מדוע לא שוחררה נורבגיה עד תום מלחמת העולם השנייה?

08/04/2021 ב- 06:50 | פורסם במאחורי סינרה של ההיסטוריה | סגור לתגובות על מדוע לא שוחררה נורבגיה עד תום מלחמת העולם השנייה?

אף לאחר עשרות שנים עדיין נסתרים מעינינו פרטים רבים וחשובים על אודות מלחמת העולם השנייה, אולם יודעים אנו כי ב-1 בספטמבר 1939 היא לא החלה. כהתנגשות צבאית בין שתי מדינות בלבד שהיו מעורבות במלחמת העולם פרצה היא ב-11 במאי 1939, בקרב חלקין גול בין ברית המועצות והאימפריה היפנית אשר להן היה אז גבול משותף. זה הסתיים ב-16 בספטמבר 1939. כהתנגשות רב-מדינתית, אשר מלחמת עולם בהגדרתה ניתן לייחס רק לה, נפתחה היא ב-9 באפריל 1940 כשגרמניה הנאצית פלשה לנורבגיה ואז נתקלה לא רק בהתנגדות מקומית ממושכת, כי אם בצבאות נוספים שניסו זמן קצר אחרי כן לסכל את כיבושה של הארץ הנורדית. הצבא הגרמני הצליח להדוף את הכוחות הבריטיים והצרפתיים ושלט בה עד כניעתו הרשמית ב-8 במאי 1945.

יש האומרים כי בעלות הברית מסוגלות היו למנוע מבעוד מועד את כיבוש נורבגיה אילו הקדימו להגיע אליה. הן ביקשוה להתיר כניסת חיל משלוח מטעמן על מנת לסייע לפינים במלחמתם נגד הסובייטים, אך זו דבקה בניטראליות וגילתה מאוחר יותר שהגרמנים לא כיבדוה. הם ידעו כי בלי שליטתם בה תסתיים עבורם המערכה מוקדם מדי ובלי התוצאות אשר ייחלו להן. על כן, לאחר חלוקת פולין הכבושה בהסכמה בין ברה"מ והרייך השלישי, פנה הצבא הגרמני לעבר דנמרק ומשם אל נורבגיה. ב-10 במאי פלשו הגרמנים גם אל בלגיה הניטראלית, ובעלות הברית היו מוכרחות לנטוש את הנורבגים ולהפקירם לציפורני הנאצים כדי להציל את צרפת. אילו יכלו להקשות יותר על הכוחות הגרמניים בנורבגיה היתה נדחית פלישתם אל ארצות השפלה. ברם, גם הניסיון לסכל את כיבוש צרפת נחל כישלון צורב, ומן הזמן ההוא ואילך ברור היה לגרמנים כי יריביהם יבקשו קודם כל לשחרר את אחת משתי הארצות, וכך נכרך גורלה של נורבגיה באחריתה של צרפת.

מכונת המלחמה הנאצית היתה זקוקה לפלדה כדי להתפתח ולהתקיים. הצרפתים סיפקו לה עופרות ברזל עד ספטמבר 1939, ומשהכריזו מלחמה על גרמניה בעקבות הפלישה לפולין, עימה היתה חתומים בברית הגנה, הופסק היצוא אל האויב שבשער. הגרמנים היו תלויים אפוא לחלוטין ביבוא הברזל משבדיה. לפיכך היתה נחוצה שליטה בנמלי נורבגיה שדרכם עברה הסחורה משבדיה אל נמלי גרמניה, בעת שהים הבלטי קפוא בחורף. אם בעלות הברית תלכודנה את נמלי הים הללו, ידעו הגרמנים כי אז ינותק נתיב האספקה החשוב לתעשיית החימוש שלהם במהלך המלחמה. מה גם ששליטה בחופי נורבגיה העניקה לצי הגרמני בסיסים ימיים נוספים ומוצא אל האוקיינוס האטלנטי, ומנעה הידוק המצור ימי על ארץ האם.

הגרמנים החזיקו בנורבגיה צבא עצום שמנה יותר מרבע מיליון חיילים. אמנם, נורבגים רבים שיתפו פעולה מרצון עם שלטונות הכיבוש, אך היו גם מתנגדים אקטיביים, ומהם חששו הגרמנים במשך כל שנות המלחמה. הם הפעילו על יפי הבלורית הצהובה וטוהר הגזע את התעמולה הנאצית, וקיוו להצלחתה אשר בה ראו מעין הוכחה לאיחוד כוחות של בני הארים כדרך הטבע. כמו כן, הנאצים ראו באחיהם לגזע המדומיין כשווי כוחות להם שלא ניתן להתגבר עליהם בכוח מזערי. מכיוון שחלק מן הנורבגים סירב להתפתות, נאלצו הגרמנים להקצות דיביזיות רבות כדי להרתיעו. אלה לא השתתפו עוד בלחימה עד סוף המלחמה, ונגרעו מן הצבא הגרמני למעשה, אף שהיה זקוק להן מאד בשלביה האחרונים. ברי שנדרש לגרמנים כוח גדול מאד גם כדי למנוע פלישה של בעלות הברית אל נורבגיה, אולם אם היו התושבים המקומיים פחות עוינים ואם היו נוטים בהמוניהם להתגייס להגנת האימפריה הנאצית, יכלו הם בעצמם להגן על ארצם באמצעות סיוע גרמני פחות אימתני.

בעלות הברית הן שהחליטו לגרוע את הדיביזיות ששהו בנורבגיה מן הצבא הגרמני. בכל תוכניותיהן הסתמכו על ראיית האויב עם סדר כוח מוקטן משהיה באמת. לשם כך, היה צורך עליון לרתק את מאות אלפי החיילים הגרמניים אל נורבגיה כדי שלא ישתתפו עוד בלחימה בזירות אחרות. הן השתמשו בהטעיה שיטתית כאילו שחרור נורבגיה נמצא בראש מעייניהן. במציאות היתה העדפתן נתונה לשחרור צרפת והדיפת הצבא הגרמני ממזרח. אם למאמץ המלחמתי של גרמניה היו שלוש נקודות תורפה – אספקת נפט מן הארצות הכבושות, בתי החרושת בחבל הרוהר ואספקת ברזל משבדיה, הרי שיריביה דחו את ההכרעה לגבי הנקודה האחרונה. נורבגיה נועדה להשתחרר אחרונה. ניצלוה כדי שתמשיך להחזיק בתוכה דיביזיות גרמניות רעננות.

הגרמנים היו מודעים לחולשותיהם, ודאי לאחר שהצבא האדום החל להנחית עליהם מכות כואבות, ושיערו כי אין בכוחם להחזיק מעמד מול שתי מתקפות בו-זמניות בנורבגיה ובצרפת. מאידך, הם ניחשו נכונה כי לבעלות הברית אין די כוחות לבצע את שתי המשימות הללו במקביל. קרי, עליהם לצפות למתקפה רק בחזית אחת, אולם לא ידעו באיזו מהן תתרחש. כל שנותר להם היה להתבסס על שירותי המודיעין שלהם כדי לתגבר את כוחותיהם היכן שנדרש בהקדם. אויבותיה של גרמניה ניצלו זאת היטב לצרכיהן והזינו את סוכני הריגול הכפולים בתרמית הגדולה בהיסטוריה הצבאית.

לפני הפלישה לנורמנדי ידעו בעלות הברית כי בכוחן לגבור על מערך ההגנה הגרמני באזור זה אם ייוותר כפי שהוא. אם ילמדו הגרמנים ששחרור צרפת הכבושה מתוכנן להתבצע שם, הם יוכרחו לדלל את כוחותיהם הן במקומות אחרים לאורך החוף הצרפתי והן בנורבגיה, מכיוון שלא יהיה בכולם צורך, ויפנו אותם לעבר נורמנדי. או אז עלול ניסיון הפלישה להיכשל. מפני זאת הקימו בעלות הברית שני מערכי דמה גלויים שנועדו להונות את הגרמנים כאילו הפלישה תתבצע בחופי נורבגיה או דרך מצר קאלה אל צרפת, בצד מערך אמיתי ונסתר עבור הפלישה לחופי נורמנדי. כך גילה המודיעין הגרמני יום אחד כי לוחמי הצבא האדום נערכים ליד הגבול הרוסי עם נורבגיה, בעוד הסוכנים הכפולים מלעיטים את מפעיליהם הגרמניים בשקרים לרוב על חיילים שמגיעים לסקוטלנד לקראת היעד הסופי שלהם בנורבגיה, ועל ריכוז כוחות אדיר בדובר שבאנגליה אל מול קאלה שבצרפת. הגרמנים נעשו מבולבלים. לא היה להם מושג היכן תתרחש הפלישה, האם בקאלה או האם בתנועת מלקחיים בנורבגיה של הסובייטים וכוחות המערב. הם ריכזו את מאמצי המודיעין שלהם בשני המקומות הללו והזניחו את המאמץ בנורמנדי, אף שלדידם ציפו תמיד כי גם במקום הזה עשויה להתבצע פלישת בעלות הברית אל צרפת.

הטעיית הגרמנים עלתה יפה והפלישה אל נורמנדי היתה מוצלחת. עם זאת, שחרור ארצות השפלה דרך צרפת, ומשם אל גרמניה, התברר כסיוט מדמם וממושך עבור בעלות הברית, בגלל קווי האספקה הארוכים אל כוחותיהם לפני שנתפסו נמלי בלגיה והולנד על ידיהם. הניצחון על הנאצים התעכב, היהודים הושמדו ביתר שאת, ובני אירופה הנוצריים ידעו מנת סבל שכבר לא יכלו לשאתה. דומה כי איש טרם בחן ברצינות האם התרחיש של שחרור נורבגיה עשוי היה לקצר את המלחמה באירופה. אם היה בר-ביצוע בקיץ 1944 או לפני כן, ולאור הידוע בדיעבד על ההסתבכויות של בעלות הברית בחזית המערבית לאחר הפלישה לנורמנדי, אפשר שהאמריקנים היו מקדימים את הסובייטים בהגעה לברלין, השואה היתה נעצרת, והמלחמה הקרה היתה נראית אחרת מכפי שהיתה לבסוף. ספק רב אם יפן היתה נחושה להילחם לבדה בשנת 1945, או שהיתה מסוגלת לעמוד בפני כל צבאות בעלות הברית שהיו פנויים לתקוף אותה. פצצות האטום שהוטלו על עריה עדיין לא היו מוכנות לשימוש. יתכן כי הפעלת נשק גרעיני היתה נותרת עימנו בגדר תיאוריה עד עצם היום הזה.

בלוג בוורדפרס.קום.
Entries וכן תגובות feeds.