הזילות הבלתי נסבלת של 'הטרדה מינית'

20/03/2016 בשעה 05:34 | פורסם במעגלים מתכלים | סגור לתגובות על הזילות הבלתי נסבלת של 'הטרדה מינית'

הפרשה קרתה מזמן. נזכרתי בה לא מכבר מפני שחלמתי חלום. סרתי לסניף דואר, ולפקידה אליה ניגשתי היה מחשוף ענק לחזה ענק. אני עומד ועיניי מופנות אליה. היא יושבת ועיניה מופנות אל המסך שמולה. ואז הרימה את עיניה, ומבטה אליי הפך חמור סבר. מיד סידרה את חולצתה, כפתרה כפתור, ודיברה בנימה קשוחה: חתום פה ופה! פרצתי בצחוק לנגד עיניה.

Continue Reading הזילות הבלתי נסבלת של 'הטרדה מינית'…

שיחות על זיפזיף בעיצומו של הליל

07/01/2016 בשעה 08:11 | פורסם במעגלים מתכלים | סגור לתגובות על שיחות על זיפזיף בעיצומו של הליל

אחד מזיכרונותיי היפים, שליווני שנים רבות, התרחש לילה אחד בנהריה. המאורע עצמו אינו יוצא דופן. הזיכרון הוא מן ההתאהבות. התהלכתי לאורך הגעתון וחוף הים עם שתיים מהבחורות המקסימות ביותר שהכרתי בימות חיי. האחת היתה אהובתי החדשה, המושלמת האולטימטיבית בעיני עלם מסוחרר, שכל הסופרלטיבים שניתן להביע אודותיה עדיין לא יהיו מספיקים כדי לתארה באמת. השנייה היא חברתה הטובה ביותר דאז, ברייה נהדרת לכל הדעות, ששבתה את ליבי מיד. זו היתה התאהבות ממבט ראשון. לא באשה. באדם שהיתה. שם הכרתיה, בנהריה. בלילה ההוא.

Continue Reading שיחות על זיפזיף בעיצומו של הליל…

הקנדית הקדושה

20/12/2015 בשעה 13:58 | פורסם במעגלים מתכלים | סגור לתגובות על הקנדית הקדושה

אומנם היתה לי בת זוג דנית שחייתה עימי, אבל ביליתי הרבה שעות במחיצת המתנדבות הנורבגיות. יותר מדי שעות לטעמה. הן היו קלילות ומתוחכמות. השילוב של תכונותיהן קסם לי, ובמבט של שנים לאחור נדהם אני כיצד הייתי מסוגל להקדיש את לילותיי בקיבוץ למען שיחות מעמיקות על דברים בטלים. אבל לא היה משהו אחר לעשותו עימן. מי שלימים תסכים למערכת יחסים פתוחה עדיין היתה קנאית מאד. והן היו שם ידידותיי הטובות ביותר, כי דרך מקרה כולן עבדו יחד עימי במטע. נורבגיה קסמה לי הודות לגיאוגרפיה המסתורית שלה, אחרת לא הייתי מתעניין בה כל כך. ושאלתי הרבה שאלות. אני הייתי אותו הנודניק ששואל שאלות כל הזמן, ללא הפסק. אבל הנורבגיות ראו זאת לברכה ונלהבו לענות על כל אחת מהן, תוך ויכוחים ערים. הדיונים היו מתפרסים לאורך ימים מפאת חשיבותם, ומחמת שכרותן הבלתי נלאית. לא פעם אין ידעו על מה דיברו עימי, וכשניסיתי להזכיר, היו מתנצחות על נושאים נוספים, שעל פניהן נראה כמו רצו להסיט את השיחה אל עניין אחר, אבל לא זו היתה כוונתן. כאשר הייתי נכנע לבסוף, פתאום היו נזכרות.

Continue Reading הקנדית הקדושה…

לערבב את ברגן בלזן עם אושוויץ

14/04/2015 בשעה 20:20 | פורסם במעגלים מתכלים | סגור לתגובות על לערבב את ברגן בלזן עם אושוויץ

ולפתע הילדה הגדולה שלה פונה אליי ודורשת שאבוא לטקס יום השואה בבית ספרה בעוד יומיים. היא משתתפת בו. אפילו לא ביקשה. כמעט החליטה. יכולתי לחמוק בהבאת תירוץ מעניין, אבל אמא שלה התבוננה בי. ברור היטב שלא אוכל לשקר לילדתה. גם אינני רוצה. אז אביתי לספר שאינני מבאי הטקסים. אך למרות רצוני להתחשב בעצמי, אינני מסוגל לומר לאיש שלא אגיע לטקס יום השואה. הדברים החשובים לי פחותים בהרבה ביחס לזכר הקרבנות. לפיכך, אמרתי לה שאבוא והיא חייכה והסתלקה לחדרה. אפילו לא הודתה. שעה לפני כן יצאה מהאמבטיה, עטופה במגבת רחבה, ובאה לומר לי שלום. נעשיתי נבוך מאד. גם אמא שלה שמה לב לדבר. אבל לא יכולתי להביע מילה. זוהי ההתנהגות הטבעית של בני הבית. אני אורח בדירה הזו. ומה עשיתי? המשכתי לשחק עם הילדה הקטנה בשולחן כדורגל, ואילו צווחות אושר נשמעו בכל פעם שאפשרתי לה להבקיע גול.

Continue Reading לערבב את ברגן בלזן עם אושוויץ…

סכנת נגיעה

28/03/2015 בשעה 19:28 | פורסם במעגלים מתכלים | סגור לתגובות על סכנת נגיעה

דרך ארוכה עשיתי בטרמפ עד תל-אביב בדרכי לשירות מילואים, אחד הראשונים מתוך רבים. וגשם ליווה אותנו לאורך כל הדרך. נכנסתי למונית שירות הנוסעת לתחנה המרכזית, וכשחזר העודף שהועבר מן הנהג התאמצה עלמה אחת לא לגעת בי. היא שלשלה את המטבעות באוויר בציפייה שאתפוס אותם. תיכף אחרי כן הבטתי היטב בכך ידי. ציפיתי לראותה מלוכלכת. היתה נקייה ומצוחצחת, ובכל זאת החששנית שישבה לפניי מיאנה לגעת בעורי.

Continue Reading סכנת נגיעה…

זו המכונה מ' החליטה לנתק עימי את הקשר וחזרה בה

22/02/2015 בשעה 23:28 | פורסם במעגלים מתכלים | סגור לתגובות על זו המכונה מ' החליטה לנתק עימי את הקשר וחזרה בה

יש פעמים בחיים שאין מנוס מלקיים שיחה נוקבת עם האנשים היקרים לנו, וזו המכונה מ' היא כזו עבורי. אלא שלא הצלחתי לומר הרבה מילים בשיחתנו. בעיקר היא דיברה.

Continue Reading זו המכונה מ' החליטה לנתק עימי את הקשר וחזרה בה…

'קופנהאגן הנפלאה' שלא תשוב להיות עוד לעולם

19/02/2015 בשעה 14:59 | פורסם במעגלים מתכלים | סגור לתגובות על 'קופנהאגן הנפלאה' שלא תשוב להיות עוד לעולם

הפיגוע האסלאמי נגד הקהילה היהודית בבירת דנמרק זעזע אותי. לא רק בגלל רצח חפים מפשע, לא רק משום היותי יהודי – השגרה מקהה את היצרים – אלא מפני שמעשה הטרור הנפשע התרחש בעיר שהזמר היהודי דני קיי שר עליה 'קופנהאגן הנהדרת'. ואכן, זו היתה עיר נפלאה, שניצני דעיכתה כמעט אינם מורגשים, אבל כל דבר שפורח, נובל לבסוף. זהו טבעו של עולם. ואני הייתי שם בלבלובה.

Continue Reading 'קופנהאגן הנפלאה' שלא תשוב להיות עוד לעולם…

הגבול שנבלע בין האור והחושך

05/02/2015 בשעה 09:52 | פורסם במעגלים מתכלים | סגור לתגובות על הגבול שנבלע בין האור והחושך

ראה, חמוד! היא מסבירה לי אחרי שהרבצתי בה תורה על ברירה טבעית בקרב עשי בריטניה. אתה מוצא חן בעיניי ואשמח לבלות כל הלילה הזה איתך, הלילה שאחריו וכל הלילות אם עדיין תרצה, אבל אם אתה מתכוון לזבל לי את השכל בדברים שאינם מעניינים אותי, אתה תצטרך לשלם תעריף כפול. הברירה השנייה היא שתהיה רשאי לצלם אותי בכל פוזה שתרצה תמורת חמישה דולרים לתמונה, ותעשה עם התמונות מה שתרצה אחר כך. די לי עם הדיבורים על פרפרים. אתה יודע מה, בגלל שאתה נראה בן אדם הגון באמת, תן לי להזמין אותך למשקה. אני אשלם עליך. בוא נבלה ביחד כמו גבר ואשה בלי כל הבולשיט מסביב. תן לי לאהוב אותך הלילה. אחר כך תחליט אם אתה רוצה להמשיך. אני ארצה כנראה, אבל תדבר פחות ותעשה יותר. אני שלך בחינם. עכשיו נשק אותי.

Continue Reading הגבול שנבלע בין האור והחושך…

ידידת הנעורים שרצתה לשרת בצבא ולא יכלה

03/02/2015 בשעה 18:03 | פורסם במעגלים מתכלים | סגור לתגובות על ידידת הנעורים שרצתה לשרת בצבא ולא יכלה

בשנתי האחרונה בביה"ס התיכון התנדבתי במשך תקופת-מה בספרייה לעיוורים, לאחר שנזרקתי מצופי אש בגין "נטילת סיכונים מיותרים". שם התיידדתי עם עיוורת מקטנותה, דתייה באמונתה. הוקסמתי מקולה הרך ומשפתה העשירה. השיחות בינינו היו כנות, אבל לא כללו אף מילה על עיוורונה. עקפנו את המכשול הזה בכך שלא דיברנו עליו. אפילו לא דנו האם המראה שלה נושא חן בעיניי, מפני שהיופי הוא דבר שהיא יכולה רק לדמיין.

Continue Reading ידידת הנעורים שרצתה לשרת בצבא ולא יכלה…

כמה באמת קופים שוגרו לחלל?

24/01/2015 בשעה 22:18 | פורסם במעגלים מתכלים | סגור לתגובות על כמה באמת קופים שוגרו לחלל?

מעלה אדומים. השעה 3:44 לפנות בוקר חורפי וגשום. התעוררתי מתוך חלום שבו מצאתי עצמי על הרצפה. הדופק שלי האיץ בפראות. לפני שנודעה השפעת האדרנלין על האדם, אנשים היו מתעוררים מסיוטים ובטוחים שהם בעיצומה של התקפת לב מטורפת.

Continue Reading כמה באמת קופים שוגרו לחלל?…

העמוד הבא »

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.
Entries וכן תגובות feeds.