בעקבות ארון הברית: פירוטכניקה שנועדה לטשטש היעדר עקבות

15/11/2020 ב- 05:02 | פורסם בהמדור לשירות הציבור | סגור לתגובות על בעקבות ארון הברית: פירוטכניקה שנועדה לטשטש היעדר עקבות

הסרט התיעודי 'בעקבות ארון הברית' ששודר בערוץ 1 נפתח בדרמה זוטא: הארכיאולוג ישראל פינקלשטיין א לה היינריך שלימן, שחפר באתר שהיה מזוהה עם טרויה וגילה את… טרויה, מזהה כמו פתאום את תל קרית יערים עם היישוב המקראי קרית יערים – המקום שאליו נדד ארון הברית ומאז המאה ה-5 נמצאת עליו 'כנסיית גבירתנו של ארון הברית'. ברכות ושבחים ליכולת האבחנה המדויקת של פינקלשטיין. הוא מחליט לחפור למרגלותיה, ובסרט לא מוזכרות כלל החפירות שבוצעו בתל וסביבותיו על ידי חוקרים אחרים בעבר. בסרט הזה פינקלשטיין הוא המגלה שבראש המחנה. עזר כנגדו משמש הפילולוג הגרמני תומאס רמר, מן המכחישנים של החלקים ההיסטוריים דווקא במקרא.

ישראל פינקלשטיין, פרופסור באוניברסיטת תל-אביב, הוא טיפוס שמשתוקק להותיר חותם. מי בציבור מתעניין בימינו בארכיאולוגיה? אמנם היא מעניינת למדי, אבל נדמה כי פינקלשטיין מתעניין יותר בחקר המקרא וההיסטוריה של ארץ-ישראל. דמותו זכורה משנות עבר, עת נזף בנו על המחשבה המופרכת לדידו שהממלכה הגדולה של דוד אכן התקיימה והתפצלה. "כפר לא חשוב" כינה את ירושלים בירתה. טענתו שהתפרסמה בספרים ובכתבי עת, גרסה כי היו שתי ממלכות מלכתחילה: ממלכת יהודה הענייה וממלכת ישראל המפוארת. מנגד, ההוכחות בשטח סותרות את דבריו: הארמון מזמן דוד המלך שהתגלה בירושלים אינו יכול להעיד אלא על עושר ועוצמה. ליושבי כפר אביונים לא היו המשאבים הדרושים להקימו. חורבת קייאפה, בסמוך לגבול פלשת, היתה מבצר חזק בימיו של דוד. מדוע הכפר הקטן ירושלים נזקק לו? איך היה בכוחו לייסדו הרחק שם? ממלכה גדולה בלבד נזקקת למצודות בגבולותיה והיתה מסוגלת לבנותו בזמנים ההם.

מאז שינה פינקלשטיין את דעתו. הממלכה הגדולה היתה קיימת גם קיימת, אבל לא דוד משבט יהודה שלט בה, אלא מלך אחר מישראל. מותר לשאול אם לאדם שקרוי ישראל יש תסביך באשר לשם. את שינוי הדעה הוא מייחס לחפירה המוגבלת שביצע בתל קרית יערים. בפסגתו, על המקום שחפירה בו עשויה לחשוף את העבר, מצוי מבנה הכנסייה. פינקלשטיין נדחק למורדותיו ועשה שם מלאכה נאה כראוי לאיש מקצוע מיומן, אם כי מצומצמת למדי בעל כורחו.

פינקלשטיין גילה ממצאים שאותם תארך למאה ה-8 לפנה"ס, אז שלט בישראל המלך האדיר ירבעם בן יואש. לסברתו, מעידים הם על אתר פולחן. יתכן שהוא צודק. גם המקרא מרמז שהמקום קשור לאל בעל. אבל לא על הגילוי עצמו יתהדר איש כמותו. כהרגלו יפליג פינקלשטיין בספינת הזמן ויגלה לאוזנינו דברים שאין להם כל ביסוס באתר הזה ובאתרים ארכיאולוגיים אחרים. הם מעוגנים רק בהמיית הלב. בעברית צחה קוראים לזאת ספקולציה.

כך מוצא עצמו הצופה נודד עם פינקלשטיין ורמר אל שרידי העיר שומרון, בחסות חיילינו האמיצים, על מנת למצוא דמיון ושוויון בין אבניה לאבני הבניין בקרית יערים. למי שמוטרדת מהיעדר השוויון בשירות הצבאי, כבר אספר כי בהמשך תתקרב המצלמה באופן מטריד עד פניה היפות של מג"בניקית אלמונית. אולי זו פרסומת סמויה למען התגייסות ליחידה, או שהבמאי מוקסם יותר מדי מכמות הרובים שמסתובבים בארץ התנ"ך. אמנם, שומרון בירת ישראל שגשגה במאה ה-8 ובנייניה התרחבו, אבל בנוגע לזהות המיוחלת בין האבנים לא מצליח פינקלשטיין לשכנע כל כך. אז השניים לוקחים את הצופים עד אשדוד ים – עיר מימי הפלשתים. אל שיאה הגיעה במאה ה-8 לפנה"ס. על פי הספקולציה של פינקלשטיין ורמר, רק אז היתה לפלשתים יכולת היפותטית לנצח את שכניהם ולשבות את ארון הברית; לא קודם לכן. על כן, את אחרית הקרב מן המאה ה-10 לפנה"ס, עת הובא הארון אל אשדוד, יש לעכב במאתיים שנה כדי שיתאים לתיארוך בקרית יערים. כך מכופפים לצרכים פרטיים את לוח הזמנים בספר שמואל כאילו מדובר ברגליים כחושות של בלרינה.

מאשדוד הוצא ארון הברית, בעקבות אירועים מוזרים שיוחסו לו, וככתוב במקרא הגיע לגבעה בקרית יערים ושהה בה עשרים שנה. לגרסת פינקלשטיין כך אירע לפני 2780 שנה. עתה יושבת שם הכנסייה בבטחה שלא תיעלם ביום אחד. על פי גילו נדמה לפינקלשטיין כי עלול יהיה להחמיץ את חגיגות שלושת אלפים שנה והוא מוכרח להזדרז. אם אי אפשר לחפור בראש התל בזמן חייו, יש להתעלם ממנו כליל ולהתייחס רק לאשר מצא וידוע. אל מה הדבר דומה? לעיוור שידיו מוצאות זנב של פיל והוא מציע לרעיו להתחרות במשיכת חבל.

קצה זנב הפיל שמוביל את פינקלשטיין הוא העובדה ההיסטורית שממלכת ישראל אכן התפשטה דרומה פה ושם במאה ה-8 לפנה"ס. צבאו של יואש אבי ירבעם אף פרץ את חומות ירושלים, בזז את בית המקדש וחזר כלעומת שבא. בכונתילת עג'רוד שבצפון-מזרח סיני נמצאו עדויות ששימשה תחנת דרכים לנוסעים ישראליים והיתה פעילה באותה תקופה. ככל הנראה, הוקמה על רקע שיתוף פעולה מוסכם ולא כפוי בין שתי הממלכות עשרות שנים קודם לכן, ככתוב בדברי הימים ב' כ לה-לו. נתגלתה שם גם הכתובת "ליהוה שומרון ולאשרתו". לא מן הנמנע אפוא כי בקרית יערים, שממוקמת בגבול שבט יהודה, עבדו את אשרה ובעלה. ברם, פינקלשטיין אינו סבור חלילה כי מדובר באתר פולחני תמים. לדעתו, זהו מוצב השליטה של ישראל על יהודה!

ארון הברית, מסביר לנו תומאס רמר, לא הגיע מעולם מן החוץ אל קרית יערים. התיאור של הפלשתים שלקחוהו אשדודה הינו בדיוני ונובע מעוצמתם בזמן ההוא, על מנת להראות כי חרף העוצמה הזו פגע בהם ארון הברית. רק בקרית יערים שקט הארון. שם מצא את ביתו. אולם, למעשה בבית הזה יצרוהו מלכתחילה. בדרך אטיולוגית של מסעות הארון בארץ-ישראל ביקשו יושבי הגבעה להאדיר את האתר הפולחני שלהם, פוסק רמר. בניין המקדש בימי שלמה בירושלים נעדר מן הסרט, ואיננו יודעים מדוע הוקם אם לא כדי לאכסן את לוחות הברית המקודשים. בעוד כל בר-דעת מהרהר ברגע הזה על גורל עשרת הדברות, קובע מלומד צרפתי המיודד עם רמר שבארון הברית לא שוכנו הלוחות, כי אם פסל של אליל, ואותו לקחו עימם האשורים בנפילת שומרון. עד היום לא מצאו את תכולת ארון הברית מפני שחיפשו את הדבר הלא נכון…

נראה כי פינקלשטיין ורמר מסתייגים מן הפיתוי. הדעה הנשמעת בסרט בביטחון גמור היא שהאשורים שכחו לקחת איתם את ארון הברית אחרי שכבשו את ממלכת ישראל. דברים כאלה קורים בהמולת המלחמה. למותר לציין כי לפי כל מקור ידוע, נמצא אז הארון בירושלים ולא בהישג ידם, אבל מי אנו שנשתיק דעה ספקולטיבית. עוד היא מוסיפה ואומרת כי ארון הברית הגיע לבית המקדש הירושלמי רק בימיו של יאשיהו מלך יהודה, לאחר שממלכת ישראל כבר לא התקיימה. או אז ממשיך סופר מטעם המלך היהודאי את הרפתקאותיו של הארון וממעיט בחשיבותה של קרית יערים. פינקלשטיין מתפעל מן הממצאים בתל. השרידים מרשימים אותו. אם הארון הובא אל המקום לזמן קצוב, תוהה פינקלשטיין, מדוע הוקם למענו מבנה קבע שהחזיק מעמד במשך מאתיים שנה. על פי ההיגיון הפנימי של פינקלשטיין, כאמור, הוא היה הרבה יותר מכך.

אפילו נקבל את הנחתו הבלתי מתפשרת של פינקלשטיין לגבי הכרונולוגיה, עדיין יש לחקור אותו מדוע לא עלו בדעתו אפשרויות אחרות בתכלית. נניח כי ארון הברית הגיע לקרית יערים במאה ה-8 לפנה"ס בדרך כלשהי. איך יכלו לדעת מקימי הבניין למענו כמה זמן יישאר שם? והאם החליטו לבנותו איתן ככל הניתן מפאת קדושת הארון, או על מנת להגן עליו, או לעורר רושם עז עד כי די בו כדי שלא יבוא המלך וייקח אותו מהם? ואולי שימש המבנה המפואר קודם לכן פולחן אחר, ואת הגעתו של הארון אליו מאוחר יותר ניתן לפרש כמי שדחק החוצה אלילים מתחרים ואז השתלט על אמונת בני המקום.

מבלי לפקפק בחשיבות הממצאים, אי אפשר שלא לתמוה מה חולף בראשו של אדם השואף לגדולה בכל מחיר. מדוע הוא כה מתעוור? האם כבר אינו מסוגל להעלות במוחו שאלות שתוכלנה להפריך את תורתו המומצאת? אפשר שאתר פולחן חדש הוקם והורחב בקרית יערים במקום אתר ותיק ופעיל, או כזכר לקיומו של אתר שחרב מאתיים שנה קודם לכן. אולי בכל זאת נחבאים מתחת לכנסייה ממצאים מן המאה ה-10 לפנה"ס, שמרמזים כי הארון היה שם או לכל הפחות אתר פולחן כלשהו. כמה אתרים פולחניים הוקמו על הר הבית הנטוש אחרי שהוחרבו קודמיהם? ואולי אין לקשור את האתר מן המאה ה-8 לפנה"ס לאתר קודם, בין אם שהיה או לא היה. יתכן כי מקימי האתר החדש לא ידעו בכלל על קודמו במקום.

תחת לחפש עקבות, מסתתר פינקלשטיין מבעד לפירוטכניקה שמבקשת לתעתע בצופים לאורך הסרט כולו כמו זו חזית מדע הארכיאולוגיה. אולם, החזית היתה ונותרה עקבות שאחריהן יש ללכת כדי להגיע אל היכן שהוא. ארכיאולוגים שמטפסים על מגדלים באוויר בלי יסודות שקושרים אותם אל הקרקע, שדה פעולתם, יגלו ככל שיעלו כי המציאות מצטמצמת ומתרחקת מהם.

לקראת תום הסרט צופים אנו בפינקלשטיין מפלרטט בגמלוניות עם נזירה חיננית ופתיה, ואז יוצא ממנו המורה שבו. הוא מהלל אותה על שבמרוצת החפירה נעשתה שלושת-רבעי ארכיאולוגית. שברים, כידוע, הם עניין לארכיאולוגים שתרים אחריהם בחורבות, אך הציון 75 שהנזירה שומעת מפיו הוא גם שמפריד בין נבחנים שלא יודעים טוב לבין שיודעים יותר מהם. את הגבול הזה נכשל פינקלשטיין מלפרוץ בקריירה הארוכה שלו. ציבור היודע ומבין שבעים וחמישה אחוזים בתחומי עיסוקו, מסוגל גם לעשות הבחנה בין קשקושים של דרדק בגן החפירות ובין תיאוריה בנויה לתלפיות.

ראו גם:

התנ"ך כהיסטוריה: נתגלה ארמונו של דוד המלך
המקדש בתל מוצא: מי עבד את רשף אל המגפות?

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.
Entries וכן תגובות feeds.