טכניקת תיארוך חדשה רומזת: האדם נולד בדרום אפריקה

01/07/2022 ב- 06:21 | פורסם בהספרייה המדעית | סגור לתגובות על טכניקת תיארוך חדשה רומזת: האדם נולד בדרום אפריקה
תגים:

החיפוש אחר מוצא האדם נע על שני צירים: ציר הזמן וציר השושלת. עוד במאה ה-19 היו משוכנעים המדענים כי המין האנושי נברא בהולדת התנ"ך ועתה ידוע כי הומו ספיאנס הוא בן 300 אלף שנה, לכל הפחות. לא די במשלחות חיפוש ובתקצוב נדיב של עונות חפירה לצורך הגילוי. ברבות השנים הומצאו גם טכניקות תיארוך משוכללות שמאפשרות להבין את חשיבות הממצאים ולשייך אותם בציר הזמן. כך נודע שספיאנס הוא אחד המינים האחרונים בשושלת האדם ומכיוון שכך יכלו על נקלה לזהות את אביו הישיר – הומו ארקטוס. אולם, עדיין איננו יודעים מיהם הוריו של הסוג הומו. כל שמשערים כי הם משתייכים לסוג אוסטרלופיתקוס. על איזהו מין מבין מיניו ניטשים הוויכוחים. מבחינה מורפולוגית, מצאה ההשוואה כמה מועמדים. הסיבה העיקרית לפערים בידיעותינו היא מיעוט המאובנים. באופן פרדוקסלי, עם כל גילוי מאובן מסתבכת עוד יותר השושלת ההומינינית, ולפעמים בגלל עילה מרושעת – שגיאת תיארוך שלא בזדון: מוצאים גולגולת ועצמות רגל שדומות ביותר לשלד ההומו המוקדם, אך מתארכים אותן לבנות שני מיליון שנה בלבד. המין הזה חי אפוא בצד אבותינו, היה בן דודנו ותו לא. ואז חוקרות אמריקניות מספרות שאירעו בין הדודנים מקרי חטיפות ומעשי אונס; ולמעשה, ככל שגדלות בתרבות שמרנית יותר כך הפנטסיות המיניות שלהן לגבי האדם הקדמון הן פרועות יותר.

Continue Reading טכניקת תיארוך חדשה רומזת: האדם נולד בדרום אפריקה…

עריכה גנטית לסילוק זכרים מהאוכלוסייה

08/05/2022 ב- 05:01 | פורסם בהספרייה המדעית | סגור לתגובות על עריכה גנטית לסילוק זכרים מהאוכלוסייה

עד ראשית החקלאות התקיימו יחסי טורף-נטרף בלבד בין האדם ושאר בעלי החיים. העדויות מן התקופה הפרהיסטורית הן מעטות, אולם אלה מלמדות רבות על אורח חייו של האדם הקדמון. עצמותיו ומאובניו מעידות כי ניצוד בידי טורפים יבשתיים או שהוצא מקברו על ידי אוכלי נבלות. ציורי מערות מציגים את שיטותיו לצוד ואת חיות הציד המועדפות עליו, בצד חיות טרף שארבו לו. קרסי דיג ופסלונים מגולפים שנמצאו באתרים ארכיאולוגיים מעידים כי השתמש בעצמות ובשיני בעלי חיים לצרכים אחרים מלבד השבעת רעבונו המיידי. קרוב לוודאי שהשתמש בפרוות ובעורות גם כן, אך קשה ביותר למצוא את שרידיהן מפני שחומר אורגני כזה התפרק במהירות במקומות המחיה הלחים שחי בהם האדם הקדמון.

Continue Reading עריכה גנטית לסילוק זכרים מהאוכלוסייה…

מה סיבת הקשר בין קצב אבולוציוני גבוה ובין הכחדה מהירה?

01/03/2022 ב- 07:38 | פורסם בהספרייה המדעית | סגור לתגובות על מה סיבת הקשר בין קצב אבולוציוני גבוה ובין הכחדה מהירה?

בהתבוננות על יצורים שהתאבנו לאורך מיליוני שנים ניתן לבצע חלוקה גסה לשתי קבוצות, כמו החלו כולם בצורת השעון של סבא: קבוצה אחת שקצב השינוי במורפולוגיה של הפרטים הכלולים בה הוא גבוה והם נראים כשעונים מציורו הנודע של סלבדור דאלי, וקבוצה שניה שקצב השינוי הזה בה הוא נמוך. השעון של סבא שלכם עודנו נראה כמו יצא אתמול מן המפעל. שינוי מורפולוגי עשוי להעיד על שינוי אבולוציוני, אך לא תמיד. לעיתים, מאובן שנדמה לנו כמין בפני עצמו אינו אלא וריאנט של מין אחר שכבר ידוע לנו. צורתו התעוותה בגלל נסיבות שקדמו להולדתו של אותו פרט, שהתרחשו בחייו או מיד לאחר מותו, ועצם העיוות אינו עולה בדעתנו. ההנחה הרווחת היא שהשינויים בפנוטיפ אשר מגלים תוך כדי השוואה בין מאובנים דומים בחזותם, מצביעה על שינויים בגנוטיפ וכי אינם תוצאה של השפעה סביבתית ישירה, שהרי השתנות המינים היא בבסיס תורתו של צ'ארלס דרו'ין. אנו מצפים לה בכל התבוננות בעולם הטבע. Continue Reading מה סיבת הקשר בין קצב אבולוציוני גבוה ובין הכחדה מהירה?…

גם שימפנזים מאמינים בניסים

10/02/2022 ב- 11:00 | פורסם בהספרייה המדעית, השוליים המתרחבים של קו אינסופי | סגור לתגובות על גם שימפנזים מאמינים בניסים

נסים מתקיימים בעולנו והם אינם חד-פעמיים. אפילו תחיית המתים התרחשה ולא פעם אחת. הם לא היו מתים, כמובן. לא היה רופא שיקבע את מותם. הם נותרו בחיים כמו כל אותם אנשים בימינו שבזמן מסע הלוויה שלהם הראו פתאום סימני חיים. לפני אלפיים שנה החלו הבריות להאמין כי ישו קם לתחייה מפני שאף אחד לא סבר אז כי הדבר הוא בלתי אפשרי. כולם שמעו על מקרים כאלה, היו אף מעטים שראו כך במו עיניהם. לרובם של המקרים נמצא הסבר כתוצאה מהתערבות מסתורית כלשהי. היה זה נס. במרוצת הדורות הלך והתרחב הידע האנושי, וכמות הניסים הלכה ופחתה בהתאמה. המקרים המשיכו להתחולל, אבל נמצא להם הסבר שאין בו מסתורין. כשפגש האירופי את הילידים אחרי גילוי אמריקה התגלתה בפניו עוד ידיעה, מלבד היבשת. כל אשר קרה ורוב אשר עשה היה בעיניהם כהתחוללות של נס. הוא הבין מה יולידו מעשיו. הם הבינו זאת אחרת. אלה הם ניסים שנובעים מסיבתיות, בין אם זו סיבה שקרית ובין אם סיבה אמיתית: ילדון משוכנע כי החסידה הביאה לו אחות קטנטנה; הוריו יודעים באיזו דרך נוצרה.

Continue Reading גם שימפנזים מאמינים בניסים…

כנגד נשק ביולוגי מתוצרת רוסית מתכונן הצבא האמריקני להתגונן באמצעות עטלפים

02/10/2021 ב- 06:39 | פורסם בהספרייה המדעית | סגור לתגובות על כנגד נשק ביולוגי מתוצרת רוסית מתכונן הצבא האמריקני להתגונן באמצעות עטלפים

עדיין לא ידוע בבטחה האם תצליח האנושות להתקיים לאורך זמן במתכונתה הנוכחית. ודאי שלפליטת הפחמן המוגברת אין קשר לדבר. המשך ההתחממות הגלובלית לא יישא עימו קטסטרופה חובקת עולם שתכה באבחה אחת, כי אם אסונות אזוריים בלבד, פעם אחר פעם – שעל חלקם יתגבר האדם ועל חלקם יבכה מרה. הסכנה הממשית לשגשוגה של האנושות היא התפתחות העמידות כנגד תרופות אצל זני חיידקים מזיקים. המדע מוכרח להיחפז ולגלות מיני מרפא חדשים בטרם יהיו הדורות הבאים חשופים לתמותה ממחלות בממדים של העולם העתיק. אחת הדרכים היא להפיק אותם מתוך היצורים החיים. הכינין כנגד מלריה הופק מקליפת עץ הצ'ינצ'אה; הפניצילין מפטריית עובש שעל שמה הוא קרוי, ועוד. יצורים נכחדים באופן טבעי, אבל לא בקצב המוגבר שהשיתו עליהם בני האדם, ואותו ניתן להפחית באמצעות שמירה קפדנית של הטבע. זו אין משמעה התארגנויות מקומיות של מחבקי אילנות כדי שהנוף הסביבתי הנעים לעין לא ייחרב. שמירת הטבע פירושה לשמור על כל גנום וגנום, בין השאר כדי שנוכל להגיע אליו ולחקור אותו לפני שייעלם במלחמת המינים ביום מן הימים. שמירת הטבע פירושה לשמור על כל תת-מין של עטלף, שמא דווקא בו נמצא מרפא ולא בתת-מין אחר. שמירת הטבע פירושה לאפשר קיום אוכלוסייה נכבדה של תת-המין על מנת שלא ייווצר צוואר בקבוק שמפתחו הצר תיחלץ רק קבוצה קטנה שכבר חסרה אותה וריאציה גנטית ייחודית שיכולנו להיעזר בה. שמירת הטבע, שבו נתערב ככל שפחות, תועיל למין האנושי במידה שתקל את חייו בזמנים הקשים והלא מוכרים שצפויים לו בעידן האטמוספרה החמה. שמירת הטבע, כמובן, היא לא להעצים עוד יותר את אפקט החממה שבגללו ייכחדו יצורים רבים, וביניהם כאלה שאולי נמצא אצלם סוגי מרפא עתידיים.

Continue Reading כנגד נשק ביולוגי מתוצרת רוסית מתכונן הצבא האמריקני להתגונן באמצעות עטלפים…

האם המוות הוא הסתגלות הכרחית או תוצר לוואי של החיים?

28/03/2021 ב- 06:03 | פורסם בהספרייה המדעית | סגור לתגובות על האם המוות הוא הסתגלות הכרחית או תוצר לוואי של החיים?

אחד מסודות אריכות החיים של המין האנושי מתייחס לסבתא שלנו. למה בעצם היא עדיין חיה? לפי חוקי הטבע, הציפייה שתהא מתה. היא כבר לא פורייה. אין בה שום תועלת לעצמה. כפרט גורעת האשה המבוגרת משאבים חיוניים מן האוכלוסייה אשר אליה היא משתייכת. הברירה הקבוצתית ודאי אמורה לסלק מהמין אוכלוסיות שמאפשרות בזבוז שכזה. אולם, לפי המודל הגני המבוסס על קרבת שארים, הסבתא נחוצה בהחלט לשם הצלחתה הרבייתית בלבד. בניגוד לקרובותיה היונקות, הזקנה האנושית אינה ממהרת להסתלק לעולם הבא מפני שהיא מסייעת לבנותיה לגדל את נכדותיהן. באמצעות סיוע זה מתרבים סיכוייה להפיץ חלק מן הגנים שלה בקרב אוכלוסיית הדור הבא. מכאן יוצא שאריכות החיים יוצאת הדופן הזאת היא אדפטיבית. מחזיקי העמדה הנגדית גורסים כי הטיפול המסור שמעניקים בחברה האנושית לישישים הוא שמאריך את חייהם לבלי היכר בעולם החי. הווה אומר, אריכות החיים שלנו היא רק פועל יוצא לערכי התרבות שנטמעו בנו ולא יותר מכך. כמובן, יתכן כי שתי הסיבות הללו פועלות זו בצד זו במקביל, כל אחת לפי משקל תרומתה.

Continue Reading האם המוות הוא הסתגלות הכרחית או תוצר לוואי של החיים?…

מדוע יצוא החיים הארציים לחלל החיצון נתפש כזיהום?

10/03/2021 ב- 02:11 | פורסם בהספרייה המדעית | סגור לתגובות על מדוע יצוא החיים הארציים לחלל החיצון נתפש כזיהום?

עד המהפכה הקופרניקאית נתפשו החיים כמעשה בראשית של אלוהים שהוא ייחודי לכדור הארץ. בין העננים ריחפו מלאכים ומעליהם היה מצוי מרחב עצום הניתן לניחושים. איש לא היה מסוגל לדעת מהם גודלם של הכוכבים ומהו המרחק אליהם. גם המקרא לא מצא לנכון לתאר את אשר מתרחש שם. כשהלך והתברר כי הפלנטה שלנו איננה מרכז היקום ורק הירח סובב אותה, העזו הבריות לשאול עצמן האם גם החיים אינם ייחודיים לנו. בעבודתו האחרונה 'תיאוריה קוסמית' שהתפרסמה לאחר מותו, שיער כריסטיאן הויגנס כי חיים מסוגלים להימצא גם בכוכבי לכת נוספים. גם בימינו זו עודנה השערה, אך מסוג זה שמוכרחים להתחשב בה כשאנו עוזבים את האטמוספרה ונודדים לגרמי שמיים אחרים. עדיין אנחנו מתאמצים ככל האפשר לא להעתיק חיים מארצנו – אם במכוון ואם בשוגג – אל כל אשר מחוצה לו. מהי סיבת הדבר?

Continue Reading מדוע יצוא החיים הארציים לחלל החיצון נתפש כזיהום?…

דגים בשוניות אלמוגים בייתו סרטנים לתועלתם ההדדית

10/12/2020 ב- 09:33 | פורסם בהספרייה המדעית | סגור לתגובות על דגים בשוניות אלמוגים בייתו סרטנים לתועלתם ההדדית

מדברים הרבה על הרס שוניות האלמוגים כתולדה של ההתחממות הגלובלית, ולכאורה אין למרבית הארצות דרכים להצילן, בגין היעדר שליטה על כוחות עולמיים המזהמים ללא הרף את הסביבה. ברם, חלק ניכר מן החורבן ממיטים המקומיים בגלל דיג יתר. כך למשל, אלמוגית ארוכת סנפיר (Stegastes diencaeus) היא דג החי בשונית וניזון מאצות פלומה. לכאורה, זהו דבר מצוין. הרי השנוא מכול על אלמוגי אבן היא אצת פלומה שמסתירה מהם את אור השמש וחונקת אותם עד מוות בעלטה. אולם, האלמוגית אינה מסתפקת באכילת האצות. היא מטפחת ביודעין למענן מקום שבו תוכלנה להתפתח. כל אחת שולטת בחווה משלה לגידול אצות, ולצורך זה הן מגרדות בשיניהן את בסיסיהם של אלמוגי אבן ולא מאפשרות להם לצמוח ולהתפשט. מה גם שגידול אצות נרחב, כאמור, מזיק לאלמוג הסמוך. על מנת שכדבר הזה לא יתממש, נמצאו לאלמוגית דגים טורפים שמקטינים את אוכלוסייתה. אולם, הדייגים אינם מתחשבים בעובדת חיים זו, ומפחיתים ככל האפשר את כמות הטורפים של האלמוגיות בדוגם אותם לצורך מאכל עבור האדם, וכך יוצא שהשוניות גוועות בחשכה.

Continue Reading דגים בשוניות אלמוגים בייתו סרטנים לתועלתם ההדדית…

מתחת לראדאר גבוהה יותר השרידות

17/02/2020 ב- 07:45 | פורסם בהספרייה המדעית | סגור לתגובות על מתחת לראדאר גבוהה יותר השרידות

להתבלטות בסביבה יש יתרונות וחסרונות, יגיד כל מי שיקרא את גוליבר בארץ הגמדים. היסטוריונים עשויים לקבוע כי מוטב להתבלט מאשר לאו, אחרת מי יכתוב את ההיסטוריה. ובימינו עסוקים כולם בדמיונות כי אם לא מתבלטים אז לא מתקיימים בתודעה. האם זהו יתרון או חיסרון? אם נדחק הצידה את הברירה הזוויגית שבראה זנבות מפוארים לציפורים, הברירה הטבעית השקיעה את רוב הונה בהסוואה ודומה שזכתה בכל הקופה. אפילו הטיגריס האימתני לבש צבעים שמקשים על זיהויו בין העצים. תנו לו מדי ציד לבנים בסומטרה והוא לא ישרוד ביער יותר משבוע. ואם לא נעשים גדולים ממש, אולי כדאי להישאר קטנים.

Continue Reading מתחת לראדאר גבוהה יותר השרידות…

האם הטכנולוגיה האנושית כפופה ללחצים אבולוציוניים?

16/02/2020 ב- 04:48 | פורסם בהספרייה המדעית | סגור לתגובות על האם הטכנולוגיה האנושית כפופה ללחצים אבולוציוניים?

בשנת 1908 ציין הפילוסוף הצרפתי אמיל-אוגוסט שארטייה ברשימותיו כי ברור שספינה הבנויה באופן רע תטבע למצולות במהרה ולא יעתיקו את מאפייניה בבניית הספינה הבאה. לפיכך, הים עצמו הוא המעצב האמיתי של הספינות, בורר את המתאימות ביותר לשיט והורס את הגרועות. במילים אחרות, הברירה הטבעית מסייעת לבנות את כלי השיט המותאם ביותר לסביבתו.

Continue Reading האם הטכנולוגיה האנושית כפופה ללחצים אבולוציוניים?…

העמוד הבא »

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.
Entries וכן תגובות feeds.