ש"התנגשו" בו ברחוב, באופן תמים לכאורה, על מנת להסוות את ההוצאה להורג. עד היום לא התפרסם כי אחד מהלוחמים הללו איבד את נעלו בקטטה שהתפתחה ברחוב. במוסד הודבק לו אחרי כן הכינוי "סינדרלה".

כיצד הגיעו לוחמי יחידת סיכול הריגול אל עיר הנמל האיראנית? איננו יודעים. אם נרשה לדמיון להתפרע, נתהה ודאי שמא היתה זו יחידה של אמ"ן. כל מה שמותר לספר הוא כי בישיבה שנערכה בוועדת הכלכלה שדנה בעגינת האוניות של האחים עופר בנמלי איראן, קיבל היו"ר כרמל שאמה פתק קטן וסיים מיד את הדיון בכנסת לפני שנפתח. כרמל שאמה שירת ביחידת סיכול הריגול של אמ"ן. זוהי יחידה סודית ביותר שמפעיל משרד הביטחון, ואפילו שמה אינו ידוע בציבור. בכתבה שהתפרסמה בידיעות אחרונות ב-11 בינואר 2013 תוארה יחידת סיכול סודית שלוחמיה משתמשים בטכנולוגיה גבוהה מאד לצרכיהם.

[ראו הבהרה בעניין כרמל שאמה]

מהי אותה טכנולוגיה גבוהה שנמצאת בשימוש היחידה הזאת? אינני יודע. אבל אני איש מדע, מכיר את ההיסטוריה של טכנולוגיות מסוגים אלה, ויודע מהי השפעתן מרחיקת הלכת מבחינה תיאורטית.

בין קוראיי ישנם רבים שנחשפים בפעם הראשונה למידע שיוצג לפניהם, ואם ספק יתעורר אצלם ביחס לפרטים המדהימים, הם יוכלו להקליק על הלינקים או לדפדף במנועי החיפוש ולהיווכח שאני מדווח רק את תמציתם של דברים מרתקים באמת על אותן טכנולוגיות.

ניתן לספר היכן היתה ראשיתה – ברייך השלישי. מדענים נאציים שערכו ניסויים שטניים בבני אדם במהלך מלחמת העולם השנייה, זכו לחסינות ממשפט על פשעיהם הנוראיים כשהסכימו לשתף בידע שנצבר אצלם כמה מן הממשלות באמריקה, במזרח אסיה, באירופה ובמזרח הים התיכון. כשילכו לעולמם כל ניצולי השואה, אולי תתוודע האנושות לאמת מחרידה שמוסתרת מזה עשרות שנים. אולי אני אספר אותה אז, אם תובע הסכמה.

המיזם הידוע ביותר נקרא Project MKUltra. כשהם מצוידים בידע הגרמני ביצעו האמריקנים ניסויים זוועתיים בבני אדם על מנת לכפות שינויים במצבם הנפשי. כך יכולים היו ליצור מרגלי-על ורוצחים על פי דרישה. הם הצליחו לשנות את תפקוד המוח באמצעות כימיקלים, קרינה אלקטרומגנטית, חסך חושי ובידוד מוחלט, עד כדי תמורה במבנה האישיות שאפשרה שליטה חיצונית באדם. בשליטתם זו עודדו את הנבדקים לחשוב באופן בלתי רציונאלי ולהתנהג בצורה אימפולסיבית, כך שהם התקבלו כבלתי אמינים על ידי הציבור. הם יכלו להגביר את הסיבולת שלהם לעמוד בעינויי חקירות מחד, ובאמצעות שימוש בתרופות אסורות מאידך, ניתן היה להשתלט על מוחם ולשאול שוב שאלות שסירבו להשיב עליהן קודם לכן כשתודעתם היתה חופשית. הנבדקים המסוממים השיבו במפורט על כל השאלות הללו.

באחד הניסויים נצטוו הנבדקים, שאיבדו שליטה על רצונם, להעיר אדם אחר ולהרוג אותו אם יתמהמה להקיץ משנתו. אותו אחד לא התעורר, והנבדקים ירו בו באקדח כפי שהורו להם לפני כן. אלה היו כדורי סרק. בניסוי אחר הונחו הנבדקים להטמין מטען דמה בתוך קרון רכבת. לאחר מעשה טופלו הם בהיפנוזה ותושאלו ארוכות. אף אחד לא זכר דבר ממעשיו ביום ההוא. מוחם התרוקן כליל מזיכרונותיהם מאותה יממה. אחר כך הצליחו המדענים לשתול במוחם זיכרונות שווא כאילו היה זה מטען נפץ אמיתי, ואחרי שטיפת מוח נוספת באמצעות אותות סמויים שהועברו דרך גלי הקול בשידורי הרדיו, הודו הנבדקים באשמת הריגת חפים מפשע, אף שלא היו כאלה מפני שמטען דמה אינו מסוגל להתפוצץ.

איך הסכימו הנבדקים לשתף פעולה? באמצעות סחטנות או גמול כספי, ולפעמים היו אלה שבויים וייטנאמיים וחולי נפש, וביניהם אפילו ילדים. לדוגמא, במבצע 'קליימקס של חצות' (Operation Midnight Climax) פשטו סוכני ביון על בתי בושת בסן פרנסיסקו, תפסו לקוחות מכובדים וסחטו אותם. בתמורה לשתיקת הרשויות, הסכימו הגברים הנבוכים לשמש כשפני הניסיונות של המדענים.

ומה קרה כשמישהו מאנשי המחקר היה מעוניין לפרוש מן המיזם? הוא מצא את מותו בדרך מוזרה כלשהי.

אחת הפרשות הללו, שאני עוקב אחריה בתשומת לב רבה ומצוי בקשר עם הגורמים המעורבים, עוסקת ב"התאבדותם" של מספר אנשים בנורבגיה בשנות ה-50. את דבר רציחתם גילה במקרה ד"ר פרנק אולסון. יחד עם המדען הנאצי קורט בלום (Kurt Blome), שהיה מן האכזריים ביותר שפעלו במחנה בוכנוואלד, פיתח אמצעים כימיים שגורמים לבני אדם לשים קץ לחייהם. אולם, אולסון סבר שמדובר במחקר טהור, ונדהם לגלות כי השתמשו בממצאיו כדי להרוג אנשים. מרוב זעזוע הוא החליט בו ברגע להסתלק מעבודתו. בכך גזר את דינו.

ללא ידיעתו הוחדרו סמים למשקה שלו, ואולי היה נתון גם להשפעה חיצונית אחרת, עד כי הפך לבלתי יציב מבחינה נפשית. משכך קרה, באו למשפחתו אנשים בלתי מוכרים ואמרו כי עליהם לקחת אותו לטיפול פסיכיאטרי משום שנעשה אלים. הוא שוכן במתכוון בקומה גבוהה בבית מלון, ובעקבות טיפול כימי קפץ אל מותו ב-28 בנובמבר 1953. חקירת נסיבות המוות נמנעה בהוראת נשיא ארצות הברית.

המקרה של אולסון אינו יוצא דופן. בשנות ה-90 פורסם בעיתונות כי פושע נאצי קפץ אל מותו מבניין. מי גרם לו לקפוץ?

על כל פנים, בנובמבר 2012 תבעו בניו של אולסון את הממשל האמריקני בגין הסתרת מידע אודות רציחתו.

