אורחות הנשימה של רב-פשפש עקרבי ענק

14/10/2019 ב- 14:32 | פורסם במשפחתי וחיות אחרות | סגור לתגובות על אורחות הנשימה של רב-פשפש עקרבי ענק

בשנה שעברה דיווחתי על תצפיות בגידול עקרב מים או בשמו האחר עקרבן. זהו פשפש, קרי חרק. אין לו זיקה לעקרב החי ביבשה. בעת ההיא גמרתי אומר לגדל גם את קרוב משפחתו הגדול הרבה יותר: רב-פשפש עקרבי ענק. היכן אמצא אותו? לפני שנים נהגתי לטייל ביערות ירושלים עם ג'ואי חתולתי. הייתי יוצא מן הבית עם קופסת שימורים וזו היתה עוקבת אחריי כל הדרך עד שפתחתיה למענה. פעם אחת הגישה לי מנחה משונה בתמורה. בדקתי היטב מכל צד את החרק המיובש על מנת לזהותו, אך לא הצלחתי מפני שחלק ניכר מגופו היה חסר. פניתי למומחה שקבע כי זהו רב-פשפש עקרבי ענק. איך הוא הגיע עד הנה? תעלומה!

רב-פשפש עקרבי ענק.

רב-פשפש עקרבי ענק בצד מטבע של עשרה שקלים להמחשת גודלו.

רב-פשפש עקרבי מחבב מאד בריכות דגים. מפעם לפעם מרוקנים אותן. איך אדע אימתי הגיעה העת? פשפשתי במוחי כדי למצוא לי דרך נאותה. האם אטלפן לשם בירור? לא אזכה לתשובה אלא לאזהרות ואיומים. האם אסע לשם מדי יום על מנת להיוודע בכוחות עצמי לרגע המיוחל? מיותר. ברם, אין צורך להיות גאון כדי לפצח את הקושיה. החיים המודרניים פשוטים להפליא. כל אחד מפרסם את כתובת הדואל שלו באינטרנט. הוא משתמש בדואר האלקטרוני כדי לבשר על כל מיני דברים, ובין השאר על מועד ריקון הבריכה. כך הגעתי לילה אחד עם סרבל הדיג שלי לבריכה שכמעט לא נותרו בה מים ויצאתי ממנה עם שלל גדול של רב-פשפשים. הותרתי אחריי אלפי עקבות בבוץ, אך למי שם אכפת.

מה המאמץ הזה מספר עליי? הנה לכם התשובה: אני – שמרחף במים כמו שלדג באוויר – לא מסוגל אלא להינעץ בתוך אדמה מימית אם אני נקלע אליה. לאה מן הליל הארוך העברתי את היצורים שנשאתי עימי אל מיכל גדול דיו עבור כולם והתבוננתי בהם בחפץ לב. רגילים אנו לראות חרקים יבשתיים שמגלים גמישות רבה בתזוזת איברי גופם. לא כך הדבר אצל רב-פשפש עקרבי. גופו חלק ומעוגל מבלי בליטות כלשהן ודמוי סירה שטוחה. מבנה זה תואם את אורח חייו המימי, כמובן. נפלאות האבולוציה לאשורן.

בממוצע, רוחב גופו של פשפש זה הוא 2.5 ס"מ ואורכו 5.5 ס"מ מבלי צינור הנשימה האחורי. יחד עם רגליו הוא נראה גדול בהרבה. בספרות המדעית מייחסים לו מידות מרשימות יותר. לא מצאתי להן אחיזה במציאות. בבחרותי כיניתי זאת "האפקט הקובני". קובנית אחת התעקשה בפניי שמידותיה צרות בהרבה מכפי שרואות עיניי. נטלתי לידיי סרט מדידה והיא אכן צדקה. אז אתה רוצה, תמהה בעצבנות, שאתן לכל אחד למדוד אותי? יש לצפות מן החוקרים לא להיחרד ולאחוז את פרוק הרגליים כנגד סרגל כדי שעיניהם לא תשטינה במוחם. אך אפשר שהמחברים מתכוונים לחזות הכללית.

לשלושת זוגות רגליו של רב-פשפש עקרבי ענק יש תפקידים שונים ועל כן גם מראה נבדל. הרגליים הקדמיות דמויות צבת ומשמשות לאחיזת הטרף. בקצותיהן טופרים ארוכים שמונעים את השתחררותו. גם שני זוגות הרגליים האחרות מסתיימים בטופרים לצורך היצמדות אל משטח המנוחה, שם יבלה את מרבית חייו. הרגליים האמצעיות מיועדות בעיקר להליכה ומסייעות גם לתנועה בתוך המים. הרגליים האחוריות מותאמות לחתירה אם כי מאפשרות גם יציבות בפסיעה על מצע מוצק. הן רחבות ושטוחות כצורת משוט והזיפים הארוכים שלהן מגדילים את שטחו ודרך כך משפרים את יעילותו.

בניגוד גמור לעקרב מים ששוחה על פני המים רק אם מאלצים אותו, ומעדיף להתהלך על הקרקעית ולעולם אינו צולל מרצונו החופשי, הרי שרב-פשפש עקרבי מבכר אורח תנועה הפוך. הוא לא מחבב הליכה כלשהי ותמיד יעדיף צלילה מפינה אחת לפינה אחרת. לעיתים רחוקות ישחה על פני המים ולפעמים לעולם לא. בין השאר, השוני בין שני סוגי פשפשי המים הללו נובע מכך שעקרב מים אינו מצויד ברגלי משוט אחוריות כשל רב-פשפש עקרבי. אין לשגות בדמיונות כזב ולתאר בנפשכם את רב-פשפש זה משייט להנאתו כדג במים. בדרך כלל, הוא צולל בחיפזון כתוצאה מבהלה. למשל, בהפעלת תאורה מלאכותית מתוך עלטה מוחלטת. אז יעזוב בדחיפות את האבן שעליה התיישב במשך הלילה וימהר למצוא מחסה במקום אחר. עם זאת, הוא מסוגל לרדוף למרחק קצר אחר הטרף שבו משגיחות עיניו. איזו פונקציה חשובה ממלאים מחושיו לא אדע בבטחה. הם אינם נראים לעין. קצרים וכפופים אלה משני עברי הראש לצד הבטן כדי לא להפריע אפילו במעט ליכולת תנועתו בתווך המימי. נראה שחשיבותם בזמנים שהוא נמצא מחוץ למים.

רב-פשפש עקרבי ניזון מבעלי חיים אשר מצויים במים. אלה שצפים על פניהם אינם מעניינים אותו כלל. לעומתו, עקרב מים אינו משגיח אף פעם במה שמצוי תחתיו. הוא מנסה לאתר טרף שנפל על פני המים ונאבק בהם כדי לא לטבוע. הניחו שם דבורת דבש ועקרב מים ילכוד אותה במהרה. הכניסו דגיג ולא יחלוף זמן רב עד שרב-פשפש עקרבי יאכל ממנו. הוא אפילו מסוגל להשתלט על דג זהב גדול מגופו. אין לייחס לו עצלנות כאשר אינו מצליח לתפוס דבר. בטבע נקלעים לסביבתו יצורים חלושים כתוצאה מחולי או רעב. בתנאים ביתיים מוכרחים לשים אותו יחד עם טרפו בכלי קטן כדי שלארוחתו הבאה לא תהא הזדמנות להימלט. כאשר מכניסים לשם דג זהב רואים אנו כתם כתום מצטופף באחת מפינות הכלי ולא זז. אפילו פתיתי מזון צפים נכשלים מלהסיט את תשומת ליבו לשם הישרדותו. לפיכך, האכלתי את רב-פשפשים עקרביים בזוגות של גופי אנדלר. הזכר מציק לנקבה והיא בורחת ממנו. מתישהו מי מהם ישלם מחיר על כך בחייו.

זכר ונקבה של גופי אנדלר מוכנסים לכלי שבו מצוי רב-פשפש עקרבי ענק.

רב-פשפש עקרבי ענק עוקב בעיניו אחר זכר ונקבה של גופי אנדלר.

רב-פשפש עקרבי ענק נועץ את חדקו בגופו של גופי אנדלר זכר בעוד הנקבה מרוצה מחייה.

רב-פשפש עקרבי ענק אוחז בגופו של גופי אנדלר זכר.

רב-פשפש עקרבי ענק אוכל לשובעה גופי אנדלר זכר. בתום הארוחה יושלך הגוף השלם למראה, אך חסר התועלת, לאחר שרוקן מבשרו.

גם בסרטני נהרות קטנים ממידתם לא בוחלים רב-פשפשים רעבים. אינני עורך קרבות ראווה ביניהם. אני מסיר את צבתותיו של סרטן הנהרות קודם לכן לבל יפגע בטורפו. אין במעשה אכזריות. מטבעם, סרטני נהרות נלחמים זה בזה על טריטוריה או על מזון וקוצצים אחד לשני את רגלי הצבת. לאחר התנשלותם מתחדש גופם בשלמותו. רב-פשפש יתפוס בנקל סרטן נהרות מפני שכמותו אף הוא מחבב טיפוס על אבנים ולא התרחקות זריזה במים. הן הדג והן סרטן הנהרות נאבקים בטורף לזמן קצר, אך דווקא סרטן נהרות החזק בכל היבט מן הדג הוא זה שנכנע מהר יותר. מדוע מצליח רב-פשפש להשתלט עליו על נקלה? לכאורה, את שניהם הוא עוקץ באותה שיטה. יתכן כי הארס פועל על כל אחד מהם בצורה שונה. כמו אצל עקרב מים (שאינו עוקץ ב"זנבו") אף גפי הפה של רב-פשפש הפכו לחדק המשמש גם לעקיצה וגם למציצה. השפה התחתונה הפכה לנרתיק ובו הלסת העליונה והלסת התחתונה. זיפיה של הלסת העליונה משמשים לעקיצה וזיפיה של הלסת התחתונה יוצרים שני מרזבים: הקדמי משמש ליניקת המזון. האחורי מכיל רוק השופע אל תוך פצעו של הטרף. רוק זה מכיל תססים לעיכול וגם ארס. עסקינן בחומר ארסי שנחשב לאחד המכאיבים ביותר אצל המין האנושי. כמעט אין דבר שמשתווה לעוצמת הכאב האדירה שחש הפגוע. חסר ניסיון מוטב שירחק מן החיה הזו. אין לגעת בה אף פעם בידיים חשופות. אם תהרהר לתומה שאינה יכולה לסגת מיד תכבד את האידיוט בעקיצה נכבדה.

רב-פשפש עקרבי ענק מנסה לתפוס סרטן נהרות.

רב-פשפש עקרבי ענק נועץ את חדקו בסרטן נהרות.

רב-פשפש עקרבי ענק אוכל בניחותא סרטן נהרות. כשיסיים לאכול ישליך את הפגר מרגליו.

כמו שאר הפשפשים שאינם טפילים גם לרב-פשפש עקרבי ענק יש שני זוגות כנפיים. הוא מתעופף ממקווה מים אחד למשנהו וכחרקים אחרים נמשך לאור. בניסוי ביתי שערכתי לפרטים אחדים לא מצאתי אצלו דילמה. באפלה של שעת ערב מאוחרת הנחתי אותו מחוץ למים בתוך כלובי רשת גדולים המחוברים זה לזה. בפינה אחת הנחתי מיכל מים ובפינה אחרת מנורת שולחן. יתכן כי בטבע יש לו צורך להימשך אל אור הלבנה המשתקף על פני המים. כך הוא מאתר אותם. בחדר חשוך יש אפוא לאור תפקיד מכריע בין שתי האפשרויות.

גבו של הפשפש מתחת לכנפיים שעיר. במיוחד בולטות השערות הארוכות מסביב לפתחי הנשימה. פתחים אלה מהווים את קצותיהם של צינורות המסתעפים בגוף כולו ויוצרים מערכת הקרויה טרכיאות. הימצאותם ומיקומם של הפתחים הללו מפתיע את מי שאיננו בקי באורחות נשימתו של רב-פשפש. רגילים אנו לראותו נושם באמצעות צינור קצר שבקצה בטנו המוצא מחוץ למים. אולם, דרך נשימתו בזמן שהותו במים שונה מדרך נשימתו בשעת תעופה. או אז קולט הוא אוויר לנשימה באמצעות פתחי הנשימה שבטבעות החזה והבטן. דרך הפתחים הללו גם מוצא האוויר המשומש וזה נכלא בשכבת השערות שעל גב הפשפש. כך מתהווה מעין כרית אוויר המסייעת בציפה כאשר אינו נע במים. בשהותו במים נסגרים פתחי נשימה אלה על ידי מסתמים טבעתיים וקליטת האוויר והוצאתו מתבצעות באמצעותו של צינור נשימה. עסקינן בשתי לוחיות מתמשכות של טבעת הבטן השישית היוצרות אותו. צינור נשימה זה עשוי להשתרבב החוצה או להתכנס פנימה לפי הצורך ולכן לא תמיד זוכים לראותו. צינור הנשימה של עקרב מים ארוך בהרבה ואיננו נחבא בגופו. בנסיבות אלה מוצאים אנו את עקרבי המים נחים על אבן כשגופם מאוזן. הראש והבטן במרחק דומה מפני המים ורק צינור הנשימה בולט החוצה. לעומתם, רב-פשפשים עקרביים מוכרחים לשהות על האבן כשגופם מאונך – ראשם מטה וצינור הנשימה כלפי מעלה.

שני החלקים מהם עשוי צינור הנשימה משמשים גם להפקת צלילים. קולות צורמים אלה נשמעים בעונת רבייתו של רב-פשפש. בחלוף מספר שבועות לאחר ההזדווגות מוטלות הביצים אחת-אחת בגובה פני המים על אבנים או צמחים המתבלטים החוצה מהם. דומה שעקרבי מים מניחים אותן על מצע לח ומסיימים בזאת את מלאכתם. ואילו אצל רב-פשפשים הן מודבקות לתשתית. ציצית הנשימה המאפיינת את ביצי עקרב המים נעדרת אצל ביצי רב-פשפש עקרבי. ומדוע? עקרבית המים זונחת את ביציה בתוך מצע עמוק מתוך תקווה שלא יתייבש עד בוא הבקיעה. הציצית נועדה להבטיח חילוף גזים עם האוויר שמחוץ למצע. לעומתה, דואג רב-פשפש עקרבי בכוחותיו שלו שהביצים תישארנה לחות עד שתבקענה. בתנאים ביתיים אין צורך במסירות הורית. די לנו במערפל אולטרא-סוני ובקר לחות.

ביצי רב-פשפש עקרבי ענק מודבקות לאבן.

ביצי רב-פשפש עקרבי ענק בצד מטבע של עשרה שקלים להמחשת גודלן.

שומו שמיים, מה עומד לצאת מן הביצים הללו!

כמו אצל יתר הפשפשים אין גלגול מלא לרב-פשפש עקרבי. הצאצאים דומים בחזותם לבוגרים אלא שהם קטנים ומחוסרי כנפיים. בעוד ההורים ברחנים באופיים, מתברר לנו כי הצעירים תוקפניים או מזהים בכל דבר שקרב אליהם טרף פוטנציאלי. אחרי הנשל החמישי יוכלו להתרבות כהוריהם. או אז יש להיזהר מקניבליות-יתר. עומס רב מדי של פרטים במיכל יוביל לתוצאה הרת אסון אפילו אם הטרף יהא מצוי בשפע. מכיוון שבכוח עינינו לא נוכל להבדיל בין זכר ונקבה, רצוי לשים יחדיו ששה פרטים לכל הפחות כדי להגדיל הסיכויים שביניהם יימצאו שני הזוויגים, אבל נוכחתי לדעת כי מעבר לשלושה פרטים מתחילה חגיגה של הרג מיותר.

בלוג בוורדפרס.קום.
Entries וכן תגובות feeds.

%d בלוגרים אהבו את זה: