האם יחסי אפריקה הדרומית עם איראן הם שחזור קשריה הטובים עם ישראל?

15/06/2024 ב- 04:48 | פורסם בענייני דיומא | סגור לתגובות על האם יחסי אפריקה הדרומית עם איראן הם שחזור קשריה הטובים עם ישראל?

עתה, כשצה"ל מכריע את חמאס גם ברפיח ורצועת עזה עומדת להיכבש כליל, אין אלא לתהות לשם מה עדיין קיים בית הדין הגבוה לצדק. מלכתחילה הוקם לשמש את הקהילה הבינלאומית, אך לא כדי שיהיה בידיה אמצעי כזה, אלא על מנת שלא תיאלצנה כל מדינה ומדינה להכריע בסוגיות כבדות משקל שעלולות להזיק להן. קרי, לכבס את הכביסה המלוכלכת במקום אחר מחוץ לבית. זו עוד התחמקות ממחויבות אנושית למען אינטרסים שמתנגשים בה; מין עלה תאנה שבקושי מסתיר את האמת המרה הזו. מה גם שלבית הדין הזה לא ניתן מעולם כוח אבסולוטי. את החלטותיו ניתן לנסות ולאכוף באמצעות מועצת הביטחון של האו"ם. במילים אחרות, הימנעות של ארה"ב לסכלן בהקשר המלחמה בחמאס אינה אלא הסכמתה לטענה כי על ישראל לחדול מלחימה כיוון שאחרת תבצע רצח עם בפלשתינים.

למסנגרים על המשך קיומו של בית הדין הגבוה לצדק יש טענות מגוחכות עוד יותר. הם מודים בקושי לשפוט את ישראל בזמנים אלה, וסבורים שעודנו חיוני ביחס למדינות אחרות. הטענה האחת, שאין להכחיש, היא שבית הדין הזה צבוע בגוונים פוליטיים, הואיל וחבר שופטיו מורכב מנציגי מדינות שונות. מטרת הדבר היתה לעשותו ניטראלי ככל האפשר, אך בה בעת, מדינה כישראל נשפטת לחומרה על ידי מוסלמים רק בגין עצם התקיימותה. הטענה השנייה, שברורה מאליה, היא שהיה ניסיון פלשתיני לבצע רצח עם בשטחי ישראל, ולכן, האשמת ישראל בביצוע רצח עם מוכרחה להיות כרוכה בניסיון להדהות את פשעי העזתים. הטענה השלישית היא בדבר חוסר האונים כלפי מעצמה גרעינית. ברצותה, אין שום דרך למנוע בעדה מלבצע רצח עם. אף צבא זר לא יעז להתערב. זאת אומרת, מפעל הטקסטיל בדימונה הכניס את ישראל למרחב חסינות נצחי. את הטענה היחידה שהיא אמיתית ממאנים להשמיע: לישראל אין רצון ואין יכולת לבצע רצח עם בפלשתינים. אפילו לגרשם בחיים איננה מסוגלת, וכבר יודעים אנו מן המקרה הגרמני שתעשיית ההשמדה מסובכת הרבה יותר מגירוש.

אם כך, מדוע אפריקה הדרומית בחרה לבזות את בית הדין הגבוה לצדק ולהציג את חולשתו בראש הכותרות? ודאי בזאת לא חשקה, ואף על פי כן הגישה תלונתה נגד ישראל. ברי שמותם של חפים מפשע איננו העילה. כשממשלת אתיופיה יצאה למלחמת חורמה בנובמבר 2020 נגד אחד השבטים במדינה, אפריקה הדרומית המשיכה להביע תמיכה בה גם כשנודע המחיר הכבד בחיי אדם אצל בני השבט.

יש האומרים כי התנועה ששולטת באפריקה הדרומית ובראשה עמד נלסון מנדלה, עודנה רואה עצמה כמובילת מאבק לשחרור מדיכוי, ולתפישתה חיים הפלשתינים במשטר שכזה. עם זאת, רצועת עזה איננה נתונה בכיבוש מאז ספטמבר 2005.

יש הטוענים כי עיסוקה האובססיבי של מפלגת הקונגרס הלאומי האפריקני בסכסוך הישראלי-פלשתיני נועד להסיח את דעת קהל הבוחרים מצרותיהם בבית. ואכן, הסקרים לא שגו, ושלושים שנה לאחר שעלתה לשלטון לא השיגה המפלגה בבחירות שהתקיימו לאחרונה את הרוב שמאפשר לה להמשיך ולקיים שלטון יחיד. גם כמעט נאלצה לוותר על נשיאות המדינה במגעים לכונן קואליציה עם מפלגה נוספת. עם זאת, ישנו רוב נוצרי מובהק באפריקה הדרומית, ובניגוד למוסלמים שנלהבים לשמוע יומם וליל על סבלות בני דתם בארץ הקודש, הנוצרים מתעניינים בבעיותינו הרבה פחות.

יש המספרים כי מדובר בנקמה, בסופו של דבר. ישראל תמכה במשטר האפרטהייד מסיבות כלכליות וצבאיות, בתקופה שהיתה נתונה לחרם הערבי. ברם, לשמירת טינה אין משקל רב ביחסים בינלאומיים, ולראייה, הניצולים בישראל לא הסתפקו ביחסים תקינים עם גרמניה ואוסטריה והחלו לקיים עימן קשרים ענפים במישור הביטחוני ובמישור העסקי.

מכאן, למדים אנו כי אפריקה הדרומית מפיקה רווח בממד הבינלאומי, ואם חששה מהפסד לא היתה מגישה את התלונה נגד ישראל ובהאשמה קיצונית כזו דווקא כלפי הקרבן. לדעתי, היא מנצלת לשימושיה את יחסיה עם איראן המוקצית, כפי שישראל ניצלה את יחסיה עם משטר האפרטהייד המוקצה. זהו מעין חיקוי שמוכרח להתקיים שוב ושוב במידה שההיסטוריה שבה על עצמה. אפריקה הדרומית משלמת אפוא במטבע הישראלי זול הערך כדי לזכות בהטבות מפליגות מצד איראן, והיתה עושה כן גם ביחסיה עם קובה במידה שהמטבע האמריקני היה זול גם כן. דהיינו, אפריקה הדרומית פוזלת לכיוון האנטי-מערבי מפני שלא שבעה נחת מיחסיה עם המערב עד כה. עניין זה היה צפוי, יש להודות. המערב החרים את אפריקה הדרומית בזמנו, וחידוש היחסים בכל התחומים לאחר ביטול החרם הוא מסובך וממושך, ואולי לא יבוא לידי ביטוי חוזר במלוא היקפו.