אין סוף לכחול הזה: עוד מכה ניחתה על הבלשן הנפלא גיא דויטשר

02/01/2014 בשעה 14:34 | פורסם בהמדור לשירות הציבור | סגור לתגובות על אין סוף לכחול הזה: עוד מכה ניחתה על הבלשן הנפלא גיא דויטשר
תגים: , , , ,

השדרן קובי מידן ודאי לא היה קורא לי להתראיין לתוכניתו 'חוצה ישראל', ואפילו היה קורא לא הייתי מגיע, אולם הבלשן גיא דויטשר, חביב העיתון 'כלכליסט', הגיע גם הגיע. בכל מקום ובכל עת הוא ממשיך לחרטט: "אין כחול במקרא", "לסבתא היו גלגלים", וכהנה וכהנה.

כזכור, כולנו התוודענו לבלשן גיא דויטשר בכתבה המופלאה של אורן הוברמן ב'כלכליסט', עת סופר שם ביוון העתיקה אולי לא ידעו על הצבע הכחול. אולם, בשנת 2009 נתברר דווקא כי היוונים הקדמונים נהגו לצפות את פסלי האלים שלהם בפיגמנט 'כחול מצרי' שייצרו אותו במכוון בשל צבעו. כמו כן, סופר בכתבה כי ו'יליאם גלדסטון, ראש ממשלת בריטניה מן המאה ה-19, כמעט התחנן בפני הבריות שתופעת עיוורון הצבעים שרירה וקיימת, אבל איש לא נטה להאמין לו. לכאורה, לא הבינו על מה הוא מדבר.

ברם, גלדסטון נולד בשנת 1809, ואני סיפרתי לכם במאמרי כמה טעויות מסוגל מוסף כלכליסט לפרסם בכתבה אחת על צבעים בתנ"ך? כי בניגוד לכתוב שם, ג'ון דלטון כבר פרסם ידיעות על אודות עיוורון הצבעים בשנת 1794, ואילו תומאס יאנג המשיך לחקור את התופעה בשנים 1801-1802. שני אלה הם מגדולי המדענים בהיסטוריה ושמם ועבודותיהם היו מוכרים לכול הן בזמנם ועד זמננו. אבל ב'כלכליסט' התעקשו לספר לנו דברי הבל על גלדסטון ועיוורון הצבעים באותה כתבה מופרכת ושגויה שקראו לה 'למה אין כחול בתנ"ך'.

"בתנ"ך אין מילה לתיאור כחול", קבע גיא דויטשר בפני קובי מידן, אבל המציאות חזקה יותר מכל שיגיונות הדמיון.

הנה, זה עתה הוספתי למאמרי הפופולרי כיצד הכחילו נשות התנ"ך את עיניהן? את הפסקה הבאה:

במסגרת עבודת הדוקטורט של נעמה סוקניק מאוניברסיטת בר אילן, בהנחיית פרופ' זהר עמר וד"ר דוד אילוז, נחשפו שלושה אריגים נדירים בני כאלפיים שנה ממערות מדבר יהודה. הממצאים שפורסמו בדצמבר 2013 מייצגים את הצבעים היוקרתיים ביותר של העת העתיקה: שני, ארגמן ותכלת. בדיקת האריגים נעשתה על ידי ד"ר סוקניק, ד"ר אלכסנדר ורוואק וד"ר אורית שמיר, אוצרת הממצאים האורגאניים ברשות העתיקות. לפי בחינתם, צבע השני של האריג הראשון מקורו בכנימה הארמנית (Kermes vermilio). קרי, תולעת השני אולי אינה כנימת האלון המקומית (Kermes echinatus) כפי שסברו פרופ' עמר וד"ר אילוז בעבר. עם זאת, יש לומר שאריג זה נטווה באופן ייחודי לטוויה האופיינית לאריגי יבוא ואפשר כי אריגים מתוצרת מקומית נצבעו באמצעות הכנימה הארץ-ישראלית. צבע הארגמן של האריג השני מקורו בחילזון ארגמון קהה קוצים (Hexaplex trunculus). עוד לפנים היה ידוע לנו כי חילזון זה חי בחופי הים התיכון של ארצנו בתקופת המקרא. אם כי גם אריג זה נטווה באופן ייחודי לטוויה האופיינית לאריגי יבוא. צבעו הכחול של האריג השלישי מקורו גם באותו החילזון. האריג הזה עשוי צמר, הוא נעשה בטוויה האופיינית לאריגים המקומיים, וסיבי החוטים שלו נצבעו בחשיפה לאור שמש או שבושלו לאחר צביעתם כדי להשיג את הצבע הכחול. ייתכן שמדובר באריג התכלת המוזכר במקורות, ושנעשה בטכניקה הדומה לעשיית התכלת שבציצית. חשיבותו של אריג זה גדולה מאד מכיוון שאין לו מקבילות בממצא הארכיאולוגי.

tekhelet-bible

אריג בן כאלפיים שנה בצבע התכלת היוקרתי. הגוון התקבל באמצעות החילזון ארגמון קהה קוצים. צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות.

הנה כי כן, עתה ברור שהתכלת, שלבש מרדכי היהודי מלפני המלך, ציינה את הצבע הכחול לפני למעלה מאלפיים שנה, זמן חתימת מגילת אסתר בתנ"ך. וכל המלעיזים שיצאו נגד האמת הזו רשאים שוב לקרוא את מאמרי כולו ולאכול את הכובע. רצוי שיהא זה בצבע כחול כמו שהיה בצבא הקיסר האוסטרו-הונגרי.

מודעות פרסומת

בלוג בוורדפרס.קום.
Entries וכן תגובות feeds.