פיתרון אפשרי לתעלומת רצח תאיר ראדה

24/06/2020 ב- 08:53 | פורסם בענייני דיומא | סגור לתגובות על פיתרון אפשרי לתעלומת רצח תאיר ראדה

יש משהו מרתק ברצח הזה, שמעתי אמש מישהי אומרת לבת שיחה. שלא כדרכי לפרוץ לשיחה בין זרים אני שתקתי. תהיתי לעצמי האם ישנו רצח שאיננו מרתק לכשעצמו. נטילת חיים של הזולת איננה דבר של מה בכך, בלשון המעטה. אין במעשה דו-כיווניות. המת לא ישוב לחיים, וגם חייו של הרוצח אם ייתפס לא ישובו אליו בגלגול אחר. הוא יבזבז חלק מכריע מחייו החד-פעמיים במאסר ממושך. אני שתקתי ולא מפני שהסכמתי לדבריה של האשה. אני שתקתי מפני שאינני סובר כי דווקא מקרה הרצח של תאיר ראדה מרתק במיוחד. אין בו דבר כלשהו שלא ניתן להסבר רציונלי. לכל פרט שמתעכבים בו יש קצה חוט לפתרון התעלומה.

חן קוגל, מנהל המכון לרפואה משפטית, צודק בדבריו. אין צורך להיות שותף לקרבות מדממים במלחמה כדי לדעת כי לאחר שמפסיקה לפעול המשאבה, בהכרח דועך הלחץ הפנימי בגוף להוציא מתוכו את הדם החוצה. די אם סקרן יפער חור גדול בגופה של חולדת מעבדה על מנת להיווכח בעובדה פשוטה זו. אחרי שהלב מת נותר החי לשעבר עם מה שנותר ממנו. אולם, קוגל לא הזכיר דבר חשוב עוד יותר. לא רק למשאבה יש חשיבות אלא גם למבנה הצנרת המחזורית שיוצאת ממנה ונכנסת אליה. למשל, צנרת בצורת צלב. המשאבה ממוקמת בפתחה התחתון וכל שאר הפתחים כשמם פתוחים. הנוזל יזרום בלחץ כלפי מעלה ורובו יצא מן הפתח העליון, ולא מן הפתחים הצדדיים. אם נסגור אותו יצא הנוזל בכמות שווה משני הצדדים. אני מבקש לומר אפוא כי מוכרחים להתחשב מאד במספר פצעי המוות ובמיקומם.

רומן זדורוב הורשע ברצח תאיר ראדה על סמך פרטים שרק עד למקרה מסוגל לדעת, בין אם זה עד ראייה או בין אם עד שמיעה. בית המשפט קבע שהוא היה שם ברגעיה האחרונים של הקרבן. אפשר כי רצח לבדו; אפשר כי היה שותף פעיל; אפשר כי ראה מן הצד את אשר ראה וסירב לשתף את חוקריו במידע נוסף. מכל מקום, ככל שמצטברים עוד פרטים, הולכת ומתבררת במקרה הרצח של תאיר ראדה עובדה חשובה: זדורוב לא היה שם לבדו.

בזירת הרצח נמצאה עדות כי עוד מישהו היה שם. הוא הותיר עקבות שאינן שייכות לזדורוב. מי מסוגל להיות זה? על פי גרסת המשטרה – אחד הראשונים שהגיעו למקום אחרי הרצח. לפי גרסה זו, הראשונים הגיעו כעבור מספר שעות. עם זאת, על העקבות נמצאו טיפות מדמה של תאיר ראדה. קרי, פצעיה המשיכו להוציא דם מגופה, וכדבר הזה יכול לקרות, כאמור, רק זמן-מה לאחר הפגיעה הקטלנית ולא בחלוף שעות. אז מיהו בעליהן של העקבות?

ישנם שני פתרונות בלבד: האחד, היה זה שותפו של זדורוב לרצח. השני, היה זה עד ראייה בזמן אמת או בזמן שגופה של הנרצחת עוד דימם, ואותו עד בחר משיקוליו שלו להסתיר את הימצאותו שם. עסקינן ברצח; עסקינן במאסר עולם על פשע זה. אולי ישנו עד שחושש כי האשמה תוטל פתאום עליו. העד יודע מיהו הרוצח. הוא יודע שהלז נשפט למאסר עולם, והוא אינו רוצה להכניס את ראשו למיטה החולה הזאת. דומני שרבים היו נוהגים כמותו.

דרך אגב, אינני מסוגל לשלול כי תאיר ראדה ראתה את פני העד לפני שאיבדה הכרתה ומתה. את אשר ראתה אולי לא נדע לעולם.

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.
Entries וכן תגובות feeds.

%d בלוגרים אהבו את זה: