האם ראש שטומן משה בחול, איש לא יראה?
19/03/2022 ב- 05:10 | פורסם במעולם המקרא | סגור לתגובות על האם ראש שטומן משה בחול, איש לא יראה?אף המסע המפואר ביותר נפתח בפסיעה אחת ששמים לב אליה רק בסופו. בספר שמות, פרק ב', מתואר כיצד נחשף משה בפעם הראשונה לצרותיהם של העברים. הסיפור כולו מוצג בשני פסוקים כדרכה התמציתית של התורה: יא – ויהי בימים ההם ויגדל משה ויצא את אחיו וירא בסבלותם וירא איש מצרי מכה איש עברי מאחיו. יב – ויפן כה וכה וירא כי אין איש ויך את המצרי ויטמנהו בחול. ומן העת ההיא ואילך יהיה למושיעם ולדמות המקראית החשובה ביותר. בלי משה אין קיום לתנ"ך. ממנו הכול מתחיל ואליו הכול חוזר. וכידוע, השיא בפרשת חייו הוא גם השיא בהיסטוריוגרפיה של המונותאיזם – קבלת לוחות הברית בהר סיני.
האם גדעון עבד את הבעל?
30/09/2021 ב- 08:57 | פורסם במעולם המקרא | סגור לתגובות על האם גדעון עבד את הבעל?את ספר שופטים כמעט אי אפשר להשמיט מן הידיים. עלילות הגבורה והחוכמה שמצויות בו הן מן העשירות בתנ"ך ומעורבבים בתוכן מציאות ובדיון למכביר. לאור זאת, ישנם חוקרי מקרא שאינם משוכנעים כי השופטים התקיימו כלל. כך למשל, מתעכבים רבות בפקפוקים על קורותיו של שמשון הכרוכות בכוחו ובחוזקו האגדתיים, אבל גם תיאור כוורת הדבש שבנו הדבורים בגוויית אריה לא נשנה בדברי הימים. יודעים אנו כי מושבת דבורי דבש עשויה להתפצל לשתיים, כאשר נחיל המורכב ממלכה אחת ואלפי עמלות נוטש אותה יחדיו. הנחיל מתמקם באתר זמני שבו ישהה ימים אחדים עד שימצא מקום קבוע להקים לו כוורת משלו. ברם, מעולם לא העיד איש כי כדבר הזה התרחש אי פעם בגופתה המרקיבה של חיה מתה. דמיונו של המספר הקדום פעל לפי אמונות בנות זמנו שחלקן היה מקומי, ולפיכך זה שידע על אחת מהן כאן לא ידע על אודותיהן שם. על בסיס זה יכולה היתה חידת שמשון להיוולד. עם זאת, לא כולם שותפים להכחשה הגורפת בעניין מציאותם של השופטים. הארכיאולוגיה משמשת אבן עזר ואבן בוחן לפסול את ידיעותינו הראשוניות ולהעשירנו בידיעות חדשות. לא מכבר נמצאו שברי כלי חרס ועליו כתובת שמתוארכים לשנת 1100 לפנה"ס בקירוב, בעיצומה של תקופת השופטים. זהו ממצא נדיר שבנדירים מפני שמועטות עד מאד הכתובות מן הזמן ההוא, ולא רק זאת כי אם בכתובת רשום השם ירובעל. בתנ"ך כולו מופיע שם זה אך ורק בייחוס לשופט גדעון.
כיצד נפוצו מהר אררט שורדי תיבת נח לאחר המבול?
