חוטם עם נוכחות

09/07/2020 ב- 05:56 | פורסם בהשוליים המתרחבים של קו אינסופי | סגור לתגובות על חוטם עם נוכחות

המודה מתחלפת מעת לעת. כפי שלפני מאה שנה השתוקקו הנשים להיראות דשנות, במאה ה-17 התפעלו כולם מיפי מראהו של חוטם חריג בגודלו. לא לשווא קבע אז בלז פסקל: אם אפה של קליאופטרה היה קצר יותר, פני העולם היו נראים אחרת. פסקל מיודענו ורבים אחרים הסיקו ממראה עיניהם. המלכה המצרית מוצגת במטבעות בני תקופתה כמי שחוטם בשרני צמח על פרצופה. אמנם פעלה באמצעות שקרים רבים, אך לא סבלה מתסמין פינוקיו. היא סבלה מהיותה אשה. בעולם העתיק שבו נודעו גברים כשליטי הארצות, היות אשה העומדת בראש ממלכתה נתפש כמעט כדבר בלתי טבעי ומנוגד לרצון האלים. על כן, הציגו את דמותה כגברית ככל האפשר, ובין השאר שרטטו לה חוטם גדול בהרבה מזה שהיה שייך לה.

תקרת הזכוכית כבר נסדקה קמעא, וזכויות האשה לממש את יכולותיה הוטבו במידה ניכרת בדורות האחרונים. עד לפני מאה שנים היו הבריות מעקמות את אפן לשמע ידיעה על אשה שיושבת בין כותלי האוניברסיטה ולומדת. עתה מסוגלות הנשים להשיג השכלה זהה לגברים, ובהתאם להישגיהן, כך נדמה, הן מתקבלות כמעט לכל משרה ללא אפליה. הפער הגדול כבר אינו מצוי ביחס בין מספר הגברים ומספר הנשים בכל עמדה, כי אם בשכר. הגברים עודם משתכרים הרבה מעבר לכישוריהם, בעוד האשה מסתפקת במועט.

והבריות עדיין מעקמות את אפן כסימן לבעייתיות נפוצה. אם היופי הוא נדיר יחסית והכישרון הוא נדיר יחסית, איך יוצא שכמעט כל אשה בעמדה בכירה היא כליל השלמות? קליאופטרה היא מודל של האשה שמטפסת מעלה באמצעות מיניותה. היא פיתתה כל מי שהיתה צריכה כדי לרצות את מאווייה הבלתי נשלטים – על מנת לשלוט, וסופה שהתאבדה. הישג אנושי יכול להיחשב רק אם אדם שלם עם עצמו. מי שהתעשר מגניבה לא יהיה מרוצה מעושרו אף פעם. תמיד ירצה להוכיח שהעושר ראוי לו, והניסיונות להוכיח הם שיפילו אותו בפח. סוף גנב לתלייה גם בגלל הכמיהה לזרות מצג שווא בעיני הציבור. ואילו יופי וכישרון הכרוכים זה בזה, ונפוצים במידה בלתי יחסית שנתון אחר שנתון, מוכרח שיהיה להם יסוד לחשוד בו – לא באופן פרטני אלא בכלליות. החזות אינה הכול, כמו בהיקש הסביר מן האמרה "הלבוש עושה את האדם", או כפי שאריסטו קבע: רוב הבלונדיניות הן טיפשות. רוב המנהלות הן בלונדיניות. מכאן, ברורה המסקנה: הבלונדיניות אינן טיפשות בכלל, והן יודעות לשטות בגברים כדי להגיע לאן שהן רוצות – אל עמדה שלא תמיד כישוריהן מתאימים לה.

בכל זאת, תקרת הזכוכית אינה מתנפצת. מתחת לה מתגודדות המון מנהלות בדרג ביניים, והן דומות זו לזו להפליא. הנשים הללו מתלבשות כגברים. כל אשה אחרת מתלבשת ככל הנשים, ורק המנהלות אימצו לעצמן לבוש של בני המין האחר. כמו חיצוניותה הבדויה של קליאופטרה, הן מתחזות לדמויות גבריות. על מנת להגיע למעמד שנמצאים בו גברים, הן לא רוצות להיות ככל אשה אלא ככל גבר. הן גונבות את הזהות הגברית מתוך מחשבה שאילולא תעשינה כן, כל אחת מהן תדרוך במקום. בינתיים הן שם, ומעליהן הזכוכית.

יום יבוא והתקרה תתנפץ, יש לקוות. ומה אז, האם הגנב נראה עשיר מפני שהוא כזה או משום שנטל לעצמו מלבושים של עשירים? כשהתקרה הזאת תתנפץ תגלינה הנשים שמישהו משחק איתן בבובות בבושקה. מעליהן מצויה עוד תקרה, ואין דרך לעקוף אותה בשיטה המזויפת שלהן. את תקרת הזכוכית האמיתית שעדיין לא נראית מעליהן תוכלנה הנשים לנפץ רק בתנאי אחד: כשתתנהגנה כמי שהן עצמן במקום להתחפש; כשתלבשנה שמלות יפות ולא חליפות בגדים גבריות; כשתגענה לעמדה הכי בכירה הודות לנשיותן ולא משום שהסתירו אותה. אשה שמסרסת את עצמה משולה לסריס שטיפס מעלה, אך לא יותר מדי, כשוויתר על גבריותו ואימץ לו גינונים נשיים. על כן, שחרור האשה לעולם לא יושלם מבלי שהיא תאמין בנשיותה הטהורה, כפי ששחרור הגבר בזמנים של שליטה נשית לא נעשה דרך רמיזות מיניות או באמצעות לבוש נשי. כך קרה היות שהאמין בגבריותו הטהורה.

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.
Entries וכן תגובות feeds.

%d בלוגרים אהבו את זה: