האם הכנסת היא רשות עצמאית באמת?

17/03/2021 ב- 06:47 | פורסם בהמדור לשירות הציבור | סגור לתגובות על האם הכנסת היא רשות עצמאית באמת?

הרשות המחוקקת, היא הכנסת, הינה אחת משלוש רשויות השלטון בישראל, בצד הרשות השופטת והרשות המבצעת – היא הממשלה. מאז קטנותי שומע אני שמדברים סרה על הממשלה. מאידך, תמיד מדברים גבוהה על יוקרתה של הכנסת, אולם מיד אחרי הבחירות לבית המחוקקים מקונן הציבור דרך קבע לאור ההשוואה בין הח"כים החדשים ובין המכובדים שהתהלכו במסדרונות המשכן בעבר. אור? לטענתו, אפלה מוחלטת! הנהייה הזאת מעוררת תימהון משתי סיבות: האחת, באותה המידה מלין הציבור שהשופטים הינם נשואי פנים מדי ולא עממיים דיים, אך דווקא בפרלמנט חפץ שחבריו יהיו אליטיסטיים. השנייה, להלכה מתקיימות הבחירות לשם בחירת חברי הכנסת על ידי האזרחים, אך אף פעם לא מתעניין הציבור ממש בהשקפות העולם של המתמודדים ובאישיותם, למעט אצל ראשי המפלגות. למעשה, הבחירות מתקיימות כהצבעה בעד או נגד הממשלה המכהנת. יתר על כן, מאז קום המדינה לא תבע הציבור אפילו פעם אחת לסיים את כהונתה של כנסת כלשהי בגלל היעדר שביעות רצון מעמדות חבריה או בגין התנהגותם. הדרישה היא להפיל את שרי הממשלה מכיסאותיהם, וכפועל יוצא, עורכים גם בחירות לכנסת. נו, אין ברירה. זו השיטה.

מי שישב בראש הכנסת הנוכחית בתחילת ימיה היה יולי אדלשטיין, ולעד ייזכר כהוא שסירב להישמע לציווי בית הדין הגבוה לצדק וביכר להתפטר ממשרתו תחת למלאו כלשונו. הזעזוע שהרעיד מיתרי קול של צעקנים רבים היה מפני שמקובל להגיד כי תפקיד יו"ר הכנסת הוא ממלכתי. מהו פירוש המילה? איננו חיים בממלכה, ועדיין אין בעברית מילה נרדפת שיכולה להחליפה. הפירוש על פי האזרח הוא שבעל משרה ממלכתית מחויב להישאר מעל המריבות הקטנוניות של הפוליטיקאים; ודאי לשרת את הציבור קודם שהוא משרת את הממשלה. האומנם?

יו"ר הפרלמנט קרוי ספיקר בלעז, אם כי זהו מונח ארכאי שנותר בשימוש בשל תולדותיו ההיסטוריות, ובפועל הוא יושב בראשו, על הכיסא המכובד בבית המחוקקים. הספיקר שימש תחילה באנגליה, בה נוסד הפרלמנט הראשון, כדוברם של הצירים מן השכבה החברתית הגבוהה, בעוד שלעירונים ולאבירים לא היה פתחון פה. אולם, הוא לא היה שם על מנת לדברר את צירי הפרלמנט. הוא נמצא במליאה כדי לשרת את חצר המלוכה, והיה מכוון את הליך קבלת ההחלטות לפי טובת שולחו ולאו דווקא לתועלת העם. הוא מונה כדובר אך בכדי שתהיה אצלו הסמכות הרשמית לפרסם את החוקים החדשים, והללו לא היו מופצים אלמלא היה המלך סומך ידיו עליהם. מאוחר יותר התפתח הפרלמנט האנגלי כדי לשמש את כלל התושבים, ובצד בית הלורדים מצוי גם הבית התחתון. מקורו במפגשים בלתי רשמיים שקיימו העירונים והאבירים, ובהם דנו בסתר באשר לדרישות שהוצגו בפניהם מאת כוחות רמי מעלה. הם נזהרו לבל יותירו רישומים לגבי שיתוף הפעולה ביניהם, שנועד למנוע פיצול של כוחם המאוחד ולספק מפיהם מענה אחיד שכולם הסכימו לו. על כן, איננו יודעים מאומה על התפתחותו הפנימית של הבית התחתון וכיצד נהיה הספיקר, הוא הדובר לשעבר מטעם הכתר האנגלי, ליושב ראשם הנבחר על ידי הנציגים.

הנה כי כן, יולי אדלשטיין לא חטא להיסטוריה הקדומה. לתפישתו, גם בדמוקרטיה מודרנית מחויב בית המחוקקים לשרת את כבוד המלך. במקום לייצג את בית המלוכה שאיננו קיים עוד, הוא שירת את ממשלת המעבר, אף על פי שאחרי הבחירות היה בפרלמנט רוב לנציגי העם מן המחנה שהתנגד לה. יו"ר הכנסת נמצא לעומתי כלפי הכנסת שישב בראשה. תחת לשרת את הבוחרים ממקום מושבו, כפי שמוכרח היה בגין תפקידו, הוא סבר כי אדונו קודם לעם, והשתולל והתפרע והזיק באופן בל ישוער לתדמיתו האישית ולדימוי של משרתו הנכבדת.

בוקה ומבוקה ומבולקה המשיכו להשתרר בכנסת גם אחרי שאדלשטיין התפטר. הממשלה סברה לתומה כי בין החלטותיה ובין הציבור לא צריך להיות גוף חוצץ. במקריות מרגיזה, תקוע הפרלמנט בתווך, ובין להתעלם ממנו ובין להתחשב בדעת חבריו, בחרה הממשלה דווקא להשתמש בו באופן נלוז כחותמת גומי לאשרור צוויה, תוך כדי עקיפת הפיקוח של ועדות הכנסת. כאשר לא הסתמן רוב בהצבעה של ועדה אחת, העבירו את הצו לעיונה של ועדה אחרת אשר בה נמצא לו רוב. כאשר הסתמן מיעוט בהתנגדות לחוק מסוים, הורה ראש הממשלה ליו"ר הכנסת לא לכנס את המליאה, ובדרך אנטי-דמוקרטית זו רצה למנוע את הצבעת נציגי העם. דומה כי עצמאותה של הכנסת מעולם לא היתה כה כבולה כמו בקדנציה הנוכחית שבאה לסיומה. אפשר כי לא היתה לה אף פעם באמת, מפני התלות הרבה בין הממשלה ובין הקואליציה שמינתה אותה. בלעדי רפורמה הכרחית, אפילו מהפכנית, ניוותר עם שתי רשויות שלטון: ממשלה שנשענת על רוב בכנסת ומייתרת את המיעוט, ובתי משפט שעצמאותם בעתיד גם מוטלת בספק לנוכח האהדה כלפי שיפוט שיהא פחות נטול פניות. ההתרחקות מדמוקרטיה מעולם לא נראתה קרובה כל כך, וזאת לא רק בגלל האישים שבחרנו, למרבה הפרדוקס, כי אם גם בגין השיטה שנולדה בחטא התמימות של בוני הארץ, ויש המנצלים אותה לרעה.

בלוג בוורדפרס.קום.
Entries וכן תגובות feeds.

%d בלוגרים אהבו את זה: