על 'כיפת ברזל' ואד הומינם

01/04/2013 ב- 13:46 | פורסם בהמדור לשירות הציבור, ענייני דיומא | סגור לתגובות על על 'כיפת ברזל' ואד הומינם
תגים: כיפת ברזל, שרביט קסמים

היסטוריה קצרה: במלחמת המפרץ הייתי נתון למתקפת סקאדים מעיראק. לא ערקתי לאילת. כשגרתי בצפון הארץ חלפו קטיושות מעל ראשי ולא נרתעתי. בעזה נורו עליי פצמ"רים ולא מיהרתי להימלט אל חדרי הביטחון. ולאחרונה איימו רקטות לפגוע בי כתושב תל-אביב. אודה ואתוודה: טרם התפוצץ עליי קסאם, אחרת לא הייתי כותב זאת לכם.

ופתאום פקדה את תיבת הדואל שלי סערה מאין כמותה. ציבור, שהשמועה אודות ספקותיי הטרידה את שלוותו, איתר את רשימותיי והשחיר את דמותי יותר מחשכת הלילה. מישהי שהזדהתה כתושבת הדרום כתבה לי שאני יותר גרוע ממחבל של חמאס.

מעולם לא הסתרתי את דעותיי הפוליטיות. אני שמאלני ציוני – נגד שיבת משפחות הפליטים, נגד ויתור על ירושלים העתיקה, נגד מדינה דו-לאומית, בעד החזרת לבנון לתקופת האבן במלחמה הבאה, בעד סוציאליזם. הייתי פעיל מרכזי במחאת האוהלים. כמה מן המבצעים הליליים של הסטודנטים בעת ההיא היו בתכנוני. מתן חודורוב ואסף צ'רנילס התעקשו לראיין אותי. סירבתי. אינני אוהב להצטלם.

אני תומך במועמדותו האפשרית של רא"ל גבי אשכנזי לראשות מפלגת העבודה, וכשיושג הדבר, אתמוך גם בצירופם של ציפי לבני, עמרם מצנע ועמיר פרץ תחת הנהגתו. התוכנית הזאת קורמת עור וגידים במחשבותיהם של רבים. אני מספר לכם אודותיה לראשונה.

אבל דומה כי אנשים לא מעטים שוגים ביחס להשתייכותי הפוליטית. ישם כאלה שסבורים כי אני משתייך למחנה הימין. אני נלחם בכל מאודי בשמאל הרדיקלי, בניסיון להפריד ממחשבת הבריות את האנטי-ציוניים מן השמאל הציוני. את מעשיהם הקיצוניים יש לגנות. דוד בן גוריון, מנהיג השמאל, אינו ראוי לגנאי. כמו כן, אני נלחם בכל מאודי בהשתקת פרשיות אונס נשים בידי מוסלמים. ישנן פמיניסטיות רדיקליות שהן עוכרות ישראל ואינן רוצות בפרסומי הפרשות.

התעקשותי לספר כי בן זיגייר מת בבית הכלא בגלל מחדלים חמורים שיש לחוקרם ביסודיות, והבעת דעתי כי מערכות היירוט של צה"ל אינן יכולות להיות "סיפור הצלחה", מביאות אנשים לסבור כי נמנה אני על עוכרי ישראל. אבל אין יהודי ציוני ממני. עוד כמה ימים תעמדו בצפירת הזיכרון לשואה. אתם תיזכרו בקרבנות. אני אהרהר גם על דברים אחרים.

קשות ובלתי נעימות הן טענותיי נגד "סיפור ההצלחה" של מערכות יירוט הרקטות. במקום להתמודד איתן בדרך מדעית ולנסות להפריכן באופן מסודר נתפסים האנשים לאד הומינם ותוקפים אותי במקום את הטענות. אכן, צודקים המלעיזים. אינני אדם חשוב. אני סתם ברייה מהלכת. אבל מהו הקשר בין אישיותי הסתמית לבין טענותיי? אם אינני דמות מפורסמת מהטלוויזיה, אז אין להתחשב בדבריי?

את המונח 'אד הומינם' טבע הפילוסוף ג'ון לוק ב'מסה על שכל האדם'. זהו כשל לוגי שבו משיבים לטיעון באמצעות התייחסות אל האדם שמציג את הטיעון, במקום להציג טיעון אחר. לפיכך, טיעון המשיב הינו בלתי תקף.

לדוגמא:

אני: מערכת 'שרביט קסמים' לא תהיה יעילה מבחינה כלכלית מן הסיבות הללו והללו.
מומחה: אתה אדם חסר השכלה פורמאלית בתחום הזה. אסור להקשיב לך.

מהו הכשל הלוגי?

ניתן לטעות ולחשוב כי אדם אינו מסוגל לטעון טענה אמיתית בתחום מסוים, אם אינו מציג תעודת הסמכה ממוסד אקדמי מוכר.

והכשל הזה מתעצם עוד יותר כאשר בר סמכא באותו התחום טוען את הדברים הללו.

ברם, הטענות עצמן קיימות. על מנת להפריך אותן, יש להתייחס רק אליהן, ולא לאדם שטען אותן. ג'ון לוק קבע זאת בשנת 1690. אבל, בשנת 2013 ישנם מומחים למיניהם שעוד לא גילו את הנולד.

כבר דיווחתי שאני אזרח פשוט מן הפשוטים. מעולם לא התיימרתי לספר אודותיי דברים אחרים. להיפך, אני אפילו ממעיט בערכם של שבחים שמעתירים עליי שלא בצדק, במקום להתהדר בהם. ואינני עושה זאת מפאת הצניעות. אין בי ענווה, אבל אין בי גם רצון להוליך שולל אחרים.

אז נצא מנקודת ההנחה שכל הבריות עלי-אדמות מתוכנתות לכשל לוגי של אד הומינם בתחום ההשכלה הפורמאלית, והן חייבות לתקוף אותי באופן אישי כדי לפסול את טיעוניי. והרי אני אדם פשוט מן הפשוטים, אז הצדק עימן. אך מה הן תאמרנה על חתן הפרס לביטחון ישראל, ד"ר מוטי שפר, שהוא מגדולי המומחים בעולם למערכות יירוט? הוא טוען כי הצלחת 'כיפת ברזל' היא פיקציה.

מוטי שפר הוא בוגר הטכניון בהנדסת חשמל, חתן פרס ביטחון ישראל על פיתוח מערכת ההנחיה של טילי אוויר-אוויר, דוקטור להנדסת תעופה וחלל והנדסת טילי יירוט מאוניברסיטת סטנפורד, עבד ברפא"ל במשך 28 שנים, שימש יועץ של הרשות להגנת טילים בארצות הברית במשך עשר שנים, והיה יועץ של תוכנית הטילים הישראלית במשך שלוש שנים. האם כל התארים הללו מספקים אתכם?

עליי רשאים לספר כי אני טיפוס היסטרי, שמבקש לזרוע פאניקה מיותרת בקרב הציבור, ואסור להקשיב לי מפני שאינני מלומד. אבל מה יאמרו עליו? מוטי שפר הוא מבכירי המדענים שהעסיקה מערכת הביטחון הישראלית.

ומה חשבתם שיעשו? הכשל הלוגי שריר וקיים גם במקרה של השכלה פורמאלית. במקום להתייחס לטענותיו ברצינות על ידי מתן תשובות מספקות, מכפישים את האיש. מספרים כי הוא אדם מתוסכל.

הלאה.

ב'ניו יורק טיימס', מן העיתונים החשובים בעולם, התפרסמה לא מכבר כתבה על חוסר הצלחתה של 'כיפת ברזל'. בין המרואיינים, שטענו כי ישראל מוליכה שולל את אזרחיה ואת העולם, היו ריצ'ארד לויד, מומחה מחברת ריית'און, יצרנית טילים מונחים; ופיליפ קויל, לשעבר יועץ בטחוני בבית הלבן ובעל קשרים ענפים בפנטגון. הם גורסים כי שיעור היירוט הגבוה שמתגאה בו מערכת הביטחון הוא בלוף.

בעיתון 'הארץ' פורסמו דבריו של תיאודור פוסטול, פרופסור למדעים, טכנולוגיה ומדיניות ביטחון לאומי מן המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס. זה האיש שגילה לנו כי הסיפורים על אודות יירוטי ה'פטריוט' במלחמת המפרץ היו עורבא פרח. הוא צדק אז. אותן מילים הוא אומר על יירוטי 'כיפת ברזל'.

האם כל המדענים מתוסכלים?

אינני יודע אם טענותיהם נכונות. אין בידי את הנתונים כדי להפריך אותן. למערכת הביטחון יש את המידע ואת הידע להפריכן, אבל היא אינה עושה כך. במקום זאת היא מפעילה עיתונאים שימושיים, המלחכים מפנכתה, כדי להשמיץ את המבקרים. הדבר המפחיד ביותר אותי הוא הידיעה שלא הוצאה פקודה. העיתונאים משתפים פעולה עם מערכת הביטחון כמו היה זה רפלקס בלתי נשלט. יש ביקורת – מטילים רפש במבקרים. שוב אומר, זהו אד הומינם. רפש יש להטיל בביקורת, ולא במבקרים. זוהי הסכנה האמיתית לדמוקרטיה: התקשורת מועלת בתפקידה ככלב השמירה שלה. במקום להגן על זכות הציבור לדעת, היא משמשת יחצ"ן של רשויות המדינה כדי להסתיר ממנו את האמת.

דבריי אלה נאמרים בכלליות, ואינם מופנים כלפי עיתונאים ספציפיים. אני מדבר על התופעה עצמה.

הערה: תודה לקוראת שהפנתה את תשומת ליבי כי כתבתי אד הומניזם במקום אד הומינם. יותר מדי מחשבות על הומניזם? אולי.

ראו גם:

דוקטרינת הגשרים השרופים: מדוע 'שרביט קסמים' ימנע מישראל לנצח במלחמה הבאה?

מי מסתיר את האמת אודות ביצועיה של כיפת ברזל?

שדות תעופה לנצח: מערכת הביטחון מתקשה לפתור את הבעיה העיקרית של כיפת ברזל