הצביעות הבזויה של התקשורת בעניין אשתו של יון פדר, עורך Ynet

16/11/2011 ב- 15:40 | פורסם בענייני דיומא | סגור לתגובות על הצביעות הבזויה של התקשורת בעניין אשתו של יון פדר, עורך Ynet

ב-31 ביולי השנה נפל דבר באקדמיה הישראלית. בית הדין לערעורים של האוניברסיטה העברית קבע כי אייל בן ארי פסול לצמיתות להנחות סטודנטים, והוא, שהיה פרופסור לאנתרופולוגיה חברתית, פוטר לאלתר ממוסד מכובד זה. אשמתו כבר ידועה: הוא ניצל את מעמדו הרם כדי לקיים יחסי מין עם נשים צעירות הכפופות לו. בארצות רבות מדובר בעבירת אונס לכל דבר, וישנן כמה מדינות שבהן אף היה מוציא את נשמתו על עץ התליה. עליו להודות לבורא עולם על הרחמים שנהגו כלפיו עמיתיו לשעבר.

הפרשה האיומה הזו בעניינו של בועל-הדוקטורנטיות, כפי שכינוהו, נמשכה כשלוש שנים, ובכל הזמן הממושך שחלף מאז, ולמעשה עד היום, לא פגשתי איש תקשורת אחד שלא הזכיר בפניי כי אייל בן ארי היה מנחה עבודתה של טל ניצן, ההיא שטענה כי אנשים שומרי חוק ומוסר כמותי הם גזעניים, מכיוון שבשירותי הצבאי נמנעתי מלאנוס פלשתיניות. על פי ההיגיון הצרוף שלה היה מוטל עליי, כנציג הכיבוש, לחלל את גופן יום אחר יום, שעה אחר שעה, ומכיוון שלא עשיתי זאת, מוכיח הדבר שהנני רואה בנשים הללו נציגות של תת-אדם.

קראתי בעיון רב את העבודה הזאת, ובניגוד למי שלא עשה כן וקרא לה בוגדת משוקצת או סתם שמאלנית מתועבת, אני סבור כי מניעיה מעט שונים. לסברתי, היא פשוט סוטת מין. ההזדהות שלה עם האשה הפלשתינית אולי נובעת מן הרצון הסמוי להחליפה בתפקיד, בתקווה שמי מהן תיאנס חלילה באחד הימים. פוליטיקה לא תמצאו בעבודתה. זהו תסריט פורנוגרפי תחת אצטלה אקדמית. ואולי משום כך אף אחד לא התייחס ברצינות לעבודה הזאת. במישור הבינלאומי לא הזיקה, והתגובה האופיינית לשמעה היתה הרמת גבה ולא יותר מכך.

טל ניצן רוצה להיאנס בדמיונותיה, כנראה. כל מטורפת והפנטזיות הכמוסות שלה. אך מצער מאד שהאוניברסיטה העברית שיתפה עימה פעולה, ומבעיתה עוד יותר הידיעה כי אייל בן ארי, בר סמכא לעבירות מין, היה המנחה שלה. אבל הוא לא היה לבד. גם עדנה לומסקי-פדר היתה שם. גם היא היתה המנחה שלה, בצוותא עימו. שניהם שותפים לביזיון. אבל אותה אין מזכירים יחד עם שמו. אנשי התקשורת מגחכים לאייל בן ארי, כורכים בין מעשיו הפסולים לבין אונס הפלשתיניות שלא היה, אבל את פרופ' פדר הס מלהזכיר. היא הרי אשתו של יון פדר, עורך Ynet, ואף אחד אינו רוצה להסתבך עימו. אני סבור כי זוהי צביעות מכוערת.

אם דעתם של העיתונאים הללו שישנו קשר אפל בין עבודתה של טל ניצן לבין פשעי המנחה שלה, אזי עליהם לקשור גם את פרופ' פדר בעניין זה. ואם אין קשר כזה בכלל, אז מוטב שבעלי הפרצוף הכפול יחדלו מלהזכיר את העבודה המשונה הזאת, בכל פעם שדנים בחטאיו של אייל בן ארי. אי אפשר לאחוז בזנב משני קצותיו.

בלוג בוורדפרס.קום.
Entries וכן תגובות feeds.