להיתלות על קוצו של פסיק

18/01/2023 ב- 05:18 | פורסם בדברים מעניינים יש בעולם | סגור לתגובות על להיתלות על קוצו של פסיק

בבשורה על פי מתי (ה', יז-יח) נאמר מפי ישו בדרשה על ההר: "אל תחשבו שבאתי לבטל את התורה או את הנביאים; לא באתי לבטל כי אם לקיים. אומר אני לכם, עד אשר יעברו השמים והארץ אף יוד אחת או תג אחד לא יעברו מן התורה בטרם יתקיים הכול". אם כך, בנסותו לשכנע את קהל מאזיניו שאין בכוונתו לפגוע במצוות התורה, חוקי היסוד של אותה חברה, הודה כי אסור להקל ראש אפילו בכוחה של האות הקטנה ביותר באלפבית מבחינת בולטותה, ואכן, מי יוכל לדעת את תוצאת המעשה לכשתושמט יוד אחת או קוצה מן הכתב.

יהודה ליב גורדון, רפורמטור ומן הסופרים הבולטים בתקופת ההשכלה, בחר לתקוף את היהדות הרבנית באמצעות שירו 'קוצו של יוד' משנת 1878. לדידו, לפעמים השמטת האות יוד איננה משנה דבר, והללו שנתלים בה אינם מסוגלים להבחין בין טפל ועיקר או שנטפלים דווקא בשל איזו גחמה. השיר מספר על בחורה נשואה אשר בעלה בחר להיעלם לה והותירה לבדה בצרתה. ביום מן הימים היא מתאהבת בבחור אחר ובעזרתו היא מוצאת את הבעל האבוד, לפני שייעלם שוב. הלה מעניק לה גט תמורת שלמונים, אבל רב העיר בחר לפסול את כתב הגט מפני שנעדרה האות יוד משם הבעל. מטבע הימים ההם, על הבחורה נאסר להיפגש עם אהובה והיא נותרה באומללותה כל ימי חייה.

אולם, מה עשוי לקרות אם במקום להשמיט יוד מוסיפים אותה או פסיק לכתוב? גם זאת עלול לחרוץ גורלות באופן הקשה ביותר. זה היה גורלו של רוג'ר קייסמנט (Roger Casement), משורר אירי וקתולי יליד דבלין, וממחוללי הקשר נגד הבריטים במהלך מלחמת העולם הראשונה. מתוך שאיפתו לנצל את עוצמתה המוגבלת של בריטניה, שהיתה עסוקה אז כולה במיגור האויב הגרמני מן האדמות שכבש באירופה, הוא הציע לגרמנים שיספקו כלי נשק ותחמושת לאירים כדי שיילחמו על עצמאותם בזמן הזה. באופן הזה, הבריטים יאלצו להפנות חלק מכוחותיהם ביבשת למלחמה על אירלנד, והפניה זו תסייע לצבא הגרמני לגבור על יתרת הכוחות, אך בה במידה לא יהא בכוח המצומצם של הצבא הבריטי לנצח את המורדים האיריים על אדמתם. שני הצדדים לקשר ידעו ממנו תועלת והבריטים יהיו מופסדים.

סוד הקשר נתגלה וקייסמנט נעצר באירלנד. הוא הואשם בבגידה שדינה מיתה על פי החוק משנת 1351. להגנתו טען שחוק הבגידה חל רק על פעולות שבוצעו באנגליה בלבד, ואפילו התכוון לשון החוק לבריטניה כולה, הרי אי אפשר לפיו להאשימו מפני שכל פעולותיו המדוברות בוצעו מחוץ לאיים הבריטיים. הטקסט המקורי של החוק נכתב באופן בלתי מנוקד בשפה האנגלו-נורמנית, ואחרי שעיינו בו היטב סברו השופטים כי יש לקרוא בו פסיק, כך שהחוק המתאר את "בתחומי הממלכה ובמקומות אחרים" מתייחס לכל אותם מקומות שבהם בוצעו הפעולות, ולא רק למקומות שעשויים להימצא בהם אויבי המלך. קייסמנט נידון לתלייה ותומכיו אמרו אחר כך כי "נתלה על פסיק".

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.
Entries וכן תגובות feeds.

%d בלוגרים אהבו את זה: