המדענים קבעו: האדם מטבע בריאתו ניזון מבשר ולא ליקט שורשים

29/01/2014 בשעה 08:31 | פורסם בהספרייה המדעית | סגור לתגובות על המדענים קבעו: האדם מטבע בריאתו ניזון מבשר ולא ליקט שורשים
תגים: ,

בשנת 2006 נתגלו במערה השוכנת בהרי ספרד שרידיהם של בני אדם שחיו מלפני 7000 שנה, טרם המהפכה החקלאית באירופה. במערה זו, המצויה ברום של 1500 מטרים, שוררים תנאים קבועים של קרירות וחשכה אשר תרמו לשימור השרידים, וכך היו מסוגלים המדענים לחלץ דנ"א משיניו של השלד הקרוי לה-בראנה 1, ולהרכיב את הרצף הגנטי שלו. זהו הגנום האירופאי העתיק ביותר שמצוי בידינו עד כה, והממצאים שעלו ממנו היו מפתיעים.

נתברר כי האדם הקדמוני בזמן ההוא כבר היה מחוסן מפני מחלות שהפיצו עדרי בעלי חיים כגון פוליו ושחפת. לפני כן, סברו הכול כי רק בעידן החקלאות, כשהחל האדם לביית חיות משק, הוא רכש את החיסון בדרך של ברירה טבעית: המוטנטים שרדו, והאחרים, חסרי הגנים המועילים, מתו מן המחלות. אז כיצד רכש היצור האנושי את החיסון עוד לפני כן? ידוע לנו מגילוי כלי ציד כגון ראשי חניתות ומעצמות מפוחמות שנמצאו במערות האדם הקדמון, כי היה ניזון מבשר. ההנחה הקודמת גרסה כי היה זה משאב מזון ספוראדי. עתה ניתן לשער כי האדם בא במגע תכוף יותר עם בעלי חיים נושאי מחלות אלו, עוד לפני שביית אותם, מפני שצרך את בשרם בקצב מוגבר יותר משחשבנו.

נתברר גם כי האדם הקדמוני היה אלרגי ללקטוז (סוכר החלב) בבגרותו. הוא ניזון מהחלב כדרך כל היונקים בגיל צעיר מאד, ואחר כך לא היה מסוגל יותר לעכלו. ומכיוון שחלפו רק 300 דורות בקירוב מאז אותם ימים, נהיר היטב כי למרות הנגישות לחלב לאחר ביות החיות, הברירה הטבעית לא סיימה את מלאכתה, ומסוכן לו לאדם בן ימינו לצרוך מוצרי חלב מעבר למידה המועטה. לא מן הנמנע כי החלב מזיק בדרכים שונות לגוף האדם לאחר ינקותו, והרפואה טרם הצליחה לברר את כל מגוון הנזקים.

עוד נתברר כי האדם הקדמוני לא היה מסוגל לעכל עמילן. כך התמוטטה הסברה הקיימת שמלפני רבבות שנים היו אבותינו לקטי פקעות ושורשים. אלה עשירים בעמילן ולכן לא יכלו לשמש כמזון בזמנים ההם. פה ושם מצא האדם האירופי פירות למאכל בעונת הקיץ, אבל כמעט שלא היה ניזון ממזון צמחוני כבימינו. עמילן נפוץ במזונות האדם מאז המהפכה החקלאית: בתירס, בחיטה, באורז ובתפוח האדמה. המוטנטים שהצליחו לעכל מעט מהם זכו ליתרון בסביבה הקשה בה חיו, ובדרך הברירה גדלו האוכלוסיות שעיכלו עמילן על פני אלה שלא הצליחו ונותרו רעבות וחלושות. כך התפשט "גן העמילן" בקרב המין האנושי.

באותה אבולוציה מקבילה התפתחו גנים דומים אצל כלב הבית בתקופה ההיא. נתברר כי בניגוד לזאבי הבר יש לכלבים גנים לעיכול עמילן המצוי בדגן. מחד, יתכן כי אלה נבררו משום שהחקלאים הראשונים האכילו במזון עמילני את גורי הזאבים המאומצים שנאספו במכוון כדי שישמשו לצורך שמירה וליווי בעת ציד. מאידך, בשחר החקלאות הופיע פתאום משאב מזון חדש בדמות מזבלות, וקרוב לוודאי כי שם מצאו מקצת מן הזאבים חלק מצרכיהם התזונתיים, כגון בשר ומח עצם מעצמות מושלכות אך גם שאריות לחם ודייסה העשויים מדגנים. והם החלו לשהות בקרבת יישובי האדם מרבית הזמן עד שהתבייתו במרוצת הדורות ללא כוונה אנושית.

יוצא אפוא שתזונת האדם היתה בשרית בעיקרה משחר האנושות, ורק באלפי השנים האחרונות השתנתה בעקבות השינוי התרבותי, הוא החקלאות.

לקריאה נוספת:

Iñigo Olalde, Morten Allentoft, Federico Sánchez-Quinto, Gabriel Santpere, Charleston Chiang, Michael DeGiorgio, Javier Prado-Martinez, Juan Antonio Rodríguez, Simon Rasmussen, Javier Quilez, Oscar Ramírez, Urko M. Marigorta,  Marcos Fernández-Callejo, María Encina Prada, Julio Manuel Vidal Encinas, Rasmus Nielsen, Mihai Netea, John Novembre, Richard Sturm, Pardis Sabeti, Tomàs Marquès-Bonet, Arcadi Navarro, Eske Willerslev & Carles Lalueza-Fox. 2014. Derived immune and ancestral pigmentation alleles in a 7,000-year-old Mesolithic European. Nature 507: 225-228

מודעות פרסומת

בלוג בוורדפרס.קום.
Entries וכן תגובות feeds.