האם הים רטוב?

10/05/2022 ב- 07:05 | פורסם בהשוליים המתרחבים של קו אינסופי | סגור לתגובות על האם הים רטוב?

על שפת הכינרת התפתח דיון בין מתפלספים לגבי השאלה "האם המים רטובים", ואף שלא עקבתי אחר השתלשלותו מפני שנדד המימה, רשמתי לעצמי כי אנו חשים רטיבות מסיבה יחידה: בגין ההפרש בין שתי שכבות – באחת יש פחות מולקולות של נוזל ובשנייה יש יותר מולקולות של נוזל. זאת אומרת, אם נטבול ידינו במים הן שתירטבנה בלבד, ואם נוציאן החוצה ונכניסן שוב לתוכם, לא נרגיש רטיבות בשיעור רב יותר. יוצא אפוא שהתווך המימי מוכרח שיהא בלתי רטוב מפני שהוא מורכב ממולקולות של נוזל, ומעליו ומתחתיו מצויות שכבות שמכילות מולקולות של נוזל באותה המידה. ואילו היו לשכבות הללו קולטנים לרטיבות, הן לא היו חשות בה בצידן הפנימי וגם לא בצידן החיצוני מפני שמעבר לו יבש יותר. ובקצרה: האם המים רטובים? לא. ובאשר לקשר שלהם לרטיבות – המים מרטיבים גוף יבש. הוא אשר יהיה לרטוב במגע עימם.

אף על פי כן, אם תשאלו אנשים "האם הים רטוב" – כפי שאנוכי עשיתי – מיד יענו בפשטות "כן, הים רטוב", כמו היתה זו תשובה ידועה מראש: "בימי שלמה המלך נבנה בית המקדש". עם זאת, כאשר מבקשים מן הנשאלים לברר היטב את תוכן השאלה הזו ולחשוב שוב על התשובה בטרם יאמרו אותה, הם חדלים להרהר אם הים רטוב או אם לאו. הם מוגיעים מוחם לדעת מה מסתתר מאחורי השאלה התמימה. הרי אם זו כה פשוטה בעיניהם, ובכל זאת מתבקשים להגות באופי השאלה, אזי היא עשויה להיות לא פשוטה בכלל. היות שאינם משוכנעים מה יש להשיב, רובם מנחשים ועונים "כן" או "לא", מבלי שיוכלו להסביר מדוע זה כך. רק מיעוט שתפש כי השאלה אינה פשוטה, מתחיל להרהר במהות שלה, וחלק מזערי ממנו יודע לענות נכונה בליווי הסבר לתשובה.

במקרה הזה לא פניתי אל אנשים כדי לחקור את התפלגות התשובות לשאלה הזו. השתמשתי בה ללמידת ההתנהגות האנושית: כאשר נשאלים כלשהם מתבקשים באופן מיוחד להרהר על השאלה ששמעוה והתשובה שתצא מפיהם, רק מתי מעט אז מתייחסים לגוף השאלה. הרוב עסוק עתה בבירור תכלית השאלה ולא בתוכן שלה. האין זה דבר משונה? מוטב להעסיק את המוח אך ורק בגוף השאלה, ומשם תבוא תשובה מאליה.

במקרה אחר, כששואלים אנשים האם בית המקדש הוקם בימי דוד המלך, כולם יודעים את התשובה הנכונה ורבים לא מסתפקים בה, כי אם מוסיפים לה הסבר. אותו הדבר קורה כאשר שואלים אותה השאלה ובפעם הזאת גם מבקשים מן הנשאלים לברר היטב את תוכן השאלה הזו ולחשוב שוב על התשובה בטרם יאמרו אותה. כולם עונים נכונה ושוב יש מי מהם שמסביר מדוע לא נבנה המקדש בימי חייו של דוד המלך. אף אחד מהם לא בירר מהי מטרת השאלה. הכול התייחסו לגוף השאלה בלבד.

מהשוואה בין שני המקרים הללו למדים שהשאלה בדבר הקמת בית המקדש בתקופה נתונה, או שאלה אחרת שמצריכה ידע מן החוץ לענות עליה, הינה פשוטה יותר מן השאלה בדבר הים הרטוב, שלכאורה מבקשת ידע בלתי אמצעי של התנסות רגילה, כגון "האם נותרת צמא אחרי ששתית חצי ליטר מים בבת אחת". למה זה כך?

א. האם מכיוון שהשאלה הראשונה בת שלוש המילים היא קצרה ממשנתה ולכן נתפשת כפשוטה יותר?

ב. האם זוהי שאלה אשר יוצרת בלבול בדעתנו היות שמי הים מרטיבים את עורנו? האם משום זאת משליכים בבלי דעת את התחושה שלנו גם לגביהם?

ג. האם בגלל שאין יודעים להסביר את ההיבט המדעי של תחושתנו במגע עם מי הים?

דעתי היא שאין זה קשור לאורך השאלה או לבלבול שהיא גורמת, אלא לידע בלבד. במקרה דנן, חוסר הידע הוא שמשליך על תשובתנו הקצרה והמזורזת לשאלת הים הרטוב. למעשה, ככל שלא יודעים כך מעמיקים פחות לחשוב על השאלות שאנו נשאלים, ולהיפך.

רוב האנשים איננו יודע את פשר הרטיבות מפני שמעולם לא הסביר אותה לעצמו. אין בכך דבר יוצא דופן. על מרבית הדברים לא הספקנו להרהר או שמוחנו לא התעניין בהם. אם כך, משונה למדי שאיש לא הודה בהיעדר ידע. התשובה "אינני יודע" לא הושמעה אפילו פעם אחת מפי הנשאלים.

כששואלים "האם באוויר שאנו נושמים יש חמצן", חלק מסתפקים בתשובה הקצרה "כן", וחלק גם מוסיף עליה מתוך הידע שלו: "כן, יש עשרים אחוזים באוויר"; "כן, כי בלי חמצן היינו מתים". זוהי גם שאלה עם תשובה הכרוכה בהתנסות ביחס לתחושת הגוף דוגמת "האם הים רטוב". במקרה הזה – חנק, כי "נגמר לי האוויר (החמצן)". ברם, בשאלה על אודות החמצן יימצאו משיבים המרחיבים בתשובתם, ובאשר לים הרטוב אף אחד לא הרחיב בתשובתו במידה שלא התבקש לעשות כן. ישנה סיבה לכך.

הברייה האנושית מקטלגת שאלות כפשוטות כאשר אינה מפעילה חשיבתה יותר מהרף עין כדי לענות עליהן. ברם, אם איננו מסוגלים לחשוב לעומק על התשובה בהתאם לשאלה, אזי התשובה עלולה להיות בלתי נכונה. אפשר כי הידע שברשותנו הינו שגוי ולפיכך תהיה התשובה בלתי נכונה, אבל מצאנו לה הסבר: "כן, הים רטוב כי הוא מכיל מים רטובים". מנגד, אם שאלה נדמית כפשוטה, ואין לנו ידע לגביה ואיננו מסוגלים להוסיף בתשובתנו דבר מלבד אמירת "כן" או "לא", אזי יש להשיב "לא יודע".

בלוג בוורדפרס.קום.
Entries וכן תגובות feeds.

%d בלוגרים אהבו את זה: