הנזק של צעדי מנע מופרזים מדי

26/05/2021 ב- 03:55 | פורסם בענייני דיומא | סגור לתגובות על הנזק של צעדי מנע מופרזים מדי

לפני שנים התוודעתי לאחות שכולה בטירת הכרמל. הגעתי לקצה העיירה כדי לטפס דרך נחל גלים אל מערת אורנית, שלדידי נחשבת כמקום הטוב ביותר לצפות בנשרים דואים. עננים התקדרו פתאום מעליי ונחפזתי לשוב על עקבותיי. לאורך השביל המסומן התיישבו פרות והוכרחתי לעקוף אותן תוך כדי דרדור אבנים גדולות עליהן עד שהתרוממו בכבדות והחלו לרדת אחריי בכיוון הרפת. בעוזבי את ההר לא האטתי ובחוסר זהירות דרכתי על כף רגלה של מישהי שביקשתי לעוקפה. בטרם הספקתי להתנצל הביעה את זעפה. קרה בטעות, הסברתי. עלולים למות בגלל טעויות של אחרים, הפטירה. השמיים הכחולים נפתחו מחדש, ואחרי הנהון שכולו אי-הבנה נפתח גם ליבה. אחיה נהרג בירי דו-צדדי. "אש ידידותית" מכנים אותה בעגה הצבאית. בסיטואציות מסוימות אין שיטה למנוע אותה; בסיטואציות אחרות היא מתרחשת בגלל צעדי מנע שניתן היה להפחית מהם, כגון איסור פתיחת אש באופן מיידי אלא לאחר זיהוי ראשוני, כל עוד לא נחשף הכוח על ידי העיניים שמנגד. הנהנתי בהבנה מוחלטת לשמע סיפורה. במקרה דנן היה הירי מיותר בתכלית.

הצורך החיוני בהאפלה נולד עם תחילת ההפצצות האוויריות, מפני שבימים ובלילות שעוד לא היה מכ"ם סייעה התאורה המקומית למטוסי אויב שתקפו בחסות החשכה לנווט אל יעדיהם. משום כך כובו בבריטניה מנורות הרחוב לאלתר, חלונות הבתים כוסו במעטה שחור ועל הנהגים בכלי הרכב נאסר להשתמש בפנסים. הציווי להימנע מהארת הכביש התברר כצעד מופרז מדי. שיעור תאונות הדרכים גדל באופן ניכר עד כי כבר בשנת 1939 סיפר הרופא המלכותי ב-British Medical Journal שההאפלה מביאה את חיל האוויר הגרמני לקטול 600 אזרחים בריטיים מדי חודש מבלי שיעלה את מטוסיו לאוויר.

לאחר שהוחלט על האפלה בתחילת מלחמת העולם השנייה, התברר כי מכוניות רבות שנסעו בלילות בדרכים כפריות התנגשו בחיות משק שחצו אותן ברגעים ההם. על מנת להגן על הפרות צבעו אפוא החוואים את עורן בפסים לבנים כדי שיוכלו הנהגים להבחין בהן בעלטה.

ב-12 בנובמבר 2019 התנקש צה"ל בטרוריסט העזתי בהאא סלים אבו אל-עטא. מחשש כי תשוגרנה רקטות בתגובה להריגתו, הוחלט לא לפתוח מקומות עבודה בלתי חיוניים בגוש דן. הפגיעה הכלכלית שנגרמה בעטיו של צעד מנע זה נאמדה במאות מיליוני שקלים, על אף שהסיכויים כי רקטות תפגענה באדם כלשהו במטרופולין של תל-אביב היו נמוכים מאד. כעבור חודשים אחדים נמצאה ישראל בתנאי סגר מחמיר שמטרתו היתה להציל חיים של מאות קשישים, שלפי תוחלת החיים הממוצעת נותרו להם שנים ספורות לחיות. בפעם ההיא נגרם נזק של מיליארדי שקלים רבים. בעלות הכספית הזאת, כך טוען משרד הבריאות מאז ומתמיד, ניתן להאריך חיים של אלפי צעירים מדי שנה בשנה, ולטפל ברבבות אזרחים שאינם זוכים כיום למענה רפואי בגלל התקציב הדל.

לאחר שני צעדי מנע נוספים במהלך השבועות הבאים, תפשה הממשלה כי בגין החלטותיה הקודמות עדיין משלם המשק מחיר כבד מנשוא. דווקא בעת חירום אמיתית שהתחוללה בשבוע שעבר וכפי שלא חוותה ישראל במשך שנים רבות, הוחלט להשאיר את כל מקומות התעסוקה פתוחים, ואפילו בלי המלצות כלשהן לעובדים להישאר במעונותיהם כדי להישמר. זוהי הוכחה בדיעבד כי החלטות הממשלה לצמצם פעילות כלכלית ככל האפשר שלוש פעמים במשך שנה היו חפוזות ומוגזמות, ובעיקר פגעו בבריאותם של מאות אלפי בני אדם שלא יזכו לטיפול רפואי נאות בהיעדר הקצבה כספית.

בלוג בוורדפרס.קום.
Entries וכן תגובות feeds.

%d בלוגרים אהבו את זה: