חקר תאונות הדרכים לפני הכחדתן

19/02/2020 ב- 04:04 | פורסם בהשוליים המתרחבים של קו אינסופי | סגור לתגובות על חקר תאונות הדרכים לפני הכחדתן

הדינוזאורים העסיקו רבות את מחשבותיי בצעירותי. היו פעמים ששאלתי עצמי אם התמכרתי מדי. יום אחד התעתדה להגיע אליי חברתי שגרה בעיר אחרת. הייתי עסוק מאד עם הדינוזאורים והתלבטתי מה לעשות. היה זה קשר חדש ונמנעתי מלבטל את הפגישה. ריח הבושם שלה העיק עליי וכדי להיפטר ממנו מבלי שתתן את הדעת הצעתי שנתקלח יחדיו. חדר האמבטיה לא היה פנוי והבחורה רצתה בינתיים לצפות בתמונות. הגשתי לה אלבום עבה והיא דפדפה לה בניחותא ופתאום שאלה: מה הן מוצאות בך? באמת היתה מופתעת, כמי שהגיעה להבנה מלאה שמוחי ריק.

Continue Reading חקר תאונות הדרכים לפני הכחדתן…

מה ניטשה חשב על ההוא שלא הצטער על מה שלא אמר?

14/02/2020 ב- 10:10 | פורסם בהשוליים המתרחבים של קו אינסופי | סגור לתגובות על מה ניטשה חשב על ההוא שלא הצטער על מה שלא אמר?

אינני משוכנע כי "ויראליות" הוא המונח שראוי לכנות תפוצה המונית של דבר כלשהו בפרק זמן קצר דרך הדבקת הרעיון מאחד אל השני בלי חושבים. מיד מעבירים אותו הלאה כגחל לוהט אף שאולי הוא קר ואין להיחפז. יתכן כי רצוי להשתמש במונח "טמטמת אפידמית", וכפי שידוע לנו, הוירוסים פועלים באלגנטיות מוקפדת. אינני אומר זאת לגנאי. מכיוון שאנו פועלים לעיתים מתוך טמטמת (קהות שכל) הגענו עד מעמדנו הנוכחי בעולם הטבע, והנגיפים נשארו הרחק מאחור, היכן שהיו תמיד.

Continue Reading מה ניטשה חשב על ההוא שלא הצטער על מה שלא אמר?…

לעלות על האוטובוס הלא נכון בחלום

13/02/2020 ב- 05:46 | פורסם בהשוליים המתרחבים של קו אינסופי | סגור לתגובות על לעלות על האוטובוס הלא נכון בחלום

כשנתקלים בהצטלבות דרכים באגדות, ובוחרים ללכת בשביל הלא נכון, מגיעים ילדים חסרי-כל אל ארמון מפואר וחלומותיהם על אושר ועושר מתגשמים. כשנטוו סיפורי-עם בדמיונות עוד לא התקיים מעמד הביניים כפי שאנו מכירים היום. היו הרבה עניים ומעט עשירים, ואושרם של העניים היה תלוי במידת עושרם היחסי. בימינו אפשר להיות מאושר מבלי להיות עשיר. רבים הם בני האדם המאושרים, אך אינם עשירים מתוך בחירה. חלקם מאמין כי הדרכים להגיע אל העושר, ואף שימור העושר הזה, עלולים לפגום באושרם. גם אני ביניהם.

Continue Reading לעלות על האוטובוס הלא נכון בחלום…

כיצד תרמו המלחמות לשוויון זכויות האזרח בקרב העמים?

10/02/2020 ב- 08:40 | פורסם בהשוליים המתרחבים של קו אינסופי | סגור לתגובות על כיצד תרמו המלחמות לשוויון זכויות האזרח בקרב העמים?

הדמוקרטיה לא נולדה עם האנושות. כדי לייסדה ועל מנת שתתקיים נחוץ מאבק אזרחי שאינו מוגבל בזמן, כי טבע האדם הוא למשול על הברואים וטבעו האחר לעשות כן מבלי לשאול לדעתם. כך נדמה מצעד בלתי פוסק לקראת חירות וזכויות שוות לכולם: המהפכה הצרפתית, מלחמת האזרחים האמריקנית, ואפילו המהפכה הרוסית בשעתה. הרחק מן הדמוקרטיה מצוי הצבא מתכונן למלחמה, שם גוברות החובות על הזכויות ומתחזקים ההבדלים בין המעמדות. והנה, המלחמות למען חירויות אזרחיות ושוויון זכויות חבות את הצלחתן דווקא למלחמות האמיתיות והעקובות מדם. הדמוקרטיה היא בעיקרה תוצאת לוואי בלתי מכוונת של תשוקת קרב שאינה יודעת שובעה בנפש האדם. הרי שלוש דוגמאות שליקטתי מן ההיסטוריה שמציגות את הפכפכותה:

Continue Reading כיצד תרמו המלחמות לשוויון זכויות האזרח בקרב העמים?…

המקדש בתל מוצא: מי עבד את רשף אל המגפות?

04/02/2020 ב- 09:18 | פורסם בהשוליים המתרחבים של קו אינסופי, מעולם המקרא | סגור לתגובות על המקדש בתל מוצא: מי עבד את רשף אל המגפות?

כשפורסמו בשנת 2012 הידיעות על המקדש בתל מוצא לא הרבה הרימו גבות. הממצאים תוארכו למאה העשירית לפנה"ס, ימי הממלכה של דוד ושלמה. נמצאו שם כלים בדרגת זהות גבוהה לכלים בני אותה תקופה שאותרו בעיר דוד, היא ירושלים בזמנים ההם, טרם התרחבותה לאחר חורבן שומרון. כמו כן, נתגלו צלמיות אדם נדירות ממין זכר, להבדיל מצלמיות של מין נקבה הנפוצות יותר, וגם פסלון של סוס. אמנם, מוצאים אנו במקרא איסורים על עשיית פסלים, אולם בעיקר קוראים על עבודה זרה. בימי הבית הראשון התקיים הבדל תהומי בין "הדת המקראית" שמצטווים להחזיק בה, לבין הדת שהחזיקו בה בני תקופת המקרא. יתכן אף כי מעולם לא החזיק איש ב"דת המקראית" הזאת. היהדות היא פרשנות מאוחרת וסובייקטיבית של חז"ל ביחס לציווייה. לפיכך, קשה להשתומם לנוכח גילוי פסלים באתרי פולחן של עם ישראל. אם לא היינו חושפים אותם היינו אומרים כי הכתוב בתנ"ך הוא שקרי.

Continue Reading המקדש בתל מוצא: מי עבד את רשף אל המגפות?…

האם יש אמת באמירתו המקוממת של נשיא אקוודור?

03/02/2020 ב- 04:48 | פורסם בהשוליים המתרחבים של קו אינסופי, ענייני דיומא | סגור לתגובות על האם יש אמת באמירתו המקוממת של נשיא אקוודור?

תופעת "מי טו", כביטוי של התנועה העממית, הולכת ומתפשטת מן המערב אל העולם השלישי. מכיוון שזוהי תופעה תרבותית הרי שהיא נתונה לכוחות האבולוציה התרבותית. משום כך, בסביבות שונות, אף אם המקור היה זהה, יהיו תוצרי האבולוציה שונים זה מזה. ולהיפך, בסביבות דומות, אף אם המקור לא היה זהה, יהיו תוצרי האבולוציה דומים זה לזה. אם כן, נשאלת השאלה: האם ידמה הגורל של תופעת "מי טו" בעולם השלישי לגורלה בארצות המערב? ובמבט-על: האם הסביבות שבתוכן היא פועלת הן דומות, ולכן, האנושות כולה תושפע ממנה?

Continue Reading האם יש אמת באמירתו המקוממת של נשיא אקוודור?…

כיצד שחרור האשה מנוגד לברירה הטבעית?

01/02/2020 ב- 05:45 | פורסם בהשוליים המתרחבים של קו אינסופי | סגור לתגובות על כיצד שחרור האשה מנוגד לברירה הטבעית?

מכל הסיבות לתינוי אהבים מחוץ לנישואין זוהי הייחודית ביותר: השעמום היחסי בעיר. והעילה הזאת מתקיימת בעיר אחת בלבד – מודיעין. לכאורה, שואל עצמו פלוני מיישוב זעיר כיצד זה יתכן. העיר משרתת את תושביה באופנים רבים, ובין השאר נוטלת מזמנו במגוון דרכים שנועדות להסב לו עניין. מודיעין איננה שונה מערים אחרות בסדר הגודל שלה בשירותי הבילוי שהיא מציעה, אולם היא מיוחדת במינה. הייחודיות שלה מורכבת משני אלמנטים. א. התושבים ברובם עובדים מחוץ לעירם, אם בתל-אביב ואם בירושלים. מיקומה הגיאוגרפי נבחר משום היותו מצוי במחצית הדרך ביניהן, ומלכתחילה תוכננה לשמש עיר שינה של עובדי הערים הללו, ולא להציע תעסוקה מלאה לכלל תושביה. ב. תל-אביב וירושלים הן שתי הערים אשר בהן קורים הכי הרבה דברים מעניינים בהשוואה לכל מקום אחר בישראל. מן היחסיות הזאת יוצאת מודיעין נפסדת, על אף שמבחינה אבסולוטית יש בה מוקדי עניין בכמות דומה לערים אחרות מסדר הגודל שלה. על כן, אשה נשואה ממודיעין שעובדת בתל-אביב וגבר נשוי ממודיעין שעובד בירושלים אינם נחפזים לשוב הביתה בסיום יום עבודתם. הם מתפתים לנשום עוד קצת מן האווירה בעיר הגדולה, ופוגשים אנשים חדשים.

Continue Reading כיצד שחרור האשה מנוגד לברירה הטבעית?…

האם אנומה אליש נברא בכנען?

21/01/2020 ב- 10:14 | פורסם בהשוליים המתרחבים של קו אינסופי, מעולם המקרא | סגור לתגובות על האם אנומה אליש נברא בכנען?

זוהי תופעה שכיחה לחופי הים התיכון בימות החורף, אם כי מעוררת יראה ומלאת הוד, כשהים הולך וגואה, ומעליו מבזיקים ברקים בשלל צורות והרעמים מחרידים את חוש השמיעה. המיתוסים נולדו כביטוי למפגש האדם עם איתני הטבע, וגם האלים מזוהים עם כוחותיו או מייצגים אותם. עשוי היה להתעורר הרושם אצל הקדמונים שניבט לעיניהם המאבק של אל הסערות בים.

Continue Reading האם אנומה אליש נברא בכנען?…

נישואים זמניים לשם הנאה בארצות המוסלמים

19/01/2020 ב- 05:32 | פורסם בהשוליים המתרחבים של קו אינסופי | סגור לתגובות על נישואים זמניים לשם הנאה בארצות המוסלמים

האדם נבדל משאר החיות במודעותו לתשוקה המינית ובידיעתו כי המיניות משרתת את הרבייה. גם המקרא קושר בין השתיים. הפורקן שהיצר המיני דורש מאיתנו מוכרח שייגרם למטרת התרבות בלבד. על כן, מצוות פרו ורבו נדרשת כעשייה חיובית, ואילו גילוי המודעות לתשוקה המינית נדרש כדבר שאסור היה לעשותו. מאז גילוי השתיים נחוצה היתה שליטה על התשוקה המינית. הזכר הבין שהזדווגותה של הנקבה עם אחרים תגרום לה להרות מהם ולא ממנו, והוא תפש שתשוקתה המינית עוצרת בעדה מלהתרחק מזכרים בכלל.

Continue Reading נישואים זמניים לשם הנאה בארצות המוסלמים…

מתן אפשרות להצביע גם עבור שתי מפלגות

18/01/2020 ב- 08:17 | פורסם בהשוליים המתרחבים של קו אינסופי, ענייני דיומא | סגור לתגובות על מתן אפשרות להצביע גם עבור שתי מפלגות

עד האיחוד בין העבודה-גשר לבין המחנה הדמוקרטי (מרצ, ישראל דמוקרטית והתנועה הירוקה), התחבטתי האם להצביע לכחול-לבן (חוסן לישראל, תל"ם ויש עתיד) או למחנה הדמוקרטי. אני מכיר כאלה שאינם מאוהדי ביבי והתחבטו בין הליכוד ובין העבודה-גשר וכבר אינם מתחבטים יותר. מי שהתחבט בין העבודה-גשר לבין המחנה הדמוקרטי גם חדל מהתחבטותו. בכלל, אני מכיר הרבה שמתחבטים בין שתי מפלגות ובסוף נאלצים להכריע עם לב כבד. לעיתים, איחודי התנועות הפוליטיות משרתים היטב את כמיהותיהם. לפעמים, כמו במקרה שלי, ההתחבטות נעשית קשה עוד יותר. מלכתחילה נתתי משקל רב יותר למחנה הדמוקרטי, ולאחר האיחוד עם העבודה-גשר התאזנו שיקוליי.

Continue Reading מתן אפשרות להצביע גם עבור שתי מפלגות…

העמוד הבא »

בלוג בוורדפרס.קום.
Entries וכן תגובות feeds.