אי-הסכמה גורף עם עמדת שב"כ

12/01/2019 ב- 04:47 | פורסם בענייני דיומא | סגור לתגובות על אי-הסכמה גורף עם עמדת שב"כ

מבלי להמעיט בחשיבות מאות פצצות מימן שמצויות בידי ישראל (לפי מקורות זרים), יש לייחס משקל רב יותר לנוכחות של מאות מיליוני ערבים סביבנו, כי אותם כוחנו הצבאי לא ימגר עד קץ הימים. על מנת לשרוד לאורך דורות במרחב המזרח התיכוני מוכרחים אנו לכרות בריתות אזוריות עם לא-ערבים כאיראנים וטורקים, וליהנות מחסותה של מעצמה עולמית. האם ניתן לדמיין את ישראל העכשווית ללא תמיכה דיפלומטית, סיוע כלכלי והגנה צבאית של האמריקנים? אפשר שמדינתנו הזעירה כבר לא היתה קיימת. העם היהודי מוכרח להודות לנצח לעזרתה הנדיבה של ארה"ב במימוש החזון הציוני ושגשוג כמעט דמיוני של אנשים שאך לפני עשרות שנים נרדפו אבותיהם בצורה החמורה ביותר בהיסטוריה. ברם, אם חפצי חיי צאצאינו הננו, מחויבים אנו שלא להתעלם מן השינויים בקורות דברי הימים: העבר היה בר חלוף וגם ההווה יהא כמותו. עתיד אחר צפוי לעולם, וראוי שנשאל עצמנו זה עתה כיצד מתכוונים אנו להשתלב בו.

Continue Reading אי-הסכמה גורף עם עמדת שב"כ…

מודעות פרסומת

אהוד ברק עדיין ממתין לזריחת הסופרנובה

09/01/2019 ב- 11:28 | פורסם בענייני דיומא | סגור לתגובות על אהוד ברק עדיין ממתין לזריחת הסופרנובה

מוות של כוכב הוא ודאי אירוע קוסמי מרהיב-עין. פרץ הקרינה האדיר שנפלט ממנו בזמן מותו מופץ בהתמדה בחלל עד שלילה אחד מגיע לכדור הארץ בצורת התבהרות שאין מקסימה ממנה בשמי הלילה. תחושת סיפוק מתרגשת עלינו מן המחשבה על האור הנודד לו במשך מיליוני שנים, וממש בדיוק ברגע שהוא נכנס אל טווח הראייה צופה מישהו לפיסת השמיים הנכונה וקולט אותו. ראוי בהחלט שלמאורע בסדר גודל כזה יהיו עדים. אם הכוכב הוא בנימין נתניהו, מי שעודו ממתין לרגע המדויק הוא אהוד ברק.

Continue Reading אהוד ברק עדיין ממתין לזריחת הסופרנובה…

נורבגיה והאטום הישראלי: ללכת בלי ולהרגיש עם

07/01/2019 ב- 04:47 | פורסם בענייני דיומא | סגור לתגובות על נורבגיה והאטום הישראלי: ללכת בלי ולהרגיש עם

בשנת 1934 היתה נורבגיה למדינה הראשונה שהחלה להפיק מים כבדים, ועד ימינו היא ממשיכה בהפקתם. ככל מים, גם מים כבדים מכילים אטום חמצן שנקשר לשני אטומי מימן, אולם בניגוד למימן הנפוץ שמכיל פרוטון יחיד, כאן עסקינן באטום מימן כבד יותר. בנוסף לפרוטון מכיל גרעינו גם נויטרון יחיד. על כן, משקלו האטומי גדול יותר. ההבדל הזה ביניהם מוליד תכונות קריטיות כשמשתמשים במים אלה בכור גרעיני, ובעזרתם מושגת שליטה בנויטרונים המתנגשים באטומים שכנים ובתגובה נפלטים נויטרונים נוספים. בלעדי עשרים טונות של מים כבדים שמכרה נורבגיה לישראל בשנת 1959 מבלי לשאול שאלות, לא היה ניתן להפעיל את הכור הגרעיני בדימונה.

Continue Reading נורבגיה והאטום הישראלי: ללכת בלי ולהרגיש עם…

חדשות סוף עונת המלפפונים

06/01/2019 ב- 04:50 | פורסם בענייני דיומא | סגור לתגובות על חדשות סוף עונת המלפפונים

בלילה חם ומיוזע בין שישי לשבת נעמד אדם בגשר לה גוארדיה להתבונן בנעשה תחתיו. שתי דמויות התרוצצו בניחותא עת רשמו על קיר התמך המזרחי של נחל איילון: "לרגע אחד איבדתי את עצמי". על פי התיעוד ביומן המשטרתי נשלחה למקום ניידת סיור בבוקר הבא שמא למישהו היתה כוונה לאבד עצמו לדעת. התרחשות שכזאת היתה פותחת את מהדורת החדשות במדינות נטולות חדשות. אצלנו חיפשו גופה. משלא מצאו אותה המשיכו אל הקריאה הבאה במוקד 100. הכתובת הזו עודנה מתנוססת שם באנגלית.

Continue Reading חדשות סוף עונת המלפפונים…

האם ניתן למנוע את "כיבוש הגליל"?

20/12/2018 ב- 10:26 | פורסם בענייני דיומא | סגור לתגובות על האם ניתן למנוע את "כיבוש הגליל"?

בצל ההפחדות האיומות שמושמעות לאחרונה מפי גורמים מוסמכים ראוי להיזכר באפיזודה מבדחת מתולדות הכיבושים וללמוד שהשד אינו תמיד כה נורא: באפריל 1941, יותר משנה לפני קרב אל-עלמיין, נסוגו המגנים הבריטיים בצפון אפריקה מפני הכובשים הגרמניים עד לגבול מצרים. אחרי שבנגאזי נפלה, ניצב על הכביש בין המוני כלי הרכב ההרוסים טנק פנצר-3 אחד שתעה ונותר לבדו. בצריח עמד התותחן ורנר פנק (Werner Fenck) וקרא: "הוהנקר!". חברו לצוות הוהנקר (Hohenecker) נעלם בחוסר אחריות מאחורי הפינה, אולי הלך להשתין. ואולם הקריאה הזאת היו לה תוצאות מפתיעות: מתוך הבתים שבסביבה עלתה אותה קריאה עצמה במבטא זר, תחילה בהיסוס ואחר כך בקולות הולכים וגוברים, מתאחדים לקול אחד, עד שהטנק כולו היה מוקף תושבים מנפנפים בידיהם, וכולם קוראים "הוהנקר!" מן הסתם, פירשו הערבים את המילה כאות לכוונות השלום של הגרמנים. והקריאה פשטה בסמטאות העיר כדליקה בשדה קוצים. עד מהרה הופיע הוהנקר עצמו, נבוך מעט. גם מפקדה של מכונית סיור אחת שנעצר שם הביט בפליאה בקהל של מקומיים שהיו מחייכים אליו ושואגים "הוהנקר!".

Continue Reading האם ניתן למנוע את "כיבוש הגליל"?…

מי יוכל לתאר מה רונה רמון הרגישה בליבה

17/12/2018 ב- 20:51 | פורסם בענייני דיומא | סגור לתגובות על מי יוכל לתאר מה רונה רמון הרגישה בליבה

הגידול הסרטני בלבלב מתגלה באיחור. לעיתים, באיחור קל. לעיתים, באיחור רב. זהו איחור שאין חזרה ממנו. ההבדל ניכר במשך הזמן שנותר לחיות. הגידול מתגלה בהפתעה. בוקר אחד מגיע פלוני לרופא המשפחה בשל כאב בטן בלתי מוסבר. אחר סריקה כללית ומישוש ממושך הוא נשלח אל האחות כדי למדוד את משקלו. בדרך חזרה אל חדר הרופא מנסה המטופל לבאר לעצמו את הירידה המוזרה במשקל הגוף. לרופא אין תשובות. הוא מצייד את המטופל בטופס לבדיקה דחופה בבית החולים. בחדר המיון מנסה הצוות הרפואי לחמש את גופו בכל מיני תרופות דרך ניסוי וטעייה. תוצאת בדיקת השתן לא גילתה דבר שאינו כשורה. ועודו מתלונן על כאב עד שמישהו מחליט להציע לו בדיקת סי.טי בטן. אינו חייב לעשותה, נאמר לו, והוא לא משתכנע. אחרי שמשקים אותו בתמיסה בלתי נגמרת מוכנס המטופל למכונה. ביציאה ממנה הוא חש הקלה. בקרוב יתברר מאין סבלו. עתה נותר לו להמתין לפענוח. שני דוקטורים חתומים עליו. גידול בקוטר שני סנטימטרים נמצא בלבלב.

Continue Reading מי יוכל לתאר מה רונה רמון הרגישה בליבה…

מלחמת האופיום השלישית

16/12/2018 ב- 16:47 | פורסם בענייני דיומא | סגור לתגובות על מלחמת האופיום השלישית

מי שחפץ לדעת ולהבין כיצד החלה ההתנגדות של סין המודרנית כלפי המערב ואשר נמשכת עד ימינו מוכרח לחזור אל מלחמת האופיום הראשונה. זו התנהלה בין בריטניה לקיסרי סין בשנים 1839-1842 בשל רצונם של הבריטים לסמם את הסינים. באותה תקופה נמכרו המוצרים הסיניים (תה, משי וחרסינה) ששווקו באירופה ביוקר רב. אולם, יצוא הסחורות מאירופה לסין היה מועט למדי משום שהסינים לא גילו בהם כל עניין. על משקל מכירת זוג אופניים לכל סיני כדי להתעשר, חיפשו הבריטים סחורה כלשהי שיצרכו מיליוני סינים. עד מהרה התברר להם כי האופיום יוכל לשמשם כדי להשיג רווחים אדירים תוך ניצול תכונותיו הממכרות. כבר אז סוחרים אמריקניים מכרו לשוק הסיני אופיום שהובא מטורקיה אך לא היה איכותי דיו. בין השנים 1821-1837 הציפו הבריטים את שווקי סין בסם המסוכן שיוצר בהודו מבלי שהשלטונות הסיניים יעשו דבר. התחרות בין הבריטים והאמריקנים גם הוזילה אותו. לנוכח הביקוש ההולך וגובר בקרב תושבי הארץ החלה ההנהגה הסינית לחשוש לבריאות הציבור ודרשה לעצור את יבוא הסם, אך זה לא פסק. על כן הכריחה את נציב הסחר הבריטי למסור לידיה את כל האופיום שברשות הבריטים בסין. מתיחות רבה התגלעה בין שתי המדינות בשבועות ההם ועליה התווסף מקרה רצח. שני מלחים בריטיים רצחו אזרח סיני וכשהובאו למשפט בספינה בריטית שעגנה בסין, תבעו הסינים לקבל לידיהם את הרוצחים כדי לשפוט אותם בעצמם. הם נענו בשלילה ועל רקע הסירוב גירשו הסינים מנמליהם את הספינות הבריטיות. למעשה, החליטו למנוע מהן לסחור עימם לאלתר. על כך הגיבה בריטניה הנמצאת אלפי קילומטרים משם בהכרזת מלחמה.

Continue Reading מלחמת האופיום השלישית…

כיצד יש להתייחס לדברי הביקורת שהטיח נפתלי בנט בפרקליטות הצבאית?

09/12/2018 ב- 05:34 | פורסם בענייני דיומא | סגור לתגובות על כיצד יש להתייחס לדברי הביקורת שהטיח נפתלי בנט בפרקליטות הצבאית?

מיד כשנכנסו חיילי חי"ר של ארה"ב בפעם הראשונה אל שטח גרמניה במלחמת העולם ה-2 הם השתינו על אדמתה. הפרט הזה תועד מבלי שמישהו בירר אם היה מצוי הסבר. האם פשוט חשו צורך טבעי לרוקן את מימיהם כדי להשתחרר ממתח פנימי, כדרך שנוהרים צופים בסרט מותח עד הרגע האחרון אל בית השימוש ותמהים כיצד הצליחו עד כה להתאפק? ואולי פעלו מתוך תחושת אדנות של כובשים במטרה להשפיל את הגרמנים. הרי האמירה "אני משתין עליך" משמעה זלזול של הדובר בשומע אותה. יתכן שהיה זה מעשה סמלי לאמור שזוהי אדמה מקוללת, שהנה דורכות כבר הרגליים על גרמניה הארורה. כך נוהגות חולדות כלפי מזון רעיל. הן מסמנות אותו בשתנן כדי שאף אחת שתגיע אחריהן לא תתפתה לאכול ממנו. ואפשר שרצו לאותת על שליטתם בטריטוריה שאליה חדרו. כך נוהגים רבים מן היונקים והקרקע הספוגה בחנקות שיתנם אינה נפסדת. הפרשות בעלי חיים משמשות כדשן עבור הצמחייה המתפתחת עליה, ומן הצמחים הללו ניזונים אותם היצורים או מיצורים אחרים שאוכלים אותם. זהו נדבך במחזור החנקן בטבע שניתן לדמות בו כי הצמחים מעודדים את סימון הטריטוריה בשתן. אם ייצורו מצוי בעודף מבלי שתופק תמורה הרי שהוא תהליך בזבזני. ואם נהנית החיה כמי שזורעת בעמל וקוצרת בשמחה אין אלא לומר שהטלת שתן מרובה מועילה לה בחשבון של רווח והפסד.

