מדוע נשים רגישות יותר לקור ומה הקשר לעטלפים?

07/10/2021 ב- 05:59 | פורסם בהמדור לשירות הציבור | סגור לתגובות על מדוע נשים רגישות יותר לקור ומה הקשר לעטלפים?

בחודש יוני האחרון התחולל משבר ציבורי בישראל: נוסעות הרכבת הלינו כי הטמפרטורה השוררת בקרונות היא נמוכה מדי לתחושתן. רבות העידו על סבלותיהן, דיווחו על צמרמורות בלתי נשלטות ונדמה לכולן כי גולג קפוא מסיביר נחת איכשהו על מסילות הברזל. שרת התחבורה מירב מיכאלי הבינה למצוקתן והבטיחה כי החום יוחזר, ולנוכח התערבותה רתחו מזעם נוסעים ממין זכר. בשבוע ההוא נזכרתי ביום חורפי מלפני שנים כשבדרך הביתה הבחנתי בשותפתי לדירה יורדת מן האוטובוס, ואני נמצא במרחק ניכר אחריה. מוכרח הייתי לעקוף בחיפזון כמה בתים, לטפס מעל גדר אבן ולנחות בתוך ערוגת בוץ, ואז לנער מעליי את כל פירורי הייאוש מתוך אמונה מוחלטת שאגיע אל היעד לפניה. תמיד היינו רבים פעם אחת על הזכות להשתמש ראשונים במים הלוהטים ופעם שניה על החובה להשאיר מקצת מהם לבא בתור להתרחץ. אף פעם לא התפשרנו על מים פושרים. סבורני אפוא כי הרגישות לקור היא אינדיבידואלית. אני מעדיף תמיד את החמימות. עם זאת, אין להתכחש כי בנות נוהגות יותר להתלונן על הטמפרטורה הנמוכה שבחדר. בעבר לא ידעתי מהי סיבתן. חששתי בליבי כי זוהי עוד דוגמה ניצחת של האופי הנשי למצוא המון פגמים בכל דבר ודבר, בהשוואה לאדישות הגברית המתסכלת לפעמים, ואפילו האשמתי כמה מהן בקוד לבושן, שהרי בנים מכסים עצמם בבגדים, והנערות כבר בבית הספר מתכתשות כנגד המורות על רצונן במכנסונים, ובמשרד נאבקות זו בזו אצל מי השמלה קצרה יותר. מתישהו מצאתי פנאי לברר את הסוגיה והתברר שהן צודקות – כרגיל.

Continue Reading מדוע נשים רגישות יותר לקור ומה הקשר לעטלפים?…

האם המצרים ציפו ואפילו חפצו במכה ישראלית מקדימה במלחמת יום הכיפורים?

06/10/2021 ב- 06:27 | פורסם בהמדור לשירות הציבור | סגור לתגובות על האם המצרים ציפו ואפילו חפצו במכה ישראלית מקדימה במלחמת יום הכיפורים?

דומה כי ארבע-עשרה שנה לאחר ההתנקשות במרגל אשרף מרואן מותר כבר לתהות אם ידי המוסד היו במעשה, בשליחות סודית של ממשלת ישראל. מותר רק לתהות מפני שכל דבר שמעבר לתהייה עשוי להתפרש כידיעה, ודי במין פירוש שכזה כדי שגורמים עלומים במערכת הביטחון יצאו מגדרם ויחשפו רשף בעיניהם. התהייה הזאת גם מעט משונה. ההנחה כי דווקא המוסד התנקש בו נדמית כבטלה מפני שהיא כה אירונית. בכירים לשעבר בארגון זה דבקו לאורך שנים בעמדה בלתי מתפשרת שלפיה אשרף מרואן היה ידיד לנו; בניגוד לעמדת ראשי אמ"ן שסברו כי המרגל המצרי שיטה בנו. הנקמה המכוונת בו היא אפוא גם נקמה נלווית באנשי המוסד הוותיקים. את ההוראה להרוג את זה שהיה בבת עיניהם קיבלו יורשיהם לאחר שהתבררו הפרטים האמיתיים בשירות מי פעל הלז. ואפשר כי ששו לביצוע המשימה מתוך עלבון או משום שבני הדור החדש בארגון, שוברי הפרדיגמה ההיא, לא סבלו מסנטימנטים נוגים כלפיו.

Continue Reading האם המצרים ציפו ואפילו חפצו במכה ישראלית מקדימה במלחמת יום הכיפורים?…

הביקורת על בחירתן המינית של בנות ישראל הובילה לחרפת מלחמה כלל-ארצית

13/05/2021 ב- 15:21 | פורסם בהמדור לשירות הציבור | סגור לתגובות על הביקורת על בחירתן המינית של בנות ישראל הובילה לחרפת מלחמה כלל-ארצית

כפרפראזה על אמרתו המפורסמת של תאודוסיוס דובז'נסקי כי אין משמעות לדבר בביולוגיה אלא לאורה של תורת האבולוציה, יש הגורסים כי כל מאורע בחיי אדם עשוי להיות מקרה מבחן של טבעו האבולוציוני וקודם כל יש לבודקו על פי הנחה זו. וכאשר מתבצע פשע, יאמר כל חוקר פלילים, יש להתחקות מעקבותיו האחרונות אל מוצאו כדי לברר מה היתה עילתו של זה. לפנינו אירוע מתמשך של אלימות בין זכרים מוסלמים וזכרים יהודים בשיא אונם המיני וננסה לפי האמור לעיל לנתח מה מקורה.

Continue Reading הביקורת על בחירתן המינית של בנות ישראל הובילה לחרפת מלחמה כלל-ארצית…

אני קורא למשטרת ישראל לחקור מיד את שמעון ריקלין

27/04/2021 ב- 08:16 | פורסם בהמדור לשירות הציבור | סגור לתגובות על אני קורא למשטרת ישראל לחקור מיד את שמעון ריקלין

הבוקר הגיע לידיעתי ציוץ של אמש מאת העיתונאי בן כספית שהזכיר לי נשכחות. הוא פרסם צילום של שיחה שהתקיימה בטו'יטר בין שמעון ריקלין ועודד קרמר ב-18 במאי 2015. אני יכול להעיד כי החיבור בין השניים נעשה באמצעותי בתחילת העשור הקודם (ריקלין היה אז אלמוני). שניהם עקבו אחריי באופן פעיל למדי, ומן השיחות שהתפתחו בינינו החלו לעקוב זה אחר זה. יש לציין כי ריקלין היה אז מתנחל קיצוני אנטי-ביבי, ולא הטיפוס הביביסטי שפוגשות עיניי ברח' הארבעה בת"א כמעט מדי שבוע בעצם ימים אלה. קרמר היה אז מדווח מכל מיני חתונות שנקלע אליהן ומדבר הרבה על יחסי הון-עיתון-שלטון.

Continue Reading אני קורא למשטרת ישראל לחקור מיד את שמעון ריקלין…

מדוע הסכסוך הישראלי-פלשתיני הוא בלתי פתיר מבחינה צבאית?

26/04/2021 ב- 03:41 | פורסם בהמדור לשירות הציבור | סגור לתגובות על מדוע הסכסוך הישראלי-פלשתיני הוא בלתי פתיר מבחינה צבאית?

בשנת 1961 פרסמה רשות המיפוי של פורטוגל אומדן מעודכן לגבי הגבול עם ספרד. נטען שאורכו 1220 ק"מ. בה בעת הודיעו הספרדים העיקשים שאורך הגבול שלהם עם פורטוגל הוא 990 ק"מ בלבד. תושבי חצי האי האיברי היו מבולבלים למדי ותבעו לדעת את האמת, אף כי ידוע שהשוני נובע מקנה המידה של האמצעי אשר בו מודדים. אם משתמשים בסרגלים קשיחים שאורכם מטר, אזי אובדים במדידה כל הפרטים שמידתם קטנה יותר. ואם עושים שימוש בחוט גמיש הרי שזה מסוגל לעקוב כהלכה אחר המורכבות של קו הגבול. על מנת להרגיע את הרוחות, הגיעו שתי המדינות להסכמה הדדית כי אורך הגבול המשותף ביניהן הוא 1214 ק"מ.

Continue Reading מדוע הסכסוך הישראלי-פלשתיני הוא בלתי פתיר מבחינה צבאית?…

שיקוליו הסטטיסטיים של מלצר במסעדה גלילית

21/04/2021 ב- 13:59 | פורסם בהמדור לשירות הציבור | סגור לתגובות על שיקוליו הסטטיסטיים של מלצר במסעדה גלילית

יש המספרים כי בדרכה האחרונה של אושר דרעי היו נקודות פיצול שיכלו למנוע את מותה, כאילו החיים הינם תסריט של 'דלתות מסתובבות': אילו נשאה עימה מזרק אדרנלין לכל מקום, ואילו לא הזמינה קינוח קצפתי, ואילו לא אזלה הגלידה הלא-חלבית ברגעי הזמנתה, ואילו לא נשלח המלצר להביא מלאי חדש ורכש דווקא גלידה חלבית כתוספת לארוחת בשרים במסעדה כשרה, ואילו טלפנה למגן דוד אדום שמא אמבולנס יכול היה לספק לה זריקה בזמן מהיר יותר מאשר נסיעתה עד חדר המיון, ואילו יצרה קשר עם בית החולים כדי להודיע על הגעתה הדחופה ולבקש שתטופל מיד. אולם, דומה שהיתה זו כרוניקה של מוות ידוע מראש. זו כבר היתה הפעם השלישית שהגיעה לטיפול מציל חיים בחדר המיון אחרי שאכלה מזון חלבי שאליו היא אלרגית ואת המזרק השאירה בבית. בפעם השלישית – מוות.

Continue Reading שיקוליו הסטטיסטיים של מלצר במסעדה גלילית…

כיצד נהיו פרחים אדומים לסמלי יום הזיכרון של קרבנות המלחמות?

03/04/2021 ב- 07:19 | פורסם בהמדור לשירות הציבור | סגור לתגובות על כיצד נהיו פרחים אדומים לסמלי יום הזיכרון של קרבנות המלחמות?

אחת ההבחנות הראשונות שתיעדתי בימות חיי היתה בנוגע להבדל בין יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל לבין חג העצמאות. מרבים לדבר על סמיכות הזמן בציון שני המועדים ועד כמה היא סמלית חרף השוני הניכר ביניהם, ואני התייחסתי בילדותי אליהם כיום סמל המדינה ויום דגל המדינה. חשתי כבר אז, מה שלא מרגישים כמעט כולם עד היום, את הדגש הסמוי שמעניקים ביום הזיכרון לסמל המדינה, אולי מפני שהדגל מורד לחצי התורן, ואת הדגש הברור שמעניקים אזרחי המדינה ומוסדותיה לדגל ישראל בחג העצמאות. בגיל מאוחר יותר נתתי את הדעת כי דווקא ביום לזכר קרבנות המלחמות משתמשים בסמל השלום – בענפי הזית – שלא במתכוון, ואך מפני שהם מצויים משני צידי המנורה בסמל מדינת ישראל. רשמתי לעצמי כי לא ראיתי אף פעם איש נושא ענף של זית, ובאופן בלתי רשמי כבר התקבע בציבור כי הגשת פרח מסמלת את ברכת השלום. מכיוון שקריינתי מכיתה ב' ועד שחרורי משירות החובה בצה"ל את טקס יום הזיכרון, התפתיתי לומר זאת פעם אחת במהלך דבריי.

Continue Reading כיצד נהיו פרחים אדומים לסמלי יום הזיכרון של קרבנות המלחמות?…

האם לגברת נתניהו ישנה מקבילה בהיסטוריה?

27/03/2021 ב- 09:53 | פורסם בהמדור לשירות הציבור | סגור לתגובות על האם לגברת נתניהו ישנה מקבילה בהיסטוריה?

לפני שנים התחלתי בביצוע השוואה שלא עשה איש לפניי משום שהינה אווילית למדי. רק מוח משונה כמו שלי מסוגל היה להגות אותה. אני זוכר בבירור כיצד עלתה בראשי. שוב נתקלתי בספר מסוג "אלף אישים" שהושלך לרחוב וכלל ביוגרפיות קצרות שלהם. שאלתי לתומי ברגע ההוא מדוע לא אחבר כמותן למען עצמי על אלף כרטיסים ואז אנסה לקבץ קבוצות מהם לפי התאמות אד-הוק. ידעתי שאירועים היסטוריים עשויים לחזור באופן דומה, אולם תהיתי בסקרנותי האם ניתן לאתר גם אנשים דומים זה לזה מבחינת קורות חייהם. מניסיון חיינו יודעים הכול כי כזאת עשוי לצוץ באופן אנקדוטלי, אבל אביתי למצוא אותם באופן שיטתי. עד היום אני ממשיך להכין כרטיסים של כל אישיות מעניינת לדידי, וטרם החלטתי אם לעצור כשאגיע לאלף כמותם. מעת לעת מעיין אני בהם כדי ליצור קבוצות של שני אישים לפחות, ולא פעם שכתבתי את הרשום על גבי הכרטיסים, אם בהשמטת פרטים ואם בהוספתם, על מנת שההתאמה תהיה קרובה יותר; מה גם שרבים מן האישים עודם חיים ופעילים בתחומם ונחוץ עדכון לעיתים.

Continue Reading האם לגברת נתניהו ישנה מקבילה בהיסטוריה?…

כיצד מוחו של רל"ביסט כמוני משקלל נתונים לקראת הבחירות בקיץ?

26/03/2021 ב- 08:54 | פורסם בהמדור לשירות הציבור | סגור לתגובות על כיצד מוחו של רל"ביסט כמוני משקלל נתונים לקראת הבחירות בקיץ?

"אלה אמירות עקרוניות שהיו נכונות לשעתן", אמר בני גנץ והעלה חיוך בפי בוחריו אשר אמלל כל כך. לא רק האוקסימורון נשא חן בעיניהם בלית דמעות יותר. גם חוסר מודעותו של יו"ר 'כחול לבן' לאוקסימורון שעשע אותם. אולם, זהו אוקסימורון מדומה. דברי הימים ידעו הרבה אמירות עקרוניות שהיו נכונות לשעתן. כך למשל, איש בעולם העתיק לא ההין לסתור את העיקרון הידוע שדולפין הוא דג. ומי בימינו יעז להתווכח על האמירה כי "העולם שייך לצעירים", או על "צדיק ורע לו, רשע וטוב לו". מספרים כי בעולם הבא תתהפכנה היוצרות ולצדיקים תהיה ישועה. ברם, ביידן הקשיש רוצה לעשות צדק כבר בעולם הזה.

Continue Reading כיצד מוחו של רל"ביסט כמוני משקלל נתונים לקראת הבחירות בקיץ?…

האם הכנסת היא רשות עצמאית באמת?

17/03/2021 ב- 06:47 | פורסם בהמדור לשירות הציבור | סגור לתגובות על האם הכנסת היא רשות עצמאית באמת?

הרשות המחוקקת, היא הכנסת, הינה אחת משלוש רשויות השלטון בישראל, בצד הרשות השופטת והרשות המבצעת – היא הממשלה. מאז קטנותי שומע אני שמדברים סרה על הממשלה. מאידך, תמיד מדברים גבוהה על יוקרתה של הכנסת, אולם מיד אחרי הבחירות לבית המחוקקים מקונן הציבור דרך קבע לאור ההשוואה בין הח"כים החדשים ובין המכובדים שהתהלכו במסדרונות המשכן בעבר. אור? לטענתו, אפלה מוחלטת! הנהייה הזאת מעוררת תימהון משתי סיבות: האחת, באותה המידה מלין הציבור שהשופטים הינם נשואי פנים מדי ולא עממיים דיים, אך דווקא בפרלמנט חפץ שחבריו יהיו אליטיסטיים. השנייה, להלכה מתקיימות הבחירות לשם בחירת חברי הכנסת על ידי האזרחים, אך אף פעם לא מתעניין הציבור ממש בהשקפות העולם של המתמודדים ובאישיותם, למעט אצל ראשי המפלגות. למעשה, הבחירות מתקיימות כהצבעה בעד או נגד הממשלה המכהנת. יתר על כן, מאז קום המדינה לא תבע הציבור אפילו פעם אחת לסיים את כהונתה של כנסת כלשהי בגלל היעדר שביעות רצון מעמדות חבריה או בגין התנהגותם. הדרישה היא להפיל את שרי הממשלה מכיסאותיהם, וכפועל יוצא, עורכים גם בחירות לכנסת. נו, אין ברירה. זו השיטה.

Continue Reading האם הכנסת היא רשות עצמאית באמת?…

העמוד הבא »

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.
Entries וכן תגובות feeds.