מדוע יצוא החיים הארציים לחלל החיצון נתפש כזיהום?

10/03/2021 ב- 02:11 | פורסם בהספרייה המדעית | סגור לתגובות על מדוע יצוא החיים הארציים לחלל החיצון נתפש כזיהום?

עד המהפכה הקופרניקאית נתפשו החיים כמעשה בראשית של אלוהים שהוא ייחודי לכדור הארץ. בין העננים ריחפו מלאכים ומעליהם היה מצוי מרחב עצום הניתן לניחושים. איש לא היה מסוגל לדעת מהם גודלם של הכוכבים ומהו המרחק אליהם. גם המקרא לא מצא לנכון לתאר את אשר מתרחש שם. כשהלך והתברר כי הפלנטה שלנו איננה מרכז היקום ורק הירח סובב אותה, העזו הבריות לשאול עצמן האם גם החיים אינם ייחודיים לנו. בעבודתו האחרונה 'תיאוריה קוסמית' שהתפרסמה לאחר מותו, שיער כריסטיאן הויגנס כי חיים מסוגלים להימצא גם בכוכבי לכת נוספים. גם בימינו זו עודנה השערה, אך מסוג זה שמוכרחים להתחשב בה כשאנו עוזבים את האטמוספרה ונודדים לגרמי שמיים אחרים. עדיין אנחנו מתאמצים ככל האפשר לא להעתיק חיים מארצנו – אם במכוון ואם בשוגג – אל כל אשר מחוצה לו. מהי סיבת הדבר?

כיצד נוצרו החיים, איש איננו יודע. אפילו על הגדרתם מתווכחים. מרבית המדענים מניחים, כגרסאותיהם של ג'ון הלדיין ואלכסנדר אופרין, כי בדרך כלשהי הפך חומר אי-אורגני למולקולות אורגניות שהיתה להן יכולת פנימית לשכפל את עצמן. דהיינו, לא היתה התערבות חיצונית של אל עליון. אולם, למרבה ההפתעה, איננו יכולים לדחות לגמרי היתכנות אלוהית כזאת. את הכול-יכול לא נצליח להוציא מראשנו כל עוד איננו יודעים בבטחה את הנוסחה המדעית ליצירת חיים ביקום, וזוהי אגב חשיבה מודרנית. עד לפני מאות שנים איש לא סבר באמת שמלאכתו של אלוהים היתה ליצור חיים יותר מפעם אחת. התיאוריה השלטת גרסה שהחיים ממשיכים להיווצר בלעדיו באופן ספונטני. השאלה המעניינת כל אחד בזמננו ואשר אין לה תשובה היתה פתורה במשך דורות רבים. כל התצפיות הארכאיות העידו על בריאת רמשים יש מאין כאשר מניחים בשר להירקב באוויר החופשי. איש לא העלה על דעתו כי חיים יוצרים חיים. אם היה איש כזה חשבוהו למשוגע.

לפי התפישה המדעית בת זמננו, החיים הראשוניים נוצרו באופן ספונטני. זהו בסיס שאלת המחקר. אין אנשים בחלוקים לבנים מסובים במעבדה ותוהים על כוחו של האל, כי אם מנסים לחקות איזושהי בריאה של חיים, ועד כה ללא הצלחה. בגלל כישלון זה עולה שאלה נוספת, ולאו דווקא מתמיהה: האם בכל זאת החיים נוצרים מחדש פעם אחר פעם? אכן, הסבר לכישלונות הנראים לעין המחשבה עשויים להיות ההצלחות המרובות הנסתרות מן העין הרואה. למשל, בעניין חיים יוצרים חיים, הזדווגויות קצרות-זמן ומרובות פעמים שמתרחשות בטבעיות אחת מיד אחרי השנייה, נתפשות כהיעדר ניסיון של הזכר או הנקבה בעיני הדיוטות ויש מביניהם המפטירים שהשניים מתביישים להאריך לעין כול.

ידוע לנו מן הממצאים הגיאוכימיים וממסקנות פיסיקליות, כי התנאים האביוטיים מעת הופעת היצורים החיים היו שונים מאד מן התנאים ששררו על פני כדור הארץ קודם ליצירת החיים שנמצא להם התיעוד הקדום ביותר. לא רק מרחק הזמן מבריאת הפלנטה ההולכת ומזדקנת הוא המשפיע על השתנות התנאים. בין השאר, התנאים האביוטיים בימינו תלויים ביחסי גומלין עם התנאים הביוטיים, שבימי קדם לא היו מצויים. החיים משנים ללא הרף את סביבתם, והסביבה ממשיכה לשנות את החיים. מבלי שינויים אלה לא היתה מתחוללת אבולוציה בקרב מיני היצורים. אבולוציה זו הינה עובדה כמו החיים עצמם. המנגנון שלפיו היא מתקיימת – הברירה הטבעית – הוא התיאורטי, ואת התיאוריה שהגה צ'ארלס דרו'ין טרם הפריך איש. יוצא אפוא לפי זאת – אם נחוצים תנאים מוקדמים ליצירת חיים, אזי האפשרות הסבירה ביותר כי אלה היו סביבות כלשהן בכדור הארץ הקדום. אנו כבר מניחים כי בנוכחותם נוצרו החיים, אלא אם יובאו מכוכב לכת אחר בדרך בלתי נודעת. אולי בו נגעה יד אלוהים ואנחנו תוצר הלוואי. מאידך, החיים במתכונתם הידועה לנו אינה מסוגלים להתקיים בריק השורר בחלל הבין-כוכבי. דהיינו, אם קיימים חיים בכוכב לכת אחר, כי אז נוצרו בו בלי תלות בחיים אחרים. הנה כי כן, כאשר פועלים לפי הנוסחה לבריאת חיים, משיגים אותה התוצאה.

עם זאת, הנוסחה ליצירת חיים אינה מוכרחה להיות מסובכת. יתכן כי אין נחוצים התנאים האביוטיים של ימי קדם כדי שייווצרו החיים. לפי אפשרות נוספת זו, די גם בתנאים האביוטיים של ימינו על מנת לברוא חיים. משמע הדבר הוא שהחיים נוצרים שוב ושוב, בלי הרף, אף עתה, ומבלי שנדע על התחוללותם הרב-פעמית. הסביבות הביוטיות של כדור הארץ הן עשירות מאד כמעט בכל מקום שהוא, ותנאי התחרות שמתקיימים בין היצורים – הוותיקים והללו שנבראו לפני רגע – עודם סלקטיביים במידה רבה ביותר, לפי עקרון הברירה הטבעית, עד כי אין היתכנות כלשהי לחומר חי שהוא חדש לעולם, לשרוד לאורך זמן. אין לו שהות מספקת להתרבות במידה כזאת שבני אדם יבחינו בו. החיידקים בולעים אותו אל קרבם ומעלימים אותו מן העולם.

במידה שנוסחה ליצירת חיים אינה כה מסובכת, והחיים נוצרים גם בכוכבי לכת כלשהם, ברורה הסכנה ביצוא החיים מכדור הארץ אליהם. אם נעביר יצורים חיים אל פלנטה אחרת אשר נגיע אליה, אנו עלולים לגרום להכחדת צורות החיים שהתקיימו בה טרם בואנו. החיידקים הארציים יזללו אותם עוד לפני שנדע עליהם. או אז נמשיך לחשוב כמה החיים ייחודיים לכדור הארץ, כאשר היתה בידינו הזדמנות ממשית לשלול מחשבה זו לתמיד. יתר על כן, יהיו אשר יאמרו כי החיים מצויים במתכונת דומה פה ושם במערכת השמש, ואפשר כי הגיעו אלינו באמצעות גרם שמימי הנע בתוכה. ברי כי ריצוף החומר התורשתי יסייע לדעת האם המקור הוא ארצי, אבל בקהילייה המדעית תמיד יימצאו יוצאי דופן שיפקפקו באמת המקובלת לשעתה, ואז אנה אנו באים. נישאר עם הרבה אמיתות ביד במקום שקר על העץ.

ברם, הסיכויים למציאת חיים בכוכבי לכת שכנים אינם גבוהים, לסברת המדענים. אולי התקיימו ונכחדו, ואולי עוד לא נוצרו התנאים לבריאתם. ראוי לתת את הדעת על התנאים הללו. נהיר היטב כי יצורים חיים בני ימינו לא היו מסוגלים לשרוד בתנאים האביוטיים ששררו בכדור הארץ הקדום, עת נבראו אז החיים הראשוניים. מאידך, בתנאים האביוטיים של זמננו הם משגשגים. באותו האופן, חיידקים ארציים יוכלו למצוא כי האטמוספרה של כוכב לכת אחר מתאימה לקיומם בעת הנוכחית. זאת אומרת, תנאים לבריאת חיים אינם בהכרח גם התנאים לקיומם של כל צורות החיים. משום כך, קיימת סכנה שנזהם סביבות חסרות חיים ביצורים חיים, ולדבר הזה עלולות להיות השלכות קשות. לדוגמא, אם ביום מן הימים יחפוץ האדם להתיישב בכוכב לכת אחר, הרי שירצה גם לקבוע אילו צורות חיים לייבא אליו. לבטח לא ירצה כי צורות החיים שיביא עד שם תיאלצנה להתחרות במינים שאפשרנו להם לפלוש אליו, וידם של הקודמים תהא על העליונה. יתכן כי זיהום חיים כזה אי אפשר יהא לטהר, ואנו נסב לאנושות העתידית נזק בלתי הפיך. במו ידינו נהפוך פלנטות מאפשרות חיים למקומות שבני אדם אינם מסוגלים לחיות בהם. אם נניח כי עסקינן בפלנטות ספורות בלבד, נגזר אפוא גורל המין האנושי להיתקע למשך כל חייו האבולוציוניים בעולם הזה. מה אומר ואנבא, אף כי ברור שאיש לא ירצה להיוולד פה בעוד אלפיים שנה. מזלנו הטוב שנולדנו למציאות העכשווית. הבה נעניק העתק שלה גם לבני הדורות הבאים ביישובים חוץ-ארציים.

בלוג בוורדפרס.קום.
Entries וכן תגובות feeds.

%d בלוגרים אהבו את זה: