תולדות הטבע של סלבורן

20/07/2005 ב- 19:25 | פורסם במאחורי סינרה של ההיסטוריה | סגור לתגובות על תולדות הטבע של סלבורן

סלבורן, המרוחקת כ-80 ק"מ מלונדון, הפכה למפורסמת ומוכרת בעולם כולו, בזכות הכומר "העצל" שהתגורר בה, הלא הוא גילברט ו'ייט, אשר בזמנו הפנוי חקר היטב את כל סביבותיה, ובכישרון רב היה מספר במכתביו את כל קורות היצורים שעשה בחברתם.

---

בהיותו בן 41 נתמנה גילברט ו'ייט לכומר של פארינגדון, הקרובה לסלבורן כל כך, עד שיכול היה להתגורר בבית הוריו בסלבורן, וללכת לעבודתו בכל שעה שנקרא לה. עשרים וארבע שנים החזיק ו'ייט במשרתו בפארינגדון, ומאחר שהיה עומד לרשותו זמן פנאי, החל לבלות בחיק הטבע, יושב תחת השמש וצופה בציפורים ובחרקים. הנה כך יצא לו שם של עצל.

המאורעות הפעוטים שהבחין בהם שעשעו אותו עד מאד, והיה רושם אותם בפרטי פרטים בדפי יומנו. כמה ממעשיהן של החיות הללו עוררו בו סקרנות רבה, עד שהחל עוקב אחריהן בשיטתיות ובקפדנות, כשכולו רווי הסתכלות רעננה. במקרים אחדים הגיע לכלל תגליות של ממש שלא היו ידועות לפניו. במקרים אחרים הולידו המראות הנעימים מחשבות פילוסופיות, ואט אט החל לבסס את דעותיו על התצפיות שערך, והשערותיו המעורפלות החלו לקבל צורה ומשקל.

יום אחד החליט ו'ייט לשלוח מכתב לחברה המלכותית של לונדון ולספר על אודות ממצאיו. ככלות הכול, חודשים רבים של תצפיות באזור כפרי מצומצם הם פרק זמן ארוך דיו, כדי שיגלו בהן דבר מה בעל חשיבות. חילופי המכתבים בין תומאס פנאנט (Thomas Pennant), אחד החברים, ובין ו'ייט החלו בשנת 1767 בצורה פשוטה למדי, אך עד מהרה נעשו רבי ערך לשניהם. בשנת 1769 פגש ו'ייט את דיינס ברינגטון (Daines Barrington), גם הוא מן החברה המלכותית, ומאז החל לשלוח גם אליו דיווחים על תצפיותיו בסלבורן. את כל המכתבים הללו היה כותב תחילה במחברתו, ואחר כך היה מעתיקם ושולח אותם לתעודתם.

המכתבים הכתובים ביד אמן, כוללים את הערותיו והגיגיו על התנהגות החיות בסלבורן, ומתארים במפורט את מראות הטבע, מצב מזג האוויר ובעיקר את מעשיהן של הציפורים. משעה שהחל ללמוד את אורחותיהן, כמעשה בילוש, היה ו'ייט עוקב אחר כל ציפור, עד שגילה איה היא מקננת ומה הן מנהגיה, וכל זה בלי להפריע לה שלא לצורך, ובלי ללכוד או להמית אפילו אחת מהן, כפי שהיה נהוג באותם ימים.

בשנת 1784 החל לכהן ככומר של סלבורן, משרה בה החזיק עד יומו האחרון. משחלפו שנים רבות ומספר מכתביו התעצם גם הוא, החליט לכנס אותם בספר מיוחד. בשנת 1788 יצא לאור "תולדות הטבע של סלבורן" והוכר מיד כיצירת מופת ספרותית. אצורות בו התצפיות המדויקות הראשונות על בעלי חיים בסביבתם הטבעית, ובהן תרומה משמעותית להכרת הציפורים בבריטניה. כמה ממיני הציפורים שתיאר ו'ייט לא נראו באנגליה לפי כן, ואיש לא שמע אודותיהן עד שו'ייט דיווח עליהן. בדומה לכך, הסב את דעתם של החוקרים לשיטות שכל ציפור נוקטת כדי להגן על מתחם המחיה סביב קינה.

לקריאה נוספת:

 

The Natural History of Selborne – Gilbert White

מילות מפתח: חוקר טבע