האמת המרה: הקיבוצים של האשכנזים מסרבים לקלוט אפריקנים גם בתור מתנדבים

24/05/2012 ב- 15:42 | פורסם בענייני דיומא | סגור לתגובות על האמת המרה: הקיבוצים של האשכנזים מסרבים לקלוט אפריקנים גם בתור מתנדבים

אני מזמין אתכם לבוא לגינת לווינסקי מדי יום ביומו, ואני מבטיח לכם כי לעולם לא תראו את כל אלה שמתראיינים בכלי התקשורת ומספרים לאומה כולה שהם מחלקים מרק לאפריקנים. אתמול הצגתי בפני עשרות שוהים בגינה את תמונתו של פעיל מרכזי לכאורה, שלא אנקוב בשמו, אבל קל לנחשו מפני שיש לו פרופיל תקשורתי גבוה. נתברר כי אף אחד לא זיהה את פרצופו. למותר לציין כי אני מעולם לא ראיתיו שם. רוב המתנדבים למען האפריקנים הם מזרחיים, מיעוטם ספרדים כמותי, ואשכנזים כמעט אין. אבל בטלוויזיה שלנו רק הלבנבנים מתגלים כחסידי אומות אפריקה.

דומה כי שום דבר לא נשתנה באומת התקשורת העריצה. בזמן שחלק ניכר מן המוחים בקיץ שעבר היו מזרחיים, והיו להם מנהיגים רהוטים וחביבים, אך כולם היו שחומי עור, בחרו הגלצניקים לשעבר לראיין רק את בני עדתם והפכו אותם ל"מנהיגי המחאה". זוהי מין שותפות לצבע העור שמתלחששים עליה בשחוק, ואין גזענית ממנה.

גם עתה מתעלמים ערוצי הטלוויזיה מן הצוות הנהדר שמסייע לאפריקנים בגינת לווינסקי במסירות אדוקה, אולי משום שכמעט כל המתנדבים הללו מתבטאים באותיות גרוניות. אפילו אני מזוהה כלבנבן לעומתם. ואומת התקשורת הלבנבנה, במקום שתסקר את פעילותם, שוב משדרת רק צילומים של מזרחיים שמתפרעים בהפגנות. לא די בעובדה שהם שחומי עור, העיתונאים הלבנבנים משחירים עוד יותר את בני עדות המזרח.

התקשורת חייבת לחדול מלשדר רק את אותם מזרחיים שמתבטאים בגזענות כלפי האפריקנים. ישנם מזרחיים שמתבטאים באופן הפוך מהם, וישנם אשכנזים שמתבטאים עוד יותר גרוע מהם. אי אפשר כי לנצח יסיתו עיתונאים אשכנזים את שאר העם נגד המזרחיים, למרות שכך קורה בארצנו מזה עשרות שנים. מדוע אף עיתונאי לבנבן אינו מגיע לגינת לווינסקי כדי לסקר שם את פעילות המתנדבים המזרחיים למען האפריקנים?

המזל הגדול של האפריקנים המסכנים שהורידו אותם מן האוטובוסים בקרב תושבים מזרחיים, שהם אנשים חמים ואכפתיים. אם היו משליכים אותם בצפון תל-אביב, במקום ליד התחנה המרכזית בעיר, בתוך זמן קצר היה מוקם ברמת אביב הסניף הישראלי של קו קלוקס קלאן. אבל, משום מה, תמיד תראיין התקשורת צפונבונים לבנבנים שמגנים את אלימות המזרחיים. לעולם לא ירואיינו מזרחיים שמגנים זאת אפילו במידה יותר חמורה. כביכול, ישנה מדינה של אשכנזים מוסריים ומדינה של מזרחיים גזעניים, אף שהאמת היא בדיוק הפוכה: מרבית האשכנזים שהכרתי בחיי היו גזעניים במידה זו או אחרת.

לקוראיי הצפונבונים אנסה להבהיר: בעיית האפריקנים בשכונות הדרומיות של תל-אביב היא גם בעייתם של המזרחיים המקופחים שגרים שם. הם אינם יכולים לשאת בנטל לבדם. לשם כך, קבוצה בראשותי מנסה לשלוח אפריקנים לקיבוצים שיוגדרו כמתנדבים. עד היום שוחחנו עם עשרות קיבוצים מכל רחבי הארץ. כולם, פשוט כולם, מסרבים לקלוט ולו אפריקני אחד בתור מתנדב. הם קולטים מתנדבים לבנים מדרום אפריקה, אבל חלילה שלא יהא שחור אחד מביניהם. כל הקיבוצים האלה הם על טהרת אשכנזים בלבד. ביררתי, הם אפילו לא קלטו בתוכם עולים מאתיופיה. הצבע שלהם אינו דוהה במכבסה.

ישנם בישראל כמה עשרות אלפי אפריקנים. אם נשכיל לפזר אותם בכל רחבי הארץ, בעייתם תיעשה קלושה ואולי אפילו לא תורגש יותר. אפשר ליישבם בקיבוצים, ניתן להעבירם לחיפה ולירושלים, ורצוי שיגורו גם בקרב אוכלוסיות אמידות ברעננה ובכפר סבא. לא יקרה שום דבר נורא אם ילדה צפונבונית מרמת השרון תיראה אדם בצבע שחור בדרכה לבית הספר. הוא לא נושך. הוא יצור אנושי בדיוק כמותה.

אין פיתרון אחר: צריך לפזר את האפריקנים בכל רחבי הארץ, גם אם האליטות האשכנזיות נחרדות מרעיון עוועים זה. החלומות של הציבור הישראלי שאפשר יהיה לגרש אריתראיות מוסלמיות אל ארצן ולחשוף אותן לסכנות האונס, הם חלומות שיישארו רק בדמיון. הם לא יהפכו למציאות. נצטרך להתרגל במוקדם או במאוחר לעובדה שישנם בעולמנו בני אדם בצבע אחר, ומקצת מהם מתהלכים בינינו. אל חשש, לא נמות מזה.