אחד מסוגי הטכנולוגיות הללו שכדאי להתעכב עליו הוא הנשק האלקטרומגנטי (Electromagnetic weapon). נשק זה מבוסס על קרינה אלקטרומגנטית המופעלת ממרחק מבלי שהקרבן יהיה מודע בכלל כי הוא משמש לה מטרה, ומבלי שחקירת המוות תגלה את נסיבותיה האמיתיות. קרינה זו יכולה לעבור בקלות חומות של בתי כלא ותאי בידוד, ומועטים המחסומים שניצבים בפניה. בתלות בעוצמת גלי הקרינה מסוגל המפעיל לגרום לקרבן להיות במתח נפשי אדיר, ובאמצעות תרופות אסורות להביא אותו לכדי ניסיון התאבדות. בנסיבות מסוימות, מסוגל המפעיל לגרום במוח הקרבן לתחושת אבדן עד כי הלה ירצה לשים קץ לחייו. כמו כן, המפעיל מסוגל לגרום לאירוע לבבי אצל הקרבן באמצעות האצת קצב הפעימות עד גרימת דום לב, ואפילו לשבץ מוחי באמצעות שטף דם. אנשי המודיעין והצבא האיראניים מתו כך פתאום מסיבות אלה, למרות שהיו אנשים בריאים ורחוקים מזקנה.

ממה מת זיגייר, שהיה איש צעיר ובריא? לא הצלחתי לברר האם עסקת הטיעון הוצעה לו בשבוע האחרון של חייו, שמא חומרתה היחסית, חרף ההקלות באישומים, הוסיפו לשברון ליבו.

ע.ה., לוחמת המוסד בדימוס, סיפרה כי אנשי הארגון אמורים לעמוד בלחצים נפשיים הרבה יותר מורכבים ומסובכים משהייה בת תשעה חודשים בתא מבודד בכלא ישראלי. היא אינה מצליחה להבין מה גרם לבן זיגייר להתאבד. היא חלילה אינה סבורה כי המדינה חיסלה אותו, אבל אומרת כי יש לה המון תהיות ושהיא אינה מוצאת להן הסבר.

אף אנוכי אינני סבור כי המדינה חיסלה את האסיר איקס כי ידע סודות רבים מדי. הסודות המעטים שידע לא היו סיבת מעצרו בבידוד מוחלט בכלא. מישהו לא רצה שהציבור ידע על הפרשה ויגלה שורה של מחדלים שקרו לאורך הדרך של זיגייר במוסד. מישהו רצה לשבור את רוחו על מנת שיודה בהאשמות שיוחסו לו, וזיגייר אכן נשבר בסופו של דבר, אבל מעולם לא הודה בהן. טעותו הגדולה ביותר היתה שלא דרש ממשפחתו באוסטרליה לחולל שם סערה בעניינו (כפי שהייתי אני עושה). כמה מבני המשפחה הודו שסמכו בעיניים עצומות על הרשויות בישראל. הם ציוניים נלהבים מאד ולא יכלו לנהוג אחרת.

פרופ' פניה עוז-זלצברגר כתבה: "חשיפת זהותו של האסיר איקס, כנראה בניגוד לאינטרס המיידי והמובן שלו עצמו ושל משפחתו וידידיו, לא היתה מעשה חסר אחריות של קומץ בלוגרים, עיתונאים, חברי כנסת ואולי גם "גרון עמוק" מתוך מערכת הביטחון עצמה. לא להמיט אסון ציבורי על משפחת זיגייר ביקשו, אלא דווקא להגן בנחישות על זכותם של אסירים עלומי־שם אחרים, בהווה ובעתיד, למשפט הוגן. ויותר מכך, להגן על הדמוקרטיה הישראלית המצויה תדיר באזור סיכון, במחוזות דמדומים, מפני המחשכים".

new_media-X

דברי שבח לפעילות הבלוגרים באתר וואלה.

ובעניין אחר לגמרי. ביום א' התקיימה ישיבת הקבינט הביטחוני הראשונה של ממשלה זו. בתום הישיבה קרא בנימין נתניהו לשר האוצר החדש, יאיר לפיד, ודיווח לו על מספר פרשות סודיות ביותר שנתונות לטיפולו אחרי שילמד אותן. אחת מהן קשורה ליחידת סודית מאד במשרד הביטחון שפורשיה תובעים כי יכובד הסכם הפרישה עימם. בעניינם מטפל עו"ד עופר ברטל, טייס מסוקים במילואים ובעל סיווג בטחוני גבוה.

כזכור, עו"ד ברטל פרסם בוואלה טור-דעה, שהיה תשובה לדרישת הנאנסת מגן העיר לחשוף בפניה את כתב האישום, מפני שהפרקליטות הסתירה אותו מפניה. את פניית הנאנסת לציבור הבאתי באופן בלעדי ב'תיבה הלבנה' לאחר שיצרה עימי קשר. משפרסם הלמו לינק לכתב האישום בעקבות פנייתה אליי, למורת רוחה של המשטרה, נבהלה עורכת דינה וטענה כי לא היה לה קשר עימי. ברם, שמורה אצלי ההתכתבות במלואה.

כבר שר האוצר הקודם, יובל שטייניץ, נדרש לטפל באי-כיבוד הסכם הפרישה, והידיעה על כך פורסמה, כאמור, בידיעות אחרונות ב-11 בינואר. שטייניץ טען כי ההסכם שנחתם עימם הוא מנוגד לחוק. עתה התבקש יאיר לפיד להכריע. בכתבה נאמר כי זוהי היחידה הכי סודית במשרד הביטחון, ועו"ד ברטל אישר כי אנשיה מורכבים ממחסלים מקצועניים ועד אנשי מדע בעלי ידע מסווג.

כתב ידיעות אחרונות מעולם לא פגש באנשי היחידה הסודית. הקשר שלו אליהם נעשה רק באמצעות ברטל. הם גם אינם רשאים להפגין נגד משרד הביטחון. הממונים על הביטחון במשרד הביטחון איימו עליהם כי אם יפגינו ותיחשף זהותם הם יושלכו לכלא כמו וענונו. העובדים הם שקופים באמת: אין להם שמות, פנים, טלפון, קורות חיים או כרטיס ביקור. האם אתם מעלים בדעתכם שיש אנשים כאלה?

הם אפילו אינם יכולים לפנות לבית הדין הארצי לעבודה מחמת סודם השמור כל כך. אז הם שכרו דוגמניות בביקיני כדי שתפגנה במקומם בלית ברירה ועל מנת שתעוררנה תשומת לב. מעולם לא התפרסם דבר בעניין היחידה הזו, גם לא במקורות זרים. מה היא עושה? אל תשאלו אותי.

הקליקו נא לקריאת הכתבה על אודות היחידה הסודית: 1234.

הארה: עשיית מניפולציה על מקור ידיעה אנונימי היא דרך שגורה בעבודת תחקיר מודיעינית. לעולם אין לבטוח במקור הידיעה, אבל מותר לשתף עימו פעולה כדי לבחון את ההשלכות. כך הולכת ונחשפת התמונה המלאה של השקרים והאמיתות. זכרו נא זאת.

הערה: כל הדברים שהובאו בדף זה ושלא פורסמו מעולם במקום אחר, אינם אמיתיים ונטוו בדמיוני בלבד, ללא ביסוס מן המציאות. כך יש להתייחס אליהם.

קראו גם את רשימותיי:

הסיפור האמיתי אודות האסיר איקס: כרוניקה של מוות ידוע מראש

בלעדי: גילויים חדשים בפרשת האסיר איקס

הסיפור שלא ידעתם: כך גויס האסיר איקס למוסד הישראלי ונתפס

תעלומה אמיתית: האם האסיר איקס בדה את א' מליבו כסיפור כיסוי לפעילות במילאנו?

הותר להביע: נתבררה אשמתו של האסיר איקס

מדוע חידת מותו של האסיר איקס לא רצתה להתברר?

מה היו הכשלים בפרשת האסיר איקס?

פרשת האסיר איקס: הקללות, חומרי החיטוי, והאמת שצצה פתאום

מה אינני יודע על האסיר איקס?

דר שפיגל יצא מדעתו: האם האסיר איקס הוא הבוגד הגדול בתולדות המדינה?

חיוכו המבויש של האסיר איקס ואז הוא נעלם

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.
Entries וכן תגובות feeds.