הרכיבים המטולאים בעלילת ארתור גורדון פים

08/08/2020 ב- 03:47 | פורסם בעל מדף הספרים | סגור לתגובות על הרכיבים המטולאים בעלילת ארתור גורדון פים
תגים:

רבים סבורים כי 'עלילת ארתור גורדון פים' משנת 1838 הינה נבדלת משאר יצירותיו של אדגר אלן פו, וסברה זו ראויה לתשומת לב מפני שהרפרטואר הספרותי שלו נחשב בעיני כול כרבגוני. זוהי יצירה שאינה מושלמת ואינה שלמה. יש בה שני חלקים שאינם נתחמים באופן גס אלא מהווים סיפור והמשכו, אבל מבחינה עלילתית נופל החלק השני מן החלק הראשון, אף שגם הוא מעניין. היצירה נקטעת לפני סופה, ולא מפני שאדגר אלן פו לא השלימה, אלא שכך בחר לסיים אותה. היא הודפסה בכתב עברי, אך לא ברור לאיזו שפה תרגם אותה אהרן אמיר, ומי שיקרא אותה בלשון המקור ייתקל בתיאורים בלתי נהירים אפילו עבור מי שלמד להשיט סירות מפרש בשיעורי ימאות. בניגוד לעבודותיו האחרות של אדגר אלן פו הבנויות רבדים-רבדים, כאן אולי ניסה אולם נכשל. במקום זאת, השאיר אותה מטולאת ולא מהוקצעת. מדוע זה כך? העלילה מורכבת ממקורות אחדים שאין זיקה בין כולם ויתכן כי היוצר לא היה מוכשר לאחדם ואחר כך לשייפה עד שלא יורגשו יותר, או שמאס ביצירה בשעת כתיבתה, ואולי נתפס לבטלה. בליטוש ראוי יכול להתהוות ספר הרפתקאות שהבריות היו נזכרות בה בערגה רבה אחרי שנים רבות. ברם, דומה כי אדגר אלן פו לא ביקש להשפיע על הנוער. ממשיכיו בז'אנרים שיצר נטלו את המושכות וחיברו את מיטב הספרות לשכבת גיל זו. אם כן, יצירה זו חוברה למען מבוגרים חרף היותה כמעט מכל בחינה סיפור לבני הנעורים.

Continue Reading הרכיבים המטולאים בעלילת ארתור גורדון פים…

מאין הגיעו ערפדים צמאי דם לספרות הפופולרית?

07/08/2020 ב- 11:37 | פורסם בעל מדף הספרים | סגור לתגובות על מאין הגיעו ערפדים צמאי דם לספרות הפופולרית?

בקטע טלוויזיוני ששודר לפני שנים נשאל נער מהו ההבדל בין גולם וביצה. הצופים מצפים כי בשאלות מסוג זה יימצא הקשר, ועל כן משיבים בליבם שהביצה היא השלב ההתחלתי עבור הזחל והגולם הוא סופו. הנער מצא לנכון לענות אחרת: מן הגולם יוצא פרפר ומן הביצה יוצאת ציפור. הורגשה צרימה לגבי דבריו, שהרי גם דגים וזוחלים בוקעים מביצים. בכל זאת, הציפייה שלנו היא שיבקע מהן יצור מכונף. ולהיפך: בסיפור 'ביצת הבדולח' שכתב הרברט ג'ורג' ו'לס בוקע איש המאדים המכונף מתוך ביצה. המחשבה הראשונה שצצה בראש היא שיצור מכונף מוכרח לבקוע מביצה ולא מרחם האם. כשביולי 2019 פרסמה סוכנות החלל האמריקנית תמונה ממאדים שבה נראה יצור מעופף לכאורה (Winged creature flying over Mars), הציעו חובבי מדע בדיוני לחקור ביתר רצינות את קרקעית הפלנטה שמא תימצאנה שם ביצים.

Continue Reading מאין הגיעו ערפדים צמאי דם לספרות הפופולרית?…

מקבילות בסיפורת העולמית למשפט שלמה

16/12/2019 ב- 04:12 | פורסם בהשוליים המתרחבים של קו אינסופי, מעולם המקרא, על מדף הספרים | סגור לתגובות על מקבילות בסיפורת העולמית למשפט שלמה
תגים:

שבת אחת במקום לצאת הביתה שלח אותנו הצבא לפטרל במזרח ירושלים. האינתיפאדה הראשונה היתה גדושה בהפרות סדר ולא היה משעמם בכלל. סיירנו בזוגות ובאחת הסמטאות הבחנתי בערבי הממהר מאד לאן שהוא. התחלנו לרדוף אחריו והוא נעצר, נשבע בחייו ובבני משפחתו שלא עשה דבר. החייל שהיה איתי הציע לברר ברשת הקשר האם התרחש אירוע של יידוי אבנים בקרבת מקום לפני שנשחרר אותו. אולם, אני האמנתי לו ושילחתי אותו לדרכו.

Continue Reading מקבילות בסיפורת העולמית למשפט שלמה…

המרקיזה שהיתה מתנשקת בפה עם אביה

04/12/2019 ב- 04:15 | פורסם בהשוליים המתרחבים של קו אינסופי, על מדף הספרים | סגור לתגובות על המרקיזה שהיתה מתנשקת בפה עם אביה

לאדם וחוה לא היתה מודעות למעשיהם לפני שטעמו מפרי עץ הדעת. על כן, לא מחוור חרון אפו של האל כאשר איבדו שליטה על עצמם ועשו בבלי דעת מעשה אסור. אנשים חסרי דעת אינם יכולים להבין משמעותו של איסור. מן הטקסט המקראי השתמע לאוזני רבים שלא מצא חן בעיני ה' שהשניים שנעשו מודעים לעצמם גילו פתאום את המיניות, אך דומה שלא יצא קצפו בגין אידיאה בזויה של תאוות בשרים. להשקפה הנוצרית המדומיינת היו השלכות שווא. אלוהים שחרר זעם אדיר כי ידע שלמודעות העצמית דרכים אפלות משלה. אנשים יושבים ומתכננים מזימות. פשעים נגרמים. על עבירות שמבצעים משוגעים אנו מוחלים. הם חסרי דעת – אנחנו אומרים. אך לא אלוהים. הוא כעס ובצדק רב כעס. מה שעוללו אדם וחוה היה בלתי הפיך עבור האנושות כולה.

Continue Reading המרקיזה שהיתה מתנשקת בפה עם אביה…

מתי תעדיף אם להפקיר את עוללה למוות?

14/11/2019 ב- 04:02 | פורסם בהשוליים המתרחבים של קו אינסופי, על מדף הספרים | סגור לתגובות על מתי תעדיף אם להפקיר את עוללה למוות?

ז'אק וטוינון חיו בעוני רב וסבלו מרעב ולא יכלו עוד להאכיל את ילדיהם – ז'אן וג'נט. בצער שאין לשערו החליטו לנוטשם ביער. טוניון לקחה את ילדיה והשאירה אותם שם. הילדים ניסו למצוא את אימם וכשלא עלה הדבר ביקשו להם דרך החוצה. ז'אן טיפס על עץ ביער וצפה למרחקים. במזרח ראה בית לבן ובמערב בית אדום. הם הלכו אל הבית האדום אשר נראה לו קרוב יותר. אשה פתחה את הדלת וביקשה מהם להיות בדממה כשהכניסה אותם, אחרת בעלה יתעורר ויאכל אותם. הוא השטן, הסבירה. אמנם הסתירה את הילדים היטב, אך בעלה מסוגל היה להריחם כי הם היו מאמיני אלוהים. הוא הדף את אשתו כשסוככה עליהם, תפס את ז'אן ושם אותו באסם כדי לפטמו לפני שיאכל אותו, ואת ג'נט הכריח להביא לאחיה אוכל. חלפו הימים ומפני שהשטן היה שמן מכדי להיכנס לאסם, הורה לג'נט להביא לו את קצה אצבעו של ז'אן כדי לבדוק עד כמה השמין. ג'נט הביאה לו זנב דקיק של עכברוש להפגין שעודו רזה. כך נהגה בפעם הבאה, אך השטן הבחין בתרמית ואילץ את ז'אן לצאת מן האסם שאם לא כן יאכל את אחותו לנגד עיניו.

Continue Reading מתי תעדיף אם להפקיר את עוללה למוות?…

ספר ארבע הגבירות

08/09/2018 ב- 09:51 | פורסם בעל מדף הספרים | סגור לתגובות על ספר ארבע הגבירות

בשנת 1416, זמן קצר לאחר קרב אז'נקור שבו הובס צבא צרפת, התפרסמה בארץ זו פואמה על-זמנית ב-3531 שורות שהסוגיות העולות בה עודן כה רלוונטיות לזמננו, ואולי תהיינה לעד כי טבע האדם גם בחלוף הזמנים איננו בר שינוי. 'ספר ארבע הגבירות' (Le Livre des quatre dames) היא יצירת הביכורים של אלן שרטיה (Alain Chartier) שהיה אז בן 31, וממקוריותו כבר בהתנסותו הראשונה אפשר להתמוגג. הוא ידע לבצע את האבחנות הדרושות כדי להעלות סיפור חשוב שלרוב מתעלמים ממנו בהקשר הכולל. ואת המלאכה עשה מתוך כוונה פוליטית ולא בשל יצר האמן המפעם בליבו ודורש ממנו לכתוב. בגלל כך ראוי הוא לתהילה מפני שרק המשוררים הגדולים באמת ידעו לחבר נושאים חברתיים בוערים אל תוך שירה בעלת עוצמה.

Continue Reading ספר ארבע הגבירות…

האם לנסיכה דה קליו לא היו נמשים?

06/07/2018 ב- 08:16 | פורסם בהשוליים המתרחבים של קו אינסופי, על מדף הספרים | סגור לתגובות על האם לנסיכה דה קליו לא היו נמשים?

בעשור הקודם היתה תקופה קצרה שביליתי בנעימים עם אשה נאה למדי, עד ששבה אל בעלה שחי בנפרד ממנה לאחר שכנועים מרובים מצידי. זו היתה שיטתי להיפטר ממנה מפני שאיימה על אורח חיי הלמדני. היא פסקה שעליי לעבוד יומם וליל כדי לפרנס עצמי לאחר שגזלה כספים רבים ממני עבור בילויים משותפים שלא היו לרוחי. והייתי מאוהב בה מאד בגלל רוח השטות שתמיד פרצה מתוכה. היתה נלהבת מכל דבר לרגע והתלהבותה היתה שוככת כעבור רגע, כמו מטוס שפולש לתוך סערה ויוצא ממנה בטרם נרטב. ומיד אחרי שהיתה משתטית היה משתלט עליה סבר-רצינות רגעי כאילו רצתה לנער את החולי הרע מעליה בדרך מעושה שכזו.

Continue Reading האם לנסיכה דה קליו לא היו נמשים?…

האם כוח-קסם חזק ככל שיהא מסוגל לגבור על פקחות?

25/04/2018 ב- 06:26 | פורסם בהשוליים המתרחבים של קו אינסופי, על מדף הספרים | סגור לתגובות על האם כוח-קסם חזק ככל שיהא מסוגל לגבור על פקחות?

הדבר הראשון, והיחיד בעצם, שנלכד במחשבה אחרי קריאה בסיפורי פנטסיה על אודות קוסמים, הוא כי במידה שיש ליריבים כוחות שווים של כישוף, גובר הטוב על הרע מכוח מוסריותו בלבד. כך גם במציאות, ניצחון הטובים על הרעים במלחמת העולם השנייה מתואר כדבר הכרחי ואולי ידוע מראש. כשהכוחות אינם שקולים, מתואר ניצחונו של החלש על החזק כניצחון הצדק. רשאים אנו לראות זאת כפגם. אי אפשר להעריך באמת מהו טוב ומהו רע מפני ששניהם מעורבבים זה בזה כמעט תמיד. את זאת ידעו גם אבותינו. באגדות עמים איננו מוצאים, בדרך כלל, ניצחונות על מכשף רב-כוח הודות לעוצמת טוב-הלב של המנצח. הוא גובר עליו באמצעות תכסיסנות, שהיא לבדה מסבה עונג צרוף באוזני השומעים.

Continue Reading האם כוח-קסם חזק ככל שיהא מסוגל לגבור על פקחות?…

המאהבים של ויולה

19/03/2018 ב- 04:24 | פורסם בהשוליים המתרחבים של קו אינסופי, על מדף הספרים | סגור לתגובות על המאהבים של ויולה

הסיפורים מושכי תשומת הלב הרבה ביותר בספרות ימי הביניים, ובהדים לה בימות הרנסנס, היו ועודם על אודות האשה הבלתי נאמנה שבוגדת בבעלה עם נזיר סורר שחוטא בתאוות בשרים. ונשאלת השאלה כיצד באו לעולם ומהו הרקע שלהם אם אינם נטועים בדמיונות אלא משקפים מציאות כה מוקצנת שהתקיימה בסתר ובגלוי. את זאת ביקשתי לברר, מפני שלא מצאתי השערות בנידון לכאן או לכאן.

Continue Reading המאהבים של ויולה…

לאכול את הלב שלא מרעב

23/12/2014 ב- 04:06 | פורסם בעל מדף הספרים | סגור לתגובות על לאכול את הלב שלא מרעב

עדיין זכורה לי אותה שעת בין ערביים בקיץ חם ולח עת נעצרתי בגינה גדולה בעיבורי תל-אביב כדי להאזין לאגדה מפי מספר סיפורים בפני קהל מזדמן. אשה הזמינה אל ביתה מדביר מכרסמים, כך סיפר, כדי ללכוד עכברוש. מאיזושהי סיבה לא נדברו ביניהם לפני כן על שכר טרחתו, וכשתפס את החולדה הגדולה בזנבה ביקש מבעלת הבית סכום עצום של כסף. ומה תעשה? אם לא תשלם ישחרר לחופשי את החיה בביתה. אם תשלם לו אפילו מחצית מן הסכום יכעס בעלה כהוגן. היא היתה בת ערובה של פחדיה. כשהתמהמהה יותר מדי פקעה סבלנותו של לוכד החולדות, קרע את בשרה של החיה ואכל את לבבה לנגד עיני האשה ההמומה. כך הסתיימה מפיו אותה אגדה משונה. הקהל שהתקבץ שם נותר המום, כמו גיבורת הסיפור. דילמה נאה צצה בו, אך הסוף כה תמוה.

Continue Reading לאכול את הלב שלא מרעב…

העמוד הבא »

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.
Entries וכן תגובות feeds.