לד"ר נורמן פינקלשטיין אולי פשוט נמאס להיות מבודד

07/04/2012 ב- 13:49 | פורסם בענייני דיומא | סגור לתגובות על לד"ר נורמן פינקלשטיין אולי פשוט נמאס להיות מבודד
תגים: ,

לפני עשר שנים בדיוק, בחג הפסח, קיבלתי צו 8. קבלת הצו בפעם הראשונה בחיי הביאה אותי לכדי ריגוש, אך לא היתה בה הפתעה. בעקבות הפיגוע במלון פארק בנתניה, לאחר שעשרות חוגגים בליל הסדר נטבחו, היציאה למבצע חומת מגן היתה צפויה. האוגדה אשר בה שירתתי היא זו שניהלה את הקרב בג'נין. כשנודע לי כי פנינו מועדות אליה, אחז בי רטט נוסף. הכרתי את העיר היטב כבר מזמן הטירונות, נשפטתי וזוכיתי בגין האשמה של קיום יחסים רומנטיים עם תושבת מקומית, וכשביקשתי לבדוק אחר כך, בזמן שירותי, את פרשת ההרעלות המדומות שידעה ג'נין, נדחתה פנייתי לקבל מסמכים הקשורים בה, בטענה שאני מנוע מלעסוק בעיר. ופתאום… אני עומד להישלח אליה מחדש.

Continue Reading לד"ר נורמן פינקלשטיין אולי פשוט נמאס להיות מבודד…

מודעות פרסומת

שירות מילואים, 2004: נשפטתי אצל סגן מפקד האוגדה בגלל שמנעתי ממתנחלים להרביץ לי

14/12/2011 ב- 08:58 | פורסם בענייני דיומא | סגור לתגובות על שירות מילואים, 2004: נשפטתי אצל סגן מפקד האוגדה בגלל שמנעתי ממתנחלים להרביץ לי
תגים:

היה זה בוקר חורפי, גשום וקר בהרי השומרון. בלילה הקודם נעצרו במבצע של מג"ב, צה"ל ושב"כ, כמה מבוקשים זוטרים מן החמאס. הייתי מפקד הכוח שאבטח את הובלתם לאן שהוא. מכיוון שבאתי במגע ישיר עם אותם עצורים, לא נשאתי עליי נשק. בזמן שהנני משוחח עימם בעברית ובאנגלית, נעצרה השיירה. יצאתי מכלי הרכב לבדוק מדוע חסמה קבוצת מתנחלים את הצומת, ועוד לפני שהוצאתי מילה מגרוני, הם התנפלו עליי ועל שני מלוויי. היינו שלושה מילואימניקים כנגד שמונה פנאטים לגמרי. שאר חיילי הכוח נותרו לשמור על העצורים שלא יברחו או שלא ייפגעו בהמולה שנוצרה סביב. בלית ברירה, הפלאתי בתוקפים את מכותיי. הם הרי ביקשו להרביץ לי מלכתחילה, משום סיבה.

Continue Reading שירות מילואים, 2004: נשפטתי אצל סגן מפקד האוגדה בגלל שמנעתי ממתנחלים להרביץ לי…

משפט ההיסטוריה: למה קצב נכנס לכלא ולא איציק מרדכי?

26/11/2011 ב- 18:21 | פורסם בענייני דיומא | סגור לתגובות על משפט ההיסטוריה: למה קצב נכנס לכלא ולא איציק מרדכי?
תגים: , ,

איציק מרדכי היה אלוף הפיקוד בתקופת שירותי הצבאי, ובכל הזמן הזה ראיתיו פעם אחת בלבד. בזמן ששוחחתי עם אביהו בן נון, מפקד חיל האוויר דאז, הוא ניגש אלינו ולחץ את ידו של בן שיחי, ואז הרעים את קולו כנגדי: חייל, למה אינך מצדיע?

אחר כך הלך לדרכו, אבל אותה פגישה אקראית עימו, ולמעשה, כך היתה גם עם האלוף בן נון, עודה זכורה לי היטב. נשאלתי שאלות, סירבתי להשיב עליהן על פי פקודה שקיבלתי, וכשבן נון עמד לעזוב, הוא הפטיר בקול כעוס: תתחיל ללמוד להצדיע!

Continue Reading משפט ההיסטוריה: למה קצב נכנס לכלא ולא איציק מרדכי?…

הנני מתנגד לגזירות המן של יריב לוין, ומנגד לא שכחתי מה עוללה התקשורת לאלוף גלנט

22/11/2011 ב- 20:13 | פורסם בענייני דיומא | סגור לתגובות על הנני מתנגד לגזירות המן של יריב לוין, ומנגד לא שכחתי מה עוללה התקשורת לאלוף גלנט
תגים: ,

הבנאליות של הרוע הקיצוני בליכוד, אותה מוביל בקור רוח מצמרר ח"כ יריב לוין, עלולה להמיט אסון על הדמוקרטיה הישראלית. היעילות השקטה והקפדנית שלו מזכירה צוררים מן ההיסטוריה שהגבילו את היהודים לגטאות ומנעו מהם את הזכות לחירות. עתה קם לנו יהודי רשע בדמותם שרוצה לגזול מאיתנו את חופש הביטוי, ומי יודע, אולי מחר לא יסתפק בגטו המילולי וירצה להכניסנו לגטאות של ממש.

Continue Reading הנני מתנגד לגזירות המן של יריב לוין, ומנגד לא שכחתי מה עוללה התקשורת לאלוף גלנט…

אימה ברחובות אוסלו: מזה שבועיים – גל האונס הקשה ביותר בתולדות העיר!

06/11/2011 ב- 17:47 | פורסם בענייני דיומא | סגור לתגובות על אימה ברחובות אוסלו: מזה שבועיים – גל האונס הקשה ביותר בתולדות העיר!
תגים: , , ,

אתמול שוחחתי עם אידה, אחת מחברותיי הנורבגיות ששבתי להיות בקשר עימן. והיא בכתה. לא ידעתי איך לנחם אותה. אפילו אמרתי לה זאת, שאיני יודע. ופתאום, באמצע הבכי, היא שתקה ואז אמרה כי אינה בוכה כדי שאנחם אותה, שאף פעם לא היו לי רגשות ושאני לא אשתנה לעולם, ושבה לבכות. ואני שתקתי. הקשבתי לבכי שלה, והרגשתי עצוב, עצוב מאד.

Continue Reading אימה ברחובות אוסלו: מזה שבועיים – גל האונס הקשה ביותר בתולדות העיר!…

היכן הייתי כשמתה עפרה חזה?

11/01/2011 ב- 07:13 | פורסם במעגלים מתכלים | סגור לתגובות על היכן הייתי כשמתה עפרה חזה?
תגים: ,

ב-17 באוקטובר 2001 סיימתי שירות מילואים ברצועת עזה מבלי אף אחד שמת. מעולם לא נהניתי בלובשי את המדים כמו בשבועות האלה. עבדנו אל מול הערבים העזתים, וכבר מיומנו הראשון יחדיו נשבר הקרח עימם ונעשינו חברים בלב ובנפש. השתעשענו כהוגן, הצחוק לא עזב את גרוננו, וכל אחד מאיתנו, ובעיקר הם, הפליג בסיפורים מבדחים ככל שיכול היה. הקומדיה הגיעה לשיאה כשטווינו חטיפת אחד החיילים הסדירים – מגדולי הסוציומטים שנתקלתי בהם אי פעם. חטיפה מבוימת, כמובן, אך היא לא יצאה אל הפועל.

Continue Reading היכן הייתי כשמתה עפרה חזה?…

יש צדק בדבריו של ד"ר יוסי ביילין

06/01/2011 ב- 19:28 | פורסם בענייני דיומא | סגור לתגובות על יש צדק בדבריו של ד"ר יוסי ביילין
תגים: , , ,

ד"ר יוסי ביילין מעולם לא היה פודל של אף אחד. הוא הרוטוויילר של הפוליטיקה והמדיניות הישראלית. תמיד הסתער קדימה כארי ללא חת. אף פעם לא נרתע מלחתור כנגד זרמים חזקים. כל התבטאויותיו ורעיונותיו מנומקים בהגיון צרוף. אם זהו פודל, אז אני זרזיר.

