עלומים שלא ישובו לעולם

17/06/2020 ב- 07:32 | פורסם במעגלים מתכלים | סגור לתגובות על עלומים שלא ישובו לעולם

להט השמש הקיצית לא עיכבני מלנסוע לחבר שלא ראיתיו שבע שנים. ס' ביקשני לבקרו בעירו אשר שוכנת לחוף ים. עדיין היינו צעירים ופסענו יחדיו כברת דרך ארוכה לאיזשהו מופע מוסיקלי. אנשים לא משתנים בחלוף השנים. בנעורינו איננו מבחינים מיהם באמת, וכשאנו נקרים בדרכם לאחר זמן, ומוחנו כבר רכש ניסיון בזיהוי האישיות של כל מי שבא במגע עימנו, אז נדמה לנו שהם השתנו כל כך. מיד אני מגלה שס' מסוגל לשיחות פילוסופיות אל תוך הלילה. הוא מוציא מילים מפיו ואני מאזין מבלי להסותו מתוך הפתעה ממושכת. לפני חצות שבנו לדירת השותפים שלו. אמור הייתי לישון על הספה הארוכה בסלון הבית, ורגע אחד לאחר שהתיישבנו לאור הלבנה במרפסת, חזר השותף שלו הביתה. יחד עם בריה שהיה לה קול נשי נכנסו לסלון. ס' ואני נותרנו בדומיה גמורה במרפסת שמעבר להם. התלהטות היצרים של השניים היתה זריזה מן הרגיל, ולא חלפו דקתיים עד שלעינינו נחשפה על הקיר מנגד צללית של צמד מתעלס. הם היו שקטים להפליא פן יישמעו בקרב יושבי הבית. לאחר ההשתוממות הראשונית הפך המחזה הטבעי לחסר עניין מעט. אני המשכתי בשיחה עם חברי כאילו היינו שם בחלל ריק.

אינך רשאי לקבוע שתחיית המתים עלתה במחשבה משראו את השמש מתה בערב ונולדת מחדש בבוקר, אמרתי לו. הרי זה צפוי כל כך, על אף שהאינדוקציה מספרת כי אסור לנו לסמוך על זאת. כל התופעות המחזוריות, כגון פריחה וקמילה ואחרי כן חורבן עד שישוב האביב, או השמש הזורחת ושוקעת חליפות, עשויות לרמוז שיש חיים לאחר המוות. הצמח נובל בשלהי הקיץ והחיים שלו נשמרים היכן שהוא וחוזרים אליו בשנה הבאה. ואם החיים נשמרים להם באיזשהו מקום, נוכל לתהות לגבי מעבר החיים מיצור אחד לאחר – גלגול הנשמות. החיים אינם מוכרחים לחזור לאותו הצמח ואפילו לא לאותו מין צמח. לחיים יש חיים משל עצמם. אנו יכולים לדמות שהם יוצאים מגוף אחד ונכנסים לגוף אחר. היום זקן מת, מחר תינוק נולד. כמוסת החיים עברה מן הראשון לאחרון. אולם, על מנת להעלות טענה לגבי תחיית המתים מחויבים להתייחס לאותו הגוף, אל אותו הזקן שמת. רק אליו מסוגלים לשוב החיים שעזבו אותו. אמת שזו אותה השמש ששוקעת וזורחת, ואפשר כי הקדמונים הבינו כך בעצמם, אך אין תחיה בלי מוות, ומוות הוא בלתי צפוי. מכאן שעלינו לזנוח את השקיעה והזריחה הצפויות מראש מיליוני שנים קדימה. עם זאת, אני מסכים שרעיון תחיית המתים עשוי להיות קשור בשמש. איזה דבר בלתי צפוי בכלל היה קורה לה? ליקוי חמה מלא! או אז היה נדמה לקדמונים המופתעים בהחלט שהשמש מתה לגמרי באמצע היום, וכעבור כמה רגעים היא שבה לחיים מלאים.

ומרוב שהתלהבתי מעצמי, הגברתי עוד את קולי, ולא שמתי לב שהצללית על הקיר כבר חדלה לנוע. שכן עצבני מן המרפסת שתחתינו הוציא ראשו וגער בי: הלו, אתה מוכן כבר לשתוק. עכשיו אמצע הלילה! קול צחוקה הבלתי פוסק של בחורה הגיע מן הסלון, ואני נעשיתי נבוך עד מאד מפני שפרח מתודעתי לחלוטין שהיה שם זוג באמצע המעשה.

מה עושים עתה? ברור שלא אישן על הספה המזוהמת. כשתהיתי היכן אניח את ראשי בלילה ההוא, המנורה בסלון הוארה. הגברת הצעירה פנתה אליי וסיפרה שזו החוויה המינית הכי מדהימה שהיתה לה הודות לפטפוטים הפילוסופיים. עוד התבהר שהיא שכנה כלשהי מן הקומה שלמטה, והם באו מעלה כיוון שהשותף שלה עודו ער. זה לא היה חשוב בכלל – לא הקומפלימנטים מפיה ולא מען המגורים שלה. רציתי לישון. היא הציעה את המיטה שלה. הבטיחה שאמצא אותה נקיה ומצוחצחת. הסבירה שתישן עם השותף של ס'. התלבטתי לרגע, אבל העייפות הכריעה אותי והסכמתי. כשחלפתי על פני הדלת התברר שהשכן הגוער הוא השותף שלה. החלפתי עימו מילות ברכה והתנצלות ופניתי לישון.

לפנות בוקר הרגשתי שישנו גוף זר במיטה. התחלתי להיאבק בו מתוך החלום עד שהתעוררתי וחשתי שאני נאבק בו גם במצב ערות. זו היתה בעלת המיטה. היא רצתה בי בגלל התיאורים המתפלספים ששמעה.

לפנות הצהרים נסעתי הביתה. לא פגשתי מחדש את ס' חברי וכעבור שנים הקשר בינינו ניתק. גם אותה לא ראיתי שנית. אפילו לא שוחחנו שוב באמצעות הטלפון. כך זה נגמר.

בחלוף השנים אנחנו לא משתנים, אם כי החיים שלנו משתנים ומה שהיה לא יחזור עוד.

בלוג בוורדפרס.קום.
Entries וכן תגובות feeds.