האם אחאים מסוגלים לזהות זה את זה?

21/10/2006 ב- 13:06 | פורסם בהספרייה המדעית | סגור לתגובות על האם אחאים מסוגלים לזהות זה את זה?

המונח הביולוגי "אחאים" מתייחס אל צאצאים להורים משותפים, ללא קשר לזוויג. מחקרים שנערכו לגבי מספר מינים, איששו את ההנחה כי לאחאים ישנה יכולת לזהות זה את זה, אף כי לא נפגשו לפני כן מעולם.

---

אחת הסוגיות שהעסיקו אותי כילד קטן היתה לדעת האם בעלי חיים מזהים זה את זה לפי קרבת דם. שאלתי עצמי מה יקרה אם אחתוך תולעת טורפנית לשניים. אמתין כמה שבועות עד שהחלק עם הראש יגדל זנב והחלק עם הזנב יגדל ראש, ואז אפגיש בין שני הפרטים שאינם אלא אותה תולעת. האם אחד מהם יאכל את השני, כלומר את עצמו? ברבות השנים הלך ונתברר כי "אחאים" (siblings), דהיינו אחים או אחיות, מסוגלים לזהות שהם אינם אלא צאצאים להורים משותפים, אף שטרם נפגשו מעולם.

דבורת הזיעה (Lasioglossum zephyrum) היא פרימיטיבית מבחינת המבנה החברתי, וחיה במושבות בנות כעשרים פרטים. על פתח המחילה מופקדת שומרת המונעת את כניסתן של דבורים זרות אל הקן. באחד המחקרים שניסה להתחקות אחר יכולת הזיהוי של השומרות, הורחקו מן הקן ביצים שהוטלו בו. דבורים בוגרות שמוצאן מן הביצים המסולקות שימשו בניסוי. נמצא כי השומרות, על אף שמעולם לא פגשו את אחאיהן, הניחו להן להיכנס אל הקן. בניסוי נוסף נתברר כי השומרות מסוגלות להבחין בין דרגות שונות של קרבה משפחתית; ככל שקרבתה של הדבורה אל השומרת רבה יותר, כך גדלה ההסתברות שהיא תורשה להיכנס אל הקן. יכולת זו אינה נלמדת אלא מקובעת באופן גנטי. החוקרים סבורים כי הזיהוי מתאפשר על פי סימני ריח. דהיינו, ריחן של שתי דבורים דומה זה לזה במידה הולכת וגדלה, ככל שדרגת הקרבה ביניהן גבוהה יותר.

בניסוי שנעשה בקרפדה אמריקנית (Bufo Americana) הופרדו הביצים לפני הבקיעה, והראשנים גודלו בבידוד. כשהניחו להם לשחות באופן חופשי במים, נמצא כי הראשנים ביכרו להימצא בקרבת אחאיהם, ולא בסמיכות לראשנים שאינם מקורבים אליהם מבחינה גנטית. כשנבדקה בניסוי נוסף יכולתם להבחין בין אחאים מלאים לבין אחאים למחצה, נמצא כי הראשנים הצליחו להבחין באחאיהם למחצה מצד האב. לאחאים למחצה מצד האם הם התייחסו כאל אחאים מלאים. מכך ניתן ללמוד כי הראשנים זוכים לקבל דבר מה מתא האם, שבאמצעיתו הם מבחינים בקרוביהם. אפשר שזהו חומר כלשהו בקרישה העוטפת את הביצים.

כשמגדלים לרוות של סלמנדרת הטיגריס (Ambystoma tigrinum) בצפיפות גבוהה, הן מפתחות מורפולוגיה חריגה, ובצורתן החדשה גם נוטות לטרוף פרטים אחרים בני מינן. כשלרוות בעלות קרבה גנטית גבוהה ביניהן, הוחזקו במיכל מים קטן ובתנאי צפיפות גבוהה, נמצא כי ההסתברות להופעת המופע הקניבלי הינה פחותה במחצית, מן ההסתברות להופעת מופע זה בקרב לרוות שביניהן לא קיימת קרבה גנטית. כמו כן, נמצא שהמופע הקניבלי מופיע מאוחר יותר בקרב לרוות בעלות קרבה גנטית, מאשר בקרב לרוות שאין ביניהן כל קרבה שכזו. נמצא גם שפרטים קניבליים טורפים תחילה את קרוביהם הרחוקים, בטרם יפנו לטרוף פרטים בעלי קרבה גנטית גבוהה יותר אליהם.

בניסוי שנועד לבדוק את העדפותיו של שליו יפני (Coturnix japonica), הוכנסו זכרים לכלוב עם שתי קרובות משפחה שמעולם לא ראו. החוקרים ביקשו לבחון עם איזו נקבה הם יזדווגו. נמצא שאלה העדיפו את דודניתם על פני קרובת משפחה מדרגה רחוקה יותר, אולם יחד עם זאת, העדיפו את דודניתם על פני אחותם. נראה כי שליווים פועלים על פי "עקרון דמיון הביניים המיטבי"; בצעירותם לומדים הזכרים לזהות את מראה האחיות או האם שעימן הם גדלים, ואז, לפי תמונת חיפוש זו, הם מבקשים למצוא בת זוג דומה מאד, אך לא דומה מדי.

בניסוי שנערך בקופי מקוק זנב-חזיר (Macaca nemestrina), בחנו החוקרים עם מי כל אחד מהם יבחר לשבת בצוותא. לשם כך הכניסו למכלאה פרט שאינו מקורב אליהם מבחינה גנטית, ואח למחצה מצד האב – כזה שאיננו נושא את ריח של האם. במרבית הפעמים נמצא כי הקופים העדיפו להתיישב בחברת אחאיהם למחצה, מאשר ליד קופים שאינם קרובים שלהם.

לקריאה נוספת:

Hannah Wu, Warren Holmes, Steven Medina & Gene Sackett. 1980. Kin preference in infant Macaca nemestrina. Nature 285: 225-227

Les Greenberg. 1988. Kin recognition in the sweat bee, Lasioglossum zephyrum. Behavior Genetics 18, No. 4: 425-438

Bruce Waldman & Paul Bateson. 1989. Kin association in Japanese quail chicks. Ethology 80: 283-291

Alan Grafen. 1990. Do animals really recognize kin? Animal Behaviour 39, No. 1: 42-54