מן המאה ה-16 כבר לא ניתן להצדיק את מעמדה הנחות של האשה

21/10/2020 ב- 09:21 | פורסם בענייני דיומא | סגור לתגובות על מן המאה ה-16 כבר לא ניתן להצדיק את מעמדה הנחות של האשה

לפעמים נדמה שהמציאות בת ימינו נטועה בקפסולת זמן שנחתמה בעבר הרחוק ולא ניתן להיחלץ ממנה. תפישות שמקורן בימי הביניים ומלפני כן עדיין רווחות סביב כמו עודנו חורשים את שדותינו באמצעות חיות משק, ובלילה היתה השמש מכבה את אורנו ושולחת אותנו לישון עד למחרת. רבים מחזיקים בתפישות המיושנות הללו מפני שהן משרתות אותן היטב, וגם משום שטרם שמעו על חידושים כלשהם. אי-הידיעה הוא המתכון הטוב ביותר לאחזקת השמרנות.

בשנת 1509 התפרסם חיבור פורץ דרך בשם 'על האצילות והמצוינות של המין הנשי'. כתב אותו התיאולוג הגרמני היינריך קורנליוס אגריפה (Heinrich Cornelius Agrippa von Nettesheim), ושם סיפר לקוראיו את שגלוי היה תמיד: בפסוק יז בפרק ב' של בראשית נאמר: "ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות". כך ציווה ה' על אדם. חוה עוד לא נבראה. בלשון אחרת, על חוה לא נאסר במפורש לאכול מפרי עץ הדעת. אין שום אזכור לציווי כזה במקרא. כל אשר יודעת חוה הוא מפי שמועה. על כן, לא חוה היא שחטאה באכילת הפרי כי אם אדם בלבד. את החטא הקדמון חולל הגבר. את המוות לעולם הוא הביא. הפרשנות כאילו הדיחה אותו חוה לבצע מעשה פשע קוסמי מבוסס על מילים תמות: "ותאכל ותיתן גם לאישה עמה ויאכל". הפיתוי שכולם מדברים עליו לאורך דורות אינו מוזכר אפילו פעם אחת. מאידך, רשומה במפורט סדרת העונשים שהומטו על הנחש, חוה ואדם. אף אחד מהם לא זכה לענישה מקלה. לחוה נאמר מפי ה' כי "ואל אישך תשוקתך והוא ימשול בך". הכיצד ימשול בה? ישנן אלף דרכים, אבל המפרשים בחרו בדרך הקלה והמיטיבה עימם: את מעמדה הנחות של האשה – שנוצר בגלל אילוצים פיסיים והיותה יולדת – יש לשמר, לפי הפסוק לעיל. עד המאה ה-20 נמנעו מן האשה זכויות שוות לגבר, ובמקומות רבים בתבל הן לא הושוו עד היום.

בישראל המצב אינו עגום כל כך. החקיקה היא מתקדמת ביחס לשאר האומות. למרות זאת, מיעוט גדול של נשים חי בצל הגברים. חמישית מהן, לכל הפחות, מודות כי הבעל שלהן מנהל באופן בלעדי את הכלכלה המשפחתית, אף שהינן שותפות בפרנסת הבית. כתוצאה מכך, בזמן חיכוך בינו לבינה מפעיל הגבר על האשה כל מיני סוגים של אלימות כלכלית. הוא מונע ממנה להשתמש בכספה לצרכיה האישיים, למשל. זהו טרור, לכל דבר. היא יודעת כי אם לא תציית לגחמותיו יגיע אליה תשלום מסוג שאינה רוצה בו. האשה חיה תחת אימה זו כל הזמן.

טוב עשתה כנסת ישראל שהציעה להסיר מעל האשה את מסכת האיומים הכלכליים, אולם ההצעה החשובה נתקלה בקשיים של חברי פרלמנט פרימיטיביים להפליא. שלמה קרעי מן הליכוד קרא בזעם: זו הצעת חוק מסוכנת ומנותקת. זהו שיגעון! עמית הלוי מן הליכוד הסביר בנועם: אם בא בעל ואומר לאשה – את המשכורת שלך תניחי לי, אז זה המצב ביניהם ולא צריך להתערב. אריאל קלנר מהליכוד אמר ביובש: אולי היא מטילה עליו אימה כלכלית כשקנתה בגדים, ועכשיו אין לו כסף ללכת למשחק כדורגל. אוסנת אדרי הגדירה את הצעת החוק בפשטות: מפלצת משפטית!

לא רק מפלגת העבודה נעלמה. גם הליכוד כמפלגה לאומית התפוגגה. השם נותר, אך זוהי עוד מפלגה סקטוריאלית. זוהי מפלגה של מזרחים מדוכאים מן הפריפריה שרוצים להישאר כאלה. אין להתפלא כי מעוזי הליכוד ביישובים אחרים היו לעיי חורבות. מי יצביע לרשימה של אנשים נחותים? הללו שחפצים כי בדיוק אלה ייצגו אותם. פני הדור כפני הכלב.

בלוג בוורדפרס.קום.
Entries וכן תגובות feeds.

%d בלוגרים אהבו את זה: