הקיסר שרצה להיות ראש כרוב

21/06/2020 ב- 10:08 | פורסם בדברים מעניינים יש בעולם | סגור לתגובות על הקיסר שרצה להיות ראש כרוב

קיפריאנוס (Cyprian), הבישוף של קרתגו, זכה לכבוד המפוקפק שמגפה נקראה על שמו – המגפה הקיפריאנית שהשתוללה ברחבי האימפריה הרומית בשנים 249-262. אומנם תיעד את קורותיה, אך לא במידה מספקת כדי לזהות בוודאות את מקורה. ההיסטוריון קייל הרפר (Kyle Harper) שחקר אותה רבות, מניח שזו היתה קדחת דמומית דוגמת אבולה שמעבירים עטלפים לבני אדם. על פי התיאורים מאותה תקופה, מתו ברומא מדי יממה כ-5000 איש בשיאה של ההתפרצות. לקיומה של האימפריה נשקפה בגללה סכנה מיידית, הואיל וכבר היתה מרוסקת למדי בגין מריבות פנימיות ומלחמות עם אויבים חיצוניים.

המשבר העמוק החל בשנת 235. שבטים גרמאניים החלו לתקוף את האימפריה הרומית והגיעו כמעט עד לאיטליה. הקיסר אלכסנדר סוורוס ראה בהם מטרד חולף שאינו מסכן את שלטונו. במקום להכריע אותם באמצעות לגיונותיו הוא בחר בשיטת הפרוטקשן. סוורוס יצא לקראתם בעצמו והציע להם זהב רב תמורת שקט מצידם. לוחמיו בזו לו על פחדנותו וזממו להיפטר ממנו מיד. בעת שנכנס לאוהלו הם התנקשו בחייו.

כפי שילמדו בני הדורות הבאים, שיטת הפרוטקשן רק מגבירה את התיאבון של התוקפן. בשנת 251 יצא הקיסר דקיוס לדכא את התגרות הגרמאנים. הגותים שנמנו עליהם פלשו אל מעבר לגבולות ולא היתה בידו ברירה אלא לפשוט על מחנותיהם. בקרב הזה הובס הצבא הרומי והקיסר נהרג.

לא רק הגרמאנים הציקו לרומים. לאימפריה הסאסאנית היו יומרות מרחיקות לכת והקיסר ולריאנוס מוכרח היה להדוף את שאפור ה-1 שעמד בראשה. כקודמיו, אף הוא לא היה נחרץ דיו. תחת שיצא למתקפה רבתי הוא ביקש להימנע ממנה ורצה לשאת ולתת. הפרסים לכדוהו כשהגיע לפגוש אותם ושמוהו בכלוב. מעתה ואילך שימש גבו כדרגש שעליו טיפס המלך הפרסי אל סוסו, אך לא בהשפלה הזאת הסתפק. לאחר שעונה קשות ומת פוחלצה גופתו והוצגה בארמון.

על מנת לחלץ את האימפריה מן המשבר העמוק שפקד אותה כבר עשרות שנים, ומן הריבוי הסיטוני של קיסרים שכמו גרביים התחלפו זה בזה, חילק אותה הקיסר דיוקלטיאנוס בשנת 297 לשניים: מזרח ומערב. כמו כן, קבע כי בראש כל חלק יעמדו קיסר וסגנו, שאמורים יהיו לקיים רוטציה. כמו רוב הרוטציות שבאו בעקבותיה, גם הרוטציה בהנהגת האימפריה לא עלתה יפה. דיוקלטיאנוס ומקבילו פרשו בשנת 305 ופינו את מקומם לסגניהם, אולם תוך כחמש שנים נמצאו באימפריה לא פחות מששה טוענים לכתר, והאנדרלמוסיה שבה להרים ראש. כשפנו אליו יועציו לשעבר שיחזור וייטול את רסן השלטון, ענה להם דיוקלטיאנוס בלעג כי אילו ראו את ראשי הכרובים שהוא מגדל בנחת באחוזתו, לא היו באים אליו בהצעות כאלה.

הביטוי "ראש כרוב" או cabbage-head נובע מן ההקבלה הפיסית בין מוח וכרוב, ועצם מבנהו של הכרוב – סתום כולו בשכבות על שכבות שאין בהן אף גיוון. משמעות הביטוי היא אפוא מוח שאינו חפץ להתאמץ מעבר לצורך, כמו דיוקלטיאנוס שהעדיף כי יישאר בלי עשייה. מבלי שידעו מאומה על הערתו, כמובן, אנשי ערוץ 1 בטלוויזיה הפיקו תוכנית חידות לילדים בשם 'ראש כרוב', וזכורות בעיקר מילות השיר: ראש כרוב אל תתייאש, עם קצת לימוד, אולי תהיה פחות טיפש! מי שענה על שאלה בשגגה קיבל לידיו ראש כרוב, ואם הרבה בטעויות נערמו עליהן עוד ועוד כרובים עד שנפלו כולם ארצה, והביאו להפסדו בתחרות.

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com.
Entries וכן תגובות feeds.