ציד משותף אצל פשפשי ישו או גניבה טפילית
09/05/2024 ב- 11:48 | פורסם במשפחתי וחיות אחרות | סגור לתגובות על ציד משותף אצל פשפשי ישו או גניבה טפיליתהמציאות עולה על כל דמיון, לעיתים. לעובדת חיים זו ניתן תוקף מחודש ב-7 באוקטובר, ושוב מצאתי עצמי עסוק מאד בכוחו של הדמיון האנושי, כמדי כמה שנים. השאלה הראשונה בנוגע אליו הינה האם הדמיון הוא תוצאת לוואי של גדילה בממדי המוח או תוצאת ברירה. כמובן, יתכן ששתי האפשרויות מתקיימות ואף מזינות זו את זו. השאלה השנייה בנוגע לדמיון דנה בעומקו וברוחבו. קרוב לוודאי שעומק הדמיון תלוי במומחיות. אי אפשר היה לצלול למעמקי מבנה הדנ"א מבלי הבנה בסיסית של קשרים כימיים, אולם אפשר כי לרוחב הדמיון אין מגבלות מולדות. אף על פי כן, האדם אינו מסוגל לדמיין כל דבר שהוא מנותק כליל מן המציאות. כל הפלגותיו בדמיון תלויות בהקשר, וככל הידוע, ההקשרים הם נלמדים. מדוע? מוחו של בן אנוש עם היוולדו אינו מפותח דיו, ובזמן שזה ממשיך להתפתח מחוץ לרחם כבר תלוי הידע הנרכש באינטראקציות עם הסביבה. לפיכך, ברי מאליו כי אם כוחו של הדמיון האנושי הוא תוצאת ברירה, אזי מוכרחה להיות לה זיקה להקשרים כלשהם. או אז, הדמיון מסוגל להתעלות על המציאות.
חותרן בביתכם: מדריך לגידול פשפש מים שאינו עוקץ
18/04/2024 ב- 01:29 | פורסם במשפחתי וחיות אחרות | סגור לתגובות על חותרן בביתכם: מדריך לגידול פשפש מים שאינו עוקץבאיזושהי תקופה שעשיתי בשומרון בהיותי חייל נהגתי לבקר בריכה טבעית כמה פעמים בשבוע. סלעי הגיר היו משוננים מאד ולמרות שגופי נשרט כל עת מחדש הייתי משתרע עליהם ומקרב את ראשי ככל הניתן אל פני המים. הבריכה רחשה חיים באופן יוצא דופן ויצורים קטנטנים נעו אנה ואנה במימיה או שטיפסו מעלה, לכדו אוויר לנשימה וכהרף עין צללו מטה ונעלמו כלא היו. באחד הימים התקנתי רשת דיג מעשה ידיי ותפסתי חותרן כשעלה לנשום. הזדרזתי להגיע לחדר מגוריי, מילאתי מיד בקבוק מים והכנסתיו פנימה. אז עוד לא ידעתי כי זו תהא התאהבות ממבט ראשון. ובאמת היתה זו אותה התרגשות שמציפה אותנו מבפנים בימי הנעורים, אך מי מתאהב בפשפש מים? אנוכי!
Continue Reading חותרן בביתכם: מדריך לגידול פשפש מים שאינו עוקץ…
טרנטולה מומלצת להחזקה בבית
23/02/2022 ב- 07:35 | פורסם במשפחתי וחיות אחרות | סגור לתגובות על טרנטולה מומלצת להחזקה בביתחרף חזותם העוצמתית, מיני טרנטולות רבים הינם עדינים למדי. שינוי בסביבה החיצונית מכביד עליהם. בל נשכח כי רובם הסתגלו לחיים באזור הטרופי, שם תנאי האקלים יציבים מבחינת טמפרטורה ולחות. מזו הסיבה, מי שמחזיק אותם בביתו מוכרח לספק למענם תנאים דומים, אחרת אי אפשר יהא למנוע את דעיכתם. עם זאת, ישנם מינים אחדים המותאמים לחיים מחוספסים יותר, וישגשגו גם מבלי שיהיה צורך להעניק להם תנאי מחיה מיוחדים.
על גידול נקשנים והשקטת רעשיהם בחלל הבית
17/02/2022 ב- 14:13 | פורסם במשפחתי וחיות אחרות | סגור לתגובות על על גידול נקשנים והשקטת רעשיהם בחלל הביתנקשנים (Alpheidae) הם מן הסרטנים המעניינים ביותר שניתן להחזיק בבית ולצפות באורחותיהם שעות על גבי שעות מבלי שהעין תשבע. ברם, כשמם ישמיעו הם נקישות צורמות לאוזן בכל עת שיתקרבו זה אל זה או ייתקלו בטרף פוטנציאלי. הצליל דומה מאד לקליק הנשמע בסגירת סיכה לשיער ראש, אך באופן רם הרבה יותר. יוצא אפוא שהאנשים המעטים כל כך אשר יודעים על קיומם של יצורים אלה מחליטים להיפרד מהם אחרי הלילה הראשון.
האם חשופית-ים עלעלית ניזונה רק מטחב הים?
18/02/2021 ב- 06:19 | פורסם במשפחתי וחיות אחרות | סגור לתגובות על האם חשופית-ים עלעלית ניזונה רק מטחב הים?לפני שנים התמוגגתי מסיפורו ההיתולי של בחור אמריקני במאבקו בטחב ימי. הוא החזיק באקווריום שלו אלמוגים פוטוסינתטיים ובאה האצה הזאת וכיסתה אותם עד שהאור החזק ביותר לא עבר דרכה. בכל עת שניסה להיפטר ממנה היא התפשטה עוד יותר. בקיץ ההוא החלטתי לבדוק מקרוב את יכולת ההתרבות האגדית שלה. הבאתי הביתה מחופי ישראל טחבון נוצתי (Bryopsis plumosa) וחיש מהר כיסתה אותו אצה חוטית. באין אור חש הוא על רקמתו מה עולל לאלמוגים האומללים. לאחר ימים ספורים לא נותר ממנו זכר. השלכתי את האצה החוטית לפח וסברתי כי הפרק הזה בחיי נמצא מאחוריי.
ניסויים ביתיים בעכביש כסופי דק-פסים בליווי תמונות
05/02/2021 ב- 10:33 | פורסם בהשוליים המתרחבים של קו אינסופי, משפחתי וחיות אחרות | סגור לתגובות על ניסויים ביתיים בעכביש כסופי דק-פסים בליווי תמונותכסופי דק-פסים היה מין העכביש השני שבחרתי לגדל בימות חיי ואני אפילו לא ידעתי כי הוא מי שהינו. היתה זו שעת אחר צהרים, לפני שירד ערב יום כיפור, כשנתקלתי בשולי דרך בשדה במאות עכבישונים המצויים בצפיפות זה לזה. הם סיקרנו אותי מאד, אך בשעה ההיא התעניינתי בדברים אחרים לגמרי. הייתי תלמיד בכיתה ה' וכל אשר התאוויתי לו היה לנסוע באופניים עד שייתש כוחי במוצאי החג. כשהגיע סוכות שבתי לשדה והגעתי אל אותו המקום. לעכבישונים לא היה זכר. לאמיתו של דבר, במשך שנים לא ידעתי מה עולה בגורלם של הקטנטנים הללו. בכל ביקור חוזר במקום שהיו בו עכבישונים של כסופי דק-פסים מצאתיו בלעדיהם. לימים שיערתי כי מתישהו, אולי לאחר הנשל הראשון, הם בוחרים להתפזר כל אחד למחוז חפצו.
Continue Reading ניסויים ביתיים בעכביש כסופי דק-פסים בליווי תמונות…
הדרך הפשוטה לגידול תיקן דומינו בבית
18/07/2020 ב- 06:46 | פורסם במשפחתי וחיות אחרות | סגור לתגובות על הדרך הפשוטה לגידול תיקן דומינו בביתמעולם לא העליתי בדעתי כי קיים בטבע יצור כה מעודן ורגיש כתיקן אזמרגד (Pseudoglomeris magnifica). כשם שצבעו המטאלי נוצץ כך קשה הוא לגידול ועוד יותר לריבוי. הדבר מפליא מפני שמין זה מפגין דאגה לצאצאיו ואיננו זונח אותם כשאר התיקנים. למעשה, הם נולדים חיים מבלי התיק החיצוני שפלוני עלול למעוך. חרף השגחת האם, מעט מהם שורדים, והמרגיז מכל שמלכתחילה מסתפקת השאננה בצאצאים אחדים תחת לקיים מצוות ה' לפרות ולרבות. כשהנימפות גדלות מתחוור שבנות אותו הגיל אינן מגיעות יחדיו לבגרות מינית. הזכרים מקדימים, הנקבות מתעכבות, ובינתיים בני זוג פוטנציאליים לכאורה מוצאים את מותם, ואני מוצא עצמי בחברת תיקניות זקנות ובתולות. יתר על כן, לא כולן מתענגות מאותו מזון, ולפעמים תנאי טמפרטורה ולחות זהים משפיעים על אחת אחרת מרעותה. אז מדוע טורחים להחזיקו? בגין חזותו הנאה ומפני שתיקן אזמרגד פעיל באור היום.
קומונה של פשפשים טורפים בביתי
31/05/2020 ב- 13:25 | פורסם במשפחתי וחיות אחרות | סגור לתגובות על קומונה של פשפשים טורפים בביתילכל הפשפשים יצא שם רע שלא בצדק והאשמה היא בפשפש המיטה בלבד. טפיל זה הועבר מן העטלפים אל האדם הקדמון בימים שהתגורר במערות, ואף שאנו שוכני ערים מזה אלפי שנים ברי כי טרם הצלחנו להיפטר ממנו. עובדה היא שאנשים נרתעים כשאני מספר להם כי אני מטפח מיני פשפשים ואלה נחשבים בעיניי לבעלי-חיים מעניינים ביותר. מה גם שכמעט כולם מתבלבלים בין כינים, קרציות, פרעושים ופשפשים, והדחף המיידי שלהם הוא להתגרד למשמע אחד הסוגים.
שיטות התגוננות בקרב מקלונים שאני מגדל
25/04/2020 ב- 09:51 | פורסם במשפחתי וחיות אחרות | סגור לתגובות על שיטות התגוננות בקרב מקלונים שאני מגדלמותר להודות כי עד שהתחלתי לגדל מקלונים נראו כולם בעיניי כיצורים המשעממים ביותר עלי אדמות – מקלות חיים שבקושי זזים. כהרגלי כמעט, נעשיתי מוקסם כשיכולתי לצפות מקרוב באותו יצור לא אטרקטיבי כביכול. את המקלונית הראשונה דחף לידיי פיני אמיתי. בימיי הסטודנטיאליים התגוררתי לא הרחק מביתו בירושלים, וחרף פער הגילאים בינינו היינו מיודדים. בחדר הארונות היה תלוי פוסטר ישן של אוליביה פסקל שהשאיר שם אחד הדיירים הקודמים. לימים נודע לי שהבחורה היפה היא שחקנית קולנוע גרמניה. עם בואה למעונה החדש נמלטה המקלונית וטיפסה על הפוסטר. קראתי לה אפוא בשם אוליביה. מכיוון שלא השגחתי היטב עליה גוועה המקלונית וכששמתי לב למצבה כבר לא היה ניתן להצילה. המסקנה הזריזה היתה פשוטה בתכלית: אם לא ניתן לספק תנאי מחיה למקלונים אזי יש להימנע מלגדלם.
אורחות הנשימה של רב-פשפש עקרבי ענק
14/10/2019 ב- 14:32 | פורסם במשפחתי וחיות אחרות | סגור לתגובות על אורחות הנשימה של רב-פשפש עקרבי ענקבשנה שעברה דיווחתי על תצפיות בגידול עקרב מים או בשמו האחר עקרבן. זהו פשפש, קרי חרק. אין לו זיקה לעקרב החי ביבשה. בעת ההיא גמרתי אומר לגדל גם את קרוב משפחתו הגדול הרבה יותר: רב-פשפש עקרבי ענק. היכן אמצא אותו? לפני שנים נהגתי לטייל ביערות ירושלים עם ג'ואי חתולתי. הייתי יוצא מן הבית עם קופסת שימורים וזו היתה עוקבת אחריי כל הדרך עד שפתחתיה למענה. פעם אחת הגישה לי מנחה משונה בתמורה. בדקתי היטב מכל צד את החרק המיובש על מנת לזהותו, אך לא הצלחתי מפני שחלק ניכר מגופו היה חסר. פניתי למומחה שקבע כי זהו רב-פשפש עקרבי ענק. איך הוא הגיע עד הנה? תעלומה!
בלוג בוורדפרס.קום.
Entries וכן תגובות feeds.
רשימות מן התיבה הלבנה 