שיטות התגוננות בקרב מקלונים שאני מגדל
25/04/2020 ב- 09:51 | פורסם במשפחתי וחיות אחרות | סגור לתגובות על שיטות התגוננות בקרב מקלונים שאני מגדלמותר להודות כי עד שהתחלתי לגדל מקלונים נראו כולם בעיניי כיצורים המשעממים ביותר עלי אדמות – מקלות חיים שבקושי זזים. כהרגלי כמעט, נעשיתי מוקסם כשיכולתי לצפות מקרוב באותו יצור לא אטרקטיבי כביכול. את המקלונית הראשונה דחף לידיי פיני אמיתי. בימיי הסטודנטיאליים התגוררתי לא הרחק מביתו בירושלים, וחרף פער הגילאים בינינו היינו מיודדים. בחדר הארונות היה תלוי פוסטר ישן של אוליביה פסקל שהשאיר שם אחד הדיירים הקודמים. לימים נודע לי שהבחורה היפה היא שחקנית קולנוע גרמניה. עם בואה למעונה החדש נמלטה המקלונית וטיפסה על הפוסטר. קראתי לה אפוא בשם אוליביה. מכיוון שלא השגחתי היטב עליה גוועה המקלונית וכששמתי לב למצבה כבר לא היה ניתן להצילה. המסקנה הזריזה היתה פשוטה בתכלית: אם לא ניתן לספק תנאי מחיה למקלונים אזי יש להימנע מלגדלם.
נקבה של מקלון קוצני
מיני המקלונים (stick insects) והעלונים (leaf insects) שמצויים אצלי הגיעו אליי ממגדלת מנוסה לפני שנים רבות. היו לה מינים נוספים, אך אני הסתפקתי בכל אלה שהמזון עבורם הוא נגיש ביותר. הם זוללים עלים טריים, אגב. אף אחד מן המינים שברשותי איננו דומה למקל. יש להם צורות אחרות. לרוב, הם מחקים בגופם חלקים מן הצומח, ומי שאינו מומחה יתקשה להבדיל בין הביצים שלהם לבין זרעים. העלונים כמעט זהים לעלים והם המעניינים ביותר עבור החובב. אלה חרקים רגישים למדי, גידולם מסובך ביותר ומצריך תנאי טמפרטורה ולחות ייחודיים. גם כאשר מעניקים להם אותם בשפע רב, אף אז קורות תקלות שאינן תלויות בדבר.
שני המינים הקלים ביותר לגידול מבין אלה שנמצאים בביתי הם מקלון קוצני (Extatosoma tiaratum) ושחרחר נאה (Peruphasma schultei). המקלונים הללו גדלים ללא קושי בתנאי האקלים והתאורה שבחדר בתוך כלובי רשת. הביצים זוכות לאותם תנאים בלתי מבוקרים ושיעור הבקיעה מהן הוא גבוה. אני מניח אותן בתוך כלובי רשת קטנים שתלויים באמצעות מגנט לזוויות ברזל של מדפים. כך מקבלות הביצים אוורור גם מן הצד התחתון. מנגד, ביצי עלונים זקוקות ללחות ולטמפרטורה קבועות תוך כדי מתן אוורור מוחלט. למרבה האכזבה, אף כשיש מענה על כל דרישותיהן מתברר ששיעור הבקיעה הוא נמוך.
שני המינים הקלים ביותר לגידול מבין אלה שנמצאים בביתי הם מקלון קוצני (Extatosoma tiaratum) ושחרחר נאה (Peruphasma schultei). המקלונים הללו גדלים ללא קושי בתנאי האקלים שבחדר בתוך כלובי רשת. הביצים זוכות לאותם תנאים בלתי מבוקרים ושיעור הבקיעה מהן הוא גבוה. אני מניח אותן בתוך כלובי רשת קטנים שתלויים באמצעות מגנט לזוויות ברזל של מדפים. כך מקבלות הביצים אוורור גם מן הצד התחתון. מנגד, ביצי עלונים זקוקות ללחות וטמפרטורה קבועות תוך כדי מתן אוורור מוחלט. למרבה האכזבה, אף כשיש מענה על כל דרישותיהן מתברר ששיעור הבקיעה הוא נמוך.
