ניסויים ביתיים בעכביש כסופי דק-פסים בליווי תמונות

05/02/2021 ב- 10:33 | פורסם בהשוליים המתרחבים של קו אינסופי, משפחתי וחיות אחרות | סגור לתגובות על ניסויים ביתיים בעכביש כסופי דק-פסים בליווי תמונות

כסופי דק-פסים היה מין העכביש השני שבחרתי לגדל בימות חיי ואני אפילו לא ידעתי כי הוא מי שהינו. היתה זו שעת אחר צהרים, לפני שירד ערב יום כיפור, כשנתקלתי בשולי דרך בשדה במאות עכבישונים המצויים בצפיפות זה לזה. הם סיקרנו אותי מאד, אך בשעה ההיא התעניינתי בדברים אחרים לגמרי. הייתי תלמיד בכיתה ה' וכל אשר התאוויתי לו היה לנסוע באופניים עד שייתש כוחי במוצאי החג. כשהגיע סוכות שבתי לשדה והגעתי אל אותו המקום. לעכבישונים לא היה זכר. לאמיתו של דבר, במשך שנים לא ידעתי מה עולה בגורלם של הקטנטנים הללו. בכל ביקור חוזר במקום שהיו בו עכבישונים של כסופי דק-פסים מצאתיו בלעדיהם. לימים שיערתי כי מתישהו, אולי לאחר הנשל הראשון, הם בוחרים להתפזר כל אחד למחוז חפצו.

כסופי דק-פסים מצד "בטנו".

כסופי דק-פסים מצד "גבו".

חלפה שנה ובסוף הקיץ שוטטתי בשדה מתוך מטרה למצוא שוב עכבישונים. פתאום ראיתי שלושה שקי ביצים על רשת מרהיבה. תרתי בעיניי אחר האם ולא מצאתיה. בזהירות נטלתי עימי שק ביצים הביתה כדי לצפות בעתידו הצפוי. מקץ שבועיים הבחנתי כי השק משתנה לנגד הזמן. בכל יום שחלף נדמה כי עומד היה להיפתח עד שפקעה סבלנותי וגמרתי אומר לראות מה יש בתוכו. בבת אחת יצאו ממנו כל העכבישונים. אז הצטרכתי לאסוף אותם לתוך קופסה ולהמתין עד שיצוץ במוחי רעיון מה לעשות באשר אליהם, כמו למשל איך להאכילם.

שקי ביצים של כסופי דק-פסים בטבע. לתמונה מוגדלת נא לחצו כאן.

ביצים בתוך שק של כסופי דק-פסים. לתמונה מוגדלת נא לחצו כאן.

ביצים בתוך שק של כסופי דק-פסים בצד מטבע לשם המחשת הגודל.

אלמנה חומה היתה העכבישה הראשונה שגידלתי. לא ידעתי עליה כמעט דבר, אך שיוויתי בנפשי כי היא מסוכנת ככל העכבישים בצורתה. בעמל רב הכנסתיה לבקבוק זכוכית שאת פיו סגרתי בפיסת בד, ולא חלף זמן רב עד שהטילה שם את ביציה בתוך שק משי. בעודי מטכס עצה כיצד לפעול כבר הופיע עוד שק ביצים. עתה היה ברור שעליי להיפטר מן האם מוקדם ככל האפשר שמא תאכל את צאצאיה. לאחר מכן לא עשיתי דבר. משק אחד יצאו העכבישונים ולא ידעתי במה להאכיל אותם. להפתעתי, חלקם שרדו. הנחתי שהם אוכלים אלה את אלה. לבסוף נותרו בבקבוק שני פרטים, ובזמן הזה יצאו לעולם העכבישונים מן השק האחר. אף אחד מהם לא שרד, אך שני העכבישים שבקעו מן השק הקודם גדלו להפליא עד שכבר ניתן להאכילם בזבובים מתים. התברר כי השתיים היו נקבות והן חיו בצוותא באותו בקבוק מבלי לטרוף אחת את השנייה. אלמנות חומות סובלניות מאד זו כלפי זו אם כולן באות מאותו שק ביצים.

אין לדעת מדוע עכבישוני כסופי דק-פסים אינם קניבלים. אפשר כי למרות היותם זעירים, עודם גדולים דיים מכדי להיאכל על ידי אחיהם. מכיוון שהם לא אוכלים זה את זה, יש לנסות ולהזין אותם בעצמנו. בספרות המקצועית נאמר כי חלק ניכר מתזונתם של עכבישונים מבני משפחה זו הוא אבקת פרחים. אני רוכש אבקת דבורים (Bee pollen) בבית מרקחת כמזון לצרעות הפלך שאני מגדל בביתי. פיזרתי את גרגיריה הדקיקים על פני רשתם המשותפת של העכבישונים עד שהחליפה צבע ונראתה מאובקת. הוספתי גם המון קפזנבאים מפעם לפעם שנלכדו אף הם ברשת. למרבה הדאבה, ידעתי מפח נפש כמה פעמים כשמצאתי כי העכבישונים מתו לבסוף. אפשר שלא גוועו ברעב. יתכן כי בשר הקפזנבאים ממין זה הוא רעיל עבורם. אולי גם תנאי הלחות לא הלמו את צרכיהם.

חלפו הרבה שנים מאז נתקלתי בהם לראשונה והתעלומה בעניין העכבישונים נותרה בעינה. היעלמותם בשדה המשיכה לקנן בסקרנותי מפני שהתופעה הזו נשנתה פעם אחר פעם. לפיכך, גמרתי אומר לבחון מקרוב את התנהגותם. בצמידות לדירה ששכרתי היה מחסן. השגתי מפתח וכל ניסיונותיי לגבור על המנעול החלוד לא הועילו. כישוריי הנודעים בפריצה נתקלו בדלת שלעגה להם. בלית ברירה, הנחתי את שק הביצים בחדרי וציפיתי לבאות. כעבור פחות משבוע יצאו העכבישונים והקימו להם רשת משותפת בקרבת שק הביצים ולא עזבו אותו אף מקץ ימים מספר. התבוננתי בהם בשימת לב רבה. כל אשר עשו על גבי הרשת, שלא התרחבה עוד כלל, היה לטפס מעלה או מטה מעת לעת. בשבוע השני, לפני שהתנשלו, החלו רובם לעזוב את הרשת, אם כי נותרו בה עוד רבים במהלך הימים הבאים. באופן יחסי לגודל העכבישונים, נטוו שש רשתות נוספות הרחק מן הרשת הראשונה. כל אחת אכלסה פרטים שכבר ניתן למנותם. די היה בהם לטוות אותן ולא רבים מכדי שלא יוכלו להיספר. גם גודלן הקטן העיד על זאת. לא ידעתי אם מראש פעלו בקבוצות קטנות או אם כבודדים שנקלעו במקרה זה ליד זה והחליטו כי טוב להישאר יחד לפרק זמן נוסף. אולם, שהות מספקת בחברתם לא היתה לי. עתיד הייתי לארח את חברתי. על כן, הוצאתי את העכיבשונים מן החדר והעברתי אותם לשטח בור קרוב. בערב הגיע שכני לבקרני. עוד הוא יושב על הכורסה וכבר התחיל לגרד את צווארו. הוא קם מיד בלי להבין מה קורה לו והמשיך לשלוח את אצבעותיו אל אוזניו ופניו, עד שנמלט לבסוף מן הדירה. התברר כי לא הבחנתי ברשת-בת שביעית שהוקמה בגב הכורסה.

