טקסט עתיק: ישו שינה את צורתו בפני פילטוס והפך לנשר אחרי הצליבה

15/03/2013 בשעה 07:29 | פורסם בעל מדף הספרים | סגור לתגובות על טקסט עתיק: ישו שינה את צורתו בפני פילטוס והפך לנשר אחרי הצליבה
תגים:

עלילה מפותלת וגדושה בתפניות פלאיות על אודותיו של ישו פוענחה לאחרונה מתוך כתב-יד קופטי בן 1200 שנה. היא מספרת כי הנציב הרומי פונטיוס פילטוס, שהחליט לצלוב את ישו, סעד עימו ארוחת ערב ביום חמישי בשבוע ההוא. ישו בירך אותו ואת אנשי ביתו, ופילטוס הציע להקריב את בנו שלו במקומו של ישו. אולם ישו שלל את הצעתו הנדיבה, הודה לפילטוס על חסדו, והוכיח בפניו שיכול היה לברוח אילו היה רוצה. ופתאום הפך לישות חסרת גוף, בזמן שפילטוס הביט במה שהיה ישו לפנים ולא ראהו. באותו הליל הופיעו אצל פילטוס ואשתו חזיונות שבהם נראה נשר המתעורר לתחייה.

Continue Reading טקסט עתיק: ישו שינה את צורתו בפני פילטוס והפך לנשר אחרי הצליבה…

האם הרוזן ג'רארדסקה אכן טרף את ילדיו ונכדיו?

15/09/2012 בשעה 21:48 | פורסם בעל מדף הספרים | סגור לתגובות על האם הרוזן ג'רארדסקה אכן טרף את ילדיו ונכדיו?
תגים: ,

'הקומדיה האלוהית' היא היצירה שבגללה זכה דנטה אליגיירי למעמדו כאחד מגדולי המשוררים של אירופה. 'הקומדיה' מחולקת לשלוש שירות המתארות את מסעו הרוחני-קוסמי של דנטה: ב'תופת' – דרך הגיהינום עד טבור הארץ, משכן השטן הרודה ברשעים; ב'טור הטוהר' – דרך כור המצרף, שהוא התחום שבו נצרפות הנשמות, והוא מתואר כהר, שעל פסגתו פוגש דנטה את אהובתו המתה ומתוודה לפניה; ב'גן עדן' – דרך השמים עד למחוז הזוהר שבו רואה המשורר את האלוהות פנים אל פנים.

מבין שלוש השירות של 'הקומדיה', המזעזעת והיוקדת ביותר בלהטה הפנימי היא ה'תופת', ומשום כך היא שפעלה ביותר על הבריות. ב'תופת' גם מסופרות אותן עלילות שופעות תוכן ומלאות דימויים שקבעו את דמותה של 'הקומדיה' בזיכרון הדורות. הסיפור הארוך ב'תופת', וגדוש הרגש במידה רבה מאד, הוא מות הרעב של הרוזן ג'רארדסקה, ומכל האחרים הוא שנחרת ביותר בתודעת הקוראים. דווקא בגלל היותו מטלטל כל כך, האמת ההיסטורית שסותרת אותו, ושנתגלתה באמצעים מדעיים רק במאה ה-21, היא גם שהופכת אותו לסיפור שאינו מבעית כמבוא ליצירה כולה. אבל זוועת המתים נותרת אותה זוועה, למרות הגילויים, ואודותיה יש לספר מן ההתחלה.

Continue Reading האם הרוזן ג'רארדסקה אכן טרף את ילדיו ונכדיו?…

ארבעת צמחי התבלין מיריד סקרבורו

29/08/2012 בשעה 12:24 | פורסם בהשוליים המתרחבים של קו אינסופי, על מדף הספרים | סגור לתגובות על ארבעת צמחי התבלין מיריד סקרבורו
תגים:

מי שמתבונן אל פני ההיסטוריה, מבלי לרדת לעומקה, יגלה על שטחה יצור שונה בתכלית השינוי משאר היצורים. את דמותו יזהו כולם. זוהי נקבת האדם. בניגוד לאדם, היא נבראה בצלמה שלה. בניגוד לשאר היצורים, זכרים ונקבות כאחד, יש לה מאפיינים ייחודיים משל עצמה. הם אינם דומים לאלו של אחרים. יש חתול וחתולה בעלי זהות טבעית אחת, ויש אשה שיש לה זהות טבעית נפרדת מן הגבר בזכות אישיותה. לא לשווא משמשת הנקבה האנושית בשלל דוגמאות המאפיינות את השטחיות. מספרים על נשים שהן פתיות, והכול תמימי דעים. מספרים על נשים שהן ערמומיות, והכול תמימי דעים. בין הפתיה לבין העורמה מפרידים שמים וארץ, אבל בני האדם סבורים ששתיהן מיוצגות בקרב הנשים עוד מטרם הבריאה, כזכר לתוהו ובוהו. איש אינו מדבר כל כך על "הגברים הפתיים" ועל "הגברים הערמומיים". אצלם אלה תכונות אינדיבידואליות, ואילו אצל נשים אלה תכונות כוללניות. חוה חסרת הדעת פותתה על ידי הנחש והערימה על אדם. חטאה הקדמון מורכב, אפוא, מהיותה פתיה ומהיותה ערמומית. אם רק היתה מתפתה על נקלה, דיינו. אם רק היתה ערומה כנחש, דיינו. אולם, היא נושאת בחובה גם תכונה זו וגם תכונה זו, ואת שתיהן, בערבוביה, הורישה לכל בנותיה בדברי הימים.

Continue Reading ארבעת צמחי התבלין מיריד סקרבורו…

איוואן, בנו של שמש הכנסייה

10/05/2012 בשעה 11:50 | פורסם בעל מדף הספרים | סגור לתגובות על איוואן, בנו של שמש הכנסייה

עד לפני שנים אחדות היה נהוג בל"ג בעומר להציב דחליל בתוך המדורה המיועדת, ולתארו כאחד מצוררי ישראל שתיכף יעלה באש. בימי ילדותי כינוהו פרעה. עולים חדשים נהגו להכין דחליל ודחלילה שגילמו בני זוג מרושע. צברים שחיקו אותם קראו להם בדרך כלל על שם פרננדו ואיזבלה, מלכי ספרד שגירשו את היהודים מארצם, אולם חוגגים דתיים שאינם מבני הארץ היו מייחסים לדחלילה את דמותה של קליאופטרה דווקא. מהי סיבת הדבר אינני יודע, וגם לא חקרתי בצעירותי את הסוגיה. כל שנותר לי היה לחפש בסיפורי המעשיות הדים לרשעותה של קליאופטרה. אגדה רבת-עניין מצאתי בספרו של אלפרד רמבו, הקרוי 'אפיקה רוסית: מחקר שירי הגבורה של רוסיה'.

Continue Reading איוואן, בנו של שמש הכנסייה…

שאלה שעד היום לא נמצאה לה תשובה: הליידי או הטיגריס?

06/02/2012 בשעה 18:31 | פורסם בהשוליים המתרחבים של קו אינסופי, על מדף הספרים | סגור לתגובות על שאלה שעד היום לא נמצאה לה תשובה: הליידי או הטיגריס?

בשנת 1994, מתישהו, דיאנה ואני פסענו לאורך הגעתון בנהריה ובדרך נתקלנו במארק ובשרון (זהו מארק, המתנדב מאפריקה הדרומית, ולא ההוא מאיטליה; זוהי שרון המכסיקנית, קרובת משפחתו של אחד מחברי הקיבוץ, ולא המתנדבת הדרום-אפריקנית). שניהם חברו אלינו. דיאנה היתה מרוצה כי מארק – כנראה, כל מארק שהוא – נשא חן בעיניה, ואני פנטזתי בסתר על שרון.

התיישבנו לשתות קפה במסעדת פינגווין, ומארק ביקש לספר לנו סיפור, ששנים אחר כך נתברר כי שמו 'הליידי או הטיגריס?' ושנכתב בשנת 1882 בידי פרנק סטוקטון (Frank Stockton). וזהו סיפור המעשה, בשינויים קלים:

Continue Reading שאלה שעד היום לא נמצאה לה תשובה: הליידי או הטיגריס?…

סיפור האימים אודות 'מגדל העכברושים' שעל נהר הריין

03/02/2012 בשעה 09:34 | פורסם בהשוליים המתרחבים של קו אינסופי, על מדף הספרים | סגור לתגובות על סיפור האימים אודות 'מגדל העכברושים' שעל נהר הריין

מן המפורסמות הוא שמוטיב מוצלח ימשיך ויופיע בדברי-ימי הספרות בוורסיות שונות ובתרבויות אחרות. כל מי שנוצת דיו מונחת בידו לא יוכל להיות אדיש לאחר שהתוודע אליו, ויעשה כמיטב יכולתו לסגל את המוטיב הזה אל תוך כתביו. כך נהג גם המשורר הנודע רוברט סאותי בשירו 'האגדה על ההגמון האטו' (The Legend of Bishop Hatto), כשבחר בגרסה אחת מיני-רבות של אגדת בלהות ממש.

אותו מוטיב בשיר עוסק ב'מגדל העכברושים' (Mäuseturm) שהוקם על אי קטן בשיפולי נהר הריין בתקופת הרומאים. האטו ה-2, הארכיהגמון של מיינץ, בנה אותו מהריסותיו בשנת 968, ואגדה עממית שדבקה באיש העניקה למגדל את שמו.

Continue Reading סיפור האימים אודות 'מגדל העכברושים' שעל נהר הריין…

הטיגריס, הברהמין והתן – מסכת הטיפשות היא העורמה המתוחכמת מכולן

02/02/2012 בשעה 10:18 | פורסם בעל מדף הספרים | סגור לתגובות על הטיגריס, הברהמין והתן – מסכת הטיפשות היא העורמה המתוחכמת מכולן

טיגריס אחד נתפס במלכודת. הוא ניסה לצאת ממנה אך לא הצליח. למזלו, כעבור זמן קצר חלף לידו ברהמין. קרא הטיגריס לעברו: "בבקשה, עזור לי לצאת מהכלוב הזה. אני סובל כל כך בתוכו!"
הברהמין הביט אל הטיגריס, הרהר לעצמו ואמר: "לא אוכל לעשות זאת למענך. אני חושש שתטרוף אותי ברגע שתהיה חופשי."

Continue Reading הטיגריס, הברהמין והתן – מסכת הטיפשות היא העורמה המתוחכמת מכולן…

אורלנדו המטורף ושתי ניגריות בדירה קטנה בתל-אביב

27/01/2012 בשעה 17:09 | פורסם בהשוליים המתרחבים של קו אינסופי, על מדף הספרים | סגור לתגובות על אורלנדו המטורף ושתי ניגריות בדירה קטנה בתל-אביב

ישנם אנשים עם דמיון פרוע שמותירים את הפורענות בתוך דמיונם, וישנם טיפוסים כמותי שמנחילים את הדמיון הפרוע שלהם אל תוך המציאות, וחייהם אף פעם אינם משעממים. אבל מי דימה במחשבותיו לאן יוביל אותי אפוס איטלקי מתקופת הרנסאנס ברחובות תל-אביב.

Continue Reading אורלנדו המטורף ושתי ניגריות בדירה קטנה בתל-אביב…

געגועיו של נער פלורנטיני לבז – מסיפורי האהבה היפים בכל הזמנים

22/01/2012 בשעה 15:28 | פורסם בעל מדף הספרים | סגור לתגובות על געגועיו של נער פלורנטיני לבז – מסיפורי האהבה היפים בכל הזמנים
תגים: , ,

בפירנצה היה פעם בחור עשיר ושמו פדריגו בן פיליפו אלבריגי, אשר עלה על כל אבירי טוסקאנה במעשי גבורותיו. כפי שקורה לרוב בני האצולה, אף הוא התאהב עד כלות בגבירה ממעמד רם, ג'ובאנה שמה, שנודעה כאחת הנשים החינניות ביותר בזמנה. ולמען יטה ליבה לאהוב גם אותו, הרבה לערוך נשפים וחגיגות מרהיבות, חילק מתנות יקרות בהתלהבות יתרה, ובגללה פיזר את רוב הונו. אך היא לא נענתה לו, מפני שצניעותה לא היתה פחותה מיופייה, ושמרה אמונים למי שהיה בעלה כדת וכדין, לאבי הילד שלה. לכן לא נתנה דעתה לכל הדברים שעשה הבחור למענה.

Continue Reading געגועיו של נער פלורנטיני לבז – מסיפורי האהבה היפים בכל הזמנים…

'ההשבתה' מאת אנונימי – שיר מחאת עובדי הקבלן, 1924.

11/12/2011 בשעה 06:55 | פורסם בהשוליים המתרחבים של קו אינסופי, על מדף הספרים | סגור לתגובות על 'ההשבתה' מאת אנונימי – שיר מחאת עובדי הקבלן, 1924.

עד שלא חגו סביבי מורות צעירות וסיפרו לי, כלל לא דימיתי לעצמי כי גם עובדות ההוראה נעשו לעובדות קבלן. ב-1 בספטמבר הן מתקבלות לעבודה, ב-30 ביוני הן מפוטרות, וחוזר חלילה. אף אחד אינו משלם להן בחופש הגדול, בשבתן בבית. הפסדן כפול, הן ביחס לשכר הנגרע מהן חודשיים בכל שנה, והן ביחס לחברותיהן המועסקות על ידי המדינה במישרין. האחרונות נהנות משכר מלא גם בימי החופשה.

זה קרה בקיץ האחרון, כשעם ישראל יצא בהמוניו לרחובות, התנחל בגינות והפגין בכל שדרה. אז נזדמן לי לפגוש לראשונה את בני עמי, את האנשים שלא הייתי מסוגל להכיר בשום הזדמנות אחרת. אלה הם האנשים שאני כותב אליהם ואיני יודע מיהם; אלה האנשים שנשבעתי בטירונות למות למענם; אלה האנשים האלמוניים שקול זעקתם סוף-סוף נשמע.

Continue Reading 'ההשבתה' מאת אנונימי – שיר מחאת עובדי הקבלן, 1924….

העמוד הבא »

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.
Entries וכן תגובות feeds.