על המשבר שעוררה צרפת בגלל פגיעה בכבוד הלאומי
24/09/2021 ב- 11:30 | פורסם במאחורי סינרה של ההיסטוריה | סגור לתגובות על על המשבר שעוררה צרפת בגלל פגיעה בכבוד הלאומיאם כל אדם משול לעולם ומלואו, אזי שדות הקטל בצרפת הם גלקסיה של גרמי עצמות, כוכבים רבים מספור שנפלו מיחידות הנושאות את דגל הפסים האמריקני בבואן להושיע את הצרפתים מן התיקו המדמם במלחמת העולם הראשונה ולחלצם מציפורני הנאצים במלחמת העולם השנייה. על רקע השדות המוריקים הללו נראית כמגוחכת ותמוהה ההחלטה להשיב לראשונה אי-פעם שגריר מארצות הברית כמחאה על פגיעה בכבוד הלאומי הצרפתי; פגיעה שנתפשת כקלושה מדי אצל מי שאינו פרנקופיל, אבל תואמת את האופי הפומפוזי של עם זה שכבר ירד מגדולתו ועודנו מתבצר מפני המציאות.
Continue Reading על המשבר שעוררה צרפת בגלל פגיעה בכבוד הלאומי…
מדוע לא שוחררה נורבגיה עד תום מלחמת העולם השנייה?
08/04/2021 ב- 06:50 | פורסם במאחורי סינרה של ההיסטוריה | סגור לתגובות על מדוע לא שוחררה נורבגיה עד תום מלחמת העולם השנייה?אף לאחר עשרות שנים עדיין נסתרים מעינינו פרטים רבים וחשובים על אודות מלחמת העולם השנייה, אולם יודעים אנו כי ב-1 בספטמבר 1939 היא לא החלה. כהתנגשות צבאית בין שתי מדינות בלבד שהיו מעורבות במלחמת העולם פרצה היא ב-11 במאי 1939, בקרב חלקין גול בין ברית המועצות והאימפריה היפנית אשר להן היה אז גבול משותף. זה הסתיים ב-16 בספטמבר 1939. כהתנגשות רב-מדינתית, אשר מלחמת עולם בהגדרתה ניתן לייחס רק לה, נפתחה היא ב-9 באפריל 1940 כשגרמניה הנאצית פלשה לנורבגיה ואז נתקלה לא רק בהתנגדות מקומית ממושכת, כי אם בצבאות נוספים שניסו זמן קצר אחרי כן לסכל את כיבושה של הארץ הנורדית. הצבא הגרמני הצליח להדוף את הכוחות הבריטיים והצרפתיים ושלט בה עד כניעתו הרשמית ב-8 במאי 1945.
Continue Reading מדוע לא שוחררה נורבגיה עד תום מלחמת העולם השנייה?…
לו פתרו הגרמנים תשבצים אולי היו מנצחים
08/12/2020 ב- 03:21 | פורסם במאחורי סינרה של ההיסטוריה | סגור לתגובות על לו פתרו הגרמנים תשבצים אולי היו מנצחיםבמאי 1944 כבר ניכר השינוי במהלכה של מלחמת העולם השנייה. הכוחות הסובייטיים שחררו את חצי האי קרים, בעלות הברית הצליחו לפרוץ את קו גוסטב באיטליה, וראש ממשלת בריטניה ו'ינסטון צ'רצ'יל סיכם עם דו'ייט אייזנהאואר, המפקד העליון של כוחות בעלות הברית באירופה, את הפרטים הסופיים בנוגע ל-D-Day, יום הפלישה לצרפת.
חיפוש לאור ירח אחר יין טוב בטבריה
02/12/2020 ב- 01:52 | פורסם במאחורי סינרה של ההיסטוריה | סגור לתגובות על חיפוש לאור ירח אחר יין טוב בטבריהאל ארץ-ישראל הגיע בשנת 1856 ו'יליאם קופר פריים (William Cowper Prime), לימים פרופסור לתולדות האמנות באוניברסיטת פרינסטון. הוא סייר בה לאורכה ולרוחבה, ואת רשמי מסעו פרסם שנה אחר כך תחת השם 'חיי אוהלים בארץ הקודש'. הספר – שלא תורגם לעברית – מהנה לקריאה, ושזורים בו מגוון של סיפורים נאים מחיי התקופה הכתובים היטב. אביא בפניכם אחד מהם שטרם נס לחו, והוא מזכיר באופן משעשע כל מיני מזכרות מזויפות שמוכרים לתיירים תמימים ובמחיר מוגזם עד זמננו:
מי הדביר את מגפת הדבר במילאנו?
21/11/2020 ב- 04:34 | פורסם במאחורי סינרה של ההיסטוריה | סגור לתגובות על מי הדביר את מגפת הדבר במילאנו?ככל הנראה, הגיעה המגפה מהונגריה, בה שלטו העות'מנים. היא התפשטה על ידי סוחרים מגרמניה לאורך הדנובה וחלפה דרך טרנטו, ורונה, ונציה. המגפה הופיעה בעיר מלניאנו ב-27 ביולי 1576. ב-4 באוגוסט פגעה במונצה ואז במילאנו ובעיירות נוספות בלומברדיה. היא נקראת 'הדבר של קרלו הקדוש' מאז נתן לה את שמה המחבר האיטלקי אלסנדרו מנצוני ביצירתו 'המאורסים', כדי להבדיל אותה ממגפת 1630, המתוארת בהרחבה בספר לפי הכרונולוגיה של ג'וזפה ריפמונטי. Continue Reading מי הדביר את מגפת הדבר במילאנו?…
מותו ההרואי של ג'וקנטה קזביאנקה
01/07/2020 ב- 04:10 | פורסם במאחורי סינרה של ההיסטוריה | סגור לתגובות על מותו ההרואי של ג'וקנטה קזביאנקהמזה כמה שנים עולות ומתרוממות להבות מן הסכסוך החדש בין מצרים ואתיופיה. בפעם הקודמת הוא ניטש על רקע תמיכת המצרים בתנועת השחרור האריתריאית, ובעבר הרחוק אף התנהלו קרבות דמים בין שתי הארצות. באין גבול משותף מהווה נהר הנילוס את מקור ההתנצחות. כל אחת מהן תלויה במימיו להשקיה ולשם ייצור אנרגיה, ומפני שרוב מקורות המים מוגבלים מעצם טבעם, זו מנסה להחליש את זו בכל דרך. עתה עושה אתיופיה כמעשה מצרים, ומקימה אף היא סכר הידרואלקטרי ענק על מימי הנילוס הכחול. המצרים טוענים שהנילוס כולו – לפני התחברות הלבן עם הכחול – שייך להם ברובו, וכבר החלו להשמיע את תופי המלחמה. כותרות העיתונים בקהיר זועקות: הקרב על הנילוס מתחדש! ומי שמקשיב למרחקים איננו יכול שלא להיזכר בקרב הנילוס המפורסם, ומעטים בכלל בימינו שמעו על תוצאותיו המחרידות עבור ילד אמיץ ונשכח.
המשפחה שהתפרקה והגניזה שאיחתה את חלקיה
02/12/2019 ב- 05:43 | פורסם במאחורי סינרה של ההיסטוריה | סגור לתגובות על המשפחה שהתפרקה והגניזה שאיחתה את חלקיהאת האיגרת המרגשת שלפניכם, מתורגמת לעברית בת ימינו, כתב אדם יהודי לבתו ב-13 באפריל 1040 או ב-2 באפריל 1041. היא הושלכה אחר שנים לגניזה הקהירית, בעליית הגג של בית הכנסת בן עזרא בפוסטאט. ב-13 במאי 1896, אגנס לואיס ומרגרט גיבסון, שתי נשות דת סקוטיות ששבו מארץ-ישראל, הציגו בפני שניאור זלמן שכטר, שישב באוניברסיטת קיימברידג', כמה דפים מהגניזה בקהיר. נלהב ממה שראה, נסע שכטר למצרים ביוני 1896 ושם גילה את ההיקף העצום של הגניזה ואת החומר הנדיר שכללה. הוא העריך שפינה מן המקום יותר ממאה אלף קטעים. במרוצת השנים עמל על קריאתם ומיונם שלמה דב גויטיין. ביניהם חשף איגרת זו:
גיוסן של דוושות אופניים מחזירות אור לשירות האס.אס
13/11/2019 ב- 16:05 | פורסם במאחורי סינרה של ההיסטוריה | סגור לתגובות על גיוסן של דוושות אופניים מחזירות אור לשירות האס.אסהיה זה ארנסט רהם, מנהיג פלוגות הסער הנאציות, אשר הציע לאנטון לויבל לשמש נהגו של אדולף היטלר. ממכונאי ומורה לנהיגה במקצועו נעשה חבר במפלגה הנאצית, ואחרי הפוטש במרתף הבירה אף נכלא לזמן מה. אולם, לא מן הסיבות הללו נוצרת אותו ההיסטוריה, אלא בשל תחביביו. בשעות הפנאי שהיו לו בחנותו בברלין הוא טרח על שיפור אביזרים מכאניים של כלי רכב. ראשו היה גדוש תוכניות או בחיפוש אחר חדשות. היתה לו נפש של ממציא ועל המצאותיו עבד ביסודיות. הרבה פעמים שאל עצמו איך ניתן לצמצם את מספר תאונות הדרכים שבהן היו מעורבים אופניים. הוא מצא ששיעור רב מהן מתרחש בלילות. על כן, תר אחר דרך לגרום לאופניים ולרוכב עליהם לבלוט בכביש בשעות החשכה. אחרי כמה התלבטויות בין שיטות שונות, הגה את הרעיון להצמיד לדוושה פיסת זכוכית שתחזיר את אור פנסי המכוניות המתקרבות. כך היה לממציא הרשמי של מחזיר האור על דוושת האופניים.
Continue Reading גיוסן של דוושות אופניים מחזירות אור לשירות האס.אס…
מעשה בנוכלות כנגד אשת הסנאטור הרומי
15/10/2019 ב- 09:10 | פורסם במאחורי סינרה של ההיסטוריה | סגור לתגובות על מעשה בנוכלות כנגד אשת הסנאטור הרומיבאי סרדיניה, השני בגודלו בים התיכון, רווחים עד היום מנהגים שמיים. מי הותיר בה את הרישומים העמוקים הללו שלא נמחו במשך דורות רבים? הפיניקים הגיעו אליו במאה ה-9 לפנה"ס בתדירות הולכת וגוברת והקימו במפרציו מעגנים עבור צי הסחר שלהם שהתפתחו לערי נמל. בה בעת הקימו גם את קרתגו שבצפון אפריקה. במאה ה-5 עברה השליטה בערי סרדיניה שישבו בהם צאצאי הסוחרים מצור לידי הקרתגנים שאבותיהם השתייכו לאותו ענף משפחתי. הרומים הגיעו אל סרדיניה בשנת 238 לפנה"ס ובמלחמה הפונית ה-2 שהחלה עשרים שנה אחרי כן שימש האי בסיס ימי ללחימה בקרתגו. התושבים המקומיים שמוצאם מפניקיה התקוממו נגד השלטון הרומי במהלך המלחמה ולאחריה. כך סרדיניה סבלה במשך מאות שנים מאווירה פרועה של מרידות ומתקפות של שודדים. גם היד הקשה ביותר לא הצליחה לדכא אותן.
חזיון האושר השמימי: מתי יזכו הצדיקים לראות פנים אל פנים את אלוהים?
23/09/2018 ב- 03:29 | פורסם במאחורי סינרה של ההיסטוריה | סגור לתגובות על חזיון האושר השמימי: מתי יזכו הצדיקים לראות פנים אל פנים את אלוהים?הברית החדשה מלמדת כי אלוהים שוכן לאור נשגב ואיש לא ראהו ולא יוכל לראותו (האיגרת הראשונה אל טימותיוס ו' 16), אבל כאשר מתגלה לנו אלוהים בגן עדן אזי נוכל לראותו פנים אל פנים (האיגרת הראשונה אל הקורינתים י"ג 12). תפישה זו זכתה בתיאולוגיה הנוצרית לכינוי "חזיון האושר השמימי" (visio beatifica). האושר נובע מן הטעם שמתממש הגמול לנוצרים בעולם הבא, שהרי לאמונתם המטרה של כל חיי אדם היא האיחוד עם אלוהים. לא רק שהאדם פוגש אותו סופסוף, אלא יש גם קשר ישיר של אלוהים אל האדם עצמו.
Continue Reading חזיון האושר השמימי: מתי יזכו הצדיקים לראות פנים אל פנים את אלוהים?…
יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.
Entries וכן תגובות feeds.
רשימות מן התיבה הלבנה 