דילמת מלחמת יום הכיפורים של ההנהגה הרוסית עכשיו
02/10/2022 ב- 08:16 | פורסם בענייני דיומא | סגור לתגובות על דילמת מלחמת יום הכיפורים של ההנהגה הרוסית עכשיותגים: הפלישה הרוסית לאוקראינה
ב-17 בספטמבר 1939 פלש הצבא האדום למזרח פולין בתירוץ שלא היתה בפניו ברירה. בהצהרה המלחמתית נאמר שאולץ לעשות כן משום שהוא מחויב להגן על הבלארוסים והאוקראינים מפני התגרויות צפויות כלפיהם מצד הפולנים. ומה באשר להסכם אי-התוקפנות של ברית המועצות עם פולין? שר החוץ ויאצ'סלב מולוטוב הסביר לשגריר הפולני במוסקבה כי הקרמלין אינו מחויב להסכם יותר מאחר שהממשלה בוורשה כבר אינה קיימת עוד. ואומנם, בבוקר הפלישה נמלטה ממשלת פולין מבירתה בטרם ילכדו אותה הכוחות הסובייטיים.
Continue Reading דילמת מלחמת יום הכיפורים של ההנהגה הרוסית עכשיו…
פוטין אימץ את גרסת השמאל הרדיקלי וכשל באוקראינה
12/05/2022 ב- 04:56 | פורסם בענייני דיומא | סגור לתגובות על פוטין אימץ את גרסת השמאל הרדיקלי וכשל באוקראינהתגים: הפלישה הרוסית לאוקראינה
אחרי שפרצה המלחמה העקובה מדם בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה נשמע קולם של הצקצקנים. בצדק הגידו כי באזורים אחרים בתבל מתקיימים קרבות מדממים יותר מדי יום והעיתונות הבינלאומית איננה מסקרת אותם כלל וכלל, אך כשהנפגעים הם בהירי-עור בלב אירופה כולם יודעים עליהם ולכל אחד יש דעה. דבר זה מועיל מאד כשרוצים להעמיד את מגוון הדעות במבחן ההיסטורי: האם צדקו הוגי הדעות שקמו לפנינו? האם שגו המנהיגים בהתייחסותם לפרוץ המלחמה? אנסה לבדוק זאת בהיבט אחד שחשיבותו היתה מכרעת מן ההתחלה.
Continue Reading פוטין אימץ את גרסת השמאל הרדיקלי וכשל באוקראינה…
מוסריות שמבוססת על כללים ומוסריות שמבוססת על סימפטיה
13/03/2022 ב- 02:25 | פורסם בהמדור לשירות הציבור | סגור לתגובות על מוסריות שמבוססת על כללים ומוסריות שמבוססת על סימפטיהתגים: הפלישה הרוסית לאוקראינה
הבחירה בין שתי אפשרויות מעסיקה את מחשבותיי תמיד, עד כי לפעמים נהיה העיסוק לביזארי. בשנת 2007 התבוננתי בציור של אם המיניקה את עוללה ופתאום הבליחה בחדות הסקרנות. חשתי התרגשות ולא הבנתי בתחילה את פשרה. עיניי חזרו שוב ושוב אל הציור כשהרהוריי נודדים אנה ואנה עד שהתברר הדבר. הסתקרנתי לדעת האם ישנה מוסכמה – כתובה או בלתי כתובה – בקרב ציירים לתאר את התינוק נטפל רק לאחד משני איברי ההנקה. וכך שוטטתי במשך שבועות ברחבי האינטרנט ורשמתי את אשר מצאתי לפי תקופות בזמן, לפי ארץ מוצאם של הציירים והמקום שבו בוצעה העבודה, ולפי אסכולות שאליהן השתייך כל צייר. גיליתי כי היתה נטייה ברורה לצייר כמעט כל תינוק כשהוא מונח בזרועות אימו ויונק אך מצד אחד שלה. שאלתי לתומי האם זו מוסכמה שמבוססת על כללים שרירותיים ועל האמנים מוטל לפעול לפיה, או האם זו מוסכמה שמבוססת על מחזה שמוצא חן בעיניהם, שמא עולל היונק מן הצד הזה דווקא נראה מעניין יותר לצופים.
Continue Reading מוסריות שמבוססת על כללים ומוסריות שמבוססת על סימפטיה…
ומה יהא על העתידנים שהכריזו על קץ המלחמות הקלאסיות?
09/03/2022 ב- 12:04 | פורסם בהשוליים המתרחבים של קו אינסופי, ענייני דיומא | סגור לתגובות על ומה יהא על העתידנים שהכריזו על קץ המלחמות הקלאסיות?תגים: הפלישה הרוסית לאוקראינה
במשך שנים הרבה מציג אני פעם אחר פעם, בשלל דוגמאות, את השקפתי על האפשרות שההיסטוריה חוזרת על עצמה – לא במדויק אבל באופן דומה. ו'ינסטון צ'רצ'יל שחיבר את 'ההיסטוריה של העמים דוברי האנגלית' וזכה בפרס נובל לספרות, סבר אותו הדבר והסביר את הסיבה: מי שאינו לומד לקח מן ההיסטוריה – נידון לחזור עליה. לשיטתו, תנאי הפתיחה קובעים לאן תתגלגל – בהינתן A ובהינתן B נהיה מוכרחים להגיע אל C. זוהי אפוא דדוקציה. למשל, אם אלפרד נובל ירכוש את מועדון הכדורגל של צ'לסי, כי אז לא ידברו עוד על ההון שצבר מייצור חומרי נפץ. לב טולסטוי, שלא זכה בפרס נובל וחי בעולם הדטרמיניסטי של אייזק ניוטון, כתב את 'מלחמה ושלום' לפי מבנה זה. אנגלה מרקל, דוקטורית לכימיה קוונטית שראויה לפרס נובל לשלום, תהתה האם אירופה למדה לקח מן העבר שלה – למרות שבני ארצה כבר גילו כי בשמיים משחקים בקוביות. כל אלה טעו. גם אלברט איינשטיין חשב כמותם ושגה, אף שקיבל פרס נובל על העבודה החלוצית שתוביל לשגיאתו. מאידך, נפוליאון בונפרטה הגיד שרצונו בגנרלים שיש להם מזל מצוין. איך יכול היה לדעת זאת? לדידו, אסור שההסתכלות לאחור לא תביא בחשבון את התוצאה הסופית שכבר ידועה. לשיטתי, עיצובה של ההיסטוריה הוא כאבולוציה מתכנסת (Convergent evolution): אם יש תווך אווירי לנוע בו – עשויים לפתח מטוסי קרב. תנאי הסיום, שלעצמם נקבעים באופן שאי אפשר לתכנן מראש, הם שקובעים לאן ההיסטוריה מתגלגלת – בהינתן C יש לצפות כי A יגיע אליו וכמותו גם B. לפיכך, כשאני מביע דעתי באשר לעתיד וקובע כי הצורך המלחמתי בצורותיו השונות ילווה את האדם עד אחריתו, אזי זו ציפיה אינדוקטיבית: במידה שמופיע האקדח במערכה הראשונה של מחזה זה, ישנם סיכויים כלשהם שאקדח יופיע גם במערכה ראשונה של מחזה אחר.
Continue Reading ומה יהא על העתידנים שהכריזו על קץ המלחמות הקלאסיות?…
ישראל כשווייץ על ספידים
07/03/2022 ב- 10:44 | פורסם בענייני דיומא | סגור לתגובות על ישראל כשווייץ על ספידיםתגים: הפלישה הרוסית לאוקראינה
בדצמבר שעבר פרסמתי מאמר קצר תחת הכותרת המדינה הבלתי מזדהה: ישראל נהייתה גם כן "מן האו"ם". הפרסומים ברשימות מן התיבה הלבנה מתקיימים מעת נוסד האתר לפני שבע-עשרה שנה לפי מוסכמה ברורה: לא לחזור על דברי אחרים בעברית. ואכן, לא מצאתי כי איש לפניי דיבר על הניטראליות שאימצה ישראל. אולי לא שמו לב אליה. ופתאום קורה יותר מכך ובמקום שהישראלים לא יתערבו בענייני הגויים כפי שאז כתבתי, מתברר בימים אלה שהמדינה משתמשת בעמדה הניטראלית שלה כדי לתווך ביניהם. את התפתחות זו עליי להסביר.
האמת בכללותה שחוקרי שואה בישראל אינם מספרים על האוקראינים
04/03/2022 ב- 06:23 | פורסם בהמדור לשירות הציבור | סגור לתגובות על האמת בכללותה שחוקרי שואה בישראל אינם מספרים על האוקראיניםתגים: הפלישה הרוסית לאוקראינה
לא בגלל מצוקתם האדירה בשעה הזו מעוותים האוקראינים את תולדותיהם. העמים הסלאביים שנכבשו על ידי הנאצים מתביישים בעברם מזה זמן. הדור ששיתף פעולה עימם הולך לעולמו כדרך הטבע, וצאצאיו נכלמים מן הזוועה שהתחוללה בארצותיהם. אפשר להסתפק ברישומים ההיסטוריים ולדווח לפיהם על מעללי הפולנים, הליטאים והאוקראינים במלחמת העולם השנייה, ואפשר לספר את קורות הימים ההם כפי שהיו באמת. כדבר הזה אעשה לפניכם.
Continue Reading האמת בכללותה שחוקרי שואה בישראל אינם מספרים על האוקראינים…
שאלה עם ארבע תשובות: מדוע תומכים הביביסטים בפוטין?
