על המשבר שעוררה צרפת בגלל פגיעה בכבוד הלאומי

24/09/2021 ב- 11:30 | פורסם במאחורי סינרה של ההיסטוריה | סגור לתגובות על על המשבר שעוררה צרפת בגלל פגיעה בכבוד הלאומי

אם כל אדם משול לעולם ומלואו, אזי שדות הקטל בצרפת הם גלקסיה של גרמי עצמות, כוכבים רבים מספור שנפלו מיחידות הנושאות את דגל הפסים האמריקני בבואן להושיע את הצרפתים מן התיקו המדמם במלחמת העולם הראשונה ולחלצם מציפורני הנאצים במלחמת העולם השנייה. על רקע השדות המוריקים הללו נראית כמגוחכת ותמוהה ההחלטה להשיב לראשונה אי-פעם שגריר מארצות הברית כמחאה על פגיעה בכבוד הלאומי הצרפתי; פגיעה שנתפשת כקלושה מדי אצל מי שאינו פרנקופיל, אבל תואמת את האופי הפומפוזי של עם זה שכבר ירד מגדולתו ועודנו מתבצר מפני המציאות.

העלבון שחשה צרפת הפעם עד לשד עצמותיה נבע מרקימת ברית בין האמריקנים והבריטים ושהותירה אותה מחוצה לה. לתפישת הצרפתים, הפשע עוד יותר כביר מפני שלא רק שאין מתכוונים לשתף עימם פעולה, אלא גם הסתירו את המעשה מפניהם. לאמיתו של דבר, עסקינן במהדורה חוזרת של שיתוף פעולה אנגלוסכסי אינטנסיבי ובלעדי הצרפתים, שמוציא אותם מדעתם. בפעם הקודמת אירעה המהומה בשנת 1966. הגנרל שארל דה גול, מנהיגה של צרפת החופשית במלחמת העולם השנייה, היה אז נשיא הרפובליקה. למרות שנאט"ו ישב אז בצרפת, לא הסתפק דה גול בכיבודים שנלוו למיקום זה. הוא חש כמו צלע שבורה במשולש עם האמריקנים והבריטים, שדיברו ביניהם אותה השפה ולא נתנו משקל רב לעוצמתה הצבאית של צרפת בהגנה על מערב אירופה. לדידו, האנגלוסכסים דווקא צדקו, ואולי משום זאת כה זעם. הדרך לחזק את הצבא הצרפתי, כך סבר, היא לפעול להגנת המולדת בכוחות עצמיים. אין לצרפתים עוד צורך קיומי בנאט"ו, גמר אומר בליבו. דה גול הורה להוציא את נאט"ו אל מחוץ לגבולות צרפת, והחליט כי החיילים הצרפתיים יגוננו על שטחה מאותה עת ואילך – הם בלבד ורק על שטחה. הצרפתים לא יצאו להילחם בשדות זרים. ומה על החיילים האמריקניים שבמסגרת נאט"ו שהו בצרפת כדי להגן עליה ועל מערב אירופה כולה? יהא עליהם להסתלק.

מהומה גדולה השתררה במערב. המלחמה הקרה היתה בעיצומה, והסובייטים נראו נחושים למדי להפעיל נשק גרעיני אם תאוים ריבונותם או תיגרע ההשפעה שלהם בתבל כולה. בבית הלבן היו מזועזעים במיוחד. המבוכה שם היתה רבה. אמנם, הצרפתים טרם מחלו על ההשפלה שספגו כאשר בו'ושינגטון לחצו על ישראל לסגת מיד מחצי האי סיני עשור קודם לכן. לצרפת היתה יומרה לשוב ולהשתלט על סואץ באמצעות הכיבוש הישראלי, ולא עלה בדעתה שהמלחמה הזאת היא לצנינים בעיני האמריקנים, עד כי איימו בפעולה צבאית לשחרר את התעלה. בפנטגון ניסו לשנות את רוע הגזירה החדשה. הוצע כי לנאט"ו ימונה מפקד צרפתי לאלתר. ברם, דה גול העיקש לא ויתר אפילו במקצת, כמו רצה שהחיילים האמריקניים יחושו על בשרם מהו גירוש. נקבע להם מועד לעזוב, בלי פלפולים, עד האחרון שבהם.

יותר משעוררה כעס, ההצהרה הנוקבת של דה גול היממה את שומעיה באמריקה. חלפו 21 שנה מאז שיחררו האמריקנים והבריטים את צרפת על ידי הקרבה עילאית. משפחות החללים עודן בחיים. כולם היו עסוקים לברר מהי כוונת הדברים לגבי הוצאת כלל החיילים האמריקניים, ואיך כדבר הזה יתכן בכלל, ועוד בצרפת שאמורה להיות אסירת תודה לנצח. הנשיא הצרפתי אטם את אוזניו, וחזר וציווה: אין להותיר אפילו חייל אמריקני אחד. לינדון ג'ונסון קרא למזכיר המדינה, דין רוסק, לפני שיצא לדיונים בפאריס. מוטל היה עליו להיוועד עם דה גול כדי לתאם את הדרכים להוצאת הכוחות האמריקניים. את כל החיילים, דרש שוב דה גול, להוציא את כולם! הנשיא ג'ונסון אמר אפוא לרוסק: שאל אותו על בתי הקברות, דין.

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.
Entries וכן תגובות feeds.

%d בלוגרים אהבו את זה: