האם לחלומות יש תכלית פנימית משלהם?

21/09/2018 ב- 03:53 | פורסם בהשוליים המתרחבים של קו אינסופי | סגור לתגובות על האם לחלומות יש תכלית פנימית משלהם?

כשמתמזל מזלי – לטוב ולרע – לזכור חלום, בין אם תוך כדי יקיצה טבעית ובין אם עקב יקיצה פתאומית שנובעת מגורמים חיצוניים, אינני יכול לדעת האם זוכר אני אותו מתחילתו או מעט לפני סופו. על פי מה שאני זוכר, נראה כי חלומותיי נמשכים שניות, ולא דקות. לפעמים נדמה לי שחלום שלם, מושקע היטב עם עלילה מרהיבה, נמשך עשרים שניות לכל היותר, אם כי משך הזמן בחלום – ולא של החלום – הוא ארוך יותר, לעיתים הרבה יותר. אין דומה הדבר לסרט קולנוע שנמשך שעה וחצי ומתאר חיים של אדם מהולדתו ועד מותו. חלום של עשרים שניות מסוגל לייצג נאמנה עשרים דקות מלאות. אין הכוונה שכל שניה בחלום מתארכת בו לכדי דקה, אלא להיפך. אפיזודה ארוכה עשויה להימשך 1-2 שניות, וכך יכולות עשרים דקות להידחס לחלום בן עשרים שניות. במצב של ערות נזקקים אנו לשהות רבה יותר כדי לשים לב לדבר כלשהו. על מנת שנחווה אירוע מסוים חייבת הכרתנו להתייחס אליו כמחצית הדקה או יותר, אולם בזמן חלום אין למוחנו צורך ביותר משניה אחת, כדי לסמן V על עוד חוויה.

Continue Reading האם לחלומות יש תכלית פנימית משלהם?…

מודעות פרסומת

מדוע מתקשה המוח האנושי לקלוט מילים נוכריות מרובות מדי?

15/09/2018 ב- 07:27 | פורסם בהשוליים המתרחבים של קו אינסופי | סגור לתגובות על מדוע מתקשה המוח האנושי לקלוט מילים נוכריות מרובות מדי?

'מעבר סן ברנאר הגדול' מחבר בין שווייץ ואיטליה וקרוי על שם הקדוש הנוצרי ברנאר ממנתון, אשר הקים שם אכסניה למען עולי רגל. בימי קדם כונה "המעבר הפוני", כי נאמר שדרכו חצו חילות הפונים בפיקוד חניבעל את הרי האלפים. תושבי ההרים שהמילים נקלטו באוזניהם מפי עוברי אורח סברו כי מדובר בשיבוש שמו של האל פוינינוס, שאת מקדשו הקימו באחת הפסגות שהתנשאו מעל המעבר. עקב כך נודע בפיהם בשם "המעבר הפוינוני". פוני פירושו פיניקי בלשון הרומים. כך הם קראו לקרתגים. בקרתחדשת (קריה חדשה בעברית או קרתגו בלטינית) התיישבו פיניקים מצור, וחניבעל היה מצאצאיהם. כשהיה על אדמת איטליה ביקש חניבעל ממורה דרך מקומי להובילו אל קסינום, כי נודע לו ששם יוכל להצר את צעדי הצבא הרומי. אלא שהקרתגים התקשו להגות שמות לטיניים ומורה הדרך שמע "קסילינום" במקום "קסינום". לכן הוביל את צבא חניבעל בדרך הלא נכונה. כאשר הביט המצביא סביב והבין כי מראה עיניו אינו כשורה, קרא למורה הדרך לשאלו היכן הם נמצאים. כשהתבררה הטעות וכי קסינום נמצאת הרחק מהם הורה לצלוב אותו.

Continue Reading מדוע מתקשה המוח האנושי לקלוט מילים נוכריות מרובות מדי?…

מחלוקת בין שכנים שהתדיינה אצל ראב"ן

03/09/2018 ב- 04:55 | פורסם בהשוליים המתרחבים של קו אינסופי | סגור לתגובות על מחלוקת בין שכנים שהתדיינה אצל ראב"ן

ראובן ושמעון דרים בעיר אחת, זה במבוי אחד וזה במבוי אחר, ושניהם אומנותם שווה להתפרנס ממנה. ויצא שמעון ויעזוב מבוי שהיה דר בו ושכר בית במבוי של ראובן, ואין אדם יכול להיכנס לביתו של ראובן אם לא יעבור לפני בית שמעון. וטען ראובן בפניו כי כל אותם שהם רגילים לבוא אצלי עד עתה באים אצלך, ושמעון עונה לו כי בכל ישובי ישראל (בין הגויים) דרים זה אצל זה ולפעמים מתפרנסים מאותה אומנות ואנו מה נשתנינו מהם? ראובן משיב כי בכל ישובי ישראל פתוחות המבואות ובאים בני אדם משני צדדים, לפעמים עוברים לפני פתח של זה ולפעמים לפני פתח של זה, אבל הפתח אצלנו הוא שאין לו יציאה וכניסה אלא לפני פתח ביתך. הגיעה המחלוקת בפני רבי אליעזר בן נתן (המאה ה-12) שדן בסוגיה ופסק כי הצדק צריך להיות בצידו של ראובן.

Continue Reading מחלוקת בין שכנים שהתדיינה אצל ראב"ן…

מדוע כחולי-עיניים ממעטים לקרוץ?

23/08/2018 ב- 18:03 | פורסם בהשוליים המתרחבים של קו אינסופי | סגור לתגובות על מדוע כחולי-עיניים ממעטים לקרוץ?

אוקסימורון, ביטוי המכיל צירוף ניגודים, נחשב לשנינה כשהוא מושמע לראשונה, אולם אחרי שמתרגלים אליו כבר אינו מושך את הדעת. בימינו כבר איננו שמים לב במיוחד לייחוד בביטויים כגון: סוד גלוי, בלגן מאורגן, טעות מכוונת, כאוס נשלט. כולם סותרים את עצמם, לכאורה, אך אין זה כך באמת. הכוונה בסוד גלוי שאינו סוד, שטעות מכוונת אינה טעות לשמה, ובלגן מאורגן הוא סוג של סדר מסוים.

Continue Reading מדוע כחולי-עיניים ממעטים לקרוץ?…

המיומנות הגבוהה של ניימאר בביצוע מניפולציות היא נחלת הפרימטים

17/07/2018 ב- 13:05 | פורסם בהשוליים המתרחבים של קו אינסופי | סגור לתגובות על המיומנות הגבוהה של ניימאר בביצוע מניפולציות היא נחלת הפרימטים

גביע העולם בכדורגל שנערך ברוסיה הסתיים במפח נפש לנציגות הדרום-אמריקניות. צ'ילה, אלופת היבשת, לא העפילה כלל לטורניר. אורוגוואי שחסרה את החלוץ הנפלא אדינסון קבאני במשחק ההכרעה נגד צרפת, רשאית להתנחם שהודחה מרגלי אלופת העולם החדשה. לארגנטינה לא יספיק תירוץ שבו מוזכר קיליאן אמבפה, החלוץ שכמעט בלתי ניתן לעצירה. מזה שנים היא מצוידת בשחקני ההתקפה הטובים ביותר בגלובוס, ופעם אחר פעם אינה מצליחה לממש את הפוטנציאל העצום שלה. ואילו הקסם הברזילאי התגלה כנחות מדי מול כישוף השער הבלגי הנעול. ניימאר, אף הוא חלוצה של פאריס סן-ז'רמן כשני הקודמים, ייזכר משבועות אלה הודות למופעי הנפילות המוגזמות שלו אשר העלו אתנחתא קומית מכל הרצינות שבה תופשים אוהדים את המשחק הזה. למרות שאין עסקינן בנספחים נלווים לפרשנות קופנהאגן שדורשת הבהרות מכל בר-דעת, וגם לא בהערות משלימות לפירוש רש"י על התורה, מפליא לגלות שכל מהלך במשחק זוכה להארות מחכימות בצד טיעונים אבסורדיים ממש. אפילו מקצת ממהלכי מלחמה כה קצרה כמלחמת ששת הימים עדיין לא זכו שעדת פרשנים תנתח אותם מכל זווית אפשרית, והשפעתה של מלחמה זו על האנושות היא עד לקצווי ההיסטוריה, בעוד כדורגל ייעלם במרוצת הזמן ויישכח.

Continue Reading המיומנות הגבוהה של ניימאר בביצוע מניפולציות היא נחלת הפרימטים…

האם ההשגחה העליונה מופקדת רק על המעשים?

13/07/2018 ב- 09:44 | פורסם בהשוליים המתרחבים של קו אינסופי | סגור לתגובות על האם ההשגחה העליונה מופקדת רק על המעשים?

יש לי חבר שהוא גרוש וחי בדירה שכורה יחד עם בת זוגו, שהיתה שכנתו עד שהתאהבו ועברה לגור עימו. ותיכף אחרי שנכנס להתרחץ, כמו מלח הזועק מראש התורן "יבשה", כך הוא קורא בקולי קולות "מים רותחים", והיא מזדרזת לכבות את דוד החימום ונאנחת כי בדירתה הקודמת הותקן דוד שמש, והתחננה אליו שיגורו אצלה, אך הוא מיאן מפני שסלון ביתה היה צר מלהכיל את השולחן הענק שבנה במו ידיו.

Continue Reading האם ההשגחה העליונה מופקדת רק על המעשים?…

ליבותינו נקצרים בבעירת קני הסוכר

07/07/2018 ב- 18:14 | פורסם בהשוליים המתרחבים של קו אינסופי | סגור לתגובות על ליבותינו נקצרים בבעירת קני הסוכר

בשנת 961 נולד נין לעבד א-רחמן השלישי, הח'ליף הראשון של בית אומייה בקורדובה. כל אשר ידוע על ילדותו הוא ניגון חוזר של ילדי העולם עד היום הזה. כשאר כולם אף הוא התאהב בזהובת שיער, בת של שפחה, אשר בצידה גדל מקטנות. משבגר יחד עימה רכש אותה אביו למען בנו, אך כה יפה היתה עד שחשק בה גם הוא ולקח אותה לעצמו. את הדבר הזה לא מסוגל היה לשאת הנער בן ה-16. הקנאה שרפה את עצמותיו והוא רצח את האב. מן הרגע הנורא הזה התפתח לאחד ממשוררי האהבה הגדולים של אל-אנדלוס. את שירת האהבים שלו, אשר נכתבה ברובה בבית האסורים, הפנה אל זהובות השיער באשר הן, כמובן. בשנת 989 הורה החאג'ב אבן אבי עמאר (אל-מנסור) לשחררו מן הכלא בעקבות התערבות על-טבעית של יען המחמד שלו. מאז דבק בו הכינוי "המשוחרר על ידי יען" (Talik al-naara) או בקיצור אל-טליק. אף על פי שמדובר במשורר פורה, מעט מאד מעבודתו שרד ורק בציטוטים מקוטעים. מוערכת במיוחד היא תחילתו של השיר 'כאפיה': "קנה, רוטט על תל חול/שממנו הלב שלי נקצר בבערה!" אך רק 41 שורות מתוך השיר כולו הגיעו לידינו. בין היתר דנות הן ביין ובפרחים.

Continue Reading ליבותינו נקצרים בבעירת קני הסוכר…

האם לנסיכה דה קליו לא היו נמשים?

06/07/2018 ב- 08:16 | פורסם בהשוליים המתרחבים של קו אינסופי, על מדף הספרים | סגור לתגובות על האם לנסיכה דה קליו לא היו נמשים?

בעשור הקודם היתה תקופה קצרה שביליתי בנעימים עם אשה נאה למדי, עד ששבה אל בעלה שחי בנפרד ממנה לאחר שכנועים מרובים מצידי. זו היתה שיטתי להיפטר ממנה מפני שאיימה על אורח חיי הלמדני. היא פסקה שעליי לעבוד יומם וליל כדי לפרנס עצמי לאחר שגזלה כספים רבים ממני עבור בילויים משותפים שלא היו לרוחי. והייתי מאוהב בה מאד בגלל רוח השטות שתמיד פרצה מתוכה. היתה נלהבת מכל דבר לרגע והתלהבותה היתה שוככת כעבור רגע, כמו מטוס שפולש לתוך סערה ויוצא ממנה בטרם נרטב. ומיד אחרי שהיתה משתטית היה משתלט עליה סבר-רצינות רגעי כאילו רצתה לנער את החולי הרע מעליה בדרך מעושה שכזו.

Continue Reading האם לנסיכה דה קליו לא היו נמשים?…

החזיר הקדוש: כיצד להיות מוקצה נערץ ביותר

04/07/2018 ב- 11:05 | פורסם בהשוליים המתרחבים של קו אינסופי | סגור לתגובות על החזיר הקדוש: כיצד להיות מוקצה נערץ ביותר

מעניין לדעת מתי נשאלה לראשונה השאלה: מדוע האמת שנגזרת מחוקי ההיגיון האנושי איננה יכולה להיות אמת שנסתמך עליה?

ראו את הדוגמה הבאה:

יהודים אינם צדים חזירים שבמקומות אחרים נאכלים ברצון.
במקומות אחרים לא צדים חיה שאפשר לאכול אותה רק אם היא קדושה.
מסקנה: החזיר הוא קדוש ליהודים.

Continue Reading החזיר הקדוש: כיצד להיות מוקצה נערץ ביותר…

מהו האובדן המתסכל ביותר?

03/07/2018 ב- 04:41 | פורסם בהשוליים המתרחבים של קו אינסופי | סגור לתגובות על מהו האובדן המתסכל ביותר?

הדוגמה הנודעת ביותר לחוסר מזל מספרת על אובדן אישי כפול: פלוני זכה בפרס הענק בלוטו ושעה אחר כך נהרג ממכת ברק. הדבר המפתיע הוא שאיש לא שם לב כי אין כאן שום אובדן אישי. אינני מתכוון לומר כי בגלל שהכסף עוד לא עבר בפועל לידיו אז עדיין לא יכול היה לאבדו. כוונתי לומר כי כל אובדן אישי כרוך בתחושה הסובייקטיבית הנלווית אליו, ואם לא כן אין מדובר באובדן. מת אינו חש מאומה. לעומתו, אדם שחלף בסביבה ניגש לסנה הבוער, הצית לעצמו מקטרת, ואף דמעה לא זלגה מעיניו מאז שם לב בשעה ההיא שהמצת שלו אבד.

Continue Reading מהו האובדן המתסכל ביותר?…

« העמוד הקודםהעמוד הבא »

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.
Entries וכן תגובות feeds.