על גילוי מינים חדשים והקושי בהגדרתם

15/05/2006 ב- 14:20 | פורסם בהספרייה המדעית | סגור לתגובות על על גילוי מינים חדשים והקושי בהגדרתם

לפרקים מגיעות אלינו ידיעות על מינים בלתי מוכרים למדע שזה אך נתגלו. מהי האמת בכל הסיפור? האם קיימת נקודת ראות משותפת הן לקהילייה המדעית והן לציבור הרחב? ואיך אפשר להיות סמוכים ובטוחים שלא חלו וטעויות בהגדרה?

---

בעולם ידועים כמיליון וחצי מינים מתוך כארבעה מיליון מינים משוערים. רובם המכריע הם פרוקי רגליים שהבריות נתקלות בהם מדי יממה, ועקב חוסר מומחיות, לא זוהו עד כה כמינים חסרי הגדרה מדעית. מיני יצורים שאיש לא חזה בהם אף פעם הם נדירים יותר, ולרוב מצויים במצולות הים או בלב היער הטרופי – מקומות שעדיין לא נחקרו כיאות על ידי בני אנוש.

ישנם יצורים השייכים מבחינה ביולוגית למינים שונים, אולם נראים בעינינו תכופות כאותו מין, עד שבדיקות גנטיות מוכיחות כי מדובר במינים נבדלים לחלוטין. השגגה אינה מתרחשת רק כלפי יצורים כגון מיני שבלולים שמוכרים למתי מעט, אלא אפילו כלפי קופי אדם דוגמת הגיבונים שנחקרים מזה שנים רבות. איש לא העלה על דעתו עד שנת 2005 שהסוג Hylobates אינו אלא ארבעה סוגים שונים, שנבדלים זה מזה במספר הכרומוזומים שלהם, וכעת נכללים במשפחת גיבוניים גם הסוגים Symphalangus, Nomascus ו-Hoolock.

במאי 2006 נתבשרה האנושות כי זוהה מין קוף חדש באפריקה מאז נתגלה קוף זנב-השמש (Cercopithecus solatus) בשנת 1984. הקוף נקרא קיפונז'י בפי המקומיים. כלומר, הוא ידוע לבני האדם מזה שנים רבות. הם אף נוהגים לצוד אותו במספרים גדולים, עד כי מיד עם זיהויו הוא הוכרז כמין בסכנת הכחדה, היות שנותרו ממנו פחות מאלף פרטים. הקיפונז'י, אם כן, אינו מין חדש שנתגלה לאדם, אלא מין שלא הוגדר מדעית עד לאחרונה (עתה קרוי Rungwecebus kipunji). כל זאת, מחזיר אותנו לשאלה דומה: מי גילה את אמריקה, ההיתה זו משלחתו של קולומבוס או שמא נוודים סיביריים? קרי, האם מין נחשב חדש עד שעיני הלבנים פוגשים בו, או כזה שעדיין לא נתגלה אפילו על ידי השחורים המקומיים?

בשנת 2008, כשמדען אמריקני קרא לנימון ברבדוס (Leptotyphlops carlae) על שם קרלה אשתו, זעמו עליו תושבי האי הקריבי. הם טענו בפשטות כי לא יתכן שיבוא אדם נוכרי  אל ארצם ויבשר לעולם כי הוא גילה מין חדש של נחש, בשעה שחיה זו מוכרת כמעט לכל המקומיים. האמריקני ענה להם כי הוא מבין את סיבת כעסם, אך בקהילייה המדעית מקובל כי האדם הראשון שמספק תיאור מלא של מין מסוים, הוא גם זה שנחשב למגלהו ורשאי להעניק לו את שמו המדעי.

