כיצד השתלט קולי על ערב שירה בציבור?

27/09/2018 ב- 16:57 | פורסם במעגלים מתכלים | סגור לתגובות על כיצד השתלט קולי על ערב שירה בציבור?

אין זה אומר שאינני יודע לשיר, הסברתי לבני שיחי. אני יודע לשיר היטב פזמונים חדשים שמתהווים בקצה לשוני או ורסיות מרעננות לשירים ידועים. רק את הגרסאות המקוריות אינני מסוגל לשיר. כפי שהייתי פטור משטיפת כלים בשל ליקויים בתפקודי כבד בשלל קורסים צבאיים, כך הזהירו אותי מפקדיי שאסור לי באיסור גמור ליטול חלק בצעידות הקבוצתיות אפילו שאביתי להשתתף בהן מפעם לפעם. אף על פי שניחנתי בחוש תזמון אלוהי, עם הכישרון החשוב להופיע בדיוק בזמן ובמקום הנכונים כדי להשיג את המיטב, הרי שחוש הקצב שלי הוא אולי הגרוע ביותר מאז הבריאה. באחת הפעמים, כשהעפלתי במדרגות החצובות על אחד מהרי האנדים, התבוננו בי הילידים האינדיאנים בפליאה מאין כמותה. אני לא משוכנע שהבעיה נעוצה רק במוטוריקה – כי הרי הקואורדינציה שלי מעוותת מלידה; גם יצאתי לעולם עם רגלי איקס, למרות שהתיישרו בתהליך מפרך, שאף מנע התפתחות מלאה של הכפות והקרסוליים. אפשר שהפגם האנטומי הזה משפיע עליי בעת טיפוס.

Continue Reading כיצד השתלט קולי על ערב שירה בציבור?…

מודעות פרסומת

בר

08/05/2018 ב- 06:02 | פורסם במעגלים מתכלים | סגור לתגובות על בר

אם

05/05/2018 ב- 04:27 | פורסם במעגלים מתכלים | סגור לתגובות על אם

טו

02/05/2018 ב- 06:20 | פורסם במעגלים מתכלים | סגור לתגובות על טו

כל

22/04/2018 ב- 16:32 | פורסם במעגלים מתכלים | סגור לתגובות על כל

לא זכרתי כי לוניה רוזנהוך היא ניצולת שואה עד שהדליקה משואה

20/04/2018 ב- 07:29 | פורסם במעגלים מתכלים | סגור לתגובות על לא זכרתי כי לוניה רוזנהוך היא ניצולת שואה עד שהדליקה משואה

את לוניה הכרתי מנעוריי, ומה שזכרתי מן הפגישות הספורות עימה היו הסיפורים שלה אשר שמעתים שוב ושוב באוזן כרויה ובקשב רב. תמיד היתה חביבה כלפיי והודות לה הרגשתי בן בית בקיבוץ אפיקים, למרות שהמקום נראה עבורי אז כסוף העולם. לא שכחתי אותה אף פעם, ומשום מה תמיד קישרתי את המפגשים איתה בזכר השואה. ייחסתי את הדבר לאיש גרמני שנמצא שם באחת השיחות שקיימנו בינינו. בהזדמנויות רבות שאלתי עצמי מה הפריע לי אותו גרמני בזמן ההוא, כי הוא חקוק בתודעתי עד עצם היום הזה. הרי פגשתי המון גרמנים בימות חיי. גם נקשרתי בקשרי אהבים עם גרמניות, ודווקא הגרמני מאפיקים מציק לי במחשבותיי מבלי להרפות.

Continue Reading לא זכרתי כי לוניה רוזנהוך היא ניצולת שואה עד שהדליקה משואה…

וו

15/04/2018 ב- 04:12 | פורסם במעגלים מתכלים | סגור לתגובות על וו

אם

11/04/2018 ב- 07:35 | פורסם במעגלים מתכלים | סגור לתגובות על אם

האם חבר אינו קיר?

28/03/2018 ב- 09:45 | פורסם במעגלים מתכלים | סגור לתגובות על האם חבר אינו קיר?

אחת השאלות שכל אדם שאל עצמו בפלנטה הזו בוודאות היא האם הצד השני בקשר הזוגי, השותף שבלעדיו אין קשר, הוא קיר שאפשר להבקיע אותו, למצוא דרכו פרצה לעבור, לזחול מתחתיו או לטפס מעליו.

Continue Reading האם חבר אינו קיר?…

היוולדותם של זיכרונות עתיקים

24/03/2018 ב- 15:01 | פורסם במעגלים מתכלים | סגור לתגובות על היוולדותם של זיכרונות עתיקים

כמו קסנדרה שביום שבו זכתה בכישרון לחזות את העתיד גם קוללה שאיש לא יאמין לנבואותיה, כך אני חוויתי את רגשי האהבה בשיא עוצמתם לבחורה אחת והיא היתה משוכנעת שאני לא אוהב אותה. גחלת אהבתי עוד לא כבתה, אך לא השקעתי עצמי במחשבות עליה מפני שלא היה לי מושג על מה לחשוב. הרבה שנים חלפו מן הפרידה ומאז לא התראינו. לפעמים הייתי נזכר בה בהקשר חיובי, לשבריר שניה פה, לשבריר שניה שם. על כן התפלאתי מאד ממה שקרה לי בבית החולים. אחרי שליוויתי את אורחיי אל שער היציאה ושבתי פנימה, ביקשה ממני אשה אחת בטרקלין ללוות אותה לחדרה. נעתרתי בחפץ לב וכשהגענו לשם בדיוק הופיע אביה של מאושפזת צעירה באותו החדר וידיו עמוסות בבקבוקי שתייה. בעודי מביט בו צפה לתודעתי היזכרות בסיפור נושן. אותה אהובה לשעבר סיפרה לי פעם אחת כי אביה נהג לבוא אל מגוריה עם ארגז של בקבוקי שתייה. אף פעם לא הרהרתי בדבר כפי שזכור לי, וכאמור גם על אודותיה כמעט שלא הייתי מהרהר. אני שרוי בהשלמה נפשית שלא אראה אותה מחדש לעולם.

Continue Reading היוולדותם של זיכרונות עתיקים…

העמוד הבא »

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.
Entries וכן תגובות feeds.