בלי בג"ץ ובלי בצלם ובלי הכנסת

14/07/2020 ב- 07:16 | פורסם בענייני דיומא | סגור לתגובות על בלי בג"ץ ובלי בצלם ובלי הכנסת

המשורר הערבי אמרא אלקיס (Imru' al-Qais) חי במאה ה-6, ולאחר שיצא לנקום את דם אביו, אשר נהרג בידי בני שבט יריב, הוא שאל בחיצים ליד מקדשו של אחד האלילים אם עליו להמשיך בדרכו. כאשר השיב האליל פעמיים בשלילה, שבר אמרא אלקיס את החיצים, הכה בהם על פני האליל, קלל אותו נמרצות ואמר: לו אביך נהרג, לא היית מעכב בעדי.

זוהי דוגמה אחת מיני רבות המעידה כי Broke the rules (להפר את הכללים) או "שברו את הכלים ולא משחקים" היא אוניברסלית. מימים ימימה, משמעות הביטוי שבירת הכלים היתה תשוקה ילדותית לנתץ את הסדר הקיים מתוך שכנוע עצמי שכך ניתן לבטלו כליל.

הדמוקרטיה אינה רק החלפת שלטון דרך הצבעה כללית ואינה רק חופש הביטוי. הדמוקרטיה היא בעיקרה מימוש רצון העם, ומי שהחליט להצטרף למשחק הדמוקרטי מחויב לשחק לפי כלליו ולא לפרוש באמצע כשרצונו הפרטי אינו מתממש.

הכנסת אינה מבנה בלבד בגבעת רם. היא מייצגת את רצון העם, ותפקידה למנות ממשלה ולפקח על פעילותה כדי שהרצון הזה לא יישאר בגדר רעיון אלא יגיע לכדי מימוש. בראש הפירמידה נמצא העם, מתחתיו בית נבחרי העם ומתחת לו חבורת שרים שמינה הבית. את הסדר הזה מבקש ראש השרים להפוך, והרבה בעם מסכימים לבקשתו מפני שהשתרשה במוחם ידיעה כוזבת לפיה הריבון הוא זה שעומד בראשות הממשלה.

ישנן פעמים, כפי שקורה לאחרונה, שהאמת מצויה אצל ראש הממשלה ואילו הכנסת שוגה בצורה חמורה. מה גם שעליו הטילו אחריות רבה מכל אחד אחר, ואל מי שנושא בה יבואו בטענות כשיצוץ כישלון. האחריות של חברי הכנסת אינה פחותה, אך כך היא נתפשת בקרב העם, והללו יתיישבו ביציע ויצפו במופע המריבה בין העם ובין האדם שהועמד זמנית בראשו. אליהם לא יבואו האזרחים בטענות קשות.

אולם, ישנן פעמים שהאמת אינה מצויה אצל ראש הממשלה. תחושת הבטן מטעה אותו, יועציו מטעים אותו. וישנן פעמים שהוא מודע לאמת ופועל באופן הפוך מתוך שיקולים אישיים. מתווה הגז הוא דוגמה. הפקידים שמונו להפיק את המירב לטובת העם – סולקו. חברי ועדות הכנסת שהיו להם השקפות מנוגדות – הוחלפו. חבורת השרים שברה את הכלים, ולא בפעם הראשונה, כדי לבצע מעשה שהוא בניגוד לרצון העם, אף על פי שבמקרה דנן היתה האמת עם הפקידים ועם הח"כים. אך לעם יש עדיין את בג"ץ והוא פנה אליו.

רצח המחבל בחברון הוא עוד דוגמה. ראש הממשלה תמך בחייל היורה עוד לפני שנפתחה חקירה, והחליף את שר הביטחון שתמך בבירור המקרה. אך לעם יש עדיין את 'בצלם', וכולנו חזינו בסרטון של צלם הארגון כיצד צעיר לבוש מדים ואוחז בנשק מגיע מאוחר מדי כשסכנת חיים אינה נשקפת לאיש בזירה, מלבד למחבל הפצוע שנמנע ממנו טיפול רפואי, ובטרם אזל דמו ומת, גאל אותו הגיבור אלאור אזריה מייסוריו.

ולעם עדיין יש את הכנסת, וראש הממשלה מנצל משגים חמורים של חבריה כדי לנסות ולקחת את הכנסת מן העם. ואז ניוותר בלי הכנסת, ויתכן גם בלי בג"ץ ובלי בצלם, ונחיה בדיקטטורה. וככל שידוע לרובנו ככולנו – שלטון דיקטטורי איננו רצון העם.

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.
Entries וכן תגובות feeds.

%d בלוגרים אהבו את זה: