מבחן חדש של הרס ארמונות החול

23/11/2020 ב- 05:04 | פורסם בהשוליים המתרחבים של קו אינסופי | סגור לתגובות על מבחן חדש של הרס ארמונות החול

מפעם לפעם מתפעלים קוראים מכוח היצירה שלי. חצופה אחת אפילו מצאה תעוזה לטעון שאני מהרהר בלי הרף איך למצוא דבר שאיש לא עשה ולהדהים את העולם. עניתי לה כי הרעיונות נבראים מאליהם, מבלי שליטה של ההכרה. אלה אינן הזיות בהקיץ אלא תופעה טבעית אחרת. רגע אחד אני חושב על זגוגית כה מצוחצחת ושקופה עד כי ברנש עשוי להישאב אליה ממרחק ולהימרח על כולה בכוח, ורגע לאחריו אני מדמיין לעצמי שלוליות תלויות באוויר ומשתקפים על פניהן אורות רמזורים השרועים במאוזן על הכביש. אלה הם חיים ארורים. המחשבות הפנטסטיות מתישות אותי. אני חי בעולם משלי, מסוגר כמעט לחלוטין, ואיש אינו מכיר אותו כמותי; ומאידך, כל ניסיונותיי להבין מה מתחולל בעולמם של אחרים כושלים מאז שאני זוכר את עצמי.

בשנת 2007 הייתי לאדם הראשון בתבל שערך מחקר חלוצי בנוגע להרס ארמונות החול. באופן בלתי נתפש לא חשב איש עליו לפניי. הוא נולד במקרה, ובמשך שנים לא רצופות, לרוב בעונת המדוזות, המשכתי לבחון הרס ארמונות חול בחוף הים. מובן מאליו כי בשלבים מתקדמים התעוררה סקרנותי לגבי שאלות חדשות. הן לא היו עוד מקריות אלא קשורות אחת בקודמתה.

לפני שנתיים התפתיתי לבחון באריכות יתרה שאלה מעניינת: מה תעשה קבוצת ילדים כשיבוא אדם מבוגר ממשפחתם ויהרוס את ארמון החול שבנו בעמל רב מבלי סיבה נראית לעין? לשם כך נזדקקתי לשיתוף פעולה מאת אותו מבוגר. היה עליי להציג עצמי בפני אלמונים עם נימת קול סמכותית ופיזור חיוכים נטולי ביישנות, ולהבטיח כי אצפה מן הצד ולא אבוא במגע כלשהו עם קרבנות הניסוי. להבטחה היו שני טעמים. ראשית, לא רציתי שמחשבתי תינזק ממלל. דיבורי הילדים עשויים להטותה אל דרך ללא מוצא. מוטב שאוגיע את מוחי בלבד באשר לקורות התצפית. שנית, קרובים ומכרים מעדיפים כי זר בכל נסיבות שהן יימצא הרחק מן הילדים. מרבית פניותיי זכו לסירוב, אך הקיץ הישראלי הוא ממושך מאד וחוקר סבלני ישיג את מאווייו לבסוף.

אמנם, לא הגבלתי את גודל הקבוצה, אך מצאתי כי לא היתה גדולה משני פרטים. דומה כי מגבלה סביבתית מהווה את מחסום הגודל. גלי הים נמצאים מלפנים. החול היבש והלא רצוי מצוי מאחור, וכל שנותר הוא לבנות ארמון מצידו השמאלי ומצידו הימני. צפיתי מראש את ההתפלגות הבאה לאחר הרס ארמון החול:

א. קבוצת הילדים בכללותה נכנעת לגורל ולא מקימה מחדש ארמון חול.
ב. קבוצת הילדים בכללותה נמצאת במצב המתנה ולאחריו פונה לבנות את ארמון החול מחדש.
ג. קבוצת הילדים בכללותה פונה בהקדם לבנות ארמון חול חדש.
ד. ילד אחד נכנע לגורל, וילד אחר נמצא במצב המתנה ולאחריו פונה לבנות את ארמון החול מחדש.
ה. ילד אחד נכנע לגורל וילד אחר פונה בהקדם לבנות ארמון חול חדש.
ו. ילד אחר פונה בהקדם לבנות את ארמון החול מחדש, וילד אחר נמצא במצב המתנה ולאחריו מצטרף לבנייה.

בימים הראשונים הבינותי פתאום כי לא אוכל להסיק דבר מתוצאות ההתפלגות מפני שהן תלויות ברכיבים נפשיים וחברתיים שקדמו לניסוי ולא ידועים לחוקר. טיכסתי עצה ביני לביני, ומצאתי כי פגיעה בניסיון שני לבנות ארמון חול תוכל ללמדני את הדברים הבסיסיים שאביתי לדעת. התפלגות כזאת תוסתר פחות במסכת רכיבים לא רצויים, ועשויה להצביע על האישיות בלבד. ככל שירבו הקרבנות בעל כורחם כך תשאפנה התוצאות לאוניברסליות.

באופן שהפתיע אותי ביותר לא צפיתי מראש תוצאה אחת. כשקבוצת הילדים בכללותה פנתה לבנות ארמון חול שלישי אם מיד ואם כעבור המתנה, ובא שוב מבוגר ופגע בניסיון המחודש, התרחבה ההתפלגות. התהוותה אפשרות חדשה שלא הרהרתי עליה בכלל: היו מקרים שהקבוצה התפצלה לשניים וכל אחד החל לבנות ארמון חול משלו.

שכה אחיה, הייתי מזועזע. כל אחד זוכה לניצוצות של גאונות. ניצוץ אחד כזה פגע בי בחוזקה ביום ההוא. הודות לו תפשתי בשעה מוקדמת כי אתקשה עד מאד לפענח את התעלומה. בי נשבעתי שלילות רבים הייתי נרדם רק לאחר מאמצים למצוא פיתרון, והייתי מתעורר לפנות בוקר כהרגלי בשנים האחרונות עם אותה בעיה בלתי פתורה. אדם עם נטייה לערעור היה יוצא מדעתו.

אתן דוגמה מן המציאות כדי להבהיר את הקושיה: תחת לייצר פלוטוניום בכור גרעיני, החליטה איראן להעשיר אורניום במקומות רבים. היא עשתה זאת מפני שהניחה כי יקל על ישראל להשמיד אתר אחד, ויקשה עליה להחריב הרבה אתרים. איראן לא שללה אפשרות של ריבוי פגיעות. אם ישראל תקבל לידיה פצצות מפצחות בונקרים מדגם GBU-57, חיל האוויר שלנו עשוי למוטט מתקנים תת-קרקעיים להעשרת אורניום. התקפה כזאת איננה מסובכת לביצוע כפי שנדמה להדיוטות, כל עוד נשמר מעבר חופשי למטוסים מעל חצי האי ערב. מטוסי הרקולס מסוגלים לשאת פצצות אלה שמשקל כל אחת מהן כמעט 14 טונות. ניתן לגונן על ההרקולסים באמצעות טיפול מונע בסוללות נ"מ של האויב, ועל ידי ליווי של מטוסי קרב כדי להגן על המפציצים מפני תקיפה אווירית. הוסיפו עליהם מטוסי תדלוק, לוחמה אלקטרונית, בקרה אווירית ופיקוד ושליטה, וידי האיראנים תהיינה על התחתונה. על כן, טיפחה איראן את תגובת העונשין באמצעות חזבאללה. רבבות רקטות אמורות להרתיע את ישראל מלתקוף את אדמת איראן. ומפני החשש כי בשעת השין תרעדנה ידי נאסראללה או יושמדו כוחותיו לפני שיסבו נזק אדיר לישראל, מנסים משמרות המהפכה להקים בסיסים גם בסוריה כדי לתקוף ממנה את שטחי ארצנו. ברם, לילדים אין יכולת לפעולת גומלין. את ארמונות החול ניתן להחריב בקלות ומבלי צורך להשקיע אנרגיה רבה במלאכת ההרס, והילדים אינם מסוגלים להרתיע או להעניש את המבוגר. אם כך, ברורה ההתפצלות אצל האיראנים שהקימו אתרי גרעין רבים, אך מי יבין את התוחלת שלה אצל הילדים ואת בניית שני ארמונות החול במקביל לאחר חורבן ארמונם הראשון ולאחר חורבן ארמונם השני?

בקיץ שעבר לא חקרתי את הרס ארמונות החול באופן מניפולטיבי. התבוננתי בבנייתם, ראיתים נחרבים בידי גלים ומרגלי עוברים ושבים, וניסיתי שוב ושוב להיכנס למוח הילדים כדי לתפוס קצה חוט שיוביל אותי לפיתרון. ראשי החל לכאוב. עולמות רבים נמצאים מחוצה לו ואינם גלויים לי בכלל. שאלתי עצמי הרבה פעמים האם חוקר אחר היה מפענח את הקושיה על נקלה, ומדוע אני לא מבין את עולמו של הזולת.

בכוחה של המקריות אסור אף פעם לזלזל. לפיכך, כשנקלעים למצוקה במחקר אין להיכנע לייאוש העומד בפתח. יש לבצעו מחדש מפני שתוך כדי המעשה עשוי החוקר להיקלע לתובנות חדשות. הן זולגות בפתאומיות למוחו וממלאות אותו בתשובות. שבתי הקיץ הזה לשאלת המחקר ולתקלה שקרתה בגינה ושלא הרפתה ממני ולא הניחה לנפשי מאז שחדרה לחיי. הסקרנות לגביה איימה למוטט את זמני היקר.

באחת הפעמים אירע מקרה נדיר. קבוצת הילדים התפצלה לאחר הרס הארמון הראשון. אפשר כי ההפתעה הזאת הוציאה אותי מגדרי. בניגוד להבטחתי המפורשת הייתי מוכרח לחקור אותם בפי. לא יכולתי עוד להיעזר במוחי. הם בנו ארמונות זה ליד זה, ושניהם ענו לי כי כל אחד מהם בחר לבנות ארמון חדש משלו מפני שלא ידעו את סיבת הרס הארמון הראשון, אבל הניחו כי נבעה מכעס כלפי אחד מהם בלבד, ומשעה שהחליטו להתפצל יכלו הם לנחש כי אם שוב ייפגע ארמון חול, אזי יהא שייך זה למושא הכעס לבדו והארמון השני יינצל מחורבן. התשובה הכתה אותי בהלם. מלכתחילה ביקשתי להימנע מרכיבים נפשיים וחברתיים, והנה התברר כי בלעדיהם היה המחקר עד כה ריק מכל תוכן אמיתי. הרצון להתעלם מהם היה אפוא משגה חמור. ולאחר השניות הספורות שבהן נגלה לי האור הזה, הגיע המבוגר אלינו, ועל פי תכנון הניסוי מראש ביני לבינו הוא רמס ברגליו את שני הארמונות. עתה הוכו שני הילדים בתימהון. הם היו משוכנעים בנכונות ההנחה שלהם וגילו מאוחר מדי כי ההחלטה להתפצל לא נשאה דבר. פרצופיהם הנדהמים בניסיונם להבין מה עוללו שניהם קודם לכן כדי שיתעללו בארמונותיהם הביא אותי לצחוק. אלוהים אדירים, אמרתי בליבי, לכל הפחות מצאתי תשובה. קמתי ועזבתי את המקום.

ראו גם:

מבחן הרס ארמונות החול

בלוג בוורדפרס.קום.
Entries וכן תגובות feeds.