תגובתי להמצאותיו החינניות של אורן הוברמן ממוסף כלכליסט

02/04/2012 ב- 16:22 | פורסם בהמדור לשירות הציבור | סגור לתגובות על תגובתי להמצאותיו החינניות של אורן הוברמן ממוסף כלכליסט
תגים: אורן הוברמן, כלכליסט, פטריות, ריריות

ידידי אורן הוברמן ממוסף 'כלכליסט' קיים את הבטחתו. היום הוא התייחס לצמד הרשימות שהקדשתי כדי להפריך את הדברים שכתב על פטריות נבונות ועל עיוורון הצבעים בימי התנ"ך. למרבה האכזבה שוב מצאתי בכתבת התגובה שלו טעויות, אי-דיוקים וכשלים חמורים בהבנה. נצא לדרך:

1. ברשימה שהקדשתי כדי להפריך את כתבת הפטריות, רשמתי כי הריריות הפלסמודיות אינן פטריות. שום דבר לא נשתנה מאז. הריריות עודן ריריות והפטריות עודן פטריות. הוברמן סיפר בהתייחסותו לדבריי כי שוחח עם ד"ר סגולה מוצפי. הדברים שהוא כתב בשמה של ד"ר מוצפי כבר אינם חשובים. אני שוחחתי אחר כך עם ד"ר מוצפי החביבה, והיא אמרה לי כך: אני ממש מתפלאת עליך. האם אינך יודע שעיתונאים מוציאים דברים מהקשרם? מעולם לא אמרתי לו שריריות הן פטריות. הסברתי לו כי בימים רחוקים סברו מספר מדענים כך, אולם הבהרתי לו היטב, ומיד, כי במיון המודרני של עולם הטבע שום טקסונום אינו משייך את הריריות לפטריות (Fungi).

דבריה של ד"ר מוצפי מקובלים עליי. אל חשש, אני לא הוצאתי את דבריה מהקשרם. הקלטתי את השיחה עימה, ויידעתי אותה על כך מראשיתה.

2. כידוע, רשמתי כי הפסקאות הראשונות בכתבת הפטריות – אלה שהקוראים התאהבו בהן – מתארות ניסוי שלא נערך מעולם. אני מציע לבדוק שוב מה כתב הוברמן ולהשוות את דבריו למאמר המדעי שפורסם בנייצ'ר (PDF). יתברר לקורא כי הדברים שכתב הוברמן אינם אלא המצאה שהפיץ ברבים. אין שום עבודה מדעית שתיארה אי-פעם ניסוי שכזה. הפצרתי בהוברמן דרך הדואל להפנות אותי למאמר מדעי כלשהו. הוא ממאן בתוקף וסיבותיו עימו.

3. הרירית הפלסמודית לא הריחה את המזון. אין לרירית איבר הרחה. הוברמן טוען היום כי יש לה חישה כימית כדי להתרחק מרעלים, אולם אין משמעה הרחה דווקא. אם פלוני ישפוך על עורי חומר צורב, אני אזנק ממקומי ואתרחק על אף שלא הרחתיו כלל. מה חבל שהוברמן מערבב מונחים שונים והופך אותם למקשה אחת. כמו כן, בשום משפט במאמר בנייצ'ר לא נרשם דבר על הרחה או כאילו הרחה. זוהי פשוט המצאה של הוברמן. נרשם שם שהרירית התפשטה לכל הכיוונים במבוך, ומילאה אותו עד תומו בכל חזרות הניסוי הראשון. קרי, היא לא חשה בריח המזון אפילו פעם אחת.

הערת עדכון: באוקטובר 2012 טען מחקר חדש כי לרירית ישנה יכולת לחוש בעקבותיה הכימיות שהותירה לפני כן. אולם, היא אינה מסוגלת להריח מזון (ראו ההרחבה כאן).

4. הוברמן מספר בהתלהבות כי ב'כתבת הפטריות' נכללו כ-4300 מילים ומתוכן "בלו לא הפריך דבר. לכל היותר הוא מצא אולי שגיאה בכתבה". עוד הוא כותב כי "היו לבלו טענות בנוגע ל-10% מהטקסט. מתוכן נותרו שנויות במחלוקת כ-100 מילים". האמת היא שונה, כמובן. בכתבת הפטריות נכללו כ-3800 מילים ורק לסיפור "הריריות הנבונות" הוקדשו בתחילת הכתבה ובסופה כ-700 מילים, כמעט 20% מהטקסט. כמו כן, היו לי טענות נוספות, מצאתי עוד שגיאות רבות ולא עסקתי רק בריריות. ראוי, אפוא, שהלז לא יטעה את קוראיו על סמך חישוביו השגויים.

5. הוברמן גם פנה אל פרופ' אשל בן יעקב. כך כתב בהתייחסותו אליי:

הטענה הבאה היתה שה-Slime mold  נהגה בסך הכל "כמו פיסות בצק שמרים שתפחה עד שמילאה את כלי הקיבול". שאלתי את הביו-פיסיקאי פרופ' אשל בן יעקב מאוניברסיטת תל אביב אם יש מקום להשוואה המדוברת. "זו אמירה מגוחכת של מי שאינו מבין דבר בתחום", ענה. "שמרים מהסוג שהוא מדבר עליו לא מסוגלים לנווט את דרכם למזון ובטח לא למצוא את הנתיב היעיל ביותר אליו".

ומה אני כתבתי?

"הרירית לא התפצלה בכל צומת, וכשהגיעה למבוי סתום, היא לא פנתה פניית פרסה וניסתה מזלה בפניות אחרות. כפי שכתוב במאמר בנייצ'ר, היא גדלה והתפשטה עד שמילאה את חלל המבוך, ממש כמו פיסות בצק שמרים שתופחות אט אט עד שתמלאנה גם הן את כלי הקיבול".

ובכן, אני לא טענתי ששמרים מנווטים, כמובן, אלא דימיתי את הרירית הגדלה והמתפשטת לבצק שמרים תופח רק כדי להסביר להדיוטות מהי כוונת דבריי. זהו ניסיון נאה מצד הוברמן להפוך אותי לאהבל, אבל הוא כשל גם כך. מלבד זאת, אם אני טוען כי הפטרייה אינה נבונה וגם הרירית אינה, האם אטען כי השמרים חכמים הם?

6. אין שום עבודה מדעית שהתפרסמה בכתובים ומתארת שימוש מעשי בפטריות זוללות פלסטיק בתנאים אטמוספריים, או כדברי הוברמן "מחסלות צלחות". כתבתי כי זוהי ספקולציה שמשרתת את הפנטזיה של הוברמן. הלז עודו מסרב להפנות אותי אל מאמר מדעי שיאששה.

7. אין שום עבודה מדעית שהתפרסמה בכתובים ומתארת שימוש מעשי בפטריות שמטהרות אזורים הנגועים בקרינה רדיואקטיבית. כתבתי כי זוהי ספקולציה שמשרתת את הפנטזיה של הוברמן. הלז עודו מסרב להפנות אותי אל מאמר מדעי שיאששה. הוא הפנה אותי לכתבה בעיתון. ככל שידוע לבריות, כתבה בעיתון אינה מקור מדעי שניתן להסתמך עליו ולצטט אותו. אולי כן בכלכליסט – אבל לא בקהילה המדעית!

8. אני לא מסוגל להתייחס ברצינות לרשת האינטרנט שהקימו הפטריות. כבר כתבתי זאת פעם אחת, והנה, אני כותב זאת שנית. יתכן בהחלט כי הוברמן צודק וכי לפטריות יש רשת אינטרנט משלהן. אין לשלול זאת.

9. אורן הוברמן וגיא דויטשר מספרים כי ביוון העתיקה לא ידעו על אודות הצבע הכחול, על סמך היעדרו בכתבי הומרוס. ברם, בשנת 2009 נתברר כי הפסל של האלה איריס, מהמאה ה-4 לפנה"ס, שנמצא בפרתנון, היה מצופה בצבע כחול, אותו ייצרו במיוחד לשם כך.

10. אורן הוברמן וגיא דויטשר מספרים כי ו'יליאם גלדסטון גילה את תופעת עיוורון הצבעים וכי איש לא האמין לו כי היא באמת קיימת. אני הפרכתי זאת כליל, בהראותי לקוראים כי עוד לפני שנולד גלדסטון, שניים מגדולי המדענים בהיסטוריה דנו בעיוורון הצבעים: ג'ון דלטון, אבי תורת האטומים, ניסה להסבירה, ותומאס יאנג גם מצא את ההסבר הנכון. על כך הוברמן ודויטשר אינם מוכנים להגיב חרף הפצרותיי. גם בתגובתו של הוברמן מהיום אין התייחסות של שניהם להמצאה הזאת. סיבותיהם עימם.

אני לא טענתי בצורה מוחלטת כי הצבע הכחול מופיע בתנ"ך. במאמר המקיף ביותר שנכתב אי-פעם בעברית על ראיות להימצאות הכחול בתקופת המקרא, הגעתי למסקנה כי צבע זה היה ידוע בשמו לאנשי המקרא בהסתברות גבוהה מאד. ציטטתי את התנ"ך הרשמי של הכנסייה הקתולית, ובו תורגמה המילה תכלת ללטינית כצבע כחול. המתרגם חי בתקופה שהפיקו תכלת מחילזון ימי כלשהו. חוקר ממכללת שנקר הצליח להפיק צבע כחול מן החילזון ארגמון קהה קוצים, ולפי הסברה המדעית הוא מקור התכלת. גם כתבתי כי לפי בדיקות הכימאים כוחל היה בבירור חומר בצבע כחלחל עד כחול, וכפי שלא כתוב בתנ"ך הצבע הזהוב, אך הכל ידעו מהו צבע הזהב, קרוב לוודאי, כי ידעו גם כי הכוחל הוא כחול. בניגוד לספקולציות של הוברמן ודויטשר, את דבריי ניתן להפריך. הבה נראה אותם מצליחים – באמצעות הפניות לספרות המדעית, כמובן.

סיכומו של דבר: אורן הוברמן וכלכליסט סבורים כי אנו בשוק, וההדיוטות יבואו לקנות את סחורתו של הרוכל שצועק הכי חזק. מוטב גם להזכיר כי אני לא הייתי הראשון ולא האחרון, שטען כי כי כתבת הפטריות היא דמיונית ואינה מדווחת על מדע. הטוענים הם אנשים רציניים ששמם אינו אנונימי. הוברמן נמנע מלהתייחס בתגובתו אליהם, ומשרטט בפני קוראיו מאבק של עיתון חשוב במישהו אידיוט. אם אידיוט אנוכי, מדוע מצא לנכון כלכליסט להגיב לדבריי, ומדוע שוב התחמק מלהעניק אסמכתא מדעית אחת לסיפורי הבדים שפרסם?

למותר לציין, כי כל טענותיי מגובות במראי-מקום לספרות המדעית.

עדכון: 3 באפריל 2012 – עשרות מיילים מאנשים מזוהים שוגרו אליי מאז אתמול, ואלה מדווחים לי כלכליסט מונע את פרסום תגובותיהם לכתבת התגובה של הוברמן.

ראו גם:

טעויות למכביר בכתבה 'על מה פטריות חושבות' במוסף כלכליסט

כמה טעויות מסוגל מוסף כלכליסט לפרסם בכתבה אחת על צבעים בתנ"ך?

אין סוף לכחול הזה: עוד מכה ניחתה על הבלשן הנפלא גיא דויטשר

כיצד הכחילו נשות התנ"ך את עיניהן?

העין השביעית (אתר ביקורת התקשורת): הכתבה של הוברמן על הפטריות מלאת דמיון ואין לה קשר למציאות

העין השביעית: ד"ר יקי מנשנפרוינד מסביר לעורך האחראי של מוסף כלכליסט את הקשר בין מדע אמיתי להבלים פסבדו-מדעיים שמצויים תדיר בכתבות המתפרסמות בעיתונו

העין השביעית: עידו גנדל מסביר לעורך האחראי של כלכליסט כי מלחמת הפטריות מאששת את הטענה כי הציבור מבקש קסם על פני האמת