על החיוב והשלילה בהורדת דרגת הקושי של בחינות

06/05/2021 ב- 07:23 | פורסם בהשוליים המתרחבים של קו אינסופי | סגור לתגובות על על החיוב והשלילה בהורדת דרגת הקושי של בחינות

בספר שחיבר הוראס טו'יס על חייו של ג'ון סקוט, לימים הרוזן ה-1 של אלדון (Eldon), מסופר מפיו של רב המעלה כיצד זכה בתואר האקדמי שלו ביוניברסיטי קולג' שבאוקספורד, ב-20 בפברואר 1770: "נבחנתי על ידיעותיי בעברית ובהיסטוריה. כל אשר נשאלתי ביחס לעברית היה איך קרוי בשפה זו אתר הצליבה של ישו – עניתי ששמו הוא גולגולתא, וביחס להיסטוריה: מי ייסד את יוניברסיטי קולג' – עניתי שהיה זה המלך אלפרד הגדול. הבוחן קרא אז בסיפוק: מעולה, הנך זכאי לתואר ראשון".

Continue Reading על החיוב והשלילה בהורדת דרגת הקושי של בחינות…

המספר חמש בשיחון הערבי-ישראלי

03/05/2021 ב- 08:27 | פורסם בהשוליים המתרחבים של קו אינסופי | סגור לתגובות על המספר חמש בשיחון הערבי-ישראלי

כתנאי להסרת התנגדותם לכינון ממשלה חדשה, חפצים חברי הכנסת של חד"ש מסיעות הקואליציה המתהווה בהתחייבות מוקדמת לקידום החברה הערבית בתוכנית חומש. מששומעים את דרישתם נזכרים שוב כי בגלגולה הקודם נקראה המפלגה בשם רק"ח וקדמה לה מק"י. הרי בהסכימנו על תוכנית חומש מאמצים אנו תפישה קומוניסטית שרווחה בימי ברית המועצות: קובעים לפנינו פעולות שיש ליישם מיד ולהשלים בתום חמש שנים דווקא. הדבר העלה בזיכרוני משחק מבדח עם זוג ידידים על שיוך מספרים לכל מיני עמים, מעין גרסה מתקדמת של ארץ-עיר. כל אחד מאיתנו הטיל קוביה פעמיים ועלה בגורלי חמש כצירוף שתי התוצאות. הרהרתי לרגע קט ובחרתי בערבים מתוך מטרה למצוא להם הכי הרבה שיוכים אל המספר הזה. כבר שכחתי מה אמרתי אז; אולי מפני שהפסדתי. על כל פנים, אנסה שנית.

Continue Reading המספר חמש בשיחון הערבי-ישראלי…

האם הקנאה היא אחד ממקורות השנאה לאחר?

23/04/2021 ב- 04:15 | פורסם בהשוליים המתרחבים של קו אינסופי | סגור לתגובות על האם הקנאה היא אחד ממקורות השנאה לאחר?

פעם אחת, לפני שנים, ביקרתי במוזיאון לרגל תערוכה חדשה. אני לא המבקר הטיפוסי שמתעכב כשתי דקות לפני ציור ואז פונה לקראת הציור הבא אחריו. בדרך כלל, אני ניצב הרחק מכול הציורים, סוקר אותם באיטיות עד שעיניי נעשות מכושפות בדרך שאין להסבירה ומובילות את רגליי אל אחד מהם. בעומדי מולו, תחת להסתכל עליו בדקדקנות, נטווה בראשי סיפור המתאר כל פרט שאני רואה במציאות ובדמיון. השזירה הזאת אף פעם אינה מוצלחת. הכישלון היחסי אינו תלוי בכישרון ליצור זאת. הבעיה היא שבצד יכולתי להתפעם מן המילים שמתחברות במחשבותיי, אני גם ריאליסטי באופן קיצוני. כשחברתי לשעבר קנתה למעני ספר על עבודותיו של רנה מגריט, סיפרתי לה שאני מתבונן בדמויות המרחפות בציוריו, מנסה להתנתק לרגע מן החיים ולא מסוגל. היא לא הבינה אותי.

Continue Reading האם הקנאה היא אחד ממקורות השנאה לאחר?…

הטיה של הידע בגלל מגבלה לשונית

22/04/2021 ב- 05:30 | פורסם בהשוליים המתרחבים של קו אינסופי | סגור לתגובות על הטיה של הידע בגלל מגבלה לשונית

בשנת 2002 ליוויתי את בת זוגה של ידידתי דאז אל הסופרמרקט. היא תכננה למענה מסיבת הפתעה ליום הולדתה השלושים ורצתה שאסייע בנשיאת המוצרים עד ביתן. אני מניח שכהרגלה חבשה כובע מצחיה וכדרכי תמיד הסרתי אותו מעל ראשה. שם פגשנו איש ואשה מספרד שביקשו את עזרתנו בחיפוש אחר פריט כלשהו. שמחנו לראותם וגם ששנו לעזור להם. באותם חודשים התרוקנה הארץ מתיירים. אולם, לא היה לנו מושג לאיזה דבר השניים מתכוונים. הם לא ידעו איך הוא קרוי באנגלית ורק חזרו על שמו של המותג, אשר לא היה מוכר לנו. הסרבול הלשוני שעשע את הגבר והוא סיפר לגברת בקסטליאנית כיצד פעם אחת בארץ אחרת פגש בחורה עם כלב ונעצר לידה, והיא דיברה אליו במילים שלא ידע כלל עד שלבסוף נשכה אותו כדי להבהיר לו שהכלב עלול לנושכו. חשבתי בליבי ברגע ההוא על כל הסיפורים מסוג זה שלבטח החמצתי כשדיברו לידי בשפות שלא הבנתי.

Continue Reading הטיה של הידע בגלל מגבלה לשונית…

האם הופעה מופקרת של נקבה מעוררת בזכר יצר לאנוס?

16/03/2021 ב- 06:26 | פורסם בהשוליים המתרחבים של קו אינסופי | סגור לתגובות על האם הופעה מופקרת של נקבה מעוררת בזכר יצר לאנוס?

אני חסיד של השוואה תוך-מינית, וסבור באמת ובתמים כי מי שטוען כי ההיסטוריה אינה חוזרת על עצמה הוא אחד מיני רבים שאיננו מגלה בקיאות רחבה בדברי הימים. לא רק בהיסטוריה האנושית עסקינן אלא אפילו בקורותיו של שטח בור זעיר המאכלס גמלי שלמה מאותה שושלת. ידיעותיי עליה כמעט מוחלטות. במשך שנים לא מצאתי שם אף גמל שלמה ירוק. אני הבאתי פרטים רבים ממינו למקום הזה, וכשהוצאתים ממנו בניסוי ביקורת לא פגשתי שוב גמלי שלמה. ההיתכנות כי פרטים מאותו המין נקלעו לסביבה הזו באקראי או שנמשכו אליה בגלל נוכחות של גמלי שלמה אחרים הינה קיימת, אך הסתברותה מזערית. גם קלושים מאד הסיכויים שפלוני נהג כמותי. חולפות לידי נערות מבית ספר דתי שמקצרות דרכן הביתה ומתגוררים שם לפרקים דרי שדה. נפש חיה אחרת לא ראיתי.

Continue Reading האם הופעה מופקרת של נקבה מעוררת בזכר יצר לאנוס?…

מדוע המלומדים מדקדקים מאד ביחס לפוליטיקאי המייצג את המחנה שלהם?

11/03/2021 ב- 04:55 | פורסם בהשוליים המתרחבים של קו אינסופי | סגור לתגובות על מדוע המלומדים מדקדקים מאד ביחס לפוליטיקאי המייצג את המחנה שלהם?

ישנה שאלה עקבית שחוזרת על עצמה בשבועות שלפני כל הצבעה בקלפי. במחנה הפוליטי שאליו משתייכים באופן מובהק יותר אזרחים מלומדים תוהים מדוע יש מביניהם שאינם מסוגלים להתאפק ומזיקים במהלך מערכת הבחירות למועמד שמייצג אותם. כפי הנראה, זו אחת הסיבות העיקריות להחלפת הפוליטיקאים הללו בקצב מסחרר כבר אחרי כישלון ראשון. היעדר הציפייה מהם הוא כפול – מלפני יום ההצבעה ולאחריו. הזדמנות שניה לא תינתן. במחנה הפוליטי האחר שאליו משתייכים פחות אזרחים מלומדים אין תופעה הרסנית זו מתרחשת. שם מרוצים מן המועמד דרך קבע. החלפתו אינה נעשית על ידם. מפני שיבה הוא פורש או ממתין בנחת להחלטת בית דין של מעלה כשנסגרים השמיים במוצאי חג הכיפורים.

Continue Reading מדוע המלומדים מדקדקים מאד ביחס לפוליטיקאי המייצג את המחנה שלהם?…

כיצד נפוצו מהר אררט שורדי תיבת נח לאחר המבול?

02/03/2021 ב- 02:55 | פורסם בהשוליים המתרחבים של קו אינסופי, מעולם המקרא | סגור לתגובות על כיצד נפוצו מהר אררט שורדי תיבת נח לאחר המבול?

בימי בחרותי, עת הייתי סטודנט, הקישון היה ידוע לגנאי. הוא מזוהם להחריד, פסקו כולם. לפיכך, אחד מידידיי הכין עבודה במסגרת הלימודים על חברת בעלי החיים שהתקיימה בנחל לפנים, והתבקשתי על ידו לסייע. בדרך זו של התחקות נודע לי על התנין שחי בקישון במאה ה-19 או כך חשבו רבים. היו שפקפקו באמיתותה של ידיעה זו והם תהו איך הגיע התנין לנחל הקישון. ענו להם שהתנינים נמצאים שם מאז תם המבול, כיתר החיות שמאכלסות סביבות שונות על פני הפלנטה – אותה התשובה לכל השאלות הדומות שהעסיקו מלומדים לאורך ימי ההיסטוריה.

Continue Reading כיצד נפוצו מהר אררט שורדי תיבת נח לאחר המבול?…

ממה נובע הקושי לקבוע מיהו הרץ המהיר בתבל?

19/02/2021 ב- 04:20 | פורסם בהשוליים המתרחבים של קו אינסופי | סגור לתגובות על ממה נובע הקושי לקבוע מיהו הרץ המהיר בתבל?

בתום חוויית האולימפיאדה הראשונה בחיי נותרתי עם שאלה שהטרידה את מנוחתי יומם וליל: כיצד יתכן כי את ריצת 100 מטר רץ קארל לואיס בזמן של 9.99 שניות, ואת הריצה למרחק הכפול רץ בזמן של 19.80 שניות שהוא פחות מסך כפליים של התוצאה הראשונה. אלה הן שתי תוצאות ששייכות לאותו אדם ושהשיגן בשבוע אחד. אומנם קארל לואיס סבל מזינוק גרוע בריצותיו, וככל שהמרחק אותו רצים הוא ארוך יותר, כך מושפעת פחות תוצאת הריצה בכללותה מחיסרון זה, ובכל זאת, אין די בהתחשבות שבקיזוז האמור. ריצת 200 מטר נבדלת מריצת 100 מטר בשני פרמטרים: הריצה מתחילה בקשת, ועל כן מוכרח הקטע הראשון להאט את האצנים, והיא ארוכה כפליים ולפיכך צריכה להתישם לקראת הסיומת, הואיל וגם בה רצים מיד בכל המהירות האפשרית.

Continue Reading ממה נובע הקושי לקבוע מיהו הרץ המהיר בתבל?…

מארב בחורשת ההדסים

17/02/2021 ב- 05:29 | פורסם בהשוליים המתרחבים של קו אינסופי | סגור לתגובות על מארב בחורשת ההדסים

בעיבורי הדרך שהוליכה לביתי השתרע גן שהיו פזורים בו שיחי הדס. כפי שמספרים על מישהו כי "הוא חי בסרט", עליי מותר לומר שחייתי אז בתוך הספרים. אצל 'אינאיס' של ורגיליוס השתכנו האלות היפות בחורשת ההדסים. באופן תמוה ביותר ציפיתי למצוא יפהפיות ירושלמיות בגן הזה. הציפייה ניטעה חזק בליבי, אך הגבירות שנהגתי לפגוש שם היו עכבישות שאורבות למזונן. יום אחד חלה התקדמות עצומה. אשה אחת שוטטה בגן להנאתה ונדמה שהתעכבה מעט לידי. הנחתי שהסתקרנה לראות מה אני מחפש בינות לעלים, אבל אני עשיתי עצמי מרוכז במעשיי ולא הפניתי ראשי אליה. מאז היום ההוא נתקלתי בה לא פעם. תמיד היתה שם לפניי וכבר יכולתי לראותה מקרוב. היא לא היתה יפה בכלל ונראתה מבוגרת ממני, אולם כמו דון קיחוטה לא הרשיתי למציאות להעיב על האגדות. מכיוון שהתעניינה בי אך היתה מאופקת, ניגשתי אני לפטפט איתה. כמובן, שיקרתי לה כמעט בכול. ודאי לא סיפרתי כי יש לי חברה. מאידך, לא היתה לי שום כוונה להרחיק מדי יחד איתה. אביתי רק להשתעשע. יש גברים שמנצלים נשים מבחינה מינית. אני מנצל בני אדם לשם שעשועים אינטלקטואליים.

Continue Reading מארב בחורשת ההדסים…

ניסויים ביתיים בעכביש כסופי דק-פסים בליווי תמונות

05/02/2021 ב- 10:33 | פורסם בהשוליים המתרחבים של קו אינסופי, משפחתי וחיות אחרות | סגור לתגובות על ניסויים ביתיים בעכביש כסופי דק-פסים בליווי תמונות

כסופי דק-פסים היה מין העכביש השני שבחרתי לגדל בימות חיי ואני אפילו לא ידעתי כי הוא מי שהינו. היתה זו שעת אחר צהרים, לפני שירד ערב יום כיפור, כשנתקלתי בשולי דרך בשדה במאות עכבישונים המצויים בצפיפות זה לזה. הם סיקרנו אותי מאד, אך בשעה ההיא התעניינתי בדברים אחרים לגמרי. הייתי תלמיד בכיתה ה' וכל אשר התאוויתי לו היה לנסוע באופניים עד שייתש כוחי במוצאי החג. כשהגיע סוכות שבתי לשדה והגעתי אל אותו המקום. לעכבישונים לא היה זכר. לאמיתו של דבר, במשך שנים לא ידעתי מה עולה בגורלם של הקטנטנים הללו. בכל ביקור חוזר במקום שהיו בו עכבישונים של כסופי דק-פסים מצאתיו בלעדיהם. לימים שיערתי כי מתישהו, אולי לאחר הנשל הראשון, הם בוחרים להתפזר כל אחד למחוז חפצו.

Continue Reading ניסויים ביתיים בעכביש כסופי דק-פסים בליווי תמונות…

העמוד הבא »

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.
Entries וכן תגובות feeds.