מדוע מתמהמהת הפצצת אילת?

22/01/2022 ב- 10:46 | פורסם בהמדור לשירות הציבור | סגור לתגובות על מדוע מתמהמהת הפצצת אילת?

בתחילת העשור הקודם נפתחו שני חשבונות בטוויטר; האחד לשימוש כרשת חברתית בשפה הנורבגית, והאחר לשימוש כמיקרו-בלוג בלשון הקודש. שלא כמתוכנן, כמעט מראשיתו היה דו-לשוני: אנגלית ועברית, ולא מפאת תכלית להגדיל את תפוצת ציוציי. איש של מילים אנוכי, והסתקרנתי באשר ליכולת להביען באנגלית במגבלת התווים של ציוץ, שהרי זו דורשת אותיות רבות יותר כדי לומר אותם הדברים בשפת מולדתי. מכיוון שחטאתי בפואטיקה הצטרפו מזרח תיכוניות, סקרניות אף הן, לרשימה המגוונת של עוקביי. התוכן לעומת דעתן הלא מגובשת על ישראלים היווה כר לבלבולים עבור אלו התרות אחר יציבות, אך שספינתן טרם הטילה עוגן. בנסיבות אומללות שכאלה הידרדר החשבון לציוצים באנגלית בלבד, משרת את אהדתי הנצחית להתנצחויות מילוליות שאין בהן מנצחים, והבונוס: עם אויבים אמיתיים. התפישה האנטישמית שלהן היתה בגדר חידוש מזעזע. זו לא רק עוינות על רקע טריטוריאלי, דתי ולאומי. היו בה הרבה מן הניחוחות הגזעניים של בני אירופה. החבריה הזו היא שחוללה אחר כך את האביב הערבי, ויכולתי לדעת על המתרחש באופן גלוי וישיר, בלעדי עריכה סובייקטיבית של אמצעי המדיה הסטנדרטיים. כמובן, השתוממתי לנוכח הפערים הבלתי ניתנים לגישור בין מראות המציאות ובין הברברת שנשמעה באולפנים.

Continue Reading מדוע מתמהמהת הפצצת אילת?…

מעל פסגת תל בן הטבע ראיתי את הארץ המובטחת

08/01/2022 ב- 15:53 | פורסם בהמדור לשירות הציבור | סגור לתגובות על מעל פסגת תל בן הטבע ראיתי את הארץ המובטחת

בפעם החמישים, ואולי יותר כי מי סופר, העפלתי היום לגבעה שמקור אדמתה בחפירת מאגר המים הענק לפני הישפכם לנחל איילון. לרגל חגיגות היובל גמרתי אומר להעניק לה שם זמני: תל בן הטבע. המקום הזה ראוי לשם, אני לבדי סבור כי הינו ראוי לו, ומה גם שאיש אינו מבלה בו את עתותיו כמותי ועל כן זכות ראשונים עומדת לי. מתבקשים הנכם אפוא לציין את שם הגבעה במפה האינטראקטיבית של גוגל עד שתמצאנה הרשויות כינוי הולם לפי רצונן.

Continue Reading מעל פסגת תל בן הטבע ראיתי את הארץ המובטחת…

לאן הולכים התנים כשהנחל זורם?

26/12/2021 ב- 07:18 | פורסם בהמדור לשירות הציבור | סגור לתגובות על לאן הולכים התנים כשהנחל זורם?

החזרה לנורמליות, אני עונה כשחוקרים אותי על אהבתי לתל אביב. יומיים לאחר פיגוע טרור – השגרה חוגגת; בחלוף שבוע קודר וסוער – השמש פורצת בטבעיות את מסך הרקיע ומחממת את הארץ. ברירת המחדל של העיר הזאת היא לחיות. זה כל קסמה בין בניינים מכוערים, מנופים מבעד לכל רחוב ובורות שחופרים בה דחפורים כבר שנים. בלעדי השיבה המהירה לחיים נורמליים, העיר היקרה ביותר בעולם היתה נתפשת כסיוט. וכך, הגשם שפקד אותה בימים האחרונים, עם שיא משקעים ארצי בשדות מקווה ישראל, המשיך למקומות רחוקים ופינה למען תושביה שבת בהירה בחיק שמיים תכולים. נטלתי אפוא תרמיל, תחבתי בתוכו גביעי גלידה חמה ובקבוק מיץ ויצאתי לדרך.

Continue Reading לאן הולכים התנים כשהנחל זורם?…

מדוע בחרו לקרוא לציפור סבכי טוחנים בשמה?

16/11/2021 ב- 18:42 | פורסם בהמדור לשירות הציבור | סגור לתגובות על מדוע בחרו לקרוא לציפור סבכי טוחנים בשמה?

כזכור לקוראיי, התיבה הלבנה מציינת את מארז המחשב הלבן שבאמצעותו חיברתי והפצתי רשימות בשנת 2005, עת נולד האתר האישי הזה. בצד 'רשימות מן התיבה הלבנה' כותב אני גם את 'רשימות תל אביביות' בעט על נייר למגירה. עיקרן הוא התרשמותי במילים משיטוטיי בעיר הולדתי. הקדים אותי יהודה קרני שכתב רשימות תל אביביות בשנת 1925, וממשיך במלאכה אברהם בלבן שמפרסם במדורו הקבוע את 'רשימות תל אביביות' ביומון 'הארץ'. אני לא מחמיץ את רשימותיו מפני שזוויות הראייה שלנו שונות מאד אחת מהשנייה, ולכן מגלה אני בכתביו מראות וקולות שלא נתתי ליבי אליהם.

Continue Reading מדוע בחרו לקרוא לציפור סבכי טוחנים בשמה?…

כיצד אבדה שמחת החיים של רובנו?

06/11/2021 ב- 07:23 | פורסם בהמדור לשירות הציבור | סגור לתגובות על כיצד אבדה שמחת החיים של רובנו?

הישראלים אינם מחייכים הרבה. לאמיתו של דבר, כמעט ואינם מחייכים. אחרי שנים של עבודת שדה נעשיתי תצפיתן מעולה ולפעמים מבחין אני במחזות זעירים ומשעשעים שאיש סביבותיי אינו שם לב אליהם. גם כולם מוטרדים משגרת יומם, ואז רואים אותי מחויך, לכאורה מבלי סיבה משכנעת, ומשערים כי משהו אצלי אינו כשורה, שהרי מה פתאום אדם כלשהו מפטיר חיוך אל העולם.

Continue Reading כיצד אבדה שמחת החיים של רובנו?…

מדוע נשים רגישות יותר לקור ומה הקשר לעטלפים?

07/10/2021 ב- 05:59 | פורסם בהמדור לשירות הציבור | סגור לתגובות על מדוע נשים רגישות יותר לקור ומה הקשר לעטלפים?

בחודש יוני האחרון התחולל משבר ציבורי בישראל: נוסעות הרכבת הלינו כי הטמפרטורה השוררת בקרונות היא נמוכה מדי לתחושתן. רבות העידו על סבלותיהן, דיווחו על צמרמורות בלתי נשלטות ונדמה לכולן כי גולג קפוא מסיביר נחת איכשהו על מסילות הברזל. שרת התחבורה מירב מיכאלי הבינה למצוקתן והבטיחה כי החום יוחזר, ולנוכח התערבותה רתחו מזעם נוסעים ממין זכר. בשבוע ההוא נזכרתי ביום חורפי מלפני שנים כשבדרך הביתה הבחנתי בשותפתי לדירה יורדת מן האוטובוס, ואני נמצא במרחק ניכר אחריה. מוכרח הייתי לעקוף בחיפזון כמה בתים, לטפס מעל גדר אבן ולנחות בתוך ערוגת בוץ, ואז לנער מעליי את כל פירורי הייאוש מתוך אמונה מוחלטת שאגיע אל היעד לפניה. תמיד היינו רבים פעם אחת על הזכות להשתמש ראשונים במים הלוהטים ופעם שניה על החובה להשאיר מקצת מהם לבא בתור להתרחץ. אף פעם לא התפשרנו על מים פושרים. סבורני אפוא כי הרגישות לקור היא אינדיבידואלית. אני מעדיף תמיד את החמימות. עם זאת, אין להתכחש כי בנות נוהגות יותר להתלונן על הטמפרטורה הנמוכה שבחדר. בעבר לא ידעתי מהי סיבתן. חששתי בליבי כי זוהי עוד דוגמה ניצחת של האופי הנשי למצוא המון פגמים בכל דבר ודבר, בהשוואה לאדישות הגברית המתסכלת לפעמים, ואפילו האשמתי כמה מהן בקוד לבושן, שהרי בנים מכסים עצמם בבגדים, והנערות כבר בבית הספר מתכתשות כנגד המורות על רצונן במכנסונים, ובמשרד נאבקות זו בזו אצל מי השמלה קצרה יותר. מתישהו מצאתי פנאי לברר את הסוגיה והתברר שהן צודקות – כרגיל.

Continue Reading מדוע נשים רגישות יותר לקור ומה הקשר לעטלפים?…

האם המצרים ציפו ואפילו חפצו במכה ישראלית מקדימה במלחמת יום הכיפורים?

06/10/2021 ב- 06:27 | פורסם בהמדור לשירות הציבור | סגור לתגובות על האם המצרים ציפו ואפילו חפצו במכה ישראלית מקדימה במלחמת יום הכיפורים?

דומה כי ארבע-עשרה שנה לאחר ההתנקשות במרגל אשרף מרואן מותר כבר לתהות אם ידי המוסד היו במעשה, בשליחות סודית של ממשלת ישראל. מותר רק לתהות מפני שכל דבר שמעבר לתהייה עשוי להתפרש כידיעה, ודי במין פירוש שכזה כדי שגורמים עלומים במערכת הביטחון יצאו מגדרם ויחשפו רשף בעיניהם. התהייה הזאת גם מעט משונה. ההנחה כי דווקא המוסד התנקש בו נדמית כבטלה מפני שהיא כה אירונית. בכירים לשעבר בארגון זה דבקו לאורך שנים בעמדה בלתי מתפשרת שלפיה אשרף מרואן היה ידיד לנו; בניגוד לעמדת ראשי אמ"ן שסברו כי המרגל המצרי שיטה בנו. הנקמה המכוונת בו היא אפוא גם נקמה נלווית באנשי המוסד הוותיקים. את ההוראה להרוג את זה שהיה בבת עיניהם קיבלו יורשיהם לאחר שהתבררו הפרטים האמיתיים בשירות מי פעל הלז. ואפשר כי ששו לביצוע המשימה מתוך עלבון או משום שבני הדור החדש בארגון, שוברי הפרדיגמה ההיא, לא סבלו מסנטימנטים נוגים כלפיו.

Continue Reading האם המצרים ציפו ואפילו חפצו במכה ישראלית מקדימה במלחמת יום הכיפורים?…

הביקורת על בחירתן המינית של בנות ישראל הובילה לחרפת מלחמה כלל-ארצית

13/05/2021 ב- 15:21 | פורסם בהמדור לשירות הציבור | סגור לתגובות על הביקורת על בחירתן המינית של בנות ישראל הובילה לחרפת מלחמה כלל-ארצית

כפרפראזה על אמרתו המפורסמת של תאודוסיוס דובז'נסקי כי אין משמעות לדבר בביולוגיה אלא לאורה של תורת האבולוציה, יש הגורסים כי כל מאורע בחיי אדם עשוי להיות מקרה מבחן של טבעו האבולוציוני וקודם כל יש לבודקו על פי הנחה זו. וכאשר מתבצע פשע, יאמר כל חוקר פלילים, יש להתחקות מעקבותיו האחרונות אל מוצאו כדי לברר מה היתה עילתו של זה. לפנינו אירוע מתמשך של אלימות בין זכרים מוסלמים וזכרים יהודים בשיא אונם המיני וננסה לפי האמור לעיל לנתח מה מקורה.

Continue Reading הביקורת על בחירתן המינית של בנות ישראל הובילה לחרפת מלחמה כלל-ארצית…

אני קורא למשטרת ישראל לחקור מיד את שמעון ריקלין

27/04/2021 ב- 08:16 | פורסם בהמדור לשירות הציבור | סגור לתגובות על אני קורא למשטרת ישראל לחקור מיד את שמעון ריקלין

הבוקר הגיע לידיעתי ציוץ של אמש מאת העיתונאי בן כספית שהזכיר לי נשכחות. הוא פרסם צילום של שיחה שהתקיימה בטו'יטר בין שמעון ריקלין ועודד קרמר ב-18 במאי 2015. אני יכול להעיד כי החיבור בין השניים נעשה באמצעותי בתחילת העשור הקודם (ריקלין היה אז אלמוני). שניהם עקבו אחריי באופן פעיל למדי, ומן השיחות שהתפתחו בינינו החלו לעקוב זה אחר זה. יש לציין כי ריקלין היה אז מתנחל קיצוני אנטי-ביבי, ולא הטיפוס הביביסטי שפוגשות עיניי ברח' הארבעה בת"א כמעט מדי שבוע בעצם ימים אלה. קרמר היה אז מדווח מכל מיני חתונות שנקלע אליהן ומדבר הרבה על יחסי הון-עיתון-שלטון.

Continue Reading אני קורא למשטרת ישראל לחקור מיד את שמעון ריקלין…

מדוע הסכסוך הישראלי-פלשתיני הוא בלתי פתיר מבחינה צבאית?

26/04/2021 ב- 03:41 | פורסם בהמדור לשירות הציבור | סגור לתגובות על מדוע הסכסוך הישראלי-פלשתיני הוא בלתי פתיר מבחינה צבאית?

בשנת 1961 פרסמה רשות המיפוי של פורטוגל אומדן מעודכן לגבי הגבול עם ספרד. נטען שאורכו 1220 ק"מ. בה בעת הודיעו הספרדים העיקשים שאורך הגבול שלהם עם פורטוגל הוא 990 ק"מ בלבד. תושבי חצי האי האיברי היו מבולבלים למדי ותבעו לדעת את האמת, אף כי ידוע שהשוני נובע מקנה המידה של האמצעי אשר בו מודדים. אם משתמשים בסרגלים קשיחים שאורכם מטר, אזי אובדים במדידה כל הפרטים שמידתם קטנה יותר. ואם עושים שימוש בחוט גמיש הרי שזה מסוגל לעקוב כהלכה אחר המורכבות של קו הגבול. על מנת להרגיע את הרוחות, הגיעו שתי המדינות להסכמה הדדית כי אורך הגבול המשותף ביניהן הוא 1214 ק"מ.

Continue Reading מדוע הסכסוך הישראלי-פלשתיני הוא בלתי פתיר מבחינה צבאית?…

העמוד הבא »

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.
Entries וכן תגובות feeds.