הביקורת על בחירתן המינית של בנות ישראל הובילה לחרפת מלחמה כלל-ארצית

13/05/2021 ב- 15:21 | פורסם בהמדור לשירות הציבור | סגור לתגובות על הביקורת על בחירתן המינית של בנות ישראל הובילה לחרפת מלחמה כלל-ארצית

כפרפראזה על אמרתו המפורסמת של תאודוסיוס דובז'נסקי כי אין משמעות לדבר בביולוגיה אלא לאורה של תורת האבולוציה, יש הגורסים כי כל מאורע בחיי אדם עשוי להיות מקרה מבחן של טבעו האבולוציוני וקודם כל יש לבודקו על פי הנחה זו. וכאשר מתבצע פשע, יאמר כל חוקר פלילים, יש להתחקות מעקבותיו האחרונות אל מוצאו כדי לברר מה היתה עילתו של זה. לפנינו אירוע מתמשך של אלימות בין זכרים מוסלמים וזכרים יהודים בשיא אונם המיני וננסה לפי האמור לעיל לנתח מה מקורה.

מספרים כי התפרצות האלימות בקרב צעירי לוד מן המגזר הערבי (שגלשה ביתר שאת לערים נוספות) נובעת מהזנחה מרובת שנים של רשויות המדינה שתחת לטפל בפריעות חוק מקומיות וארעיות, עצמו עיניהן ואפשרו להן להתפתח ולהתפשט עד שסופו של גידול עברייני זה להתפוצץ. עם זאת, נוכחנו לדעת כי פגיעתם של הפורעים הערביים התמקדה בעיקר באתרי דת יהודיים ופחות בסמלי שלטון. היא גם לא הופנתה בתחילתה כלפי היהודי החילוני שעימו למדו מינקותם לחיות בסוג מסוים של דו-קיום. כששואלים את הפורעים מהי סיבתם, עונים כולם בזה אחר זה כי נמאסו עליהם הגרעינים התורניים שהוקמו זה מקרוב בלב שכונותיהם. לא מזמן אותה הטענה נשמעה מפי ערביי יפו. אפשר כי זהו תירוץ ותו לא, ויתכן שזהו זרז נוסף משלל גורמים, אבל אסור להתעלם מדבריהם ויש לחקור אם יש דברים בגו בנוגע לקביעתם. תחת זאת, בוחרים כולם לומר כי אלו הן רק שטויות ושאסור להתייחס אליהן, שהרי ישנם הסברים הרבה וגם טובים יותר.

זכותם של אזרחי ישראל, תהא דתם אשר תהא, לגור היכן שיחשקו בעריה. פעמים רבות, כפי שלמדנו במרוצת הזמן, מתנגדים התושבים הוותיקים לשינוי האופי של סביבת מגוריהם, בין אם הללו חילונים גמורים המסרבים בהחלטיות להקמת בית חב"ד ובין אם הללו אנשים אמידים שמשערים כי אכסניה של פגועי מוחין בקרבת בתיהם תוזיל את ערך מחיריהם. הערבים בערים המעורבות משוכנעים כי מטרת הדתיים הלאומיים שמתנחלים פתאום בקרבם היא לייהד את שכונותיהם אשר מימים ימימה הן על טהרת האסלאם. החשד שבליבם יש לו מניע הגיוני: התושבים החדשים אינם לודאים או יפואים שחביבים עליהם ומתקרבים אליהם על רקע מצוקת הדיור או בגין כדאיות אחרת. עסקינן במתיישבים שבאו מרחוק, לרוב מיהודה ומשומרון, ולפתע נטעו להם בית בתוך אזור ערבי הומה אדם.

הגרעינים התורניים בטבורן של שכונות ערביות תכליתם להציג נוכחות יהודית, ולא דווקא לייהד אותן תוך החלפת תושביהן הקודמים בבני משה. מקימי הגרעינים הללו מודעים לעובדה ששהותם שם הינה בלתי נסבלת, אך לדידם השגת היעד שלהם מקדשת את כל האמצעים, לרבות העימותים הקשים שאנו חוזים בהם בלילות אלה. לתחושתו של הדתי לאומי נעשה גורלן של הבנות היהודיות להפקר. יש מהן הנישאות למוסלמים ומתאסלמות בעצמן וכך נגרעות מעם ישראל, ולא בנכר כי אם בארץ המקודשת. עוד לסברתו של חובש הכיפה הסרוגה, אבל לא הוא לבדו, מתפתות היהודיות לקשור חייהן עם ערבים, שלא לומר מפותות ממש, כמו יש כוונה זדונית בפרשה כולה, והיא אינה מורכבת מאפיזודה פה אפיזודה שם. במילים אחרות, מצויים היכן שהוא הפרוטוקולים של צעירי ערב. עד הנה נטוותה קונספירציה.

אין זה סוד שלא תמיד מדובר באהבה טבעית שמתפתחת בין נער ונערה ממוצא שונה. לפעמים, אורבים בדואים צעירים לתיכוניסטיות יהודיות ומצליחים לפתות את אלה הבאות ממשפחות הרוסות באמצעות הון מזערי. סיפר לי רב אחד כי בדואי עיבר תלמידה מנתיבות באמצעות תכשיטים בשווי אלפיים שקלים בלבד אשר העניק לה, וכתולדה מזאת עברה לגור בכפר שלו וילדה לו עוד הרבה צאצאים. אמרתי כי אנו בני אנוש ולא מיני קופים המתחרים בכוח על הזכות לזווג נקבה, ואותו רב חובש כיפה סרוגה, שלמד כי אלוהיו ברא אותו, לא התכחש כלל לתורתו של צ'ארלס דרו'ין. לדבריו, זו אכן תחרות של זכרים מלהקות שונות המשתוקקים להרביע נערות על מנת להרבות את התכונות שלהם, ובמרה דנן, הגדלת שיעור המוסלמים ביחס ליהודים. לכאורה, הערבים משתמשים ברחם היהודייה לצורך זה, ויש בכך גם מין השפלה בעבור בן דתה לפני שהמירה אותה באחרת.

הנישואים המעורבים מאפיינים עוד יותר ערים מעורבות. חדשות לבקרים מדווחים לנו כלי התקשורת על נערה נוצריה אשר נרצחה בגלל שהתאהבה במוסלמי, ועל בחורה ערביה אשר נורתה בראשה מפני שהתרועעה עם גבר יהודי. היהודים אינם נוהגים להרוג את בנותיהן על רקע חילול הכבוד הלאומי. תחת זאת, הם נאבקים בתופעה על ידי הטרדת זוג האוהבים, או לשיטתם – הצמד של המנצל והמנוצלת. לעיתים, הם מצליחים להפריד ביניהם, וההצלחה מחזקת עוד יותר את שאיפותיהם לשמור על טהרתה של בת ישראל. חמור מכך, ההצלחה גם מגבירה את סך התרומות הכספיות שמגיעות לארגוני טוהר הלאום, ודי בכסף הזה להרחיב את רשת הגרעינים התורניים עד קצווי הארץ.

לכל בעיה מצוי פיתרון, וגם לצרה הצרורה שהתהוותה ונפלה עלינו. יימצאו תמיד קשיים משפטיים למנוע בניית גרעין תורני בשכונה ערבית או לסכל זיווג בין נערה יהודיה במצוקה לבין ערבי שמתחזה כמציל ומושיע, אבל לכל ערבי שכזה יש תחליף ועוד יהודי כשר. כל אשר תרות הבנות האומללות הוא אחר הזוהר הרגעי. יש אפוא לשנות את החוק האוסר חילול תומתן של בתולות ישראל, ולהתיר מחדש לכל מיני ידוענים את שייעד להם הטבע לבצע בנערות החולמות עליהם. הברירה היא אחת משתיים: חיכוך בלתי פוסק בין לאומנים יהודיים ובין דון ז'ואנים ערביים או הסרת מחסום ההסכמה מיהודיות בגיל הנעורים, ובא לציון גואל.

בלוג בוורדפרס.קום.
Entries וכן תגובות feeds.

%d בלוגרים אהבו את זה: