מדוע הביביסטים לא הסתערו על הקפיטול?

08/10/2021 ב- 10:38 | פורסם בהשוליים המתרחבים של קו אינסופי | סגור לתגובות על מדוע הביביסטים לא הסתערו על הקפיטול?

הודו נודעת בשני מאפיינים פוליטיים הייחודיים לה: מימי עצמאותה בשנת 1947 היתה מפלגת הקונגרס לתנועה הפוליטית הראשית בתת-יבשת זו. כמו כן, מלבד היות הפרה מקודשת בה, היא גם מהווה סמל פוליטי. במשך מאות שנות הסכסוך בין הינדים ולא-הינדים סיפרו הראשונים על יריביהם כי הם רוצחי פרות, ואילו אלה אמרו שלא יסכימו כי יכפו עליהם הרגלי תזונה משונים כגון איסור אכילת בשר בקר. אין תמה אפוא שמאיירי הלוגו של מפלגת השלטון אימצו את הפר. הואיל ועשרות מיליוני בוחרים הוכרו כאנאלפביתים בגלל אי-ידיעת קרוא וכתוב, או מפני שלא כולם יודעים את מאות הלשונות בהודו, הוחלט כי אופן ההצבעה ביום הבחירות יהיה באמצעות סימון X ליד איור המסמל את המפלגה המועדפת. מי שחפץ בהמשך שלטונה של מפלגת הקונגרס יעשה כן ליד איור הפר. לא חלף זמן רב עד שמפלגות האופוזיציה הפיצו שמועה כי סימון X ליד איור הפר משמעו תמיכה בשחיטתו, שהרי סימון X מציין לא רק בחירה באיזושהי רובריקה אלא גם חיסול מעל הפרק, כמו עוד יום שחלף בטבלת הייאוש המתמשך עד שתגיע קצה של תקופה. טוהר הבחירות הופר. ההינדים שלמדו מפי השמועה השקרית כיצד כדאי להם להצביע ודאי לא רצו לשחוט פרות. Continue Reading מדוע הביביסטים לא הסתערו על הקפיטול?…

מתי בני אדם נתנו ליבם שקודם כל בהמותיהם נפגעו במחלה לפני שהתפשטה והגיעה עד אליהם?

04/10/2021 ב- 09:06 | פורסם בהשוליים המתרחבים של קו אינסופי | סגור לתגובות על מתי בני אדם נתנו ליבם שקודם כל בהמותיהם נפגעו במחלה לפני שהתפשטה והגיעה עד אליהם?

זה שחי בארצות המקרא ונחשף לנוף המקומי מקטנותו עשוי שלא להשתאות כיליד אמריקני מקריאת 'רובים, חיידקים ופלדה', ספרו המקיף של ג'ארד דיימונד. ערש התרבות האנושית שאותו תיאר באופן פרטני הרי מצוי כאן סביב ולא זר לעינינו. על כן, רבים מן הישראלים שגמעו דף אחר דף היו מרותקים בעיקר לעלילה ההיסטורית של מיקרואורגניזמים מחוללי מחלות. יתכן שעסקינן בחידוש ייחודי של המחבר, אך ניתן לדמות שקדמו לו כל מיני הוזים למיניהם שלא השכילו להעלותו על הכתב. דווקא עבדכם הנאמן מסר לידי מורתו חיבור על עשר מכות מצרים עם השערה מרחיקת לכת שבני ישראל השתמשו נגד המצרים בלוחמה ביולוגית, אבל ככל תיכוניסט דאז לא הייתי מסוגל לאששה. מקורות המידע שהיו ברשותי הוגבלו לדמיוני בלבד. מחשבותיי לא יכלו לחזות את דפי האינטרנט, אך כשיצא לאור הכרך המתורגם כבר היה קיים ומיד חיפשתי ראיות.

Continue Reading מתי בני אדם נתנו ליבם שקודם כל בהמותיהם נפגעו במחלה לפני שהתפשטה והגיעה עד אליהם?…

האם נמצא בחלומות פתרונות מציאותיים לתסבוכות החיים?

03/06/2021 ב- 04:04 | פורסם בהשוליים המתרחבים של קו אינסופי | סגור לתגובות על האם נמצא בחלומות פתרונות מציאותיים לתסבוכות החיים?

לפני שבועות אחדים חלמתי חלום שזכרתיו במפורט. נראיתי בו צעיר בהרבה מגילי, כבן שלושים בקירוב, בטרם האפיר חלקית שיערי. בת זוגי ביום של החלום היתה טייסת בסוכנות ריסוס שאותה שעה עשתה ניתוח פלסטי כלשהו. היא לא הופיעה בחלום כלל, אך בכל רגעיו היה ברור מיהי: זו מזכירה באוניברסיטה אחת שהכרתיה שנים אחרי כן, והיא מרוצה בהחלט מן הגוף שלה. אין עוררין שהיא צודקת באשר למראה שלה. מה לה ולתעופה, אינני יודע. עם זאת, מתישהו בשנים האחרונות התייעצה איתי בנוגע להדברה בדירתה. ביום ההוא חזרתי לתל-אביב אחרי שהות של יומיים בצפון הארץ. נשלחתי מטעם מעסיקיי להתקין דרגנוע במבנה ממשלתי. רצו שם רק אותי. הזיקה המובהקת ביני לבין המדרגות הנעות היא שאני נמנע להשתמש בהן אם ישנן מדרגות אבן.

Continue Reading האם נמצא בחלומות פתרונות מציאותיים לתסבוכות החיים?…

על החיוב והשלילה בהורדת דרגת הקושי של בחינות

06/05/2021 ב- 07:23 | פורסם בהשוליים המתרחבים של קו אינסופי | סגור לתגובות על על החיוב והשלילה בהורדת דרגת הקושי של בחינות

בספר שחיבר הוראס טו'יס על חייו של ג'ון סקוט, לימים הרוזן ה-1 של אלדון (Eldon), מסופר מפיו של רב המעלה כיצד זכה בתואר האקדמי שלו ביוניברסיטי קולג' שבאוקספורד, ב-20 בפברואר 1770: "נבחנתי על ידיעותיי בעברית ובהיסטוריה. כל אשר נשאלתי ביחס לעברית היה איך קרוי בשפה זו אתר הצליבה של ישו – עניתי ששמו הוא גולגולתא, וביחס להיסטוריה: מי ייסד את יוניברסיטי קולג' – עניתי שהיה זה המלך אלפרד הגדול. הבוחן קרא אז בסיפוק: מעולה, הנך זכאי לתואר ראשון".

Continue Reading על החיוב והשלילה בהורדת דרגת הקושי של בחינות…

המספר חמש בשיחון הערבי-ישראלי

03/05/2021 ב- 08:27 | פורסם בהשוליים המתרחבים של קו אינסופי | סגור לתגובות על המספר חמש בשיחון הערבי-ישראלי

כתנאי להסרת התנגדותם לכינון ממשלה חדשה, חפצים חברי הכנסת של חד"ש מסיעות הקואליציה המתהווה בהתחייבות מוקדמת לקידום החברה הערבית בתוכנית חומש. מששומעים את דרישתם נזכרים שוב כי בגלגולה הקודם נקראה המפלגה בשם רק"ח וקדמה לה מק"י. הרי בהסכימנו על תוכנית חומש מאמצים אנו תפישה קומוניסטית שרווחה בימי ברית המועצות: קובעים לפנינו פעולות שיש ליישם מיד ולהשלים בתום חמש שנים דווקא. הדבר העלה בזיכרוני משחק מבדח עם זוג ידידים על שיוך מספרים לכל מיני עמים, מעין גרסה מתקדמת של ארץ-עיר. כל אחד מאיתנו הטיל קוביה פעמיים ועלה בגורלי חמש כצירוף שתי התוצאות. הרהרתי לרגע קט ובחרתי בערבים מתוך מטרה למצוא להם הכי הרבה שיוכים אל המספר הזה. כבר שכחתי מה אמרתי אז; אולי מפני שהפסדתי. על כל פנים, אנסה שנית.

Continue Reading המספר חמש בשיחון הערבי-ישראלי…

האם הקנאה היא אחד ממקורות השנאה לאחר?

23/04/2021 ב- 04:15 | פורסם בהשוליים המתרחבים של קו אינסופי | סגור לתגובות על האם הקנאה היא אחד ממקורות השנאה לאחר?

פעם אחת, לפני שנים, ביקרתי במוזיאון לרגל תערוכה חדשה. אני לא המבקר הטיפוסי שמתעכב כשתי דקות לפני ציור ואז פונה לקראת הציור הבא אחריו. בדרך כלל, אני ניצב הרחק מכול הציורים, סוקר אותם באיטיות עד שעיניי נעשות מכושפות בדרך שאין להסבירה ומובילות את רגליי אל אחד מהם. בעומדי מולו, תחת להסתכל עליו בדקדקנות, נטווה בראשי סיפור המתאר כל פרט שאני רואה במציאות ובדמיון. השזירה הזאת אף פעם אינה מוצלחת. הכישלון היחסי אינו תלוי בכישרון ליצור זאת. הבעיה היא שבצד יכולתי להתפעם מן המילים שמתחברות במחשבותיי, אני גם ריאליסטי באופן קיצוני. כשחברתי לשעבר קנתה למעני ספר על עבודותיו של רנה מגריט, סיפרתי לה שאני מתבונן בדמויות המרחפות בציוריו, מנסה להתנתק לרגע מן החיים ולא מסוגל. היא לא הבינה אותי.

Continue Reading האם הקנאה היא אחד ממקורות השנאה לאחר?…

הטיה של הידע בגלל מגבלה לשונית

22/04/2021 ב- 05:30 | פורסם בהשוליים המתרחבים של קו אינסופי | סגור לתגובות על הטיה של הידע בגלל מגבלה לשונית

בשנת 2002 ליוויתי את בת זוגה של ידידתי דאז אל הסופרמרקט. היא תכננה למענה מסיבת הפתעה ליום הולדתה השלושים ורצתה שאסייע בנשיאת המוצרים עד ביתן. אני מניח שכהרגלה חבשה כובע מצחיה וכדרכי תמיד הסרתי אותו מעל ראשה. שם פגשנו איש ואשה מספרד שביקשו את עזרתנו בחיפוש אחר פריט כלשהו. שמחנו לראותם וגם ששנו לעזור להם. באותם חודשים התרוקנה הארץ מתיירים. אולם, לא היה לנו מושג לאיזה דבר השניים מתכוונים. הם לא ידעו איך הוא קרוי באנגלית ורק חזרו על שמו של המותג, אשר לא היה מוכר לנו. הסרבול הלשוני שעשע את הגבר והוא סיפר לגברת בקסטליאנית כיצד פעם אחת בארץ אחרת פגש בחורה עם כלב ונעצר לידה, והיא דיברה אליו במילים שלא ידע כלל עד שלבסוף נשכה אותו כדי להבהיר לו שהכלב עלול לנושכו. חשבתי בליבי ברגע ההוא על כל הסיפורים מסוג זה שלבטח החמצתי כשדיברו לידי בשפות שלא הבנתי.

Continue Reading הטיה של הידע בגלל מגבלה לשונית…

האם הופעה מופקרת של נקבה מעוררת בזכר יצר לאנוס?

16/03/2021 ב- 06:26 | פורסם בהשוליים המתרחבים של קו אינסופי | סגור לתגובות על האם הופעה מופקרת של נקבה מעוררת בזכר יצר לאנוס?

אני חסיד של השוואה תוך-מינית, וסבור באמת ובתמים כי מי שטוען כי ההיסטוריה אינה חוזרת על עצמה הוא אחד מיני רבים שאיננו מגלה בקיאות רחבה בדברי הימים. לא רק בהיסטוריה האנושית עסקינן אלא אפילו בקורותיו של שטח בור זעיר המאכלס גמלי שלמה מאותה שושלת. ידיעותיי עליה כמעט מוחלטות. במשך שנים לא מצאתי שם אף גמל שלמה ירוק. אני הבאתי פרטים רבים ממינו למקום הזה, וכשהוצאתים ממנו בניסוי ביקורת לא פגשתי שוב גמלי שלמה. ההיתכנות כי פרטים מאותו המין נקלעו לסביבה הזו באקראי או שנמשכו אליה בגלל נוכחות של גמלי שלמה אחרים הינה קיימת, אך הסתברותה מזערית. גם קלושים מאד הסיכויים שפלוני נהג כמותי. חולפות לידי נערות מבית ספר דתי שמקצרות דרכן הביתה ומתגוררים שם לפרקים דרי שדה. נפש חיה אחרת לא ראיתי.

Continue Reading האם הופעה מופקרת של נקבה מעוררת בזכר יצר לאנוס?…

מדוע המלומדים מדקדקים מאד ביחס לפוליטיקאי המייצג את המחנה שלהם?

11/03/2021 ב- 04:55 | פורסם בהשוליים המתרחבים של קו אינסופי | סגור לתגובות על מדוע המלומדים מדקדקים מאד ביחס לפוליטיקאי המייצג את המחנה שלהם?

ישנה שאלה עקבית שחוזרת על עצמה בשבועות שלפני כל הצבעה בקלפי. במחנה הפוליטי שאליו משתייכים באופן מובהק יותר אזרחים מלומדים תוהים מדוע יש מביניהם שאינם מסוגלים להתאפק ומזיקים במהלך מערכת הבחירות למועמד שמייצג אותם. כפי הנראה, זו אחת הסיבות העיקריות להחלפת הפוליטיקאים הללו בקצב מסחרר כבר אחרי כישלון ראשון. היעדר הציפייה מהם הוא כפול – מלפני יום ההצבעה ולאחריו. הזדמנות שניה לא תינתן. במחנה הפוליטי האחר שאליו משתייכים פחות אזרחים מלומדים אין תופעה הרסנית זו מתרחשת. שם מרוצים מן המועמד דרך קבע. החלפתו אינה נעשית על ידם. מפני שיבה הוא פורש או ממתין בנחת להחלטת בית דין של מעלה כשנסגרים השמיים במוצאי חג הכיפורים.

Continue Reading מדוע המלומדים מדקדקים מאד ביחס לפוליטיקאי המייצג את המחנה שלהם?…

כיצד נפוצו מהר אררט שורדי תיבת נח לאחר המבול?

02/03/2021 ב- 02:55 | פורסם בהשוליים המתרחבים של קו אינסופי, מעולם המקרא | סגור לתגובות על כיצד נפוצו מהר אררט שורדי תיבת נח לאחר המבול?

בימי בחרותי, עת הייתי סטודנט, הקישון היה ידוע לגנאי. הוא מזוהם להחריד, פסקו כולם. לפיכך, אחד מידידיי הכין עבודה במסגרת הלימודים על חברת בעלי החיים שהתקיימה בנחל לפנים, והתבקשתי על ידו לסייע. בדרך זו של התחקות נודע לי על התנין שחי בקישון במאה ה-19 או כך חשבו רבים. היו שפקפקו באמיתותה של ידיעה זו והם תהו איך הגיע התנין לנחל הקישון. ענו להם שהתנינים נמצאים שם מאז תם המבול, כיתר החיות שמאכלסות סביבות שונות על פני הפלנטה – אותה התשובה לכל השאלות הדומות שהעסיקו מלומדים לאורך ימי ההיסטוריה.

Continue Reading כיצד נפוצו מהר אררט שורדי תיבת נח לאחר המבול?…

העמוד הבא »

בלוג בוורדפרס.קום.
Entries וכן תגובות feeds.