02/03/2021 ב- 02:55 | פורסם בהשוליים המתרחבים של קו אינסופי, מעולם המקרא | סגור לתגובות על כיצד נפוצו מהר אררט שורדי תיבת נח לאחר המבול?בימי בחרותי, עת הייתי סטודנט, הקישון היה ידוע לגנאי. הוא מזוהם להחריד, פסקו כולם. לפיכך, אחד מידידיי הכין עבודה במסגרת הלימודים על חברת בעלי החיים שהתקיימה בנחל לפנים, והתבקשתי על ידו לסייע. בדרך זו של התחקות נודע לי על התנין שחי בקישון במאה ה-19 או כך חשבו רבים. היו שפקפקו באמיתותה של ידיעה זו והם תהו איך הגיע התנין לנחל הקישון. ענו להם שהתנינים נמצאים שם מאז תם המבול, כיתר החיות שמאכלסות סביבות שונות על פני הפלנטה – אותה התשובה לכל השאלות הדומות שהעסיקו מלומדים לאורך ימי ההיסטוריה.
Continue Reading כיצד נפוצו מהר אררט שורדי תיבת נח לאחר המבול?…
מדוע דווקא צלע היא החלק שממנו נבראה חווה?
02/07/2020 ב- 17:28 | פורסם בהשוליים המתרחבים של קו אינסופי, מעולם המקרא | סגור לתגובות על מדוע דווקא צלע היא החלק שממנו נבראה חווה?סיפור גן העדן משמש כדוגמה מצוינת לבעיה הכללית של האדם מאז בריאתו: מוחנו קולט רק חלק מן התיאור שנגלה אליו. אנחנו רואים פיל בסוואנה ולא מסוגלים לומר אחר כך אם היו עצים מאחוריו או שהיתה שממה. כולנו יודעים לספר על חטאה של חוה מיד כשמבקשים אותנו לציין דבר כלשהו מגן העדן, אך כמה זוכרים כי חוה נבראה בגן העדן ושתיאור בריאתה הינו נדבך מן הסיפור הכולל?
נכונות הביטוי "לא דובים ולא יער" בהוויה המקראית
24/02/2020 ב- 04:21 | פורסם במעולם המקרא | סגור לתגובות על נכונות הביטוי "לא דובים ולא יער" בהוויה המקראיתאת מביני הכתוב בתנ"ך ניתן לשייך לשלושה סוגים: הסוג הראשון כולל את אלה שאינם מבינים הרבה ולא באשמתם. מחברי הנוסח נקטו בשיטת הצמצום ולא סיפרו הרבה. אפשר שכך היו נהוג לכתוב בזמנים ההם, טרם התפתחות מעשה הסיפור שלאחריה, ואפשר שלא היה צורך להרחיב במילים נוספות מפני שעם ישראל הכיר אז מקרוב את הסיפורים, וידע בכוחותיו שלו להוסיף את הפרטים החסרים. במרוצת הדורות נשתכחו העלילות, והדברים נעשו סתומים. יש קוראים המקבלים עובדה זו בשוויון נפש ולא מחפשים רמזים בין השיטין.
Continue Reading נכונות הביטוי "לא דובים ולא יער" בהוויה המקראית…
המקדש בתל מוצא: מי עבד את רשף אל המגפות?
04/02/2020 ב- 09:18 | פורסם בהשוליים המתרחבים של קו אינסופי, מעולם המקרא | סגור לתגובות על המקדש בתל מוצא: מי עבד את רשף אל המגפות?כשפורסמו בשנת 2012 הידיעות על המקדש בתל מוצא לא הרבה הרימו גבות. הממצאים תוארכו למאה העשירית לפנה"ס, ימי הממלכה של דוד ושלמה. נמצאו שם כלים בדרגת זהות גבוהה לכלים בני אותה תקופה שאותרו בעיר דוד, היא ירושלים בזמנים ההם, טרם התרחבותה לאחר חורבן שומרון. כמו כן, נתגלו צלמיות אדם נדירות ממין זכר, להבדיל מצלמיות של מין נקבה הנפוצות יותר, וגם פסלון של סוס. אמנם, מוצאים אנו במקרא איסורים על עשיית פסלים, אולם בעיקר קוראים על עבודה זרה. בימי הבית הראשון התקיים הבדל תהומי בין "הדת המקראית" שמצטווים להחזיק בה, לבין הדת שהחזיקו בה בני תקופת המקרא. יתכן אף כי מעולם לא החזיק איש ב"דת המקראית" הזאת. היהדות היא פרשנות מאוחרת וסובייקטיבית של חז"ל ביחס לציווייה. לפיכך, קשה להשתומם לנוכח גילוי פסלים באתרי פולחן של עם ישראל. אם לא היינו חושפים אותם היינו אומרים כי הכתוב בתנ"ך הוא שקרי.
האם אנומה אליש נברא בכנען?
21/01/2020 ב- 10:14 | פורסם בהשוליים המתרחבים של קו אינסופי, מעולם המקרא | סגור לתגובות על האם אנומה אליש נברא בכנען?זוהי תופעה שכיחה לחופי הים התיכון בימות החורף, אם כי מעוררת יראה ומלאת הוד, כשהים הולך וגואה, ומעליו מבזיקים ברקים בשלל צורות והרעמים מחרידים את חוש השמיעה. המיתוסים נולדו כביטוי למפגש האדם עם איתני הטבע, וגם האלים מזוהים עם כוחותיו או מייצגים אותם. עשוי היה להתעורר הרושם אצל הקדמונים שניבט לעיניהם המאבק של אל הסערות בים.
מקבילות בסיפורת העולמית למשפט שלמה
16/12/2019 ב- 04:12 | פורסם בהשוליים המתרחבים של קו אינסופי, מעולם המקרא, על מדף הספרים | סגור לתגובות על מקבילות בסיפורת העולמית למשפט שלמהתגים: משפט שלמה
שבת אחת במקום לצאת הביתה שלח אותנו הצבא לפטרל במזרח ירושלים. האינתיפאדה הראשונה היתה גדושה בהפרות סדר ולא היה משעמם בכלל. סיירנו בזוגות ובאחת הסמטאות הבחנתי בערבי הממהר מאד לאן שהוא. התחלנו לרדוף אחריו והוא נעצר, נשבע בחייו ובבני משפחתו שלא עשה דבר. החייל שהיה איתי הציע לברר ברשת הקשר האם התרחש אירוע של יידוי אבנים בקרבת מקום לפני שנשחרר אותו. אולם, אני האמנתי לו ושילחתי אותו לדרכו.
האם רבי יהונתן אייבשיץ הקדים את ז'ול ורן?
15/11/2019 ב- 07:50 | פורסם בהשוליים המתרחבים של קו אינסופי, מעולם המקרא | סגור לתגובות על האם רבי יהונתן אייבשיץ הקדים את ז'ול ורן?תשובה נאה של ר' יהונתן אייבשיץ לקושייה מדוע נבנה לדעת זה מגדל בבל: הקדמונים סברו כי מעל העננים מורידי הגשם הם לא יירטבו, או שיוקל עליהם לטוס אל הירח מבסיס רם כאשר יפקוד את הארץ שוב מבול.
זמנו של ספר דברים ביחס למזבח על הר עיבל
11/11/2019 ב- 04:57 | פורסם בהספרייה המדעית, מעולם המקרא | סגור לתגובות על זמנו של ספר דברים ביחס למזבח על הר עיבלב-6 באפריל 1980 סקרה קבוצה בראשות הארכיאולוג אדם זרטל את הר עיבל שבשומרון וגילתה שם את אשר לימים ייקרא "מזבח יהושע". הממצא מעורר בימינו התרגשות עזה בקרב כל מי שעוסק בו. אלה שתומכים באמיתותו יוצאים מגדרם מרוב התלהבות על עצם קיומו, ואלה ששוללים את חשיבותו נתקפים בחמת זעם בלתי נגמרת. אם לא יתגלו ממצאים נוספים שיחזקו או שיפריכו דעתם של אלה ושל אלה צפויה סערת הרגשות להימשך עד קצה העתיד.
בלוג בוורדפרס.קום.
Entries וכן תגובות feeds.
רשימות מן התיבה הלבנה 