מדוע ענת קם שונאת את מדינת ישראל?

14/11/2011 ב- 12:26 | פורסם בענייני דיומא | סגור לתגובות על מדוע ענת קם שונאת את מדינת ישראל?
תגים: ענת קם

שמעתי ברדיו פרשנים שמנסים להסביר מדוע פשעה ענת קם. אותם הדברים קראתי בעיתונים, ובכל האמצעים האלה לא הסביר איש מה גרם לילדה טובה ירושלים לחטוא. אורי בלאו ודאי לא צד את עיניה. אין פרצוף דוחה ממנו בכל רחוב שוקן. ובכל זאת היא מסרה לידיו מסמכי ריגול. למה?

אומרים שהיא פציפיסטית בהתהוות, אחרים טוענים שהיתה חרדה למערכת החוק בישראל, ומשום כך עברה על החוק. אולם, אני מחפש טיעונים הגיוניים. עוד לא שמעתי כאלה.

וכי זו אינה ענת קם שכדבריה מתביישת להיות בוגרת בית ספר של סרבני מצפון? הרי גם לה יש מצפון, ואף על פי כן היא איננה סרבנית.

כשקראתי בבית הספר התיכון את 'החטא ועונשו' תחת איומי המורה לספרות, ונבחנתי לגבי תוכנו אחרי כן, כתבתי במחברת הבחינה כי למדתי מדוסטוייבסקי דבר יסודי: ביסוד כל חטא ניצב הדבר הפשוט ביותר לכאורה, שהוא סיבת הפשע האמיתית, ואין בלתו. ודווקא, משום שהדבר כה פשוט, אין מייחסים לו תוקף. הבריות תרות אחר המופלא, ואילו הדבר המופלא באמת, ככל פשע אשר יהא, נובע מן המניע הכי לא מופלא שאפשר להעלות על הדעת.

אין שום אידיאולוגיה ממשית במניעיה של ענת קם. מערכת החוק מעניינת אותה כשלג דאשתקד. היא לא תניד עפעף אם מדינת ישראל תמיר את עונשה בחיסול אלף מחבלים כדי שתשולח לחופשי. זו ענת קם ואין אחרת.

אז מדוע היא חטאה? מדוע ילדה טובה ירושלים נעשתה מרגלת?

במהלך שירותה הצבאי התערערו יסודותיה הנפשיים. מפקדיה ערערו את בטחונה העצמי והיא ביקשה נקמה.

חקרתי מעט בעניינה של ענת קם. בבית הספר התיכון שליד הקמפוס בגבעת רם היא היתה נערה נערצת. הבנים חשקו בה, הבנות רצו בקרבתה. היא סובבה את כולם על הזרת הקטנה שלה. אל הבקו"ם הגיעה כאישיות מיוחסת, שהכול סגדו לה, ופתאום צנחה לתהומות שלא הכירה, הידרדרה במדרונות שאיש לא דיווח לה על קיומם. המשפחה שלה, מרוב הערצה עיוורת אליה, לא הכינה את הגאוותנית הסוררת הזו לתרחיש הגרוע מכול. קרי, לאותה מ"כית מושתנת שתגיד לה מה לעשות ולאן ללכת. מיהי בכלל לעומתה?

תסקיר קצין המבחן שהוגש בעניינה של ענת קם לבית המשפט מספר כי לנאשמת היתה מוטיבציה גבוהה לתרום ככל האפשר בצבא, אולם בסופו של דבר נתפש השירות הצבאי בעיניה כבלתי ייחודי ומאכזב.

משפט אחד שמכיל בתוכו את הכול. שם נמצא היסוד הנפשי לפשע; זהו הדבר הפשוט שאיש אינו שם לב אליו.

התסקיר המפורט לא פורסם בציבור. הצלחתי להניח ידיי עליו בעזרתה של פקידה, עוד ענת קמית, שעבודתה החלה לשעמם אותה. היא שוכנעה להדליף לי את אחד העותקים.

הנה, אגיד זאת עתה: אף שחוק החיסיון העיתונאי אינו עומד לרשות הבלוגרים, אין לי שום כוונה להפליל את הבחורונת. לא נולדתי בצלמו המבעית של אורי בלאו. לא אסגיר אותה, חד וחלק! מכל מקום, העותק הושמד וחסל. הוא אינו מצוי עוד בידי. אזרח שומר חוק אנוכי.

מן התסקיר מתבררות עובדות שלא ידעתם. האם מישהו ממכם יוכל לתאר את ייאושה של ענת קם, בעלת המוטיבציה האדירה, כשהודחה מקורס קצינות. ולפני כן הודחה מגיבוש לקורס טיס. אכן, אכן, ענת קם חלמה להיות טייסת קרב, להוריד פצצות על מחבלים – בלי 'בצלם' ובלי בג"ץ. שום אידיאולוגיה לא היתה לה אז, מלבד הרצון לקדם את עצמה גם במחיר הרוגים רבים, יהיו פלשתינים, יהיו אחרים.

במקום קוטלת המונים, הודיעו לה: את תהיי פקידה. ואיזו אכזבה זו היתה לה. איפה כל הבנים והבנות שהתרוצצו סביבה שנה קודם לכן, איפה הם כדי שיעידו עד כמה היא מוצלחת ועד כמה ראויה לתפקיד הרם ביותר?

פקידה? אני ענת קם ואינני מסכימה להיות פקידה מן המניין!

כך אמרה לעצמה.

ברגע ההוא נבטו זרעי הנקמה.

כדבריה, ענת קם השלימה שירות צבאי מלא בחריקת שיניים. אבל גם אחרי שהשתחררה היא נשאה עימה מטעני שטנה בלתי נדלים כלפי המערכת הצבאית, שלא הוקירה אותה, לא העריכה אותה כיאות, ולא סברה כי הינה מוכשרת או יוצאת מן הכלל.

ענת קם השתחררה מצה"ל כפקידה מושתנת, אפילו יותר מושתנת מן המ"כית שלה בזמן הטירונות. את העובדה הזו ענת קם לא יכלה לשאת, וכמו בעלילות המפוארות בדברי הימים, היא יצאה למסע נקם שכולנו יודעים מה היתה אחריתו.

משום כך, מפני שאיננה רדיקלית נבערת כפי שביקשו לציירה, הנני סבור שיש להקל בעונשה. היא יציר-אדם. אין לה נפש של בוגדת.

מבע של שטנה נשקף מעיני המרגלת ענת קם (גלובס).