Continue Reading כיצד יש להתייחס לדברי הביקורת שהטיח נפתלי בנט בפרקליטות הצבאית?…

כאשר הציווי "לא תרצח" טרם נחקק

07/12/2018 ב- 03:35 | פורסם בענייני דיומא | סגור לתגובות על כאשר הציווי "לא תרצח" טרם נחקק

אחת המוסכמות היא שעלילת מתח בספר בלשי כדאי שתתרחש באווירה חורפית: לילה ארוך, משקעים שאינם חדלים לרדת, וקיפאון שמכריח את כולם להתגונן מפניו תחת מחסה חמים. בדרך כלל, מתרחשים הסיפורים הללו בצפון הרחוק. גם קוראיהם מכונסים בארצות הקור. עד שישוב האביב והאילנות ילבלבו מחדש הכול מתרכזים סביב האח עם רומנים עבי-כרך בידיהם. המנהג הזה שכיח גם באנטרקטיקה. שפע הזמן הפנוי שבידי החוקרים מניח לעיניהם מרווח לקרוא עד ליאות. הגורם המגביל הוא כמות הספרים שברשותם. מתישהו יסיימו לקרוא את כולם, ואילו אספקה של ספרים נוספים ליבשת הנידחת היא מצומצמת. כל עולמם תלוי ועומד בספר שיש לקוראו לאט ובזהירות, מבלי להחמיץ תו אחד שאולי יתברר כי יש לו משמעות. אך מה עושים כאשר אחד המשתכנים בתחנת המחקר מחליט לדווח לעמיתו מהו הסוף המפתיע בכל כרך שכבר קרא? הקולגה קם ממיטתו ומרגיש שכדי לשרוד במקום השומם הזה הוא חייב לגרש ממנו את בן שיחו היחיד. לפי ראותו, העלילות שטרם התגלו לעיניו חשובות יותר.

Continue Reading כאשר הציווי "לא תרצח" טרם נחקק…

ביבי: נתתי שוחד עקב אילוצים של ביטחון המדינה שאין לספר עליהם

05/12/2018 ב- 10:01 | פורסם בענייני דיומא | סגור לתגובות על ביבי: נתתי שוחד עקב אילוצים של ביטחון המדינה שאין לספר עליהם

כשהיה צ'יקו אדרי ראש אגף התנועה עד לפני ארבע שנים הוא הורה לבטל דו"ח כנגד קצין משטרה על נסיעה במהירות הגבוהה בעשרות קמ"ש מעל המותר. היא היתה במסגרת עשייה מבצעית, אדרי הצהיר. מבקר המדינה צלל לתוך יומן המבצעים ולא מצא בו שום תיעוד לפעילות כזאת בעת ביצוע העבירה. זו לא היתה מעידה חד-פעמית לדעת המבקר. הוא מצא שזו היתה התנהגות שיטתית מצד אדרי. פעם אחר פעם רמס את החוק ואפילו לא מכוח סמכות. היו פעמים שלא היה מורשה בכלל לטפל במספר עניינים ובכל זאת התערב בהם לטובת מקורביו. פעילות מבצעית, היה מסביר.

Continue Reading ביבי: נתתי שוחד עקב אילוצים של ביטחון המדינה שאין לספר עליהם…

העמוד הבא »

בלוג בוורדפרס.קום.
Entries וכן תגובות feeds.