מדוע הסכסוך הישראלי-פלשתיני הוא בלתי פתיר מבחינה צבאית?

26/04/2021 ב- 03:41 | פורסם בהמדור לשירות הציבור | סגור לתגובות על מדוע הסכסוך הישראלי-פלשתיני הוא בלתי פתיר מבחינה צבאית?

בשנת 1961 פרסמה רשות המיפוי של פורטוגל אומדן מעודכן לגבי הגבול עם ספרד. נטען שאורכו 1220 ק"מ. בה בעת הודיעו הספרדים העיקשים שאורך הגבול שלהם עם פורטוגל הוא 990 ק"מ בלבד. תושבי חצי האי האיברי היו מבולבלים למדי ותבעו לדעת את האמת, אף כי ידוע שהשוני נובע מקנה המידה של האמצעי אשר בו מודדים. אם משתמשים בסרגלים קשיחים שאורכם מטר, אזי אובדים במדידה כל הפרטים שמידתם קטנה יותר. ואם עושים שימוש בחוט גמיש הרי שזה מסוגל לעקוב כהלכה אחר המורכבות של קו הגבול. על מנת להרגיע את הרוחות, הגיעו שתי המדינות להסכמה הדדית כי אורך הגבול המשותף ביניהן הוא 1214 ק"מ.

הבעיה המתמשכת של ישראל היא שאינה מסוגלת להגיע להסכמה הדדית עם שכנותיה באשר למיקומם של הגבולות עימן. ישנן כמה סיבות, אך נתלים בדרך כלל בסיבה הביטחונית אשר נמצאת בקונסנזוס: הגבולות יהיו ארוכים מכדי להגן עליהם. אוכלוסיית ישראל מועטה מדי ביחס לאורך הגבולות שתצטרך לגונן עליהם, ושטחה המאוכלס של ישראל קטן וצר מכדי שיהא לו מרווח ביטחון אם תגיע מתקפת אויב מן הגבול הקרוב כל כך. לדוגמא: אורך הגבול היבשתי שחוצץ בין הגדה המערבית וממלכת ירדן נמשך לאורך עשרות קילומטרים בלבד והוא מצוי על קרקע שטוחה. אם תמסור ישראל את שטחי יהודה ושומרון לידי שליטה זרה יתארך הגבול שלה עם שטחים אלה לכדי 330 ק"מ בנוף הררי ומבותר. מבחינה צבאית יהיה בלתי אפשרי להגן עליו. הפיתרון היחידי לכאורה לבעיה שכזאת הוא לשלוט על מרבית יהודה ושומרון. ברם, העם האחר שחי שם אינו מסכים לו, ואי-הסכמתו יוצר בעצמו בעיה ביטחונית מסוג אחר. הווה אומר, הפיתרון הצבאי אשר בו נתלים אינו פותר מאומה והוא בלתי ישים באופן קבוע. הוא עלול לעורר לחימה בלתי פוסקת.

מלחמה היא לא בהכרח מעשה להשגת טריטוריה. לפעמים, אין יכולת או אין רצון לשלוט בשטח הנכבש. קאטו הזקן זכור כמי שביקש בלי הרף לחרוש את קרתגו כדי שלא תיושב יותר למשך דורות. היו הרבה רומים כמותו שראו בקרתגו סכנה קיומית לרפובליקה שלהם, וכל אחד הרהר על שיטה למגר אותה. כשנוצחו הקרתגים במלחמה הפונית השלישית ועירם נכבשה, הם גילו כי לרומים לא היה כל רצון לשלוט בשטחה. הם הכריזו עליו כמקולל ואסרו על התיישבות בו לאלתר.

האמריקנים שלחמו בצד דרום-וייטנאמים טענו לניצחון בקרבות באמצעות ספירת גופות של צפון-וייטנאמים. מכיוון שלא יכלו לשלוט בשטח מחשש למעשי איבה נגדם, פינוהו במהרה וחוזר חלילה. זו היתה דרכם של מפקדי צבא ארה"ב להודיע על הישגים כלשהם. דו"חות נשלחו לו'ושינגטון מדי יממה ותיארו מספרים של מתים בקרב האויב. אלה נועדו להרשים את רואיהם כי מתבצע דילול של האוכלוסייה ושלאחריו יהא ניתן לשלוט בשטח. היה זה שקר מכוון. בפועל ידעו המפקדים כי המלחמה הגיעה למבוי סתום. כשגברה ההתנגדות לה מבית ועוד יותר ההתנגדות הצפון-וייטנאמית, ואף אחד לא התרשם יותר ממספר החללים האמיתי, מצאו לנכון המפקדים האמריקניים לשלוח הביתה מספרים גדולים הרבה יותר ובדויים לגמרי.

השתלטות על שטח עשויה להתבצע דרך סילוק האוכלוסייה ממנו. חילות אשור שכבשו את ממלכת ישראל בחרו לעשות זאת באמצעות הגליה מסודרת, ולא נודע עוד גורלם של עשרת השבטים. בדרך כלל, הצבא הכובש מעדיף לזרוע פחד ולגרום למנוסה מבוהלת מן השטח, אולם לעיתים נבחרת גם שיטת הקטל. לא תמיד מגרשים את תושבי המקום. משאירים אותם בבתיהם כדי שימשיכו לעבוד ויעלו מיסים. הרבה פעמים יצאו למלחמות כדי לנצל מבחינה כלכלית את האוכלוסיות הכבושות.

הישראלים מעוניינים לשלוט בשטחי יהודה ושומרון שנתפסו בשנת 1967 מכל מיני סיבות, ובהן גם הסיבה הביטחונית, אבל עתה צבאם אינו נשלח לגרש את התושבים בכוח, להניס אותם דרך איומים או להרוג בהם בשיטתיות. כשאף אחד משני הצדדים של העימות אינו מסוגל לנצח ויוצא מכך שגם לא יהיה מנוצח, ברי כי מבחינה צבאית זהו מצב בלתי פתיר. ואז ייתכנו שלושה מצבים עתידיים: א. הותרת המצב הקיים על כנו, בתקווה לשינוי עתידי שייטיב עם אחד הצדדים ויוביל הכרעה. ב. לחימה בעצימות נמוכה, אם מתוכננת ואם מתפרצת לפרקים. ג. מצב של שלום זמני כדי להפיק את המיטב במהלך הזמניות הזאת.

שלוש המלצותיי לקובעי המדיניות בישראל היא להפנים שצה"ל אינו יכול לנצח בסכסוך הישראלי-פלשתיני, לתפוש שגבול ארוך מדי גורם לבעיה ביטחונית בלתי פתירה עבור הישראלים, ולבחור באיזו דרך כדאי להישאר בשטח. על פי חשיבה אחרת, אפשר לעזוב את השטח באמונה כי ישכון שלום בין שני הצדדים. דהיינו, לבטל את הבעיה הביטחונית על ידי תלות בתקווה. יש האומרים כי רק נאיביים מסוגלים לזאת. מאידך, דווקא אלה שבזים לתמימות מקפידים לזעוק מחרון גרונם את שירת 'התקווה'. את הדיסוננס הזה אין אפשר ליישב.

 

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.
Entries וכן תגובות feeds.

%d בלוגרים אהבו את זה: