איך הפכו השמיים התכולים בציורו של מורילו לאפורים?

07/04/2018 ב- 08:30 | פורסם בהספרייה המדעית | סגור לתגובות על איך הפכו השמיים התכולים בציורו של מורילו לאפורים?

ברטולומיאו אסטבן מורילו היה אחרון הציירים הגדולים של "תור הזהב הספרדי". נסיבות מותו בעקבות תאונה הופרכו לא מכבר, וטרם נודעה הסיבה האמיתית. בשנת חייו האחרונה, 1682, צייר את 'השילוש הארצי והשילוש השמימי' עבור מי ש-8 שנים אחרי כן ייקרא המרקיז של פדרוסו על ידי המלך קרלוס ה-2.

Continue Reading איך הפכו השמיים התכולים בציורו של מורילו לאפורים?…

מודעות פרסומת

כיצד מתחמקים דגים מפני טורפים?

04/04/2018 ב- 04:08 | פורסם בהספרייה המדעית | סגור לתגובות על כיצד מתחמקים דגים מפני טורפים?

אי אפשר שלא להשתומם מיחסי טורף-נטרף בעמודת המים, כשבשום מדיום אחר, לא ביבשה ולא באוויר, הם כה נוטים לרעת הנרדף. מה כבר מסוגל לעשות דג באוקיינוס הפתוח? הוא רחוק מסביבה סלעית שבה יוכל למצוא מסתור. אם המים עמוקים מדי אזי לא יצליח להשתחל אל גרגרי החול בקרקעית הים, או שייתקל בהבדלי לחצים. מפני קוטנו הוא ודאי פחות מהיר מן הרודף אחריו. הוא עשוי לבקש להיות ארסי או בעל קוצים, אך הפיתוחים הללו יגבו מחיר מדברים נחוצים יותר עבורו. ועל צבעי הסוואה אין מה לדבר או לשתוק. המים הינם שקופים. ולמרות זאת, מצליחים המיועדים לשמש כטרף להתגבר על המכשולים שהעמיד מולם הטבע.

Continue Reading כיצד מתחמקים דגים מפני טורפים?…

גני השטן של הנמלים

29/03/2018 ב- 06:41 | פורסם בהספרייה המדעית | סגור לתגובות על גני השטן של הנמלים

ביערות העד של פרו מתרחשת מדי יום ביומו תופעה עתיקת יומין וכמעט פלאית. המקומיים שנתקלו בה כבר לפני אלפי שנים קוראים לה "גני השטן" מפני שאבותיהם היו מספרים שרוח היער הרעה מתגוררת שם. ואכן, מסתורין רב אופף את המקומות הללו בעיני מי שרואה אותם לראשונה. בניגוד גמור לגיוון המדהים של היער סביבם, "גני השטן" נשלטים על ידי מין אחד של עץ דורויה – Duroia hirsuta. הפיחות הדרמטי בשאר מיני העצים אינו מסוגל להשאיר אף בריה אדישה, וגם החוקרים שנתקלו במחזה המתעתע היו בתחילה מופתעים ביותר. הרי יערות הגשם הטרופיים מאוכלסים בצפיפות רבה עם מגוון עצום של עצים, צמחים מטפסים, שיחים ופרחי בר.

Continue Reading גני השטן של הנמלים…

נתגלה מחדש פרח נדיר אחרי 151 שנה

13/03/2018 ב- 04:17 | פורסם בהספרייה המדעית | סגור לתגובות על נתגלה מחדש פרח נדיר אחרי 151 שנה

הבוטנאי האיטלקי אודוארדו בקארי (Odoardo Beccari) נולד בפירנצה בשנת 1843. לאחר שסיים את לימודיו באוניברסיטה שהה במשך כמה חודשים בגנים הבוטניים של קיו בלונדון, ופגש שם את ג'וזף דלטון הוקר וחברו הטוב צ'ארלס דרו'ין, וגם את הראג'ה של סראו'אק שהזמין אותו לבקר באי בורנאו. באפריל 1865 הפליג לשם מסאות’המפטון.

Continue Reading נתגלה מחדש פרח נדיר אחרי 151 שנה…

מדוע עופרי האנטילוקפרה מטילים את מימיהם בפי אימם?

02/03/2018 ב- 04:56 | פורסם בהספרייה המדעית | סגור לתגובות על מדוע עופרי האנטילוקפרה מטילים את מימיהם בפי אימם?

כשאך נולד העופר, בעודו מתנודד לראשונה על רגליו, מנסה הוא לעמוד מתחת לאמו, שולח ראשו מעלה ומגשש בגופה, בבית השחי ובמקומות אחרים, לפני שמוצא את העטין וסוכר את פיו סביב הפטמה. האנטילוקפרה עומדת דוממת עד שהפה עוזב את פטמתה. עתה היא מלחכת את פי הטבעת ואת פתח השתן שלו. העופר מנמיך את כתפיו ומרים את אחוריו, עומד לו זקוף כשרגליו האחוריות פרושות זו מזו, ואז מפריש את שתנו ואת גלליו לתוך פיה של האם, והיא קולטת זאת מתוך ציפייה.

Continue Reading מדוע עופרי האנטילוקפרה מטילים את מימיהם בפי אימם?…

תעלומה: מתי ברא אלוהים את האדם?

28/01/2018 ב- 10:20 | פורסם בהספרייה המדעית | סגור לתגובות על תעלומה: מתי ברא אלוהים את האדם?

באפריל 2017 הרעישה את העולם אחת הידיעות המסעירות ביותר שנשמעו אי-פעם לאוזניים אנושיות. על פי שמועה בלבד, כל אמריקני זוכר עד היום למרות חלוף הזמן היכן היה באותו הרגע. דווח בכתב העת נייצ'ר כי התגלו בקליפורניה רמזים לפעילות אכילה אנושית מלפני 130 אלף שנה. קולות פיצוח העצמות הגיעו אלינו רק עתה ממרחק של זמן כה רב, מפני שבניגוד למסע דמיוני בזמן במהירות האור, הרי שמסע בזמן במהירות הקול הוא אמיתי ואיטי הרבה יותר. ואותה הפיסיקה שמשמשת סופרי מדע בדיוני לתאר בבהירות עולמות עתידיים, משמשת חוקרי מאובנים לסלק רגבים המסתירים עולמות מן העבר.

Continue Reading תעלומה: מתי ברא אלוהים את האדם?…

האם לצפרדע יש דרך להתחסן מפני פגע רע?

20/12/2017 ב- 04:27 | פורסם בהספרייה המדעית, השוליים המתרחבים של קו אינסופי | סגור לתגובות על האם לצפרדע יש דרך להתחסן מפני פגע רע?

בשנת 1872 ערך א. היינצמן סדרת ניסויים ביולוגיים שלתוצאותיהם נודעו השלכות בשדות חשיבה אחרים. לדבריו, הכניס צפרדע חיה לתוך סיר שבעבעו בו מים לוהטים, והיא מיד ניתרה החוצה מהם. כשהכניס את הצפרדע לסיר עם מים קרירים שחוממו בהדרגה, היא התבשלה למוות. ו'יליאם תומפסון סדג'ו'יק מצא לתוצאות הללו פשר: כיוון שהטמפרטורה בסיר שבניסוי השני הועלתה באיטיות לא הצליח מוחה של הצפרדע האומללה לנתח את שינוי הטמפרטורה הזה, אחד לכמה זמן, מפני שערכו של השינוי היה נמוך מסף ההבחנה שלה. לדידה, הטמפרטורה שהיתה לפני רגע ושתהיה בעוד רגע הן היינו הך.

Continue Reading האם לצפרדע יש דרך להתחסן מפני פגע רע?…

השעון המולקולרי ממשיך לזייף

05/03/2015 ב- 13:58 | פורסם בהספרייה המדעית | סגור לתגובות על השעון המולקולרי ממשיך לזייף
תגים:

הסטירה החזקה ביותר שהיתה חקוקה בתודעת האדם מאז יצא את מצרים היא הכאת אלף פלשתים בלחי חמור. בשנת 1974 נשבר השיא. חסידי השעון המולקולרי חטפו את המכה הכואבת ביותר בהיסטוריה של המדע. לוסי ההולכת על-שתיים נתגלתה אז. היא השתייכה למין אוסטרלופיתקוס אפארנזיס, וסופר אודותיה שהיא אמנו הקדמונית. מאובניה תוארכו לגיל בן 3.4 מיליון שנה. אם כך הוא הדבר, אין שום היתכנות אבולוציונית שהאדם הנבון והשימפנזה התפצלו מאביהם המשותף לפני 5.1 מיליון שנה. אי אפשר שבתקופה בת 1.7 מיליון שנה יתבצע המעבר הדרמטי להליכה זקופה מקוף אדם ליצור דמוי-אדם עם שינויים מורפולוגיים כה רבים. והרי וינסנט סאריץ' ואלן ו'ילסון התעקשו כי כך מורה להם השעון המולקולרי.

Continue Reading השעון המולקולרי ממשיך לזייף…

מהו סוד המשיכה אל מראהו של חזה גדול?

05/03/2015 ב- 06:50 | פורסם בהספרייה המדעית, השוליים המתרחבים של קו אינסופי | סגור לתגובות על מהו סוד המשיכה אל מראהו של חזה גדול?

זכורה לי שיחה משעשעת כילד עם מדריכה במוזיאון, אל מול ציור של בתולת ים חשופת חזה, כשביקשתי לברר את מי עליה להניק. המורה רצתה שנתרחק משם, כל חבריי מהכיתה המשיכו לנעוץ מבטם בדמות המעורטלת, ואילו אני רציתי להבין את הסתירה. אם כשמה היא בתולה לנצח, והרי איננו יודעים על זכרים באוכלוסיה, לשם מה היא זקוקה לבלוטות החלב.

Continue Reading מהו סוד המשיכה אל מראהו של חזה גדול?…

האם הבולטות של ישבן אימהי משפיעה על האינטליגנציה של בני אדם?

19/01/2015 ב- 15:43 | פורסם בהספרייה המדעית | סגור לתגובות על האם הבולטות של ישבן אימהי משפיעה על האינטליגנציה של בני אדם?

הפולמוס על מקורות האינטליגנציה האנושית יימשך לנצח, ולא רק משום שאין לה הגדרה המוסכמת על הכול, או מפני שישנם חילוקי דעות על השיטות למדידתה. תמיד יהא מי שיגיד כי התורשה היא האחראית הבלעדית, כפי שהציע פרנסיס גולטון לראשונה בשנת 1865, ויש מי שיתנגד לסברה ויאמר כי הסביבה היא הממונה הראשית על התפתחות התבונה, אך השפעתה אינה מורשת לדור הבא. גם מושג הסביבה נתון לפולמוס. האם מדובר רק בתחום הלא-גנטי בעליל, או גם כל דבר שנמצא מחוץ לגנים עצמם, ויש לכלול בו אינטראקציה בין גנים ודומיננטיות של גנים זה על זה.

Continue Reading האם הבולטות של ישבן אימהי משפיעה על האינטליגנציה של בני אדם?…

העמוד הבא »

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.
Entries וכן תגובות feeds.