הניסוי הסתיים מבלי שזכיתי לתוצאה משביעת רצון, וכלקח ממנו החלטתי לערוך אותו שוב בתנאי שדה שלא מצוי בו כסופי דק-פסים, וזאת על מנת שלא אתבלבל בין המשתתפים הזעירים לבין דומיהם. לפיכך, כעבור שנה נטלתי עכבישונים שבקעו בביתי באחד הלילות, והעברתי אותם בבוקר אל חוח יבש במקום גידולו הטבעי. בחרתי דווקא בו כדי שקוציו יגוננו על העכבישונים מפני טורפים מעופפים ובתוכם יוכלו למצוא מחסה מפני השמש. הבטתי במעשיהם לאורך שעה. הפעולה הראשונה של כל אחד מהם היתה להפריש קור משי תוך כדי תנועה. לנגד עיניי נטוותה תחילה רשת סביב כל אחת משלוש קבוצות הקוצים, אך הן לא הלכו ונעשו סמיכות כפי שמצאתין בדירתי. אט-אט נטוו קורים גם בין קבוצות הקוצים, אך מבלי שתיווצר מהם רשת. דומה כי שימשו כגשרים למעבר ולא הופרשו כדי לשמש בית זמני. העכבישונים התהלכו עליהם מפה לשם, ולא תמיד המשיכו עד הקצה. לפעמים, התרחקו מעט ואז שבו על עקבותיהם. עתה התבוננתי בקפידה בפרט אחד. ראיתיו מפריש קור ממקום עומדו והוא תלוי באוויר נטול הרוח. הקור המשיך להתארך עד כדי עשרים ס"מ מן הקוצים, וכעבור שניות השתמשו בו עוד עכבישונים. הם לא הפרישו קורים משלהם, אפילו לא כדי לחזק את חבל ההליכה הדקיק שעליו נעו. בזמן הזה חזר העכביש יוצר הקור אל הקוצים כשהוא מטפס על העכבישונים שעמדו בדרכו. הם לא המשיכו להאריך את הקור. מעטים נותרו עליו ורובם בחרו לשוב למקום מוצאם. על כל פנים, תפשתי ברגע ההוא את דרך הפעולה של העכבישונים. הם מפרישים קורים אל האוויר, חלקם ניתקים ברוח ונסחפים הלאה, חלקם מגיעים אל צמח אחר בסביבה והעכבישונים נודדים אליו.

עכבישונים בני שעות אחדות של כסופי דק-פסים ברגעיהם הראשונים על קוצי חוח יבש. לתמונה מוגדלת נא לחצו כאן.

עזבתי את העכבישונים בשעת בוקר ושבתי אל החוח לקראת ערב. מצאתי מעט מהם על קבוצת קוצים אחת. הם לא עיבו וחיזקו את הרשת המדוללת, וכל השאר נעלמו בעשבים סביב. שיוויתי בנפשי מתמיד כי הצורך המולד בהגנה מצמיד אותם זה אל זה, ותהיתי לעצמי אם הוקמו רשתות משותפות באתרים רחוקים מעיניי. דומה כי על גבי אותו החוח לא הרגישו בנוח. חיפשתי אחריהם עד שעמד להחשיך. לדאבוני, הצמחייה בלעה אותם. בדרך הביתה הרהרתי על הממצאים. למדתי שעכבישוני כסופי דק-פסים טווים יחדיו רשת ציד משותפת שלא כדי לאכול בחברותא. בשלב הזה של חייהם הצעירים הם אינם ניזונים. היא משמשת אותם כמעון ראשוני. בכוחם המשותף הם בונים רשת גדולה די צורכם שלא תאפשר לטורפים מזדמנים להגע אליהם. ככל הנראה, טרם הנשל הראשון הם מתפזרים ממנה כל אחד לאן שיישא אותו הקור. מהי חשיבות העיתוי? להנחתי, על מנת שיימנעו מתחרות על משאבי מזון מוגבלים הואיל ולאחר התנשלותם הם מתחילים לזלול. העובדה כי לא איתרתי את העכבישונים שעזבו את החוח הביאה לשאלות נוספות. הייתי מוכרח לבצע עוד ניסוי באשר לשיתוף הפעולה של העכבישונים בצאתם לעולם. צריך הייתי לדעת היכן בוחרים הללו לטוות את רשתם המשותפת. האם אחד מהם מתחיל באקראי וכולם נמשכים אחריו, או שדבר כלשהו בסביבה החיצונית מושך אותם אליו.

עונת הרבייה של כסופי דק-פסים מתקיימת רק בתקופה החמה. בעיצומה גבוהים הסיכויים למצוא מחדש בשדה מסוים שקי ביצים. אולם, לעולם אין מגלים רבים מהם בסיור אחד או שניים. שלל בן חמישה שקים ייחשב לאוצר. על כן, הניסויים בעכבישונים, אשר לרוב בוקעים בשלהי הקיץ, יכולים להתקיים משנה לשנה בלבד, ומי שחוקר מין זה מחויב להתאזר בסבלנות אין קץ כמעט. באביב שלאחר ניסוי השדה הכנתי כלוב רשת גדול ובתוכו הנחתי לנפשו שק ביצים. ידעתי כי על מנת להכין מתקן ניסוי שיסייע במציאת תשובות לשאלותיי, אהיה מוכרח לקיים תצפיות נוספות על העכבישונים. חשתי כי המידע שברשותי עליהם עודנו חסר מאד. התחושה התבררה כמוצדקת ביותר. התצפיות אל המתרחש בכלוב הרשת הועילו לי, ובמיוחד באשר למשיכה אל האור.

כעבור שנה בניתי את מתקן הניסוי: תיבת קלקר סגורה מכל צדדיה. אפרט את תהליך בנייתה כדי שניתן יהיה לבצע ניסוי חוזר ולאשש את התוצאות אשר מצאתי בעזרתה.

הדופן התחתונה של התיבה נראית בחלק התחתון של התמונה. הדופן העליונה נראית בחלק העליון. בכל צד שלה הותקן חלון פלסטיק שקוף לשם חדירת אור. המסגרת המרובעת הבולטת נועדה להצמדת מכסה חיצוני על החלון כדי למנוע מן האור לחדור בעדו.

שתי הדופנות הצדדיות. בחלק התחתון של התמונה נראית דופן צדדית עם חלון תחתון.

בדופן הקדמית מצויים שני חלונות עליונים, אחד בכל צד, כדי לצפות בעכבישונים. החלון הימני נועד עבור המתרחש מתחת לחלון האור שבצד הימני של הדופן העליונה. החלון השמאלי נועד עבור המתרחש מתחת לחלון האור שבצד השמאלי של הדופן העליונה.

השלב הראשון בבניית הדופן האחורית. בפינה התחתונה שבצד אחד ישנו חלון קטן לצפות במתרחש מלפני חלון האור התחתון שבדופן הצדדית. בפינה התחתונה שבצד השני ישנו פתח אוורור עם רשת צפופה דיה למניעת מעבר של עכבישונים.

השלב השני בבניית הדופן האחורית: התקנת מסגרות לשם מניעת מעבר אור.

השלב השלישי בבניית הדופן האחורית: התקנת שכבה חלקית נוספת של מסגרת פתח האוורור.

השלב הרביעי בבניית הדופן האחורית. בפינה התחתונה שבצד אחד מוצמד מכסה לא קבוע על החלון השקוף כדי למנוע מעבר אור ישיר. ניתן להסירו משם בנקל. בפינה התחתונה שבצד השני מותקן על המסגרת מכסה קבוע שהוא רחב בהרבה מפתח האוורור, במטרה למנוע ככל האפשר מעבר אור צדדי. האוויר נכנס לתיבת הניסוי דרך הפתחים שהושארו בשכבה החלקית במסגרת.

מבט אל הדופן העליונה שבמתקן הניסוי.

מבט אל הדופן הקדמית שבמתקן הניסוי.

מבט אל הדופן האחורית שבמתקן הניסוי.

מבט אל הדופן הצדדית שבמתקן הניסוי.

על אף הנחתי המוקדמת כי העכבישונים נמשכים אל האור, גמרתי אומר להסתפק בתאורה טבעית לצורך הניסוי חרף היותה חלשה יותר וממוקדת פחות. השימוש בנורה כדי לבחון את המשיכה שלהם אינו מאפשר לדעת האם הללו מתקרבים אל החום הנפלט ממנה או מתרחקים ממנו. וכך התברר מן הניסוי כי כאשר כל החלונות מוגפים – הן חלונות האור והן חלונות הצפייה – למעט חלון אור עליון, אם בצד אחד ואם בצד שני, העכבישונים מתאספים כולם מתחת לו. כאשר שני חלונות האור העליונים אינם מוגפים, העכבישונים נחלקים לשתי קבוצות, כל אחת מתחת לחלון החביב עליה. אך קודם כל הנטייה שלהם היא להימצא גבוה ככל האפשר, עוד לפני משיכתם אל האור. כאשר רק חלון האור התחתון בדופן הצדדית לא היה מוגף, העכבישונים לא התכנסו בקרבתו בכלל. אפילו לא אחד מהם. במקום זאת, כולם היו פזורים בקבוצות קטנות מתחת לדופן העליונה שחלונותיה היו מוגפים. לתוצאה הזאת לא ציפיתי.

התוצאות שהתגלו בתיבת הניסוי הביאוני לספקות. לא ידעתי בבטחה האם העכבישונים מתקבצים יחדיו בגלל מיקומו של האור בלבד או גם מפני שההתקבצות היא נטייתם הטבעית. הרי טווים הם רשת משותפת. לשם כך הכנתי מתקן ניסוי נוסף הבנוי משני אגפים שמחוברים זה לזה באמצעות פתח בגודל בינוני, ולכל אחד מהם הכנסתי עכבישונים מעטים. ביומיים הראשונים הנחתי את המתקן במקום שאור מועט חדר אליו מצידו השמאלי התחתון. כך למדתי שהעכבישונים נכונים לנדוד מאגף לאגף בהתאם למשיכתם אל האור. עם זאת, עודם התמקמו בחלק העליון של האגף השמאלי. מאידך, כאשר מתקן הניסוי היה מואר מכל צדדיו, מצאתי שהעכבישונים לא גילו כל נטייה לחפש זה את זה כדי להימצא יחדיו. כולם נשארו במקומם ורק האור קבע זאת. התקבצותם בשלב המוקדם של חייהם איננה אפוא הכרחית.

שתי קופסאות פלסטיק שקופות, כל אחת בנפח של ליטר אחד, מחוברות זו אל זו באמצעות צינור פלסטיק. על הצינור מונח קיסם עץ ארוך כדי שהעכבישונים יוכלו להתהלך בקלות מצד אל צד במתקן. בתחתית כל צנצנת מצויה רשת צפופה למען חילופי אוויר.

אחרי שסיימתי חקירותיי בנוגע לעכבישונים על שאלות שלא הרפו ממני במשך שנים, יצאתי אל השדה כדי לחקור את הפרטים הבוגרים של כסופי דק-פסים. איתורם אינו מעשה מסובך, ובלבד כשידוע מתי ולאן להגיע. רשת הציד שלהם נראית בבירור במרחק של כשני מטרים באור הרך של הבוקר. היא תמיד בנויה במאונך. לרוב נתקלים בשני הזוויגים החיים זה בצד זה כל עוד הם צעירים. לעיתים קרובות אף הבחנתי בשלושה זכרים שקיימו את ימיהם ולילותיהם על גבי רשת הציד של הנקבה. לפעמים, טוו רשת צדדית שנספחה לרשת הגדולה שהיא טוותה. נדמה כי הללו ממתינים בסבלנות עד שתגיע לבגרות מינית כדי להפרותה. מנגד, אף פעם לא נתקלתי בזכר בוגר בטבע למעט הפרטים שגידלתי בביתי והעברתי לשדה, ואז לא נותרו נאמנים למקומם זמן רב. אין לי מושג מה מתחולל אצלם לאחר זיווג הנקבה בתנאי חיותם הטבעיים. מפליא עוד יותר שמעולם לא הבחנתי בזכרים צעירים החיים בצד נקבה בוגרת. אפשר שאין לה סבלנות עד שיגדלו למענה והיא טורפת או מרחיקה אותם. אפשר שהיא כבר מזווגת.

רשת של כסופי דק-פסים.

כסופי דק-פסים ברשתו מצד "הגב". לתמונה מוגדלת נא לחצו כאן.

כסופי דק-פסים ברשתו מצד "הבטן". לתמונה מוגדלת נא לחצו כאן.

זכר צעיר של כסופי דק-פסים. לתמונה מוגדלת נא לחצו כאן.

זכר צעיר ונקבה צעירה של כסופי דק-פסים המקיימים חייהם זה בצד זו. לתמונה מוגדלת נא לחצו כאן.

כשהגיעה השעה לבחון את מהלך חייהם של הבוגרים בתנאים מבוקרים, אספתי זכרים צעירים ונקבות צעירות אל ביתי. כאשר סיימו להתבגר ביחידות שיכנתי אותם בצמדים בתוך כלובי רשת על מנת לצפות בהרגלי האכילה שלהם. גיליתי כי אין משנה הדבר את מי מהם הכנסתי לראשונה ואת מי לאחריו, בין אם היו זכרים ובין אם נקבות. אין בהתנהגותם יצר תוקפנות טריטוריאלי. כל שהם נוקטים הוא להתרחק זה מזה ושם לטוות לעצמם רשת משלהם במגבלות המרחב המצומצם. האכלתי אותם בזחלים של חיפושית הקמח תוך ניסיונות להצמיד את עורם אל קורי המשי הדביקים לבל יצנחו אל הקרקעית, מפני שלשם לא יגיע אף פעם הכסופי. הוא נזקק לטרף המתנועע בין שמים וארץ כדי להבחין בו.

בדרך כלל, כל פרט ניזון מן הזחל שמצא ברשת שלו. כשהנחתי רק זחל אחד, לרוב לא ניסה הפרט השני לעזוב את רשתו כדי לגבור על האחר ולהשתלט על אותו הזחל למען תשבע בטנו. ברם, בפעמים נדירות, אפילו כשהוגשו שני זחלים, כל אחד ברשת אחת, אירע שפרט אחד עזב את הרשת שלו ונדד אל הרשת השנייה, הרחיק ממנה את הפרט האחר שישב בה וכבר הספיק לאכול מעט מן הטרף, וזלל אותו במקומו. לבעל הבית המנודה נותר רק לצפות במעשה. הוא עצמו לא פנה לעבור לרשת האחרת ונשאר בקרבת מקום.

קיימים כמה הבדלי התנהגות בין הזכרים והנקבות. הזכר נוהג למצוץ את לשד הזחל ולהשליך הצידה את השארית, בעוד הנקבה נוגסת אותו לאיטה עד שהוא נעלם בתוך בטנה. כמו כן, הזכרים אינם מתעכבים בראותם את הטרף. הם מיד ניגשים לטפל בו אף אם אכלו ארוחה הגונה אך יום קודם לכן. לעומתם, הנקבות אפילו תורעבנה במשך כמה ימים לא תיגשנה אל הטרף באופן מיידי. לעיתים תעשינה כן כעבור שעות. נתון זה עשוי להפליא מפני שבקרבן מתפתחות הביצים. הרי הן נזקקות לתזונה קבועה ומספקת. אפשר כי אצל הזכר חזק יותר האינסטינקט מפני מיעוט ההזדמנויות שנקרות בחייו. בחלקם הוא מצוי בקרבת הנקבה וזכרים מתחרים וזריזותו חיונית להישרדותו. מנגד, כפי שנוכחתי לדעת, בתנאי שדה ניגשת הנקבה בחופזה אל הטרף. אם זהו חרק מעופף, היא משפרת במיומנות את מיקומה על פני הרשת כשהוא מתקרב אליה. לפעמים, הוא נלכד בה ולפעמים עוקף אותה. מדוע תעשה זאת? הרי אין מי שיגנוב ממנה את הטרף. ככל הנראה, הנקבה חוששת שהטרף הפוטנציאלי יצליח להשתחרר מן הרשת הדביקה והיא מוכרחה להגיע אליו במהירות ולכרוך את גופו בקורים מרובים.

בחלוף זמן לא רב ראיתי כי גם כסופי שבע היטב לא יבחל בסעודה נוספת אם מרכיביה עשויים מבשרו של פרט אחר הנוכח בכלוב הרשת. הסבר אפשרי למאפיין קניבליות שכזה הוא סילוק מתחרה על הטרף העתידי או שדבר כלשהו בחזות העכביש אינו מסוגל לעצור את היצר לאכול אותו בקרב בני מינו. אחרי מספר מעשי קניבליות אצל הנקבות נאלצתי להפריד בין כל הפרטים ולשכנם ביחידות.

כסופי דק-פסים מחתל זחל של חיפושית הקמח לפני שיאכל אותו. לתמונה מוגדלת נא לחצו כאן.

כסופי דק-פסים אוכל את בן מינו. לתמונה מוגדלת נא לחצו כאן.

אין לדעת אם שהותו של כסופי דק-פסים נוחה לו בכלוב רשת, ואם איננה אזי יתכן שהתנהגותו גם לא טבעית. משום זאת, החלטתי לחקות את מגוריו לתנאים שהוא מוצא בטבע. השגתי צינור השקיה שלא היה בשימוש מעולם, חתכתיו לחלקים לפי מידות מסוימות וצירפתים באמצעות מחברי פלסטיק לכדי מבנה שאביתי ליצור. את רגלו של מתקן המגורים נעצתי במחציתו של בקבוק גדוש בחצץ, ואת זה הנחתי בקופסה מלאה מים. למתקן היו שתי מסגרות מאונכות בצורת מלבן ובכל אחת מהן יישבתי פרט של כסופי. או אז שאלתי עצמי האם די בהפרדה הזאת, שלא יכולתי לספקה בכלוב הרשת, כדי שהעכבישים יישארו במקום שייעדתי להם. אמנם כל פרט טווה לו רשת ציד שאינה שלמה בתחום המסגרת שהקציתי לו, אבל בחלוף יממה או שתיים חש אחד מן השניים, פעם אחר פעם, צורך לנדוד אל "הדשא הירוק" של שכנו, וחיש התלקחה מריבה ביניהם שבסופה נפל בדרך כלל המנוצח אל תוך בריכת המים, ושם מצאתיו שקוע ומת. העכביש מסוגל לשרוד כמה דקות בתוך המים ובחלוף שעות באוויר הפתוח ישוב לפעילות. עכבישים רטובים מסוגלים לנוע כשמטרידים אותם אבל מבכרים שלא לזוז ממקומם כל עוד אינם יבשים כליל. על כן, קביעת המוות נעשית רק בחלוף יממה מהוצאתם מן המים.

במעט מקרים מצאתי את העכביש הפולש במרכז המסגרת ואת הדייר הקודם מצוי מפוחד באחד מפינותיה. משום מה, לא עלה בדעתו ליטול את רגליו ולהגר למקום אחר. המסגרת הנוספת שנראתה לנגד עיניו לא היתה מפתה דיה. בעדינות הנדרשת למצבו העברתיו לכלוב רשת. למעשה, רבים הסיכויים שהכסופי ינדוד במהלך היומיים הראשונים מן המתקן שאליו אינו מורגל בתקווה למצוא לו מעון חדש ומועדף. ישנה גם ציפייה שהזכר ירצה בזאת יותר מן הנקבה בגלל נטייתו לנדוד ממקום למקום בחיפוש אחר בת זוג לרבייה. הנקבה תבקש לנדוד אם המיקרו-אקלים לא יהיה טוב בעיניה או שטרף לא ייתפס עוד ברשתה.

מתקן גידול עם שתי מסגרות מאונכות. לתמונה מוגדלת נא לחצו כאן.

לאחר שהעכביש המנצח המשיך את חייו ימים נוספים באותה מסגרת, החלטתי להכין מתקן חדש אשר בו תהא המסגרת במצב מאוזן כלפי הארץ ולא מאונך ביחס אליה כבמצב הטבעי עבורו. רגעים אחדים לאחר שמניחים את הכסופי במסגרת הזאת הוא יוצא להכיר מקרוב את ביתו החדש. אם זוהי שעת אור, יורד הוא באמצעות קור עד פני המים ומיד עולה בחזרה. אין לדעת אם חפץ הלז לנדוד למקום אחר או מחפש אתר עגינה עבור רשת מאונכת שתמיד יעדיפה. אם זוהי שעת חשכה, הוא עלול להילכד במים. יש לציין כי במסגרת המצויה במאונך לא עזבו העכבישים את הרשת כאשר חיו לבדם לאורך כל ימי הניסוי. אפשר שישנן דרכים למנוע את טביעת הכסופי. אופציה אחת היא להתיר לו לקיים את חייו על מסגרת מאונכת במשך זמן, וכשיהא מורגל לרשתו יש להציב אותה במצב מאוזן. אופציה שניה היא לפרוש חוטים מוצלבים במסגרת המאוזנת ולקוות כי העכביש יישאר במקומו. הכסופי מעתיק את רשתו בשדה מפעם לפעם אחרי שהוא זולל את הקודמת. אם מצויים חוטים שלא לאכילה, ואם האינסטינקט שלו מופעל כל עוד קיימת רשת כלשהי, הרי שניתן לשער כי לא יעזוב את המסגרת אפילו היא ניצבת במאוזן. על מנת לבחון זאת יש לרצות ולהקריב פרטים רבים ואני ויתרתי.

מתקן גידול עם מסגרת במצב מאוזן.

מהי תוחלת חייו של כסופי דק-פסים אינני יודע. אספתי מספר בוגרים מן הטבע ונוכחתי לדעת כי מתו בשלהי הקיץ. סיבת מותם לא היתה ידועה לי. הפרטים הצעירים שנטלתי מרשתותיהם בראשיתו עודם חיו בתחילת הסתיו, כך שלא המגוון המצומצם של הטרף שסיפקתי לעכבישים הביא לדעיכתם. לפיכך, אני מניח כי הכסופים הללו חיים לפחות שנה והחורף חולף עליהם כשהם שרויים בעיקר במנוחה. באחד מחודשי ינואר, שהיה חמים ויבש יחסית, הבחנתי בשדה בפרט צעיר שתיקן את רשתו. קרוב לוודאי שכסופים בשבייה יאכלו לפחות פעם בשבועיים בעונה הקרה, ככל העכבישים שגידלתי. אם מספקים להם מזון קבוע, בלא תלות בטמפרטורה ובכמות שעות האור, מיני העכבישים נותרים פעילים. אין סיבה להניח כי דווקא כסופי דק-פסים הוא חריג. זוהי הנחה מושכלת ולא ראיתי חשיבות להפריך אותה. את כל הפרטים שברשותי השבתי לטבע לפני שהחורף הגיע. אין לדעת אם אלה מהם שפגשתי בקיץ שלאחריו חיו בעבר בביתי ועתה נראו בריאים ושלמים בחיק הטבע.