ההסוואה היא אסטרטגיית ההתגוננות של מיני מקלונים רבים בחקותם עלים וזרדים. ברם, מקלון קוצני ושחרחר נאה מתבלטים על רקע הסביבה ונזקקים לשיטות אחרות כדי להמשיך בחייהם באין מפריע. כל אחד מהם בחר בשיטה שונה ובניגוד לכמה מפרוקי הרגליים הם אינם נשכניים בכלל. מקלון קוצני, ובעיקר הנקבה של מין זה, מכוסה בקוצים קשיחים וחדים. כאשר הם חוששים מפני דבר כלשהו מיד חדלים לנוע. אופי זה של פעולה מיטיב עם המגדל. ניתן לאחוז בהם מבלי שיברחו במהירות. ואם הם נופלים ארצה אזי הם מחקים עצם צמחי שדומם במקומו ללא ניע וכך קשה להבחין בהם. בעלי חיים אחרים מתחזים למתים בדרך זאת כדי שהטורף יבחל בבשרם וימשיך בנתיבו. אם מציקים למקלון קוצני הוא נאחז בענף ולא מרפה ממנו. מדווחים שיכולת הנקבה ממין זה להידמות לעקרב תוך כדי כיפוף זנבה עשויה להרתיע את טורפיה. אני מצאתי כי המעשה האחרון שתבחר בו יהיה להיות אקטיבית מדי ולאיים. שחרחר נאה הוא תזזיתי יותר וממהר להסתתר בעלווה אפילו אם מאירים עליו בפנס. אי אפשר להניח אותו על כף היד כי הוא לא יישאר שם יותר משבריר שניה. ואם מנסים להחזיר אותו, רב הסיכוי שיפריש מגופו נוזל בעל ריח דוחה.
ניתן לשער כי בין אויביהם הטבעיים של מקלון קוצני ושחרחר נאה נמנים ציפורים וזוחלים. בגלל קצב התרבותם הגבוה אני משתמש בהם כחרקי האכלה לפרוקי הרגליים שברשותי. למעט נקבות גדולות למדי כולם נקטלים בנקל. אפשר כי גם מן הסיבה הזו נבררו מידותיה המרשימות. היא גדולה מכדי להיאכל וגם תיאבק על חייה בחוזקה. יש לציין כי איננה נזקקת לזכר על מנת להטיל ביצים פוריות. לא אכפת לה מה יעלה בגורל הזכרים כולם. לדידה, לשאת על גבה זכר כל ימי בגרותה המינית הוא עול כבד למדי. ואכן, כמעט תמיד שרוע עליה אחד הזכרים שחפץ להזדווג עימה. לפעמים, שלושה נאבקים ביניהם לתפוס את המקום והיא מצליחה להימלט בהמולה. זהו מחזה מבדח כי הזכרים נותרים מבולבלים. הם ממשיכים במלחמתם מבלי כבר לדעת על מה.
דעתי היא כי כמה ממיני מקלונים ראויים להיכלל בפינת החי הביתית הואיל ואינם נושכים או עוקצים, גופם אינו משוח ברעל, ובשום עילה לא ניתן להגדירם כמזיקים אף אם ישוטטו בחופשיות במטבח. הם גם לא מרעישים או מפיצים ריחות רעים שלא בשעת סכנה. מחלות אינם מעבירים לאיש והם מאריכים ימים עד כדי שנה תמימה. גידולם פשוט למדי ואינו מצריך מאומה מלבד כלוב רשת מרווח. את מזונם קוטפים בגן העירוני ובחורשה הקרובה, ואף בלי מים לשתייה הם מסתדרים היטב. כל אשר צריך הוא לנקות את רצפת הכלוב מעת לעת, להפריד באופן ידני את הביצים מן הגללים היבשים, וכשהעלים מתייבשים אפשר להוציאם או להשאירם עד הפעם הבאה.
יש להדביק בקבוק באמצעות סיליקון לצלוחית הפוכה על מנת שכובד משקלם של המקלונים לא יפריע ליציבותו.
בלוג בוורדפרס.קום.
Entries וכן תגובות feeds.