השועל והכרם מרחוב בלפור

08/12/2018 ב- 04:15 | פורסם בהשוליים המתרחבים של קו אינסופי | סגור לתגובות על השועל והכרם מרחוב בלפור

היה היה שועל לא פיקח במיוחד שעלה לגדולה אחרי שסילק בדרכים לא כשרות את השליט הקודם – שועל זקן ושבע קרבות. מספרים ששלח אליו מתנקשים עם מזון מורעל וצפה מראש הגבעה כיצד חרחר הגוסס עד מוות. אחרי שראה את ארון המתים הולך ומתרחק, נכנס יחד עם אשתו השועלה אל הכרם ברחוב בלפור שעבר אליו בירושה אחר סילוק השליט. בכרם גדלו גפנים לרוב וזוג השועלים אכלו מאשכולות הענבים הבשלים ושתו מיינם ותפחו והשמינו עד שלא יכלו לצאת עוד מהשער. אלה החיים הטובים, חושבים כולם לעצמם. אך לשועלה היו עוד כל מיני דרישות מוזרות.

Continue Reading השועל והכרם מרחוב בלפור…

מודעות פרסומת

באיזה מקום במוח מוטמנות הוראות ההפעלה של רכיבה באופניים?

13/11/2018 ב- 05:34 | פורסם בהשוליים המתרחבים של קו אינסופי | סגור לתגובות על באיזה מקום במוח מוטמנות הוראות ההפעלה של רכיבה באופניים?

בקיץ 98 נהגתי ללכת בלילות אל הים עם שותפתי לדירה וחברתה. אני הייתי מייצב את עצמי באמצעות תנועה מתמדת של הגפיים והן היו נתמכות על כתפיי כדי לא לשקוע במים, עד שהיה נמאס לי והייתי מנער אותן מעליי. שתיהן היו מתרחקות ממני ומשפריצות לעברי כל כמות שידן יכלה להדוף. כך כל שחייה לילית הפכה למלחמת מים משעשעת, עד שפעם אחת פקדה הפסקת חשמל לא צפויה את חוף תל-אביב. או אז התגלה באבחה אחת ההבדל הקיצוני בין "שחייה לילית" לבין שחייה באפלה, שאינה חוויה נעימה. מאחר של יכלו לראותי בעלטה הן יצאו החוצה ואני המשכתי לשחות הלאה אל החושך, בנצלי הזדמנות לילית בלתי חוזרת. והנה אירע הדבר שכיניתיו ברגעים ההם: המסתורין הגדול ביותר של האבולוציה המוחית! הואיל ולא ראיתי את ידיי ורגליי, התחלתי לתהות מה הן עושות, וכאשר דמיינתי את האופן שבו מתבצעת שחייתי, כמעט שלא יכולתי להניח ראשי מעל המים. גיליתי שהברייה האנושית אינה מסוגלת לשחות במעמקים ובה בעת להתמקד בחשיבה על הילוכי שחייתה. היקום קורס אל עצמו, כמאמר הפאקצות. וזהו דבר מוזר.

Continue Reading באיזה מקום במוח מוטמנות הוראות ההפעלה של רכיבה באופניים?…

כיצד צריכה המדינה להיאבק ברוכבי אופניים שדורסים ובורחים?

10/11/2018 ב- 06:02 | פורסם בהשוליים המתרחבים של קו אינסופי | סגור לתגובות על כיצד צריכה המדינה להיאבק ברוכבי אופניים שדורסים ובורחים?

בזמן העתיק שבו חומת ברלין עמדה שרירה וקיימת, אחד ממכריי בשכונה, בעודו צעיר מאד, נישא לבחירת ליבו שהיתה מבוגרת ממנו בכמה שנים, ואף גבוהה ממנו במקצת. בבית הספר הייתי בשעה שנודע לי כי כבר עומדים הם להתגרש. הבעל ראה את אשתו יוצאת מן הבית כאשר גבר לא מוכר יצא ממכוניתו כדי לפתוח למענה את הדלת. המחזה הזה הספיק לפרידה מכוערת ביותר שהתארכה זמן רב והיתה מלווה בניבולי פה משני צידי המתרס.

Continue Reading כיצד צריכה המדינה להיאבק ברוכבי אופניים שדורסים ובורחים?…

על כנות וצביעות של טוב ורע

05/11/2018 ב- 03:52 | פורסם בהשוליים המתרחבים של קו אינסופי | סגור לתגובות על על כנות וצביעות של טוב ורע

רוב רובם של בני האדם, ואולי אפילו כולם, הם טובים כלפי חלק אחד מהזולת ורעים כלפי חלק אחר מהזולת. כפי הנראה, לא קיימים רק אנשים טובים ולא קיימים רק אנשים רעים. כולם אפוא טובים ורעים בגוף אחד. ד"ר ג'קיל כלפי אחד ומיסטר הייד כלפי השני. זהו טבע האדם. יש אנשים שרק את מעשיהם הטובים חושפים – אלה הם הצבועים. אותם אנו מכנים אנשים טובים. יש אנשים שאת מעשיהם הטובים מצניעים – אלה הם הענווים. יש אנשים שאת מעשיהם הרעים מסתירים – אלה הם הנמושות. יש אנשים שאת מעשיהם הרעים מגלים – אלה הם הכנים. אותם אנו מכנים אנשים רעים.

Continue Reading על כנות וצביעות של טוב ורע…

היש אש בגן העדן?

29/10/2018 ב- 04:05 | פורסם בהשוליים המתרחבים של קו אינסופי | סגור לתגובות על היש אש בגן העדן?

התגלית הראשונה של האדם היתה האש ומאז לא נתגלה דבר חשוב יותר, עד כדי שביום מן הימים יהיה נהוג לחלק את ימיו על פני האדמה לשניים: תקופת קדם-אש ותקופת האש.

Continue Reading היש אש בגן העדן?…

מאחורי הקלעים של חיבור טלאי הזיכרונות

23/10/2018 ב- 14:12 | פורסם בהשוליים המתרחבים של קו אינסופי | סגור לתגובות על מאחורי הקלעים של חיבור טלאי הזיכרונות

הרי לכם סיפור אמיתי: בהיותי מפקד בצבא ההגנה לישראל יצא אחד מפקודיי לחופשה דחופה בעקבות אסון פתאומי. דודתו מתה ואמו המתאבלת רצתה שיתמוך בה בלוויה. כעבור יומיים שב לבסיס עם תכשיט נוצץ באוזנו. העירו לו לפניי, והוא סיפר שחרף כל הניסיונות אינו מצליח להסירו. ומרוב שהיה טרוד בכל מה שעובר עליו, הציע לערוך לו משפט בגין איסור הענידה ולפטור אותו מן הפקודה החוזרת ונשנית להיפטר מן העגיל. הבהרתי לו מיד שאין שופטים אדם בשעת צערו. במקום זאת, הוצאתי מארון הכלים מספריים לחיתוך תיל עצומים בגודלם שאפשר אולי לקרוע בהם סורג בעובי אינץ'. התקרבתי אליו והוא נסוג. התקרבתי מעט יותר והוא נסוג הרבה יותר. מה אתה רוצה המפקד, שאלני המום. ראה נא, הסברתי, אני מבטיח להיות מדויק. רגע אחר כך היה אותו חייל עם אוזן שלמה. בניסיון האחרון הוא הצליח.

Continue Reading מאחורי הקלעים של חיבור טלאי הזיכרונות…

המערב מוכרח להיפטר מדעותיו הקדומות כלפי ערבים

22/10/2018 ב- 06:03 | פורסם בהשוליים המתרחבים של קו אינסופי | סגור לתגובות על המערב מוכרח להיפטר מדעותיו הקדומות כלפי ערבים

אי אפשר שלא להעריך באופן הנכבד ביותר את גילוי הלב השלם שנקטה ערב הסעודית. הכנות הטהורה הזו, שמאפיינת תמיד את המשטרים הערביים, היא צורך חיוני לתקינות שלטון שחייב המערב לאמץ, ותחת זאת נמצא שהוא מלגלג. הנה, האמריקנים מעלימים חשודים במתקן אקס-טריטוריאלי ששום חוק ודין אינם תקפים בו. הישראלים משכנים נחקרים במרתפים חבויים מתחת למגרש הרוסים עד שאפילו עכברושים טרם גילו אותם. הבריטים עדיין ממשיכים לחפש שלדים שהוטמנו בתוך חומות של מבצרים עתיקים. ואילו הסעודים מודים בפשטות: אירעה תקלה. תקלת מצערת. כל אשר ביקשנו היה לשאול בנימוס את העיתונאי ג'מאל ח'אשוקג'י מספר שאלות:

Continue Reading המערב מוכרח להיפטר מדעותיו הקדומות כלפי ערבים…

תקווה משמחת לבחורים לא יפים מגיעה מן האקווריום

11/10/2018 ב- 06:06 | פורסם בהשוליים המתרחבים של קו אינסופי | סגור לתגובות על תקווה משמחת לבחורים לא יפים מגיעה מן האקווריום

כששבתי מאמריקה הדרומית סיפרתי לידידותיי כי המקומיות היו קוראות לי בוניטו. מה אתה מצפה שתאמרנה אנאלפביתיות, הן גערו בי. אחרי כן, חייתי בקיבוץ ודיווחתי להן שהמתנדבות הנורבגיות נלהבות מן המראה שלי. מה אתה מתייחס ברצינות לבלונדיניות, נזפו בי. כולן טיפשות. הנחתי שסולם היופי הוא יותר תלוי-תרבות מאשר מולד, אבל התעקשתי שלאינטליגנציה אין תפקיד. צדקתי, אך לא לגמרי.

Continue Reading תקווה משמחת לבחורים לא יפים מגיעה מן האקווריום…

מדוע הוצאה להורג מחרידה אותנו יותר מאשר ירי חסר הבחנה?

10/10/2018 ב- 04:51 | פורסם בהשוליים המתרחבים של קו אינסופי | סגור לתגובות על מדוע הוצאה להורג מחרידה אותנו יותר מאשר ירי חסר הבחנה?

התמזל מזלנו הרע להיות נוכחים בשעות היסטוריות קשות כשמסעות הרג בלתי פוסקים פוקדים את ארה"ב ובמדבריות המזרח התיכון טרוריסטים אסלאמיים כורתים ראשיהם של אזרחים כפותים. באופן שאי אפשר שלא להשתומם ממנו מסוגלים אנו לדרג את הזוועות. הנה למשל, רבבות ילדים סוריים נכתשו תחת הפצצות מן האוויר בלי זיע וכמעט הכול הצטמררו ממראה תריסר קרבנות של מתקפת גז כלור. התוצאה של כל המקרים הללו היא מוות. הדרכים אליו הן שונות והקוטלים בוחרים להשתמש בהן על פי סולם הדירוג שלנו כדי לזרוע אימה בצופים ובקרבנות העתידיים.

Continue Reading מדוע הוצאה להורג מחרידה אותנו יותר מאשר ירי חסר הבחנה?…

האם אנחנו מי שהיינו?

06/10/2018 ב- 09:03 | פורסם בהשוליים המתרחבים של קו אינסופי | סגור לתגובות על האם אנחנו מי שהיינו?

בדברנו על השתנות כוונתנו היא לשני דברים: מים שמחממים אותם נעשים חמים אך הם אותם מים נוזליים. אם נמשיך לחממם הם יהפכו לגז. הם כבר לא יהיו אותם המים. כל השתנות גורמת לשינוי, אך לא כל השתנות גורמת לשוני. ואני רוצה לדבר בעיקר על השתנות מן הסוג השני.

Continue Reading האם אנחנו מי שהיינו?…

העמוד הבא »

בלוג בוורדפרס.קום.
Entries וכן תגובות feeds.