נחוצים לישראל כללים דיפלומטיים מיוחדים ביחסיה עם טורקיה

07/05/2021 ב- 05:22 | פורסם בענייני דיומא | סגור לתגובות על נחוצים לישראל כללים דיפלומטיים מיוחדים ביחסיה עם טורקיה

בני ערובה מקושרים בימינו לאנשים אשר משתלטים עליהם שלא מרצונם ומשוחררים משבייתם בעבור כופר כלשהו, אך ערובה כשמה היא ערבות. עד לפני מאות שנים היו מחליפים בני ערובה מרצון. כששתי ממלכות היו חותמות ביניהן על הסכם שלום, הן העבירו זו לזו בני אצולה כדי שהללו יהיו ערבים למימושו. הצד המפר מוכרח היה לדעת כי מעשיו מסכנים את אנשי שלומו בחצר המלוכה היריבה. ג'ינג'יס חאן סלד ממנהג זה ותחתיו הקים את מוסד החסינות הדיפלומטית. שני הצדדים המשיכו להחליף ביניהם שליחי קבע הגרים זה אצל זה כתנאי לקיומו של השלום, אך הוענקו להם זכויות יתר שאינן מתירות לפגוע בהם. כל אשר ניתן לעשות הוא לגרשם אל ארץ מוצאם, אם כשהם פועלים בזדון מטעם עצמם או אם כשהמדינה השולחת אותם פועלת באופן הזה כנגד המדינה המארחת. כך התהפכו היוצרות, ובמקום להחזיק בבן הערובה ולאיים על שולחיו כדי שישנו ממנהגם אחרת יבולע לו, מוותרים על הישארותו ומוציאים אותו בריא ושלם אל מחוץ לגבולות.

סילוק השגריר הוא פועל יוצא של מחאה. המדינה המארחת מגרשת אותו כדי להביע תרעומת שלא רק במילים כלפי המדינה אשר הוא משמש נציג מטעמה. טורקיה רשאית לזעום כנגד ישראל. זכותה היתה גם לגרש את השגריר הישראלי מאנקרה, אם כי רצתה שהסילוק ייעשה בבושת פנים. בדרך כלל, נהוג לסלק שגריר כתולדה של אינטרסים מנוגדים בין שתי המדינות המעורבות. אחת פעלה כנגד השנייה וזו הגיבה בגירוש השגריר. אצל טורקיה עסקינן כמעט בהיפוכו של דבר. היא מסלקת את השגריר של ישראל כדי לקדם את האינטרסים שלה. היא אינה עושה כך רק מפני רוגזה אלא כדי למצוא חן בעיני שותפותיה האחרות. אף פעם הסילוק הזה אינו מתבצע ברוח השלווה של הדיפלומטיה. תמיד מוכרח הוא להתקיים במסכת של השפלה וקריאות מעליבות שנשמעות הרבה מעבר לירושלים.

האינטרס הטורקי כעת הוא לדרוש שישראל תשלח בחזרה אליה שגריר מטעמה. כל מיני פרשנים, והללו מתרבים משעה לשעה, מציירים מפת אינטרסים צרה כמו היה העולם כולו מורכב מארצות הברית ואין בלתה. מסבירים הללו להדיוט כמוני כי במסגרת ההתקרבות המחודשת בין הטורקים ובין חברי המפלגה הדמוקרטית שנכפית על ארדואן, מוכרח הוא לשלם במטבע של יחסים מלאים עם ישראל במקום המחיר שנדרש ממנו בעת הזאת לבצע רפורמות מרחיקות לכת לטובת זכויות האזרחים בארצו, אשר אותם נטל תחת עיניהם העצומות של דיירים קודמים בבית הלבן.

דעתי היא שונה. להשקפתי אין לסוגיה קשר הדוק לחילופי הממשל בו'ושינטון. רג'פ טאיפ ארדואן עשוי להשתמש בתירוץ הזה כדי להסוות עילה אחרת, אבל אל לנו ללכת שולל. אם נפקח עיניים סביב ניווכח כי במזרח הים התיכון נרקמת ברית חזקה שטורקיה אינה שותפה לה, בלשון המעטה. אדרבה, במידה מסוימת מכוונת הברית החדשה נגד האינטרסים הטורקיים. בהתחלה כללה הברית את ישראל, קפריסין ויוון. הצטרפותה של מצרים בשלב השני לא גרמה לטורקיה להדיר שינה מעיניה. ברם, כוונתם של האיטלקים להנהיג את הברית מטרידה ביותר את הטורקים. כאן אין מדובר בישראל שמסוגלת רק לחשוף שיניים מפני שכוחה העולמי מוגבל. איטליה היא מעצמה תעשייתית ושותפה מרכזית באיחוד האירופי. על פיה יישק דבר ב-G7. את ספינותיה של איטליה לא ירתיעו הטורקים בהנמכת טוס בים התיכון. הם גם עלולים להיות מוענשים. ההתקרבות אל ישראל נועדה אפוא לרכך את התנגדות הברית כלפי אנקרה. יתכן כי אף יש המשתעשעים שם בצירופם שלהם אל הברית הזאת.

ישראל אינה מוכרחה לשחק לידי הטורקים אשר כל פעם מחדש משתמשים בה לצרכיה. פעם זורקים את השגריר כדי לשאת חן בעיני אלה ופעם מתחננים לשובו על מנת להתחבב בלבבות אחרים. על ירושלים לתבוע ערבות בתמורה לחידוש יחסים דיפלומטיים מלאים, כמו בזמנים אשר לפני שהמונגולים שינו סדרי עולם. ארדואן יצטרך לדעת כי השלכת השגריר הישראלי בגלל גחמה מופרזת תגבה ממנו תשלום כבד. איננו נדרשים לבני ערובה בשר ודם. ישנן ערבויות אחרות, כגון הפקדת מאתיים מיליון דולרים שיוחזרו לטורקיה רק אם ועדה בינלאומית תקבע שגירוש השגריר בפעם הבאה נעשה מטעמים עניינים בלבד.

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.
Entries וכן תגובות feeds.