עברית בטעם של פעם ועוד

14/10/2020 ב- 08:37 | פורסם בהמדור לשירות הציבור | סגור לתגובות על עברית בטעם של פעם ועוד

אינסוף לשאלות שניתן לשאול, ורבות מהן קשורות לדברים שכתבתי בתיבה הלבנה, אך מעת לעת מגיעות לתיבת הדואל שלי גם שאלות בתחומים שאני רחוק מאד מלהיות אוטוריטה בהם. כשאני מתעניין לדעת מדוע הופנו אליי, נאמר לי כי נדמה שאני אוכל להשיב עליהן.

שאלה: למה אומרים על מנחה הטלוויזיה הזה שהוא חלבי?

הכוונה שהוא ידידותי מדי למרואיינים ואינו שואל אותם שאלות מכבידות. "חלבי" על שם שיני החלב שאינן חזקות דיין. על עיתונאי ששואל גם שאלות קשות אומרים שהוא נשכן. צמחו לו כבר שיני קבע. אגב, על עיתונאים חלביים נאמר לפעמים שהם צמחונים מאותה סיבה לעיל. מקור הביטוי של "צמחונות" זו נובע אך ורק מן ההקשר לחלביות שבתזונה, והרי אנו מדברים על קשיותן של שיניים ולא על מזון שהוא. על כן, מוטב לא לומר עיתונאי צמחוני כדי שלא תונצח אי-דייקנות זו בשפה.

שאלה: כולם מבינים מה פירוש "אני לא סופר אותך ממטר", אבל מאין המושג נוצר?

אני לא סופר אותך ממטר הוא תערובת מילים שגויה מתוך שני משפטים עם אותה כוונה: אני לא רואה אותך ממטר ואני לא סופר אותך. פירוש "אני לא רואה אותך ממטר" הוא שחרף הקרבה אליו, פלוני הוא שקוף, לא רואים אותו, מתעלמים ממנו, הלה בחזקת לא קיים. פירוש "אני לא סופר אותך" הוא שאיננו מכלילים את הצבעתו של פלוני בספירה הכללית. מתעלמים ממנה כליל כאילו האצבע לא הורמה אף פעם.

שאלה: בשנה האחרונה התחילו לומר "בואו" בתחילת משפט אף שאפשר לוותר על הפתיח. מאין זה בא?

מענה לשואלת: אין לי מושג על מה את מדברת. בסביבה שבה אני מתקיים טרם שמעתי את המילה הזו מופיעה בתחילת משפט, אלא אם מדובר במילה שמוכרחים להשתמש בה, כגון: בואו, הולכים לגן.

השואלת שולחת דוגמאות להבהיר דבריה.

אם אין פסיק לאחר "בואו" הרי שזהו "הבה" הידוע לטובה. אם ישנו הסימן, נדמה שזהו תרגום של come on, אשר באנגלית משמש כביטוי תמיהה, כמו: נו, בחייך! אולם בדוגמאות המוצגות בעברית ברור שהכוונה היא למילת הפתיח הנפוצה: "שמע, …". הבריות מנהלות דיאלוג, ואחת מבנות השיח אומרת: "שמעי, זה בטוח לא כך". דומני כי לא בכדי יכלה המילה "בוא" להחליף את "שמע". "בוא" פירושו גם "התקרב", ואם תתקרב תוכל לשמוע את דבריי. מה גם שאין חידוש מיוחד: הרי כולנו מכירים הביטוי שסתירה מצויה בו: בוא'נה, לך מכאן!

שאלה: אמא שלי אומרת כל הזמן "אתה עסוק בלשחק בטלפון ובלראות טלוויזיה". זו עברית תקנית?

לא, זו אינה עברית בכלל. אתה עסוק בשליחת מכתבים, בקריאת מכתבים, אבל לא בלשלוח מכתבים ובלקרוא מכתבים. זו דוגמה מצוינת למשגה של בלשנים רבים הקובעים כי ברבות הזמן הופכת כל שפה, חרף כל התוספות, לפשוטה יותר בשימוש. לדוגמא, כמעט כולם נוהגים לומר עשר שקל במקום עשרה שקלים. במקרה שהצגת, השפה הולכת ומסתרבלת, וכפי הנראה, כך קורה מתוך בורות לשמה, והבורות עלולה להישמע גם צורמת מאד. הציבור קורא פחות ופחות ספרים, וכשהוא מוכרח להתבטא בעניין מסוים, אין לו ברירה אלא להמציא משהו משלו ולהשתמש בו כדי שאיכשהו יבינו אותו.

בלוג בוורדפרס.קום.
Entries וכן תגובות feeds.