Continue Reading יש צדק בדבריו של ד"ר יוסי ביילין…

על הגברת גילה קצב להסיק מיד מסקנה ולהתגרש

30/12/2010 ב- 14:50 | פורסם בענייני דיומא | סגור לתגובות על על הגברת גילה קצב להסיק מיד מסקנה ולהתגרש
תגים: , , ,

מובן שהאמנתי מלכתחילה כי משה קצב הוא פושע מין. האינפורמציה המלאה טרם היתה ברשותי, אבל אמונה איננה סוגיה הכרוכה תמיד בידע. האמנתי שהוא עבריין מין סדרתי כי שנאתי אותו. הקומבינה שסידר לעצמו כדי להיות נשיא על חשבונו של מר שמעון פרס, גרמה לי לתעב עוד יותר אותו, את הליכוד, ואת כל הפוליטיקה המלוכלכת הזאת. חיכיתי ליום הנקם, והוא הגיע.

Continue Reading על הגברת גילה קצב להסיק מיד מסקנה ולהתגרש…

מה אירע לנפשות הפועלות ברבות השנים?

19/01/2010 ב- 22:15 | פורסם במעגלים מתכלים | סגור לתגובות על מה אירע לנפשות הפועלות ברבות השנים?
תגים: ,

חלום חיי מילדות היה להגיע אל האמזונאס. בגיל 22 יצאתי למסעי הראשון בעולם, אל אמריקה הדרומית. במסגרת סדרה בת כמה פרקים, אספר את קורותיי בחודשיים הראשונים. הכתוב אינו אלא תמציתו של סיפור אישי, המופיע בכללותו ועל היבטיו השונים ביומן המסע, במכתבים, בתמונות, בזיכרונות ובמחשבות.

הפרקים:

חגיגת ראש השנה בריו דה ז'נירו
החלון הפתוח בלילה (תמונות)
מסיבת הניצחון של ביל קלינטון (תמונות)
מכשיר קשר אל הצבא הישראלי (תמונות)
הרפתקה לילית באמצע שומקום: א. ההתחלה – ב. ההמשך (תמונות) – ג. הסוף.

נספח: מה אירע לנפשות הפועלות ברבות השנים? … הפרק הנוכחי (תמונות)

Continue Reading מה אירע לנפשות הפועלות ברבות השנים?…

הרפתקה לילית באמצע שומקום – הסוף

19/01/2010 ב- 22:14 | פורסם במעגלים מתכלים | סגור לתגובות על הרפתקה לילית באמצע שומקום – הסוף
תגים:

חלום חיי מילדות היה להגיע אל האמזונאס. בגיל 22 יצאתי למסעי הראשון בעולם, אל אמריקה הדרומית. במסגרת סדרה בת כמה פרקים, אספר את קורותיי בחודשיים הראשונים. הכתוב אינו אלא תמציתו של סיפור אישי, המופיע בכללותו ועל היבטיו השונים ביומן המסע, במכתבים, בתמונות, בזיכרונות ובמחשבות.

הפרקים:

חגיגת ראש השנה בריו דה ז'נירו
החלון הפתוח בלילה (תמונות)
מסיבת הניצחון של ביל קלינטון (תמונות)
מכשיר קשר אל הצבא הישראלי (תמונות)
הרפתקה לילית באמצע שומקום: א. ההתחלה – ב. ההמשך (תמונות) – ג. הסוף (הפרק הנוכחי)

נספח: מה אירע לנפשות הפועלות ברבות השנים? (תמונות)

Continue Reading הרפתקה לילית באמצע שומקום – הסוף…

העמוד הבא »

בלוג בוורדפרס.קום.
Entries וכן תגובות feeds.