הסתכלות הפוכה על אשר יהיה בין הים לנהר

07/10/2020 ב- 10:17 | פורסם בהשוליים המתרחבים של קו אינסופי | סגור לתגובות על הסתכלות הפוכה על אשר יהיה בין הים לנהר

שנים לאחר שאמר ישעיהו ליבוביץ כי הכיבוש משחית, רבים בציבור עדיין לא התווכחו על עצם טענתו מפני סיבה ברורה: להשקפתם, אין כיבוש. ואם איננו קיים, הכיצד ישחית? לבסוף יצאו המילים מפיו של אריאל שרון. יש כיבוש, היו דבריו.

המעשה התמוה לאורך תקופה ארוכה היה פירוק דברי ליבוביץ לגורמים. אי אפשר לנצח בוויכוח עם המתנחלים באשר לדעתם כי עם ישראל אינו יכול להיות כובש בארצו. הגרסה של חלקים בקהילה הבינלאומית בדבר כיבוש יכולה להתפרש גם כשחרור חבל ארץ. אבל ליבוביץ דיבר על כיבוש עם זר. ודאי שכיבוש אדמה ריקה מנפש חיה לא ישחית את האנשים הראשונים הפוסעים על רגביה.

החשש העיקרי היה שההתעמרות הקבועה כלפי הנכבשים תשחית את מוסר ליבם של חיילי צה"ל, ויתרה מזאת, גם את בתי הדין הצבאיים שאמורים לשפוט חיילים סוררים. בקיצור, הסברה היתה שהפוליטיקה לשעתה תנצח את הצדק האוניברסלי. לעת עתה, החשש הזה התבדה. פה ושם התבצעו מקרי אלימות קשים ובלתי מוצדקים כלפי הפלשתינים וגם עוולות נגרמו במתכוון, אך האחראים על הענישה הוקיעו אותם. המקרים הללו לא הפכו להתנהגות שגרתית ביהודה ושומרון.

החשש המשני היה שהמתנחלים בשטחים הכבושים יאבדו את צו מצפונם. הואיל ואינני גר באזור ההוא ואינני בא במגע יומיומי עם האוכלוסייה היהודית שמעבר לקו הירוק, אינני יכול להעיד ממבט עיניי על המתרחש שם. לפי ידיעותיי, מרבית המתנחלים עודם מתייחסים אל הפלשתינים כבני אדם שווים להם, אף על פי שהללו אינם נהנים מזכויות רבות. על זאת יש להוסיף כי ההנהגה הנאצית שללה את זכויות האזרח של יהודי גרמניה כדי שצעד זה יגרום פתאום ללבבות הנוצרים בארץ זו לראות בשכניהם כתת-אדם. באופן מפתיע, השיטה הצליחה על נקלה. מעבר לקו הירוק אין דבר כזה או דומה קורה.

עדות מהימנה כי הכיבוש טרם השחית את כוחות הביטחון הישראליים, כפי שחזו רואי השחורות, ניתן למצוא לאחרונה בהפרות הסדר ההמוניות של החסידים. לדידם של רבים מקרב השוטרים, האנשים הללו הם בבחינת זרים גמורים, הן במראה החיצוני לרבות לבושם, הן בשפתם השונה, והן במנהגיהם הבלתי ניתנים להבנה מבחוץ. אם הכיבוש השחית צפוי היה שהשוטרים יפעלו באלימות ללא צורך על מנת לדכא את הפרות הסדר. במקום זאת, פועלת המשטרה בכפפות של משי כלפי החסידים. למעשה, בכל חיי לא נתקלתי בהתנהגות נאותה מזו של שוטרי ישראל. בלי הגזמה, ניתן לתאר אותה כרכרוכית. באמריקה הלטינית היו פותחים באש חיה תיכף ומיד, ושם אין כיבוש.

מדוע זה כך? לסברתי, החיים בחברה דמוקרטית הם אשר מגבילים את אובדן המוסר. אם ישראל היתה דיקטטורה, בדומה לארצות לטיניות באמריקה, היו הפלשתינים נטבחים על ימין ועל שמאל בכל עת שמי מהם היה מעז להשליך אבנים לעבר שוטרים וחיילים. אמנם, הפלשתינים אינם נהנים רבות מן הדמוקרטיה הישראלית, אולם לכל הפחות, חייהם נשמרים בגללה במידה רבה. הדיקטטורה משחיתה יותר מכל כיבוש של דמוקרטיה שהיא.

במידה שהדמוקרטיה הישראלית תספח חלקים ביהודה ושומרון שעליהם יושבת אוכלוסיה פלשתינית ותעניק לה זכויות אזרח מלאות, צפויים אנו לראות את אשר קורה בזעיר אנפין ביישובי החסידים במימדי ענק בעיירות הפלשתיניות. בהמוניהם יפרו כולם שם את הסדר, והמשטרה תגיב באותה דרך שהיא נוהגת כיום כלפי החסידים. דבר לא ישתנה בעניין זה, למעט שהחיים בארץ שמן הים לנהר יהפכו להיות בלתי נסבלים ממש. שוו בנפשכם מיליוני ערבים שמתקוממים כל בוקר מחדש, ולא ניתן לפעול נגדם באמצעות ירי. ישראל הגדולה תהיה לארץ תוהו ובוהו. זוהי קללתה של כל דמוקרטיה שאיננה רוצה להיות כובשת, אלא נאורה כלפי עם זר שאותו היא מספחת אליה. מוטב אפוא שיימשך הכיבוש, ועל פי עמדתי הפוליטית טובה יותר הדרך השלישית: בלי סיפוח ובלי כיבוש. לישראל יש די והותר צרות בתוכה, וגם עימן איננה מסוגלת להתמודד כמעט בכלל.