03/03/2022 ב- 08:30 | פורסם בענייני דיומא | סגור לתגובות על שאלה עם ארבע תשובות: מדוע תומכים הביביסטים בפוטין?תגים: הפלישה הרוסית לאוקראינה
בעוד עשרים שנה יישא יאיר נתניהו לכל מקום אשר ילך את הביוגרפיה החדשה של ו'ינסטון זלנסקי, יציג עצמו מומחה של האיש ושל מדיניותו, והיאיריסטים יריעו לו. בינתיים, עודם ביביסטים התומכים בפוטין. בקולניות השגורה בפיהם מצדיקים מתחת לכל עץ רענן את המלחמה שפתח בה הנשיא הרוסי. אין זו הפתעה, כמובן. צפוי שכך יעשו עובדי אליל המתהדרים בבורותם ונעדרים פרספקטיבה היסטורית. ברם, לפני שיתהפכו כמו סטייק על האש ויכחישו את מעשיהם, ראוי לספר לדורות הבאים את תולדות הרגע הזה.
Continue Reading שאלה עם ארבע תשובות: מדוע תומכים הביביסטים בפוטין?…
תגובתי אל יובל נח הררי: ישנה עוד דרך למנוע את הפלישה הרוסית לאוקראינה
11/02/2022 ב- 09:31 | פורסם בהשוליים המתרחבים של קו אינסופי, ענייני דיומא | סגור לתגובות על תגובתי אל יובל נח הררי: ישנה עוד דרך למנוע את הפלישה הרוסית לאוקראינהתגים: הפלישה הרוסית לאוקראינה, יובל נח הררי
בתפקידו כמחבר עתידות של מסטיק בזוקה, כתב יובל נח הררי מאמר עבור 'הארץ' על הקונפליקט בין רוסיה ואוקראינה. כמו רבים וטובים, אף הוא מפלל כי זה לא יסלים לכדי מלחמה ואולי לכיבוש ארץ אחת בידי ארץ שניה. אם כך יקרה, מנבא הררי, תחול תפנית לאחור בדברי ימי האנושות. הוא מזהיר את קוראיו מפניה. בדבריו אין התעמקות בהווה. גם גורלן של שתי הארצות לא מטריד אותו הרבה. הררי כבר עסוק הרבה זמן באיזשהו "קץ ההיסטוריה" ובאילו דרכים ניתן להגיע אליו. משזיהה איזו דרך, הוא מפציר בבני האדם לרדת ממנה לפני שיהא מאוחר. הררי משתמש אפוא בקונפליקט, רוכב על גבו, כדי לפרסם עוד ניבוי שלו. אולם, מצופה מגורו להיסטוריה שבחר להזניח את הנסיבות העכשוויות של הקונפליקט, שלכל הפחות ידייק יותר בשעה שמספר על תולדות המלחמות. גם זאת הררי אינו מצליח לעשות. עסקינן בהדיוט הכי מוערך בזמננו, דוגמן שמפרסם את חוכמת המלך החדשה במקום בגדים, והדבר איננו מעיד עליו כלל. זכותו להתפרנס מידיעותיו המוגבלות. הדבר מעיד על חסידיו הרבים שנוהים אחרי כל מראית עין של איש יודע כול. דעו נא כי הנבואה לא ניתנה לשוטים. הנבואה ניתנה למי שיש שוטים שמאמינים בה. ואם הנבואה ניתנה לשרלטנים, הררי דוהר בדרך המובילה לשרלטנות. יתכן כי מחמת המהירות שבה נעים חייו, עוד לא זיהה היכן הוא נמצא.
Continue Reading תגובתי אל יובל נח הררי: ישנה עוד דרך למנוע את הפלישה הרוסית לאוקראינה…
אפקט הפרפר הירוק וסופת המלחמה באירופה
26/01/2022 ב- 09:24 | פורסם בענייני דיומא | סגור לתגובות על אפקט הפרפר הירוק וסופת המלחמה באירופהתגים: הפלישה הרוסית לאוקראינה
באיזשהו יום לימודים הוצג בפנינו סרט תיעודי. נראו בו פעילות סביבה נורדיות שמרחו את מערומיהן בשכבת צבע ירוק ויצאו להפגין. בערב ההוא נשאתי את המגש וצעדתי לעבר השולחנות של המתנדבות. היו אלה השנים שמלפני האינתיפאדה השנייה וראשים בלונדיניים עדיין עיטרו את חדרי האוכל שבקיבוצים. התיישבתי בצד בת זוגי דאז וסביבנו התקבצו נורבגיות מטופשות למראה. אי אפשר היה להימלט מן ההשוואה ולעגתי להן, גם כדי לשובב את הדנית האהובה שלי כמין קריצה לעוינות פנים-סקנדינבית שנמתחה מן הצפון ועד הלום. זו שצורפתי אליה לתורנות חליבה בליל שבת הגיבה בהפרחת נשיקה והבטיחה כי תתפשט במשרדי הרפת ותכסה עצמה בחלב לפניי. מפגן הקנאה שחוויתי אחר כך היה זועם מכל הפגנה אלימה שנכחתי בה. על בשרי ממש למדתי מהן ההשלכות העקיפות של אידיאולוגיה ירוקה.
יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.
Entries וכן תגובות feeds.
רשימות מן התיבה הלבנה 