מכל מקום, מעת שהמין נודע למדע, אפשר לחקרו בצורה מושכלת וללמוד עליו רבות, הן מבחינה אנטומית והן מבחינה פיזיולוגית. הנתונים החדשים אמורים לסייע בחקר מדוקדק יותר של הפרימטים – הסדרה שאליה משתייך גם האדם. כבר מזה שנתיים נערכות תצפיות על קופי קיפונז'י בשני המקומות היחידים שבהם אלה מרוכזים בטנזניה: 16 קבוצות בנות 30-35 פרטים שוכנות בהר הגעש הכבוי רונגו'ה (Rungwe), ו-3 קבוצות ביער נדונדולו (Ndundulu). בתחילה סברו החוקרים כי הוא משתייך לסוג Lophocebus, אולם כשנמצא פרט מת, נבדקה גולגולתו ונלקחו דגימות דנ"א מגופו, ואז נתברר כי זהו סוג בלתי נודע לחלוטין. הפעם הקודמת שנתגלה סוג קופים חדש באפריקה היתה בשנת 1923, אז נתגלה קוף הביצה Allenopithecus nigroviridis.

כאמור, קביעת סוג או מין נקבעת באופן שרירותי. בעבר הסתמכו הטקסונומים על מאפיינים מורפולוגיים, רבייתיים והתנהגותיים כברי השוואה, ואילו כיום השיטות הן ברובן ביוכימיות ומסתמכות על השוואת רצפי דנ"א ודגימות תאים. ברם, עין נבונה עדיין מסוגלת לזהות שוני בין מינים נפרדים. כך היה בשנת 1996, כשנתברר כי שני פרטים הנמנים לכאורה על Perodicticus potto – מין של לוריס המצוי באפריקה – אינם אלא שני סוגים נפרדים וכך הוגדר מין חדש בשם Pseudopotto martini. חלפו, אם כן, עשר שנים עד שהוגדר סוג חדש של פרימטים ביבשת אפריקה.

החוקרים מצפים לפגוש מינים חדשים נוספים באזורי הגילוי. שני מיני ציפורים חדשות נתגלו ביער נדונדולו בשנת 1981, וקרוב לודאי שמצויים גם מינים בלתי נודעים ביערות הר רונגו'ה, הנהנים מכמות משקעים בת 3000 מ"מ בשנה. הר זה אמנם בעל רום של 2960 מטרים, אולם חגורת העצים מגיעה רק עד לגובה בן 2600 מטרים, וקופי קיפונז'י אינם מאמירים מעל לגובה זה. נראה שהם מותאמים לקור כי בדרך כלל אינם מצויים מתחת לגובה בן 1750 מטרים. הם שוכני עצים מובהקים הניזונים מעלים, פרחים, חוטרים וחרקים הנקרים בדרכם. את העצים הם עוזבים לפרקי זמן קצובים בשעה שהם מתגנבים לשדות תירס ובטטות מתוקות. או אז הם חשופים לטורפים כמו עיטים ונמרים.

גם מיון היצורים למשפחותיהם אינו קבוע. עם פיתוח טכנולוגיות חדשות של השוואה ביוכימית, מתברר פעמים רבות שיצור אשר סווג לסוג מסוים, בכלל שייך לסוג אחר, ולא פעם אף למשפחה אחרת. דוגמה ידועה היא תפוצתם של סוגי דרבנים שונים. קיימים תשעה סוגים של דרבנים. תפוצתם של ארבעה מהם היא בעולם הישן, כאשר שלושה מפוזרים בין אפריקה לדרום אסיה, ואחד מגיע לדרום אירופה. ארבעה מהסוגים המצויים בעולם החדש מוגבלים לאמריקה הדרומית, ואילו הסוג החמישי נפוץ לכל אורכה של אמריקה הצפונית, ממכסיקו ועד אלסקה. במשך זמן רב חשבו כי הדרבנים הללו מקורבים זה לזה, וכי הם מהווים קבוצה מונופילטית אחת. לכולם יש שערות שהפכו לקוצים חלולים, ולכולם מבנה אופייני ומיוחד של שרירי הלסת.

על מנת להסביר את תפוצתם של הסוגים השונים, צריך היה להניח שתפוצתה של קבוצת המוצא נעשתה דרך מיצר ברינג או דרך הקשר היבשתי של גונדוונלנד. למעשה התברר כי למרות הדמיון בין הסוגים, אין הם מהווים קבוצה מונופילטית כלל, וכי מוצאה של משפחת דרבני העולם הישן (Hystricidae) ומוצאה של משפחת דרבני העולם החדש (Erethizontidae) הם מקבוצות נפרדות של מכרסמים דמויי חולדה, שהיו בעלי שרירי לסת מיוחדים וחסרי דרבנים.

שינויים אחרים במיון נוצרים כתוצאה משיתוף פעולה הולך וגובר בין המוסדות המדעיים בעולם. למשל, בשנת 1910 הוגדרו 19 אלף מינים של עופות, ואילו היום מסווגים רק 8600. כל האלפים הללו לא נכחדו חלילה אלא לא היו קיימים מלכתחילה. שיתוף הנתונים על ידי המוסדות השונים גילה כפילויות רבות, וכך אותו מין זכה לשני שמות מדעיים או יותר. גם תת-מינים שהיו בעלי מופעים שונים התבררו מאוחר יותר כמין אחד. מינים לא מעטים התפצלו לשני מינים או יותר כשנתגלה שהם מינים אחאים (Sibling species), כלומר זהים זה לזה מורפולוגית, ורק כשניסו להרבותם במעבדה או בתנאי שבייה נתברר שהם מינים נפרדים. המקרה הידוע מכולם הוא של הפיל האפריקני, שאך לפני שנים אחדות התברר כי לא מדובר במין אחד אלא בשניים: פיל היער ופיל הסוואנה.

לטקסונומים צצות לא פעם בעיות שפתרונן אינו חד-משמעי. אחת ההגדרות למין בביולוגיה הינה זו: אם שני פרטים מסוגלים להזדווג ולהעמיד צאצאים פוריים, הרי הם משתייכים לאותו מין, בין אם שייכים לאותה אוכלוסיה ובין אם הם שייכים לשתי אוכלוסיות שונות. כידוע, פרטים מאוכלוסיה אחת מתרבים, בדרך כלל, עם פרטים מאוכלוסיה קרובה, כשהללו נפגשים. לעיתים, מידת הוואריאציה הגנטית בין שתי אוכלוסיות הרחוקות זו מזו הינה כה רבה, עד כי פרטים הנכללים בהן אינם מסוגלים להתרבות ביניהם, אף כי אוכלוסיות אחרות מהוות חיבור בין שתיהן.

למשל: פרטים מאוכלוסייה A מסוגלים להעמיד צאצאים פוריים ביחד עם פרטים מאוכלוסייה B, ואילו פרטים מאוכלוסייה B מסוגלים להעמיד צאצאים פוריים ביחד עם פרטים מאוכלוסייה C. לעומת זאת, פרטים מאוכלוסייה C אינם מסוגלים להעמיד צאצאים פוריים ביחד עם פרטים מאוכלוסייה A, בשל המרחק הגנטי ביניהם. לפיכך, פרטים מאוכלוסיה A ופרטים מאוכלוסיה C אינם משתייכים לאותו מין, אלא שפרטים מאוכלוסיה B מהווים חיבור גנטי ביניהם, ולכן כל האוכלוסיות משתייכות להגדרה בשם מין טבעת (Ring species).

דוגמה קלאסית של מין טבעת היא השחפים המצויים בחצי הכדור הצפוני. הצורות שמשכנן באזורים הקיצוניים של תחום התפוצה הן כה נבדלות זו מזו, שנתנו להם שמות מדעיים נפרדים לכל מין. לאחת ניתן השם שחף כספי (Larus argentatus) ולאחרת השם שחף שחור-גב (Larus fuscus). האוכלוסיות של שתי צורות אלה נפגשות באזור האיים הבריטיים, אך אין מתרחשת הזדווגות בין שתיהן. קרי, הצורות של קצות תחום התפוצה מתנהגות האחת כלפי חברתה כאילו היו מינים נפרדים באמת. אולם שאר הצורות מזדווגות זו עם זו וכן עם שתי הצורות הקיצוניות, דבר המעיד כי האוכלוסיות של כל צורות השחפים הללו מהוות מאגר גנטי אחד גדול. כפי הנראה, אוכלוסיות השחפים שממנה מוצא הצורות הללו שכנה בסיביר, והיא נתפרדה לצורות אחדות שגם אצלן חלה התפלגות נוספת מאוחר יותר.

ובינתיים ממשיכים להתגלות מינים חדשים. ידיעה מפברואר 2006 בישרה כי ברכס הרים נידח במערב גינאה החדשה, נתגלה חודשיים טרם לכן, מקום קסום ובו שוכנים יצורים מרתקים שאיש לא חזה בהם עד כה. אפילו התושבים המקומיים הודו שמעולם לא חדרו אליו. היעדר המגע האנושי ניכר בחוסר חששם של בעלי החיים להתקרב אל החוקרים שהגיעו לשם. באותו 'עולם אבוד' אשר נישא לגובה של 2200 מטרים, נתגלו עשרות מינים חדשים של פרפרים צבעוניים, צפרדעים זעירות וצמחים בעלי פרחי ענק. גם ציפור בלתי נודעת נתגלתה לראשונה באי מאז שנת 1939. זהו אוכל דבש הקרוי Wattled Smoky Honeyeater (אינו משתייך ל-Hummingbird), שאמנם מוכר למקומיים, אך עבור המדע הוא מהווה מין חדש. החוקרים אינם מופתעים לנוכח גילויים אלה, משום שידוע כי המגוון הביולוגי ביערות הגשם הוא עצום לאין שיעור, מיתר המערכות האקולוגיות האחרות שעל פני כדור הארץ.

באותו יער הררי נתגלו מחדש גם מינים שהיו ידועים למדע כבר במאות קודמות, אבל מאז לא נמצאו שוב. על אודות כמה מהם לא היה ידוע כמעט דבר מלבד צורת חזותם וצבעי גופם, דוגמת מין של ציפור גן עדן בשם Parotia berlepschi שכבר שנים רבות מנסים לאתרה. משלחות אחדות יצאו מאז שנת 1897 כדי להתחקות אחר מסתריה, אולם נכשלו פעם אחר פעם. אין כל תימה בכך, מפני שמינים נדירים ידועים לנו, לעיתים, רק מציורים עתיקים או מתצלומים עכשוויים, וכבר שנים רבות איש לא פגש אותם. בדצמבר 2005, למשל, נודע לעולם כי באי בורניאו שוכן יונק שמרבית הפרטים עליו עלומים ורק מראהו ידוע, לפי תמונה שצילמה מצלמה אוטומטית ללא התערבות יד אדם.

רכס פוז'ה (Foja) כבר נחקר בעבר. בשנת 1981 נתגלה כי הרים אלו הם ביתו של בונה סוכות ממין Amblyornis flavifrons. זהו גם ביתו של קנגורו עצים ממין Dendrolagus pulcherrimus. עד אז ידוע היה כי קנגורו זה שוכן אך ורק בחלק אחר של האי. כמו כן, שמחו החוקרים לגלות שכמה מינים, שישנו קושי רב לאתרם בטבע משום נדירותם הרבה, הינם שכיחים ביותר בחלק זה של העולם, כגון קיפודן חרטומן ממין Zaglossus bruijni, שהינו יונק ארכאי המטיל ביצים.

עדכונים:

2007 – במרץ נתברר כי נמר ערפילי הוא סוג הכולל שני מינים: נמר ערפילי אסייתי (Neofelis nebulosa) ונמר ערפילי בורניאי (Neofelis diardi). אודות הפרטים המצויים באי בורניאו ידוע כבר משנת 1823, אך מתמיד סברו החוקרים כי מדובר בתת-מין של האוכלוסייה המצויה ביבשת. אלא שבדיקה מולקולרית ובחינה מחודשת של פרוותם המנומרת, גילתה כי מדובר בשני מינים נבדלים באותו סוג, וכך התווסף מין חדש לתת-משפחת פנתריים.

2012 – בספטמבר נתבשר העולם כי נתגלה באפריקה מין חדש של קופים הקרוי לסולה (Cercopithecus lomamiensis).

ראו גם:

האם פנדה ענק הוא דוב, דביבון או שייך למשפחת הפנדות?
החיפוש אחר הגלדיאטור מנמיביה
על דינוזאורים מעופפים ודרקונים שחיים בינינו
האם קיים קשר אבולוציוני בין שימפנזה לאדם?

מילות מפתח: טקסונומיה, סיסטמטיקה.