מסכת הטיפשות היא העורמה המתוחכמת מכולן

02/02/2012 ב- 10:18 | פורסם בעל מדף הספרים | סגור לתגובות על מסכת הטיפשות היא העורמה המתוחכמת מכולן

טיגריס אחד נתפס במלכודת. הוא ניסה לצאת ממנה אך לא הצליח. למזלו, כעבור זמן קצר חלף לידו ברהמין. קרא הטיגריס לעברו: "בבקשה, עזור לי לצאת מהכלוב הזה. אני סובל כל כך בתוכו!"
הברהמין הביט אל הטיגריס, הרהר לעצמו ואמר: "לא אוכל לעשות זאת למענך. אני חושש שתטרוף אותי ברגע שתהיה חופשי."

"הו, לא!" התחנן הטיגריס. "אני מבטיח כי לעולם לא אעשה דבר שכזה."

הברהמין הקשיב לדברי הטיגריס וליבו התרכך.

הוא ניגש אל הכלוב, פתח את הדלת ושחרר את הטיגריס.
מיד קפצה החיה הגדולה על האיש המסכן והצמידה אותו לארץ.
"טיפש!" אמר הטיגריס, "אני רעב כבר מזה הרבה זמן. האם אתה באמת חושב שהייתי מוותר על ארוחה קלה?"
הברהמין התחנן על נפשו אפילו יותר מאשר עשה הטיגריס לפני כן. עתה היה תורה של החיה להרהר.
הטיגריס כינס טפריו בחזרה וחשב על הדבר.

אחרי כמה רגעים הוא אמר: "אתה חש שהייתי כפוי טובה כלפיך. אם תמצא עוד מישהו שסבור כמותך, אשחרר אותך לחופשי."

הברהמין הסכים בלית ברירה ויצא להציל את חייו. בדרך הוא פגש עץ גדול. הוא סיפר לעץ את כל קורותיו עם הטיגריס.

הקשיב לו העץ והגיד: "מה, השתגעת? האם אתה מחפש אהדה עם סיפור שכזה? אני מעניק מחסה וצל לכל מי שעובר בדרך, ומה אני מקבל בתמורה? קורעים חלקים ממני לגזרים, כדי להאכיל את הפרות העלובות שלהם. אל תפריע לי עם הקיטורים המגוחכים שלך. עמוד זקוף כמוני וקבל את הגורל שנקבע לך!"

הברהמין המשיך בדרכו עד שפגש פרה. הוא הסביר את מצבו אבל היא לעגה לו. "אתה באמת טיפש," אמרה בקרירות, "במשך שנים רבות סיפקתי חלב לאדונים שלי, עזרתי להם להאכיל את ילדיהם. עכשיו אני זקנה ואין לי יותר חלב לתת, אז הם קושרים אותי למחרשה ומעבידים אותי בפרך. הסתלק ואל תטריד אותי עם היבבות שלך!"

אפילו הדרך עצמה לא הביעה אהדה לבעיה שלו. "הא! אני נמצאת כאן לספק שירות לכולם, גדולים וקטנים, עשירים ועניים, כולם משתמשים בי כדי להגיע לאן הם שהולכים, אבל כל מה שאני מקבלת בתמורה הוא אפר מן האגזוזים שלהם ואשפה שמושלכת מכיסיהם. עזוב אותי והתמודד לבד עם הגורל שלך."

לאורך הדרך עצר אותו תן ושאל: "מדוע אתה נראה כל כך עצוב. מה העניין?"
הברהמין סיפר את הסיפור כולו, והתן אמר: "אוי, אני כל כך מבולבל. האם אכפת לך לספר לי את זה שוב?"
אז הברהמין סיפר את הסיפור פעם נוספת, בפירוט רב יותר.
שוב התן הניד בראשו ואמר: "אוי ואבוי, זה פשוט לא נשמע הגיוני. אני ממש לא מצליח להבין. אולי כדאי שנחזור אל הכלוב, כך שאוכל לראות בעצמי מה קרה."
שניהם שבו, אפוא, בחזרה.
כשהגיעו למקום, חייך הטיגריס עם כל שיניו האימתניות וליקק את פרוותו. "הלכת רחוק מדי," הוא אמר, "אבל אני רואה שהגעת בזמן, לארוחת הערב שלי."

אבל הברהמין התחנן לפניו שיעניק לו רק עוד חמש דקות: "אנא ממך, התן הזה אינו מצליח להבין מה שקרה."
"בסדר גמור," רטן הטיגריס, "אבל תסביר לו את זה מהר ככל האפשר. אני רעב למדי."
הברהמין החל שוב לספר את הסיפור לתן, והזכיר את העץ, את הפרה ואת הדרך, אבל עדיין התן היה מבולבל.

"אני מניח שהמוח שלי פועל באיטיות מרובה" אמר התן וגירד את אוזניו. "אתה יכול אולי להסביר את זה עוד פעם אחת?"
אז הברהמין סיפר לו זאת פעם נוספת. כשסיים, הוא נשען לאחור והביט בעצב אל התן.

"אוי, הראש שלי, הראש שלי! הוא מסתובב כמו סחרחרה! איך אוכל אי פעם להבין את העניין המורכב הזה?" קרא התן.

ברגע ההוא איבד הטיגריס את סבלנותו. "אידיוט!" הוא צרח. "איך אתה יכול להיות כל כך טיפש? הנה, אראה לך בעצמי מה היה."
התן המסכן נעלב והמתין לחיה העצומה.

"עכשיו שים לב," הוא נהם. "אני טיגריס", והוא הצביע על עצמו.
"כן, אדוני," ענה התן.
"וזה ברהמין", הוא הצביע על הברהמין.
"כן, אדוני."
"וזהו הכלוב", הוא הצביע על הכלוב.
"כן, אדוני."
"וכאשר הברהמין מצא אותי אני הייתי בתוך הכלוב." והטיגריס זחל בחזרה אל הכלוב כדי להדגים זאת לתן.
"עכשיו אתה מבין איך כל זה התחיל?" הוא שאל בחוסר סבלנות.

"הו, עכשיו זה מובן. תודה!" התן ענה.
ובשלב הזה הוא פנה לסגור את דלת הכלוב, ונעל את הטיגריס בתוכו. "ואם תרשה לי לומר," התן המשיך ואמר, "כך המצב יישאר."

ישנה וריאציה נוספת לסיפור הזה שקרויה 'הזאב של צ'ונגשן' (The Wolf of Zhongshan)

ראו גם:

תרגיל לפקידת שלישות מתחילה