כנגד נשק ביולוגי מתוצרת רוסית מתכונן הצבא האמריקני להתגונן באמצעות עטלפים

02/10/2021 ב- 06:39 | פורסם בהספרייה המדעית | סגור לתגובות על כנגד נשק ביולוגי מתוצרת רוסית מתכונן הצבא האמריקני להתגונן באמצעות עטלפים

עדיין לא ידוע בבטחה האם תצליח האנושות להתקיים לאורך זמן במתכונתה הנוכחית. ודאי שלפליטת הפחמן המוגברת אין קשר לדבר. המשך ההתחממות הגלובלית לא יישא עימו קטסטרופה חובקת עולם שתכה באבחה אחת, כי אם אסונות אזוריים בלבד, פעם אחר פעם – שעל חלקם יתגבר האדם ועל חלקם יבכה מרה. הסכנה הממשית לשגשוגה של האנושות היא התפתחות העמידות כנגד תרופות אצל זני חיידקים מזיקים. המדע מוכרח להיחפז ולגלות מיני מרפא חדשים בטרם יהיו הדורות הבאים חשופים לתמותה ממחלות בממדים של העולם העתיק. אחת הדרכים היא להפיק אותם מתוך היצורים החיים. הכינין כנגד מלריה הופק מקליפת עץ הצ'ינצ'אה; הפניצילין מפטריית עובש שעל שמה הוא קרוי, ועוד. יצורים נכחדים באופן טבעי, אבל לא בקצב המוגבר שהשיתו עליהם בני האדם, ואותו ניתן להפחית באמצעות שמירה קפדנית של הטבע. זו אין משמעה התארגנויות מקומיות של מחבקי אילנות כדי שהנוף הסביבתי הנעים לעין לא ייחרב. שמירת הטבע פירושה לשמור על כל גנום וגנום, בין השאר כדי שנוכל להגיע אליו ולחקור אותו לפני שייעלם במלחמת המינים ביום מן הימים. שמירת הטבע פירושה לשמור על כל תת-מין של עטלף, שמא דווקא בו נמצא מרפא ולא בתת-מין אחר. שמירת הטבע פירושה לאפשר קיום אוכלוסייה נכבדה של תת-המין על מנת שלא ייווצר צוואר בקבוק שמפתחו הצר תיחלץ רק קבוצה קטנה שכבר חסרה אותה וריאציה גנטית ייחודית שיכולנו להיעזר בה. שמירת הטבע, שבו נתערב ככל שפחות, תועיל למין האנושי במידה שתקל את חייו בזמנים הקשים והלא מוכרים שצפויים לו בעידן האטמוספרה החמה. שמירת הטבע, כמובן, היא לא להעצים עוד יותר את אפקט החממה שבגללו ייכחדו יצורים רבים, וביניהם כאלה שאולי נמצא אצלם סוגי מרפא עתידיים.

Continue Reading כנגד נשק ביולוגי מתוצרת רוסית מתכונן הצבא האמריקני להתגונן באמצעות עטלפים…

האם המוות הוא הסתגלות הכרחית או תוצר לוואי של החיים?

28/03/2021 ב- 06:03 | פורסם בהספרייה המדעית | סגור לתגובות על האם המוות הוא הסתגלות הכרחית או תוצר לוואי של החיים?

אחד מסודות אריכות החיים של המין האנושי מתייחס לסבתא שלנו. למה בעצם היא עדיין חיה? לפי חוקי הטבע, הציפייה שתהא מתה. היא כבר לא פורייה. אין בה שום תועלת לעצמה. כפרט גורעת האשה המבוגרת משאבים חיוניים מן האוכלוסייה אשר אליה היא משתייכת. הברירה הקבוצתית ודאי אמורה לסלק מהמין אוכלוסיות שמאפשרות בזבוז שכזה. אולם, לפי המודל הגני המבוסס על קרבת שארים, הסבתא נחוצה בהחלט לשם הצלחתה הרבייתית בלבד. בניגוד לקרובותיה היונקות, הזקנה האנושית אינה ממהרת להסתלק לעולם הבא מפני שהיא מסייעת לבנותיה לגדל את נכדותיהן. באמצעות סיוע זה מתרבים סיכוייה להפיץ חלק מן הגנים שלה בקרב אוכלוסיית הדור הבא. מכאן יוצא שאריכות החיים יוצאת הדופן הזאת היא אדפטיבית. מחזיקי העמדה הנגדית גורסים כי הטיפול המסור שמעניקים בחברה האנושית לישישים הוא שמאריך את חייהם לבלי היכר בעולם החי. הווה אומר, אריכות החיים שלנו היא רק פועל יוצא לערכי התרבות שנטמעו בנו ולא יותר מכך. כמובן, יתכן כי שתי הסיבות הללו פועלות זו בצד זו במקביל, כל אחת לפי משקל תרומתה.

Continue Reading האם המוות הוא הסתגלות הכרחית או תוצר לוואי של החיים?…

מדוע יצוא החיים הארציים לחלל החיצון נתפש כזיהום?

10/03/2021 ב- 02:11 | פורסם בהספרייה המדעית | סגור לתגובות על מדוע יצוא החיים הארציים לחלל החיצון נתפש כזיהום?

עד המהפכה הקופרניקאית נתפשו החיים כמעשה בראשית של אלוהים שהוא ייחודי לכדור הארץ. בין העננים ריחפו מלאכים ומעליהם היה מצוי מרחב עצום הניתן לניחושים. איש לא היה מסוגל לדעת מהם גודלם של הכוכבים ומהו המרחק אליהם. גם המקרא לא מצא לנכון לתאר את אשר מתרחש שם. כשהלך והתברר כי הפלנטה שלנו איננה מרכז היקום ורק הירח סובב אותה, העזו הבריות לשאול עצמן האם גם החיים אינם ייחודיים לנו. בעבודתו האחרונה 'תיאוריה קוסמית' שהתפרסמה לאחר מותו, שיער כריסטיאן הויגנס כי חיים מסוגלים להימצא גם בכוכבי לכת נוספים. גם בימינו זו עודנה השערה, אך מסוג זה שמוכרחים להתחשב בה כשאנו עוזבים את האטמוספרה ונודדים לגרמי שמיים אחרים. עדיין אנחנו מתאמצים ככל האפשר לא להעתיק חיים מארצנו – אם במכוון ואם בשוגג – אל כל אשר מחוצה לו. מהי סיבת הדבר?

Continue Reading מדוע יצוא החיים הארציים לחלל החיצון נתפש כזיהום?…

דגים בשוניות אלמוגים בייתו סרטנים לתועלתם ההדדית

10/12/2020 ב- 09:33 | פורסם בהספרייה המדעית | סגור לתגובות על דגים בשוניות אלמוגים בייתו סרטנים לתועלתם ההדדית

מדברים הרבה על הרס שוניות האלמוגים כתולדה של ההתחממות הגלובלית, ולכאורה אין למרבית הארצות דרכים להצילן, בגין היעדר שליטה על כוחות עולמיים המזהמים ללא הרף את הסביבה. ברם, חלק ניכר מן החורבן ממיטים המקומיים בגלל דיג יתר. כך למשל, אלמוגית ארוכת סנפיר (Stegastes diencaeus) היא דג החי בשונית וניזון מאצות פלומה. לכאורה, זהו דבר מצוין. הרי השנוא מכול על אלמוגי אבן היא אצת פלומה שמסתירה מהם את אור השמש וחונקת אותם עד מוות בעלטה. אולם, האלמוגית אינה מסתפקת באכילת האצות. היא מטפחת ביודעין למענן מקום שבו תוכלנה להתפתח. כל אחת שולטת בחווה משלה לגידול אצות, ולצורך זה הן מגרדות בשיניהן את בסיסיהם של אלמוגי אבן ולא מאפשרות להם לצמוח ולהתפשט. מה גם שגידול אצות נרחב, כאמור, מזיק לאלמוג הסמוך. על מנת שכדבר הזה לא יתממש, נמצאו לאלמוגית דגים טורפים שמקטינים את אוכלוסייתה. אולם, הדייגים אינם מתחשבים בעובדת חיים זו, ומפחיתים ככל האפשר את כמות הטורפים של האלמוגיות בדוגם אותם לצורך מאכל עבור האדם, וכך יוצא שהשוניות גוועות בחשכה.

Continue Reading דגים בשוניות אלמוגים בייתו סרטנים לתועלתם ההדדית…

מתחת לראדאר גבוהה יותר השרידות

17/02/2020 ב- 07:45 | פורסם בהספרייה המדעית | סגור לתגובות על מתחת לראדאר גבוהה יותר השרידות

להתבלטות בסביבה יש יתרונות וחסרונות, יגיד כל מי שיקרא את גוליבר בארץ הגמדים. היסטוריונים עשויים לקבוע כי מוטב להתבלט מאשר לאו, אחרת מי יכתוב את ההיסטוריה. ובימינו עסוקים כולם בדמיונות כי אם לא מתבלטים אז לא מתקיימים בתודעה. האם זהו יתרון או חיסרון? אם נדחק הצידה את הברירה הזוויגית שבראה זנבות מפוארים לציפורים, הברירה הטבעית השקיעה את רוב הונה בהסוואה ודומה שזכתה בכל הקופה. אפילו הטיגריס האימתני לבש צבעים שמקשים על זיהויו בין העצים. תנו לו מדי ציד לבנים בסומטרה והוא לא ישרוד ביער יותר משבוע. ואם לא נעשים גדולים ממש, אולי כדאי להישאר קטנים.

Continue Reading מתחת לראדאר גבוהה יותר השרידות…

האם הטכנולוגיה האנושית כפופה ללחצים אבולוציוניים?

16/02/2020 ב- 04:48 | פורסם בהספרייה המדעית | סגור לתגובות על האם הטכנולוגיה האנושית כפופה ללחצים אבולוציוניים?

בשנת 1908 ציין הפילוסוף הצרפתי אמיל-אוגוסט שארטייה ברשימותיו כי ברור שספינה הבנויה באופן רע תטבע למצולות במהרה ולא יעתיקו את מאפייניה בבניית הספינה הבאה. לפיכך, הים עצמו הוא המעצב האמיתי של הספינות, בורר את המתאימות ביותר לשיט והורס את הגרועות. במילים אחרות, הברירה הטבעית מסייעת לבנות את כלי השיט המותאם ביותר לסביבתו.

Continue Reading האם הטכנולוגיה האנושית כפופה ללחצים אבולוציוניים?…

מערב-אפריקנים הם צאצאי זיווג של קוף אדם עם הומו ספיאנס

14/02/2020 ב- 16:20 | פורסם בהספרייה המדעית | סגור לתגובות על מערב-אפריקנים הם צאצאי זיווג של קוף אדם עם הומו ספיאנס
תגים:

המחקרים בגנטיקה אנושית ממשיכים לחשוף את מוצא האדם בכל תקופה שהיא, ודווקא בזמנים שהתקינות הפוליטית קנתה לה שליטה. כך התברר באופן סופי ומוחלט כי יהודי תימן הם ערבים שהצטרפו אל עם ישראל רק לאחר ימי הבית השני. אף אחד מאבותיהם לא היה בארץ-ישראל יום אחד בחייו. כמובן, מאז ועד ימינו הם יהודים ככולם. מה גם שהשאר נושאים בגופם שרידים בלבד מן המטען התורשתי של בני ישראל עקב התבוללות מרצון ובכפייה בגויים.

Continue Reading מערב-אפריקנים הם צאצאי זיווג של קוף אדם עם הומו ספיאנס…

מחקר: קצב ההתחממות הגלובלית יואט בעקבות הדאגה לשכבת האוזון

24/01/2020 ב- 10:22 | פורסם בהספרייה המדעית | סגור לתגובות על מחקר: קצב ההתחממות הגלובלית יואט בעקבות הדאגה לשכבת האוזון

אין עוררין על כך שהאטמוספרה של הארץ מתחממת בעשורים האחרונים. המחלוקת בין הדיוטות ואינטרסנטים ובין מדענים היא בעניין הגורם: האם בראש ובראשונה מתגבר אפקט החממה כתוצאה מפליטת פחמן דו-חמצני בפעילות האדם, או שלגורם האנושי אין קשר בכלל. מחד, מסתמך המדע על עליה בריכוז הגז הזה באוויר ובהתמוססותו בים ומוצא זיקה בינה לבין אפקט החממה. מאידך, שוללי המדע מסתמכים על טענות בלתי מבוססות שהטבע עצמו אשם, ואנו לא מסוגלים לעשות דבר בנידון. כוחותיו חזקים משיש לנו, הם אומרים. אך מה בנוגע לקצב ההתחממות? עד היום איש לא תקף את החלק הזה בהשערה המדעית. היו שפסלו כליל את סיבת ההתחממות שקובעת ההשערה, והיו שהאשימו את הפחמן הדו-חמצני לבדו. קרי, לכל הפחות, קצב ההתחממות תלוי בעיקר בקצב עליית ריכוזו.

Continue Reading מחקר: קצב ההתחממות הגלובלית יואט בעקבות הדאגה לשכבת האוזון…

עבודת בילוש יוצאת מן הכלל איתרה את קברות הארקטוסים

19/12/2019 ב- 06:57 | פורסם בהספרייה המדעית | סגור לתגובות על עבודת בילוש יוצאת מן הכלל איתרה את קברות הארקטוסים
תגים:

כבכל הימים שלפני חנוכה מתבשרים אנו על גילוי קברים חדשים. בפעם הזו אין מדובר בחשמונאים, אלא באתר שבו נספו יחדיו חברי קבוצת הומו ארקטוס, המין שהוא אביו האחרון של האדם הנבון ושל מינים נוספים שמרתקים את דמיוננו כבר עשרות בשנים. המיוחד באסון הנורא שאירע להם הוא זמנו. הם חיו אך לפני 110 אלף שנים באי יאווה, בעת שהומו ספיאנס והאדם הניאנדרתלי התקיימו בנפרד באפריקה ובאירואסיה. הומו ארקטוס הוא כמעט מודרני כמונו.

Continue Reading עבודת בילוש יוצאת מן הכלל איתרה את קברות הארקטוסים…

כיצד מחזור הפחמן יגיע שוב לשיווי משקל נהדר?

05/12/2019 ב- 06:04 | פורסם בהספרייה המדעית, ענייני דיומא | סגור לתגובות על כיצד מחזור הפחמן יגיע שוב לשיווי משקל נהדר?

דונלד טראמפ מימש הבטחתו למצביעיו כי אם יבחרו בו לנשיאות תפרוש ארצם מן ההסכם הגלובלי להפחתת פליטת גזי החממה. כך מתגשמות כביכול סיסמאות סתמיות כגון "אמריקה קודמת לכול" או "נשיב לאמריקה את גדולתה" (שתורגם לעברית בידי חורשי מזימות כ"נעשה את אמריקה נהדרת שוב"). ניתן להבין מדוע ארצות אחרות נותרו מחויבות להסכם הזה בזמן שארה"ב אינה רוצה בו. המחלות הנובעות מזיהום אוויר מסבות למערכות הבריאות הציבוריות שלהן נזק כספי עצום. ואילו באמריקה נופל העומס הכלכלי הזה על כתפיו של האזרח הפרטי – למי שיש ממון לא אכפת ממי שאין לו. יוצא אפוא שאטמוספרת כדור הארץ תמשיך להתחמם בלי הגבלה בעשורים הקרובים מפני שארה"ב היא המזהמת הראשית של האוויר. עם זאת, אני נמנע מלהשתמש במילים "העשורים הבאים" הואיל ואין לדעת מה יהיה בעשורים הרחוקים יותר.

Continue Reading כיצד מחזור הפחמן יגיע שוב לשיווי משקל נהדר?…

העמוד הבא »

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.
Entries וכן תגובות feeds.