שאלות ששאלתי את יהודה בלו

24/05/2009 ב- 16:22 | פורסם בהמדור לשירות הציבור | סגור לתגובות על שאלות ששאלתי את יהודה בלו

על מה האתר הזה בכלל?

האתר עוסק ברובו בנושאי ספרות, היסטוריה, מדע וטבע, על מנת להעשיר את המידע בתחומים אלה ברשת האינטרנט. כמי שמצוי בעבודות מדעיות שפשרן לא מובן לקהל הרחב, אני מנסה לספר בלשון נגישה לכל ברייה אודות נפלאות עולם הטבע, כדי לקרבה אל עולמם המרתק של היצורים, המרחבים והנופים. באותה גישה אני נוקט ביחס לשירה קדומה וסיפורים עתיקים. יש מי שתקרא לניגוד הזה: הפואטי אל מול המדעי.

מהי התכונה המאפיינת את האתר הזה?

אני משתדל לחבר מאמרים רק לאחר שבדקתי במנוע החיפוש כי לא מופיע תוכן דומה בעברית, באינטרנט או בכלל, או שמא יש צורך להרחיבו. אין טעם ליצור כפילות של דפים ולבזבז משאבים על תוכן שכבר קיים, גם אם "מדגדג" לעיתים להראות כי גם אני יכול לכתוב על כך. לפעמים אי אפשר לישון בלילה בגלל כל הדגדוגים, אבל אני מנסה להתאפק.

איזו אפשרות עליי לבחור כדי להתעדכן במאמריך החדשים?

תוכלו לעשות זאת באמצעות רסס. אם אינכם יודעים מהו הדבר, הרי לכם הסבר קצר.

כיצד ניתן להגיב למאמרים שחיברת?

שלחו את תגובתכם אל תיבת הדואר האלקטרוני שלי:

ben.hateva@gmail.com

מבטיחני להשיב לכל פניה עניינית. אם המגיב יבקש שתגובתו תפורסם, אשקול זאת לפי שיקולים ענייניים בלבד. אם אחליט שלא לעשות זאת, אסביר את מניעיי למגיב.

האם אפשר לבקש בקשות מיוחדות?

הנני לשירותכם, ואשמח אם יופנה אליי כל רעיון למאמר חדש. במידה שאהיה בקיא בנושא והוא אף יעניין אותי, מבטיחני להיענות לבקשתכם, כל עוד לא מצאתם אודותיו מידע דומה באינטרנט או שהוא מועט מדי לטעמכם. אל תשכחו להודיע לי אם ישנה תוספת חביבה שאתם ממליצים עליה.

מה לעשות אם מגלים טעויות?

לקראת בר המצווה אמרתי לרב כי "השלמות מתרחקת מאיתנו ככל שאנו מתבגרים". היה זה לאחר שהחלו מתגלות, מדי יום מחדש, עוד ועוד טעויות בקריאת פרשת השבוע. אינני חף משגיאות וכל אחת שמתגלה, אם בכתיב או בתוכן, תתוקן מיד לאחר שתשלחו אליי את הערתכם. תיקון מהותי יזכה לקרדיט אם המעיר יבקש זאת. כפי שאני מנסה להקנות ידע לקוראים באמצעות המאמרים שחיברתי, כך אני רואה זכות גדולה ללמוד מאחרים. בכל זאת, כשנולדתי ידעתי רק דבר אחד: לבכות.

האם מותר להשתמש בתמונות המפורסמות באתר?

אתר התיבה הלבנה מקפיד על שמירת זכויות היוצר, שלו ושל יוצרים נוספים, וחרף צמצום ככל האפשר במידע ויזואלי, אין מנוס לעיתים מפרסום חוזר של תצלומים פרי עבודתם של אחרים תחת 'שימוש הוגן', כאשר כולם מועתקים דרך צילום מסך ואיכותם מופחתת בהשוואה למקור. אם בעליו המוכח של תצלום כלשהו רואה לנכון כי יש פסול בפרסומו בדפי האתר, הוא מורשה לבקש את הסרתו, ובקשתו תיענה לפי הצורך תוך התדיינות עימו שיינתן לה פומבי אלא אם לא יחפוץ בכך. מכל מקום, הכותב אינו נהנה משום תמורה כספית או תשורה שיש בצידה תועלת כלכלית, לא במישרין ולא בעקיפין.

מה לעשות כשסבורים כי הביקורת שלך נוקשה מדי?

אני מזמין כל גורם, בין אם הוא נשוא הביקורת ובין אם הוא פלוני שאכפת לו, לבקש את ריכוכה כאשר לדעתו נרשמו תיאורים פוגעניים. תכלית הביקורת היא לבקר – לא להשמיץ, כאשר מטרת השמצה היא כזאת, אף אם אין בה שמץ של ביקורת.

מדוע "נדודי כתיבה"?

יום אחד ביקשתי לחבר סיפור. כן, סיפור. נטלתי דף חלק וחיכיתי וחיכיתי, אבל לא צץ במוחי אף דבר לספר אותו. ישבתי והתבוננתי בדף החלק בוקר תמים, יום אחר יום. כפי שאדם אינו מצליח להירדם בלילה, כך אני סבלתי מנדודי כתיבה. בליבי שאלתי מדוע אינם צצים רעיונות מתוך השיממון המחשבתי, כפי שמופיע אגם במדבר מחמת פאטה מורגנה. בלילה ההוא לא יכולתי לישון עד שעה מאוחרת. והנה, בעיצומו של הליל התעוררתי צמא. מששתיתי נרדמתי מחדש וחלמתי חלום. בבוקר למחרת חיברתי סיפור ושמו 'הבקבוק היה יבש כוואדי בשלהי הקיץ', על צמד נערים התועים במדבר. מאז יש לי דברים רבים לספר. אכן, לפעמים גם אני מתגעגע לאותם נדודי כתיבה. עתה, מוזמנים אתם לצאת למסע המפרך ולנדוד בעקבות כתביי.

היכן אפשר למצוא נימה אישית במאמריך?

תוכן מקורי משלי, כזה שמעולם לא נכתב על ידי אדם אחר מאז הבריאה, אפשר למצוא לרוב במדור "השוליים המתרחבים של קו אינסופי". מרבית המאמרים במדורים הנוספים מבוססים על ידע שהעניקו לי אחרים, ואני רק מנסה להגישו בצורה מעניינת יותר וזמינה לכל ברייה.

מה תוכל לספר על עצמך?

חרף המאמצים הכבירים שהשקעתי בפשפוש ובנבירה בתולדות חיי, לא הצלחתי למצוא אף דבר מעניין לספר אודותיו.

מהו הפרח המרשים ביותר בעיניך?

חמנית, ללא ספק. כשאדם פוסע בשדה חמניות, הוא אינו יכול שלא להרהר מה רבים הם זיכרונותיו.

מה אתה יכול לספר על המדור המכונה "הביוגרפיות של עץ הדעת"?

עץ הדעת הוא מדור רב חשיבות באתר, בו הנני מרשה לאצבעותיי לחטוא בכתיבה ביוגרפית, כאילו הייתי הנדבן מכרם הבקשות. המאמרים במדור זה כתובים בשיטה מסוימת, ולכן חשבתי לכנותו בתחילה "עץ השיטה", אך לבסוף מצאתי ששיטת עץ הדעת עדיפה.

ואיך תקרא לאוטוביוגרפיה שלך?

ככל שאדם שואף ללמוד יותר, כך יש לו פחות זמן לשהות בחברת הבריות, ואלה פחות ופחות מבינות אותו. אמרו לי נא, היש שם הולם יותר מאשר "תשוקת הדעת והבדידות שבלב" לביוגרפיה כלשהי?

למה התמונה במאמר האחרון שלך יוצאת מן המסך?

חרף השיפורים שנעשים בעורך של ו'ורדפרס.קום הוא עודנו רחוק משלמות. בין שמירת הטיוטות, מילים נעלמות, משפטים עורכים את עצמם ללא מגע יד אדם. ולפעמים מתפרסמת בשגגה טיוטה לא סופית בשל היסח הדעת כתוצאה מלחיצה בכפתור הלא נכון. בדרך כלל, ניתנת תשומת לב לדבר מיד, אך לעיתים רחוקות, כאשר אירועים דחופים קוראים לכותב, הוא נותן את הדעת על כך באיחור, ובינתיים נודעים לרבים הדברים שחלקם שגויים או אפילו לא נאמרו על דעתו. על כך יש להצטער. כידוע, הם מתוקנים בסופו של דבר. למרבה הצרה, אי אפשר להימנע מטיוטות. מוכרחים לראות לפני פרסום שהפסקאות בעברית מיושרות לימין והפסקאות בלועזית מיושרות לשמאל, שהתמונה נמצאת במקומה, ומשפטים נותרים צמודי מילים זו לזו מבלי שייפתח פער ביניהם באמצעות רווח בלתי מוסבר.

מדוע אתה מטיל את כל האחריות על התיבה הלבנה?

כל כך הרבה דברים יכולים להתפקשש בנתיב הסלול מן המוח שלי דרך האצבעות, המקלדת, מעבד התמלילים, רשת האינטרנט, ועד הצג של הקורא. ובכל זאת, המחשב פועל על פי כללי הלוגיקה: כל מה שכתוב כאן רצוף בטעויות. גם מטעויות לומדים. לכן ניתן ללמוד מן הכתוב פה.