עדות: צפוניים ודרומיים במאהל גן התקווה
09/01/2012 ב- 18:21 | פורסם בהמדור לשירות הציבור | סגור לתגובות על עדות: צפוניים ודרומיים במאהל גן התקווהתגים: גן התקווה, עפרה חזה
להפגנה שהתקיימה במוצאי שבת בגן התקווה לא הלכתי. אני רואה מאבקים חברתיים בצבעי שחור ולבן בלבד. אם יתקיים מדי לילה מצעד לפידים ברחובות סביון תמצאו אותי בראש הטור. אם אתבקש לחלק פרחים לעוברים ושבים, אגיש להם גם שוקולדות. אולם, לא אחסום כביש לשעה קלה כדי להתעמת עם שוטרים למען כותרת בעיתון. אינני תומך בדרך הביניים הזאת.
היכן הייתי כשמתה עפרה חזה?
11/01/2011 ב- 07:13 | פורסם במעגלים מתכלים | סגור לתגובות על היכן הייתי כשמתה עפרה חזה?תגים: עפרה חזה, שירותי הצבאי
ב-17 באוקטובר 2001 סיימתי שירות מילואים ברצועת עזה מבלי אף אחד שמת. מעולם לא נהניתי בלובשי את המדים כמו בשבועות האלה. עבדנו אל מול הערבים העזתים, וכבר מיומנו הראשון יחדיו נשבר הקרח עימם ונעשינו חברים בלב ובנפש. השתעשענו כהוגן, הצחוק לא עזב את גרוננו, וכל אחד מאיתנו, ובעיקר הם, הפליג בסיפורים מבדחים ככל שיכול היה. הקומדיה הגיעה לשיאה כשטווינו חטיפת אחד החיילים הסדירים – מגדולי הסוציומטים שנתקלתי בהם אי פעם. חטיפה מבוימת, כמובן, אך היא לא יצאה אל הפועל.
חורף עירוני ללא ראשנים
11/03/2008 ב- 12:49 | פורסם במעגלים מתכלים | סגור לתגובות על חורף עירוני ללא ראשניםתגים: עפרה חזה
הייתי בכתה ב' כשהחלטתי מה בדעתי להיעשות. בהפסקת האוכל ניגשתי לגאולה ואילנית שפטפטו בין הנגיסות. פניתי לגאולה בנחישות והודעתי לה שאני אהיה חוקר טבע. זו היתה החלטה תכופה. מסופקני אם הרהרתי בדבר כך לפני כן. גאולה העלתה על פניה חיוך מבודח ואילנית גירשה אותי משם. כל כך מתאים לך, אמרה, לשחק כל היום בבוץ.
בלוג בוורדפרס.קום.
Entries וכן תגובות feeds.